מגפת הקורונה משתקת את העולם כולו, ובכלל זה את מרבית מדינות המזרח התיכון. מלבד איראן, בה מספר הנדבקים והקורבנות גבוה מאד, שאר מדינות האזור מדווחות על מספר נדבקים וקורבנות נמוך יחסית (דיווחים הנתפסים כבלתי אמינים), אך רובן נקטו צעדי התגוננות בעוצמה משתנה.
במקומות בהן מתנהלת מלחמת אזרחים (סוריה, תימן, לוב וסיני) היא ממשיכה למקד את תשומת הלב והקורונה היא עדיין נושא שני בחשיבותו על סדר היום.
השלכות אזוריות:
השלכה משמעותית וישירה נוספת של המשבר על האזור היא הירידה התלולה במחירי הנפט, שגם לאחר שהתאוששו מעט, נמצאים עדיין ברמה נמוכה מאד. גם בהקשר זה הפגיעה חמורה במיוחד באיראן, שיתרות מטבע החוץ שלה נמוכות משל יצואניות הנפט האחרות, צרכיה גבוהים בהרבה והיא סובלת מהסנקציות האמריקניות שרק הולכות ומחריפות.
כל העדכונים עכשיו גם בטלגרם – לחץ כאן להצטרפות.
כמה השלכות נוספות הראויות לציון בשלב זה הן:
1. אמנם הפלסטינים עצמם נפגעו בשלב זה על ידי הקורונה רק במידה מוגבלת מאד (על פי הדיווחים הרשמיים), אך הסוגייה הפלסטינית נדחקה לחלוטין לקרן זווית. העיסוק בתוכנית השלום של טראמפ הוקפא, הן בשל הקורונה והן נוכח המציאות הפוליטית בישראל.
יתר על כן, המגפה חייבה את הפלסטינים לשתף פעולה עם ישראל במכלולי ההתמודדות עימה. כך, הוקמו חמ"לים משותפים, ננקטו צעדים שיאפשרו לעובדים פלסטיניים חיוניים, כולל בתחום הבניה, להמשיך לעבוד בישראל וביישובים הישראליים ביהודה ושומרון, עד הטלת הסגר על שטחי הרשות, והוקל הסגר על רצועת עזה.
במקביל, ניכרת ירידה בהיקף הפעילות הפלסטינית נגד ישראל, במיוחד מעזה, שראשיתה בהסדרים שהושגו עוד קודם לפרוץ המשבר, אבל יישומם כעת על ידי חמא"ס נראה מובן יותר מאליו. הרשות הפלסטינית ניסתה לנצל את הרצון הטוב הישראלי כדי לבקש מישראל להעביר לידיה את כספיה שהוחרמו על ידי ישראל, על פי חוק הקיזוז, מכיוון ששימשו לתשלום משכורות למחבלים האסורים בישראל, אך נענתה בשלילה.
הפלסטינים: ייסדנו חמ"ל משותף עם ישראל למאבק בקורונה – "הקשרים בינינו לא מאפשרים היסוס"@nurityohanan #הבוקרהזהhttps://t.co/O7tAY6oH8y
— כאן חדשות (@kann_news) March 18, 2020
2. בתוך כך, ממשיכים גורמים פלסטיניים המובילים את מערכת הדה-לגיטימציה נגד ישראל, בפעילותם, תוך מיקודה מתוקף הנסיבות למרחב האינטרנטי. למרות הדאגה הישראלית לפלסטינים, הם מציגים את ישראל כמי שפוגעת בהם, מפיצים שקרים לפיהם המחבלים האסורים שישראל נדבקו או חשופים לקורונה וקוראים לשחרורם (אפילו הרשות הכחישה טענת שווא זו), ואף מפיצים עלילות דם כאילו ישראל וארה"ב אחראיות לקורונה.
The Israeli authorities continue the policy of neglect towards Palestinian prisoners in prisons in light of the spread of the Corona virus in Israel, which threatens the lives of the prisoners .
