דובר ממשלת איראן עלי רביעי הודיעה כי איראן מוכנה לחילופי שבויים כולל עם ארצות הברית ללא כל תנאים מוקדמים. לדבריו, כבר מתנהלים מגעים עם ארצות הברית בעניין זה, אך וושינגטון עדין לא השיבה למרות הנכונות העקרונית שהביאה טהראן. מכל מקום הבהיר רביעי, כי משרד האינטרסים האיראנים בוושינגטון מוכן לקדם את המהלך ולהוציאו אל הפועל. רביעי הוסיף הוא כי מקווה שלאור ממדי מגפת הקורונה בארצות הברית ו"חשיפתם של האסירים האיראניים לסכנות רבות בבתי הכלא האמריקניים", הממשל האמריקני יעניק קדימות לחיי אדם על פני שיקולים פוליטיים. הוא הוסיף כי בידי איראן מידע לפיו האסירים האיראנים אינם זוכים לטיפול ומצבם ירוד.
שה"ח האיראני, מחמד ג'ואד ט'ריף, אמר (11 מאי), כי העלה את ההצעה לחילופי שבויים כבר בספטמבר 2018 במהלך השתתפותו בכינוס העצרת הכללית של האו"מ ולפיה "איראן מוכנה להחליף את כל השבויים האמריקנים בתמורה לאסירים איראנים בארצות הברית ובארצות הנתונות להשפעתה ; אך וושינגטון טרם השיבה. אולם, בראיון (12 YJC, מאי) אמר כי לא מתנהלים כל מגעים עם ארצות הברית "האמריקנים הוכיחו כי הם אינם ראויים ולא ניתן לסמוך על מו"מ עימם. כל העולם הגיע למסקנה זו. הגיע העת שהממשל האמריקני ישנה את התנהגותו ולא יתרץ תרוצים"[1].
[1] https://tinyurl.com/ZarifYJCusa120
דברי הבכירים האיראנים, באו זמן קצר לאחר ציוץ (8 מאי) של מנהיג איראן [1], בו שב, כבעבר והתייחס לאירועים דתיים-היסטוריים מתקופת ראשית האסלאם, כשאיראן נמצאת בצמתים של הכרעות אסטרטגיות. בציוץ, לרגל ציון יום הולדתו של האמאם חסן, התייחס מנהיג איראן לגבורתו של האמאם השיעי חסן (האמאם השני) שחתם על הסכם שלום עם השליט הסוני מועאויה "אני מאמין שהאמאם חסן היה הגיבור הגדול ביותר בהיסטוריה של האסלאם…האו היה מוכן להקריב את עצמו ואת שמו הטוב בקרב מקורביו כדי לקדם את מטרותיו והסכים לשלום למען עתיד האסלאם". בעבר קודם חתימת הסכם הגרעין ובעיצומו של המו"מ טבע (2013) ח'אמנהאי את המושג "גמישות הרואית" ("heroic flexibility") המופיע גם בספר שחבר מאוחר יותר תחת הכותרת "השלום של אמאם חסן: הגמישות ההרואית המופלאה ביותר בהיסטוריה" [2]
ערב חתימת הסכם הגרעין נחשבה התייחסותו של ח'אמנהאי ל"גמישותו ההרואית" של האמאם חסן כמתן אור ירוק לקידום הסכם הגרעין שנחתם בסופו של דבר ה-2015 ויש אף רבים שהשוו אותה לאמרתו המפורסמת של ח'מיני "לשתות מכוס התרעלה" לקראת סוף מלחמת איראן – עיראק לקראת אימוץ החלטת מועבי"ט 598 שהובילה בסופו של דבר לסיומה "איני שבע רצון על כך שעלי לשתות מכוס התרעלה של אימוץ ההחלטה אימוצה קטלני יותר מסם המוות אך עלי להיכנע לאללה ולשתות מהכוס למענו".
