התראות

החשש: ניסיון לסיכול הסכם השלום ע"י טרור איראני

בארה"ב, ישראל ואיחוד האמירויות חוששים כי איראן מתכננת גל של פיגועי טרור כדי לנסות ולחבל בהסכם הנורמליזציה • איראן רואה בהסכם איום ישיר על ביטחונה הלאומי ובסיס להקמת ברית צבאית רחבה נגדה
שיתוף
קריקטורה : איראן מנסה מאוימת מהברית החדשה ותנסה לסכל את חתימת הסכם
קריקטורה : איראן מנסה מאוימת מהברית החדשה ותנסה לסכל את חתימת הסכם

עניינים

גופי המודיעין של ארה"ב, ישראל ואיחוד האמירויות מקיימים התייעצויות וחילופי מידע מודיעיני ביניהם לקראת טקס החתימה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לארה"ב ביום ה-15 בחודש בבית הלבן.

החשש הוא שאיראן תנסה להוציא פיגועי טרור נגד איחוד האמירויות ביום החתימה על ההסכם באמצעות המורדים החות'ים בתימן או באמצעות מחבלים שיעים, נושאי אזרחויות זרות, כדי להעכיר את האווירה החגיגית ולהרתיע את איחוד האמירויות מלהמשיך בישום הסכם הנורמליזציה עם ישראל.

גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי "ציר הרשע" בראשותה של איראן מגבש בימים האחרונים אסטרטגיה חדשה נגד תהליך הנורמליזציה עם ישראל שיוזמת ארה"ב במזרח התיכון וכי בהקשר הזה יש גם לראות את פגישתו של מנהיג חמאס אסמעיל הניה בביירות עם מנהיג חזבאללה חסן נצראללה.

 

ברית מדינית-צבאית נגד איראן

 

אסמעיל הניה התראיין ב-8 בספטמבר בערוץ "אל-מנאר", שופר התעמולה הרשמי של חזבאללה, ואמר כי "איחוד האמירויות תסבול מאוד מהסכם הנורמליזציה(עם ישראל)".

הוא סיפר כי שוחח בנושא עם חסן נצראללה וכי "מול עסקת המאה, ההתנחלויות והנורמליזציה אין מנוס מכך שתהייה אסטרטגיה של עימות עם המציאות הזו באמצעות אחדות לאומית".

הוא הוסיף כי הסכם הנורמליזציה של איחוד האמירויות הוא "תקיעת סכין בגב העם הפלסטיני" שאין לה שום הצדקה וכי הוא נועד לחלץ את נתניהו וטראמפ ממצוקותיהן הפנימיות.
"ציר ההתנגדות הוא שבונה את המשוואות באזור, אנו פועלים בכל הזירות כדי להסיר את הלגיטימציה של הישות הציונית והנורמליזציה עמה, אנו מתנגדים לנורמליזציה מצדה של כל מדינה (עם ישראל) ועמדתנו איתנה" הדגיש הניה.

המתח בין איראן לאיחוד האמירויות גבר בעקבות ההכרזה על הסכם הנורמליזציה עם ישראל, האיראנים רואים בהסכם איום ישיר על הביטחון הלאומי שלהם ומתכננים לחבל בו.

גורמים במפרץ אומרים כי איחוד האמירויות ניסתה להבהיר לאיראן באמצעים שונים כי ההסכם איננו מכוון נגדה וכי מדובר ב"החלטה עצמאית של מדינה ריבונית" אולם, מה שהקפיץ את האיראנים הייתה ההצהרה של שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו שאמר:

"ישראל ואיחוד האמירויות הגיעו להסכם של ברית נגד איראן כדי להגן על האינטרסים האמריקנים ועל המזרח התיכון".

האיראנים ידעו ועקבו במשך שנים רבות אחרי הקשרים החשאיים של ישראל עם איחוד האמירויות אך במקביל שמרו על יחסיהם עם אבו דאבי, עכשיו הם חוששים כי הסכם הנורמליזציה הוא הנדבך הראשון להקמת ברית מדינית צבאית נגדם של מדינות המפרץ בגיבוי אמריקני-ישראלי והם חוששים מאוד.