,@MSF@WHO pic.twitter.com/XJG3Vkk5lH
— Hanan Taher (@HananTa68669761) March 21, 2020
3. בעיראק ובלבנון דחקה הקורונה את המחאה העממית נגד איראן ממרכז סדר היום, למרות שרבים סבורים שהמקור להפצת המגפה למדינות אלה היא איראן עצמה, שלא נקטה מבעוד מועד צעדים לבלימת התפשטות המגפה מהמרכז הדתי בקום, דרך אנשי משמרות המהפכה, לגורמים שיעיים המקורבים לאיראן במדינות אלה (קשה לקבוע עד כמה טענה זו נכונה).
4. גם הטרור הבינ"ל שמקורו, לפחות האידיאולוגי, במזה"ת נראה כמי שנמצא בהקפאה זמנית. זאת, בין השאר משום שתחת מגבלות התנועה קשה יותר לבצע פיגועים.
5. תחת מסך העשן של המגפה, ארה"ב מקדמת את יישום הרעיון של צמצום הנוכחות והפריסה של כוחותיה באזור בכלל ובעיראק בפרט. במסגרת זו צמצמו האמריקאים את נוכחותם במספר בסיסים בסמוך לגבול עיראק-סוריה. ככלל, צעד זה עלול להקל על איראן ובעלי בריתה לעשות שימוש במעבר הגבול אלקאים-אבו כמאל לשם העברת כוחות וציוד צבאי לסוריה ולחזבאללה. רוסיה, שהושפעה פחות מהקורונה ויותר מירידת מחירי הנפט, בעקבות הסכסוך בינה לבין סעודיה, מנצלת את חוסר תשומת הלב לחיזוק משטר אסד על חשבונה של תורכיה.
איראן: משחק השח מול המערב ממשיך בחסות הקורונה
איראן, כאמור, היא הזירה הממקדת אליה את עיקר תשומת הלב. המשטר נחשף באוזלת ידו דווקא בנקודת שפל מבחינת מעמדו מבית ובאזור. זאת על רקע המחיר הגובר של הסנקציות האמריקניות.
מימוש הסנקציות הפיננסיות של כוח המשימה הפיננסי נגד הטרור (FATF), השלכות חיסול סלימאני והתגובה המוגבלת בעקבותיו, המבוכה שגרמה הפלת המטוס האוקראיני, וזכר ההפגנות בנובמבר 2019 לאחר העלאת מחירי הדלק. כאילו אין די בכל אלה, הקורונה פגעה בכמה בכירים איראניים וגם בכך החלישה את מעמד המשטר.
בתגובה למציאות המסוכנת, שבהקשר לקורונה נגרמה לדעת רבים באיראן כתוצאה מהתנהלותו הבעייתית של המשטר (אי עצירת הטיסות מסין בזמן, אי סגירת המסגדים והלימודים, הזנחת מערכת הבריאות), מנסה המשטר למנף את האירוע ליצירת סולידריות בעם האיראני שתאפשר לו למתן את הביקורת עליו. לצורך זה הוא חותר לשכנע את הציבור כי הוא אינו אחראי למצוקה ובה בעת לשכנע את ארה"ב והמערכת הבינ"ל להיחלץ לעזרתו. בהקשר זה הוא פועל בכמה כיוונים:
1. הטלת האשמה על ארה"ב והסנקציות שהיא מפעילה נגד איראן. האיראנים טוענים שהסנקציות מונעות מהם להצטייד בתרופות ובמכשור רפואי. ארה"ב מכחישה טענות שקריות אלה, אך המשטר ממשיך במאמציו לשווקן לציבור ולמערכת הבינ"ל. במקביל מציעה וושינגטון סיוע רפואי, אך איראן מסרבת לקבלו.
Unlawful US sanctions drained Iran's economic resources, impairing ability to fight #COVID19.
They literally kill innocents
It is immoral to observe them: doing so has never saved anyone from future US wrath
Join the growing global campaign to disregard US sanctions on Iran.
