הדברים שאמר שר החוץ הפלסטיני ריאד אלמאלכי בראיון ל"רדיו פלסטין" ב-1 ביוני משקפים את תסכולם של הפלסטינים וחולשתם נוכח תוכניות ישראל לספח שטחים בגדה למרות צעדי עבאס. אלמאלכי אמר שהפלסטינים מנסים לעורר מחאה בישראל על כוונות הסיפוח של ממשלת נתניהו-גנץ וכי "ישראל צריכה לחוש במחיר הגדול שתיאלץ לשלם אם תבצע את הצעד הזה".
הוא הוסיף כי ההנהגה הפלסטינית פועלת כדי לגייס את הקהילה הבינלאומית במטרה "לבודד" את ממשלת ישראל ואת הממשל האמריקני.
שר החוץ הפלסטיני ניגן את אותו התקליט השחוק שניגנו הפלסטינים לפני ההכרזה האמריקנית על ירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים,ההכרזה הפלסטינית על חוקיות ההתנחלויות ופרסום תוכנית "עסקת המאה" של טראמפ.
ההנהגה הפלסטינית יודעת כי ברגע שהממשל האמריקני מגבה את ישראל במאת האחוזים קשה לה מאוד "לבודד" את ישראל בזירה הבינלאומית שלא לדבר על "בידוד" הממשל האמריקני. הציבור הפלסטיני בשטחים מאס כבר לשמוע את הסיסמאות הנבובות האלה ואינו מאמין לשום מילה של ההנהגה הפלסטינית.
גורמים בפת"ח אומרים כי תוכנית "עסקת המאה" האמריקנית היא הסיוט הגדול ביותר של הפלסטינים מאז ה"נכבה" לפני 72 שנה,אבל צריך לזכור כי מדובר בסיוט שהגיע בעיקר בגלל מדיניות הסרבנות של ההנהגה הפלסטינית שדוחה כל תוכנית שלום שאיננה תואמת את "הקווים האדומים" שלה.
חולשת העולם הערבי
העולם הערבי עסוק במגיפת הקורונה, באבטלה, בעוני ובהתדרדרות רמת החיים, הבעיה הפלסטינית איננה עומדת בראש סולם העדיפויות שלו, הוא רוצה להתגבר על חוסר היציבות המדינית, היעדר הביטחון והבעיות הכלכליות.
החתימה על הסכם אוסלו בספטמבר 1993 וההכרה של אש"פ בישראל שינו את דפוסי החשיבה בעולם הערבי ביחס לישראל, לכך יש להוסיף את הסכמי השלום שחתמו מצרים וירדן עם ישראל, מדינות המפרץ החלו לקיים נורמליזציה ביחסים עם ישראל מאחורי הקלעים.
דעת הקהל הערבית תומכת בבעיה הפלסטינית, אך העולם הערבי לא "ישבור את הכלים" למען הפלסטינים, הוא לא ייצא לעימות צבאי עם ישראל ומדינות ערב המתונות, התלויות בסיוע הכלכלי האמריקני, לא יתעמתו עם ממשל טראמפ למען הפלסטינים, הן מצפות שהרש"פ תתפשר עם ישראל על "הקווים האדומים" שלה ותסכים לקבל פיתרון הגיוני וריאלי לשאיפות הלאומיות שלה.
לאחר פרסום תוכנית השלום האמריקנית המכונה "עסקת המאה" הביעו כמה מדינות ערביות תמיכה בתוכנית, חלקן באופן גלוי וחלקן בהידברות השקטה עם ממשל טראמפ דבר שיצר מבחינת עבאס והפלסטינים תקדים מסוכן ואילו ארה"ב וישראל שאבו מכך עידוד, העולם הערבי מתחיל להתרגל לרעיון שישראל לא תוותר על מזרח ירושלים ולא תחזור לקווי 67, בשטח קמו גושי התנחלויות גדולים שבהם מתגוררים מאות אלפי ישראלים שלא יתפנו מבתיהם. לא מדובר בהיקפים של גוש קטיף ברצועת עזה וישראל מוכנה לחילופי שטחים עם הרש"פ תמורת הישארותם במקומות מגוריהם.