הם יודעים שהקרב כבר אבוד וכי איחוד האמירויות חצתה את הרוביקון וקיבלה החלטה אסטרטגית לקשרי שלום גלויים עם ישראל אבל בכל זאת הם מנסים לאיים עליה.

לכן, איראן פירסמה אזהרה גלויה שבה נאמר:

"כל התקפה ישראלית שתקרה באזור המפרץ תכניס את איחוד האמירויות למעגל התגובה של איראן."

החשש המיידי של איראן הוא שישראל תקים בחשאי בסיסי צבא או מתקני איסוף מודיעין בשטח איחוד האמירויות כדי להתכונן בעתיד לעימות צבאי עם איראן, הם רואים בכך איום אסטרטגי ישיר על איראן.

 

איראן : עם תום האמברגו באוקטובר נתחיל לייצא ציוד ואמל"ח

מה צפויה לעשות איראן?

המנהיג הרוחני העליון של איראן, עלי ח'מינאי, כינה את הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל במילים "הבגידה הגדולה" והורה להכין שורה של צעדים נגד איחוד האמירויות.
איראן רואה במלחמה נגד ההסכם הזה המשך ישיר למלחמתה נגד ישראל, אין לה כרגע את הרצון לתקוף את ישראל לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב למרות שישראל מכה באופן קבוע ביעדים איראניים בסוריה,אולם, על פי גורמים במפרץ, היא מתכננת לפעול נגד איחוד האמירויות.

הכלכלה האיראנית במצב קשה מאוד בגלל הסנקציות האמריקניות, מגיפת הקורונה מתפשטת במדינה אך הנהגת ההיאתולות מתעקשת להמשיך במדיניות ההתפשטות התוקפנית למרות שלאיראן יש קשרי מסחר הדוקים עם איחוד האמירויות ובחודשים האחרונים, עד להודעה על הסכם הנורמליזציה, חל אפילו שיפור ביחסים בין 2 המדינות.

הסבירות שאיראן תפתח בפעולה צבאית נגד יעדים באיחוד האמירויות נראית כרגע בסבירות נמוכה. ההערכה של גורמי מודיעין במערב היא שהיא תנסה להוציא גל של פיגועי טרור בתוך איחוד האמירויות, ללא "טביעות אצבע", כפי שהיא עשתה במשך שנים רבות בממלכת בחריין שבה יש רוב שיעי.

ההערכה היא שהמטרות המועדפות שלה יהיו פגיעה באתרי תיירות, מרכזי מסחר גדולים ובעדיפות עליונה בתיירים ישראלים, משלחות מסחריות מישראל, משרדים ישראלים ובתי כנסת.

חשש ברש"פ: ארה"ב תפעל להחלפת עבאס

פיגועי טרור כאלה עלולים לחבל קשות בהסכם הנורמליזציה ובפעילות הכלכלית והמסחרית של איחוד האמירויות ולהרתיע מדינות ערביות ואסלאמיות אחרות להצטרף לתהליך ההסטורי שהחל במזרח התיכון.

לאיחוד האמירויות יש שירותי ביטחון יעילים מאוד ,אך הם אינם יכולים להבטיח ביטחון של מאה אחוזים, לאיראנים יש "חוליות רדומות" שאותן הם יכולים להפעיל באופן מפתיע.

בעיני איראן, איחוד האמירויות הוא "החולייה החלשה" מבין מדינות המפרץ. היא איננה יכולה לסמוך על ארה"ב שתחלץ לעזרתה במקרה של התקפה איראנית, לפני הבחירות לנשיאות, וגם סעודיה לא תצא לעזרתה במיוחד לאחר המתקפה האיראנית היעילה על מתקני הנפט של חברת "אראמקו" בסעודיה באמצעות טילים ומל"טים ממולכדים.

לאיחוד האמירויות יש יכולות צבאיות חלשות לעומת היכולות הצבאיות של איראן,היא לא תסתכן בעימות צבאי עם איראן, היא תצטרך להתמודד לבדה בשלב הזה עם הסכנה האיראנית ולשים כרגע את הדגש על תחום המלחמה בטרור, נראה שהאיראנים מתכוונים לפעול בתחום הזה בטווח הזמן הקרוב.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close