— Javad Zarif (@JZarif) March 17, 2020
2. הצגת ההשקעה בחיזוק המעמד האזורי ובתמיכה בגורמי טרור כמועילה במאבק בקורונה. כך הציגו האיראנים פעילי חזבאללה מלבנון כמי שמטהרים, על פי הנחיית מזכ"ל הארגון, נצראללה, את רחובות העיר קום. כל זאת בתגובה לטענה האמריקאית, כי המשטר מעדיף להשקיע בסיוע לגורמי טרור במקום להשתמש בכסף שלרשותו, כולל כזה שהוקצה לצרכים רפואיים, לשיפור מערכת הבריאות האיראנית.
Des membres libanais du #Hezbollah participent à l'assainissement de la ville de #Qom en #Iran.
On demande à l'un d'entre eux "d'où venez-vous ?"Du Liban", dit-il en argot libanais.
pic.twitter.com/7NQxKsfgaq— Alexandra Allio De Corato (@Allio_De_Corato) March 20, 2020
3. קידום פעילות נגד ארה"ב בעיראק על ידי בעלי בריתם שם. הריגת שני חיילים אמריקאים וחייל בריטי הביאו לתגובה אמריקאית קשה נגד בסיסי אחת המיליציות הפרו-איראניות (כתאאב חזבאללה) שכתוצאה ממנה נהרגו גם כמה איראנים.
4. פניה לקרן המטבע הבינ"ל בבקשה לסיוע רחב היקף (5 מיליארד דולר). סביר שארה"ב תסכים רק להעברת סיוע בציוד רפואי ולא בכסף.
5. ומנגד, איראן שחררה ממעצר אסיר אמריקני, מסיבות רפואיות, והעבירה לצרפת אסיר צרפתי בתמורה לשחרור איראני שהיה עצור בצרפת והיה אמור להיות מוסגר לארה"ב. זאת, מן הסתם בתקווה שיהיה בכך כדי להכשיר את האווירה להצגת נכונות מצד וושינגטון ופריז להיענות לבקשותיה של איראן.
Iran furloughs imprisoned US Navy vet amid virus concerns Iran has granted a medical furlough to a U.S. Navy veteran who has been imprisoned in for more than a year, Secretary of State Mike Pompeo announced Thursday. Michael White of Imperial Bea… https://t.co/HIX5lKoPC7 #USRC pic.twitter.com/lsIjuk9uzJ
— Top U.S. & World News🗽 (@USRealityCheck) March 20, 2020
ארה"ב איננה נענית לפי שעה לחיזוריה של איראן, במיוחד כשבינתיים ממשיכה איראן לצבור אורניום מועשר בקצב העשרה, ברמת העשרה ובכמות החורגות בהרבה ממה שמותר לה על פי הסכם הגרעין. איראן ממשיכה למנוע מפקחי הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) גישה לאתרים חשודים אותם ביקשה לבדוק על סמך מידע שעלה מארכיון תוכנית הגרעין שישראל הביאה מטהראן לפני שנתיים (פעילות הפקחים צומצמה עוד יותר בשל התפשטות הקורונה באיראן).
עם זאת ארה"ב נמנעת לפי שעה ממהלכים מרחיקי לכת יותר נגד איראן, ובראשם הפעלת אופציית ה-SNAPBACK במועצת הביטחון, שמשמעותה ביטול הסכם הגרעין, וגם המדיניות האירופיות (בריטניה, צרפת וגרמניה), הטרודות כעת בהתמודדות עם הקורונה, נמנעות ממהלכים נגד איראן בהמשך להפעלת מנגנון פתרון הסכסוכים של ההסכם על ידן ובהמשך לטענות סבא"א על ההתנהלות האיראנית. נראה שארה"ב אינה מעוניינת להיראות כמי שמנצלת את ההזדמנות והאירופים מלכתחילה לא התכוונו באמת ללחוץ על איראן.