מדינת ערב המתונות מבינות כי הקמת מדינה פלסטינית היא אפשרית אך רק על חלק משטחי הגדה. על פי "עסקת המאה" הפלסטינים יוכלו לעשות זאת על 70 אחוזים מן השטח, ישראל זקוקה לגבולות בטוחים וברי הגנה כמו בקעת הירדן והיא לא תוותר על השטח הזה שירדן ויתרה עליו ב-1988 כשהמלך חוסיין הודיע על התנתקותו משטחי הגדה וויתר על כל תביעה עליהם.
גורמים ברש"פ פנו לכמה מדינות ערביות כדי לברר את עמדתן המדוייקת ביחס ל "עסקת המאה" ורעיון הסיפוח אך לא קיבלו תשובות, מדינות אחרות משלמות "מס שפתיים" לפלסטינים בהצהרות נגד הסיפוח אך בפועל הן לא יעשו שום דבר, יו"ר הרש"פ יודע זאת היטב.
צפי לכישלון פלסטיני
הפלסטינים צפויים להיכשל גם הפעם במאמציהם למנוע את מהלך הסיפוח של שטחים מהגדה לישראל.
המחנה הפלסטיני הוא מפוצל, תנועת הפת"ח ותנועת חמאס איננו מסוגלות להתגבר על המחלוקות ביניהן,להגיע לאחדות לאומית ולהילחם נגד תוכנית "עסקת המאה".
ישראל אמורה לקבל גיבוי אמריקני מוחלט לסיפוח לאחר שתעמוד בדרישות האמריקניות ותתאם עם הממשל את מפות הסיפוח.
על פי הערכת גורמים בכירים בירושלים, יהיו גינויים בקהילה הבינלאומית נגד הסיפוח אך אירופה לא תטיל סנקציות על ישראל ולא תתעמת עם ממשל טראמפ בנושא.
התקווה הפלסטינית למחלוקת עזה בחברה הישראלית ולפיצול בחברה הישראלית שיעכבו את הסיפוח איננה ריאלית. סקרי דעת הקהל מראים שמרבית הציבור בישראל תומכת בסיפוח, לראש הממשלה נתניהו יש רוב בממשלה ובכנסת כדי להעביר את תוכנית הסיפוח.
צה"ל נערך להסלמה בשטחים, הוא כבר היה בסרט דומה. ב-14 במאי העבירה ארה"ב את השגרירות שלה מתל אביב לירושלים לאחר שהכירה בה כבירת ישראל, בשטחים הייתה מחאה עממית גדולה אולם צה"ל הצליח לבלום אותה, בגבול הרצועה נהרגו יותר מ-60 פלסטינים ומאות נפצעו בהתנגשויות עם כוחות צה"ל.
צה"ל מילא את המשימה בהצלחה רבה והמחאה הפלסטינית לא התפתחה לאינתיפאדה שלישית.
גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי מחמוד עבאס איננו מעוניין באינתיפאדה שלישית או בעימות מזויין עם ישראל, הוא יאפשר לרחוב הפלסטיני להפגין נגד הסיפוח אך לא יאבד את השליטה בגובה הלהבות של המחאה.
המונח שיו"ר הרש"פ משתמש בו הינו הגברת "ההתנגדות העממית" (מוקאוומה שעביה-בערבית), הוא התנגד לאינתיפאדה השנייה שגרמה נזקים רבים לפלסטינים ותומך במחאה עממית ללא שימוש בנשק חם.
גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי מחמוד עבאס השלים כבר עם הסיפוח הצפוי, אך הוא שומר על פני פוקר ומעודד את הנהגת הרש"פ להילחם "עד הסוף" בזירה הבינלאומית נגד הסיפוח בתיאום עם ירדן, הוא מייחל לניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות. על פי הגורמים בפת"ח,בכירים במפלגה הדמוקרטית הבטיחו להם שאם ג'ו ביידן יבחר לנשיא הוא יבטל את תוכנית "עסקת המאה" ויציע תוכנית שלום משלו שתהייה מוקבלת על הפלסטינים.