בעקבות הציוץ הועלו פרשנויות רבות לגבי משמעותו בעיתוי הנוכחי בו נמצאת איראן על פרשת דרכים, חלק טענו מדובר בדברים רגילים לרגל יום הולדתו של האמאן חסן ואין לייחס להם משמעות מרחיקת לכת לגבי מהלכים אסטרטגיים איראניים וחלק אחר פרש שמדובר באיתות כי פני איראן, הנתונה במצב כלכלי קשה מאד נוכח הסנקציות ומשבר הקורונה, (שוב) לפשרה עם ארצות הברית, יתכן בסוגיית הגרעין. חלק מהמגיבים ברשתות החברתיות הציגו את ח'אמנהאי ואת שר החוץ ט'ריף, שמלא תפקיד מכריע בשיחות הגרעין באמצעות מתקפת החיוכים, כמתעמלים גמישים[3]. (האם שוב תגלה איראן גמישות נוכח מצבה הקשה).
התנגדות ועמידה איתנה מול לחצים
הפעם האחרונה בה החליפו איראן וארצות הברית שבויים הייתה ב-2019. האיראנים שחררו את הסטודנט Xiyue Wang שנכלא שלוש שנים באשמת ריגול ואילו האמריקנים שחררו את חוקר תאי הגזע האיראני מסעוד סולימאני (Massoud Soleimani) שהואשם בהפרת הסנקציות. אם תתבצע עסקת החלופי יתכן ומייקל וויט, גמלאי של הצי האמריקני שנעצר באיראן ב-2018 ואב ובנו באקר וסיאמאכ נמאזי (Baqer and Siamak Namazi אזרחות אמריקנית-איראנית כפולה) יהיו בין המשוחררים. ארצות הברית מצידה תגרש פרופסור איראני Sirous Asgari שנחשד בעברות של גניבת סוגות מסחריים.
המחלוקות והמשקעים ההיסטוריים בין איראן לבין ארצות הברית עמוקים. מדיניותו של ממשל טראמפ העצימה וחדדה אותם. שתי המדינות נתונות עתה בעיצומו של מאבק איתנים המשתרע על פני זירות דיפלומטיות וצבאיות רבות ומשפיע על מדינות רבות במזרח התיכון. מגפת הקורונה הקורונה לא הביאה להפוגה כלשהי במאבק , אך החמירה במידה רבה את מצבה הכלכלי של איראן נוכח הידוק הסנקציות במסגרת מדיניות "המקסימום לחץ" , הצניחה הדרמטית במחירי הנפט וחסימת הנמלים באיחוד האמירויות, בחלקם השתמשה איראן לעקיפת הסנקציות, למניעת התפשטות הקורונה מאיראן.
איראן אמנם מנהלת מאז פרוץ המגפה "דיפלומטיית קורונה" המתמקדת במאמץ לכרסם את הסנקציות האמריקניות בנימוקים הומניטריים אך זכתה לפי שעה להישגים חלקיים שלא תרמו לשיפור של ממש במצבה הכלכלי הקשה ולא הצליחה, לפי שעה להביא להפשרת נכסיה בחו"ל, החסומים בגין הסנקציות ואף לא להעמיק את הטריז בין מדינות אירופה שעדין חתומות על הסכם הגרעין לבין ארצות הברית. בהקשר זה המנגנון לעקיפת הסנקציות INSTEX) ) אמנם הופעל פעם אחת (סוף מרץ תחילת אפריל[4]) להעברת סיוע הומניטרי, למעלה משנה אחרי ההכרזה עליו, אך בכך אין די לשפר את מצבה הרעוע של איראן.
למרות מצבה הקשה מבית ומחוץ, ממשיכה איראן לדבוק ביעדים המרכזיים של האסטרטגיה שלה : קידום תכנית הגרעין והרחבת השפעתה האזורית החתרנית במפרץ, בתימן, בסוריה ובלבנון. באזורים אלה ממשיכה איראן לפעול, גם לאחר חיסולו של קאסם סלימאני, באמצעות בני החסות שלה נגד האינטרסים של ארצות הברית ובעלות בריתה הסונים (בעיקר סעודיה, באמצעות סיוע לחות'ים בתימן) וישראל. במקביל, ממשיכה איראן להתריס מול ארצות הברית במימי המפרץ הפרסי בשורת עימותים על כלי שיט אמריקניים ובעיראק פעלה למנות ראש ממשלה שאושר (9 מאי) ולעודד מיליציות שיעיות הנתונות לתמיכתה להמשיך לעקוב ואף לפגוע באינטרסים אמריקניים בעיראק. זאת, לצד המשך פעילותה בסוריה, למרות דיווחים על צמצום כלשהו בפעילותה במדינה. השבוע נהרג בצפון סוריה אבו פצ'ל סרלכ, "יועץ" של משמרות המהפכה.