שיעים נגד סונים: גם הנגיף לא יעצור את המאבק
מכל מקום, לפי שעה ההתמודדות עם הקורונה לא הביאה לשום שינוי במחנות המרכיבים את האזור וממשיכים להיאבק על מרחבי השליטה שלהם ועל ההגמוניה האזורית (הציר השיעי-רדיקלי בהובלת איראן, המחנה הסוני הפרגמטי שבו ממלאת סעודיה תפקיד מרכזי, המחנה הסוני הרדיקלי ריאליסטי בהובלת תורכיה, קטר ו"האחים המוסלמים", והמחנה הסוני האולטרה רדיקלי בהובלת המדינה האסלאמית ו"אלקאעדה"), ומעבר לסיכון שהמגפה עשויה ליצור על יציבות המשטר באיראן, לא נראה גם שיהיה שינוי כזה.
מקור אפשרי ליצירת פוטנציאל כזה עשוי להיווצר בהמשך אם ממדי המגפה יתרחבו ובעיקר אם מישהו מקרב המנהיגים יחלה בקורונה (כמה מהם נמצאים בקבוצת הסיכון). יתר על כן, כל הגורמים מגלים דבקות בתפיסות העולם שלהם ואינם מגלים נטייה לפשרנות נוכח המסר הטמון במגפה באשר לאפסות האנושות והצורך של כל בני האדם להיאבק יחד נגד האיומים שיוצר הטבע.
בעוד שבמערב נשמעים קולות כאלה, גם אם משקלם מוגבל מאד, במזרח התיכון אין שום ניסיון להעלות רעיונות חדשים על רקע המגפה, והיא נתפסת כפסק זמן שמשכו אינו ידוע עד לחידוש החתירה למטרות אליהן שאף כל שחקן במערכת קודם לכן.
העדר מנהיגות בינ"ל
1. הנזק הכלכלי העצום והפגיעה ברעיון הגלובליזציה כרעיון מסדר של המערכת הבינ"ל עלול להעמיק את המחויבות של כל מדינה להתמודדות עם הנגיף ואחר כך עם צורכי ההתאוששות הכלכלית, שמן הסתם תארך זמן.
2. המשבר הבליט את העדרה של מנהיגות בינ"ל ברורה (האו"ם ומנגנוניו מחד גיסא וההנהגות בארה"ב, רוסיה וסין לא ניסו אפילו להתייצב בעמדת הנהגה כזו. האיחוד האירופי גם הוא לא נטל הובלה והותיר לכל מדינה להתמודד בכוחות עצמה עם המגפה והשלכותיה).
3. מעמדו של הנשיא טראמפ בארה"ב נפגע, בשל השאננות שהפגין בראשית המערכה נגד הנגיף ובשל הנזק העצום לכלכלה האמריקאית. וכעט מסתמן כי המרוץ לנשיאות נפתח מחדש.
4. מערכת היחסים בין ארה"ב לסין, שערב המשבר הייתה בעייתית, אך טופלה במסגרת שיחות הסחר והתאפיינה במידה מספקת של אמון בין מנהיגי שתי המדינות, נפגעה קשות ומתאפיינת במתח גובר והולך. זאת, נוכח התחושה האמריקנית כי תמונת המצב שקיבלו מסין ביחס לעוצמת המגפה הייתה מוטעית במכוון וגרמה לפגיעה הקשה באמריקנים ובנשיא טראמפ, בעוד סין מתאוששת לפני כולם מהמגפה וחוזרת בהדרגה לשגרה.
הקורונה: הזדמנות אזורית לישראל, אך גם סכנות רבות
המשמעויות לישראל הנגזרות מתמונת המצב תושפענה כמובן ממשך המשבר, מעוצמת הפגיעה בנפש ומהיקף הפגיעה בכלכלת האזור והמערכת הבינ"ל:
1. בשלב זה הסיכוי לשינוי מהותי במערכת היחסים של ישראל עם הגורמים הפעילים במזרח התיכון הוא נמוך. שיתוף פעולה במאבק בקורונה עם מדינות המחנה הסוני הפרגמטי עשוי להאיץ בעתיד את תהליכי הנורמליזציה עימן, אך בהקשר הפלסטיני, גם אם יתרחב שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית כמתחייב מהאינטרס המשותף להיאבק במגפה, ספק אם תהיינה לכך השלכות על העמדות הפלסטיניות בסכסוך. סביר, שהפלסטינים ינסו לנצל מצוקה אפשרית של טראמפ להגברת מאמציהם להסרת תכנית השלום של הממשל מעל הפרק.
2. כל עוד לא יחול שינוי משמעותי במצב התחלואה ברצועת עזה או בשטחי הרשות הפלסטינית, לא צפוי שינוי בהיקף האלימות והטרור הפלסטינים. התפרצות רחבה של המגפה, בעיקר בעזה, ועיכוב בהעברת כספי הסיוע הקטרי לעזה עלולים להביא את השלטונות שם להפנות זעם ציבורי לעבר ישראל, וכתוצאה מכך היקף האלימות עלול לגבור.
3. המשטר באיראן הוא כאמור המודאג ביותר, בשלב זה, מהשלכות המגפה. אם ייכשלו מאמציו לנצל את המשבר להקלת הלחץ הבינ"ל וליצירת לכידות בקרב הציבור בתמיכה בפעילותו נגד הקורונה, הוא עלול להאיץ את התקדמותו לקראת השגת יכולת לייצר נשק גרעיני ולחדש את מאמציו לפגוע בארה"ב ובבעלי בריתה, כולל ישראל, כדי להגביר את סיכויי ההצלחה של מדיניותו.
עדויות לכך כבר ניתן למצוא בהמשך הצבירה המואצת של אורניום מועשר, בהגברת הפעילות נגד ארה"ב בעיראק ובניסיון שסוכל לבצע פיגוע נגד ישראל מרמת הגולן באמצעות חזבאללה. על ישראל להמשיך להיות דרוכה וערנית לסיכול ניסיונות נוספים לפגוע בה.
אם ייכשלו מאמצי המשטר, ייתכן שבשלב מסוים תתעורר מחדש המחאה הציבורית, שדעכה בין השאר גם בשל החשש מהידבקות במחלה, וייווצר סיכון משמעותי יותר ליציבותו. האפשרות של כניסה למו"מ עם ארה"ב על הסכם גרעין חדש מנקודת החולשה בה נתון המשטר כעת איננה כרגע על הפרק, אך אם יסתבר למשטר כי כל אפיקי הפעולה האחרים כשלו והזעם הציבורי יאיים להתפרץ גם אפשרות זו עשויה להיבחן בלית בררה.
4. פגיעה בשדרת ההנהגה הבכירה עלולה להביא לאי יציבות, שאת מאפייניה קשה להעריך בשלב זה, כמעט בכל ישות מדינית באזור.
5. ההתפתחויות במערכת הבינ"ל ככלל ובארה"ב בפרט עשויות להציב בפני ישראל אתגרים חדשים ומורכבים יותר תוך כדי ההתמודדות במגפה ולאחריה. במתח בין סין לארה"ב והחשש מהיחלשות מעמדו של טראמפ לקראת הבחירות בנובמבר אם ארה"ב לא תתמודד בהצלחה עם המגפה יחייבו את ישראל לרגישות רבה יותר להשלכות האפשריות על התמיכה הבינ"ל והאמריקאית בישראל. אחת הדרכים המובנות מאליהן להתמודד עם השלכות אלה היא להשקיע בקידום המענה למגפה ולהמחיש בכך את תרומתה של ישראל כמרכז מחקר מדעי לביטחון המערב וארה"ב.
6. ולבסוף, ההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת, וגם ההשלכות המדיניות, עלולות להקשות על ישראל לספק את צרכיה של מערכת הביטחון במלואם. התגייסות מערכת הביטחון והמודיעין לתרום למאמץ הלאומי במאבק בקורונה הוא חיוני וחשוב, וממחיש את העדיפות שהיא צריכה לקבל, בעיקר במדינה העומדת מול איומים מתמשכים, אבל אירועי הקורונה יחייבו הסטת משאבים לתחום הבריאות לאורך זמן. השאלה שתתעורר היא מהו האיזון הנכון ואיזו רמת מוכנות להתמודד עם מגפה שכזו יש לקיים.