איראן לא נטשה את הסכם הגרעין, פועלת במסגרתו ומשתמשת בו להפעלת לחץ על ארצות הברית. בה בעת היא כרסמה בהדרגה מרכיבים רבים בו (אגירת אורניום, העלאת העשרה מחקר ופיתוח) העלולים לקצר את הזמן לבניית נשק גרעיני, אם תבחר בסופו של דבר לפרוש מההסכם. בזירה הדיפלומטית הבינלאומית ניצבות איראן וארצות הברית בפני עימות מדיני במועצת הביטחון במהלך אוקטובר [5] אז צפוי להיות מוסר אמברגו הנשק על איראן מתוקף החלטת מועבי"ט 2231. ארצות הברית כבר הניע מהלך לביטול הסרת האמברגו.
איראן פועלת מאחורי הקלעים בעיקר מול רוסיה וסין, המתנגדות למהלך האמריקני, בניסיון לסכלו. שה"ח האיראני שגר (9 מאי) בהקשר זה אגרת למזכ"ל האו"ם, ביום שנה השני לפרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, בה האשים את הנשיא טראמפ בהפרות חוזרות ונשנות של אמנת האו"ם וקרא למזכ"ל לתלות בארה"ב את האחריות לתוצאות מעשיה הפוגעים באמינות האו"ם, נציג איראן באו"ם אמר כי ארה"ב שמה לצחוק את החלטה 2231 ואף מאיימת על מדינות אחרות.
בסיכומו של דבר נראה כי איראן וארצות הברית ממשיכות להתנהל על מסלול התנגשות. הנשיא טראמפ, הזוכה לביקורת חריפה מבית על רקע ניהול משבר הקורונה המאיימת על תקופת נשיאותו השנייה, ינסה למנף את מדיניות "המקסימום לחץ" להשגת הסכם כלשהו מול איראן ויאדיר אותו כחלק מקמפיין הבחירות שלו, ח'אמנהאי, מצידו רומז (שוב) כי יאפשר מהלך פשרה שאולי יאפשר לאיראן לקחת קצת אוויר מהמצוקה בה היא נתונה , תוך הפגנת מה שהוא מגדיר "גמישות הרואית" מול ארצות הברית.
מנהיג איראן נתון פטיש רצונו העז להיזכר כמי שעמד, ויכל, למקסימום הלחץ" האמריקני במהלך כהונתו ולעצב בכך את מורשתו לבין סדן מצבה המדרדר של איראן. הוא עדין מנחה את צוות המו"מ האיראני להשאיר את הסכם הגרעין בחיים לפחות, כך הוא מקווה, עד סיום הקדנציה הראשונה, ומבחינתו, האחרונה של טראמפ וקדם את מדיניות כלכלת ההתנגדות והייצור העצמי. איראן נצבה במשך כל שנותיה המהפכניות בפני לחצים בינלאומיים ואזוריים ויכלה להם למרות מחירים כבדים ששלמה ועדין משלמת. המנהיג, ח'אמנהאי, גם אם יאפשר מהלך לרגיעה מול ארצות הברית, לא ירצה להיזכר כמי שנכנע לארצות הברית והוא יוסיף לדבוק בעקרונות היסוד של איראן. זאת, במיוחד כאשר בארצות הברית כבר גוברים הקולות בעיקר מקרב המחנה הדמוקרטי להקל על מצוקתו של העם האיראני נוכח מגפת הקורונה ותמיכתו המסתמנת של מועמד המפלגה הדמוקרטית, ביידן, בחזרה להסכם הגרעין.
[1] https://twitter.com/Ghomnamii/status/1130827389121048579
[2] https://tinyurl.com/ImamHasanKham05202
[3] https://twitter.com/Khamenei_fa/status/1258834211810803712
[4] https://twitter.com/GermanyDiplo/status/1244902540812189697
[5] https://jcpa.org.il/article/%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a0%d7%a6%d7%97/
