עבור לתוכן העמוד
Menu

איראן בתצוגת תכלית

ברקע חגיגיות "יום המפרץ הפרסי" איראן ממשיכה לאיים על ארה"ב לנוכח התקריות האחרונות באזור

סוכנות הידיעות “תסנים” המזוהה עם משמרות המהפכה פרסמה כתבה המפרטת את מגוון הטילים (כות’ר-1, נאצר, קאדר ט’אפר) , והמכ”מים שפותחו עבור חיל הים האיראני. בכתבה פורסם נכתב מתחת לאחת התמונות נכתב כי טיל (“נור” ) נגד ספינות משוגר מסירת תקיפה מהירה מתוצרת איראן על ידי חיל הים הסורי.

בכתבה פירט מפקד חיל הים של משה”מ את היכולת הטילית של זרוע הים וטען כי יש ברשותו טילי שיוט נגד ספינות למרחק 700 ק”מ . הטיל “נור” (קרקע-אוויר, נגד-ספינות) מבוסס על הגרסה הסינית (802-C) ובעל טווח של 120 ק”מ. הטילים וטילי השיוט של חיל הים של משה”מ הוא מרכיב חשוב ביכולת הלחימה הסימטרית והא-סימטרית של חיל הים האיראני. במלחמת לבנון השנייה (יולי 2006) שגר חזבאללה טיל “נור” לעבר אח”י חנית וגרם למותם של ארבעה חיילים. איראן העבירה לסוריה ולחזבאללה בעבר מספר טילים מסוג זה.

 

(קריקטורה תסנים המזוהה עם משה"מ : "אופק שחור לטרוריסטים האמריקנים אזהרה לטראמפ מעצמת הטילים האיראני").
(קריקטורה תסנים המזוהה עם משה”מ : “אופק שחור לטרוריסטים האמריקנים אזהרה לטראמפ מעצמת הטילים האיראני”).

“יום המפרץ הפרסי” חל השנה בעיצומה של מתיחות גואה בין איראן לבין ארצות הברית ומשבר, משבר הקורונה הנמשך באיראן והמבוי הסתום בכל הקשור לחידוש השיחות בנושא יישום הסכם הגרעין. איראן נצלה היטב את כותרת יום החג להמחשת ריבונותה במפרץ הפרסי (לא הערבי כלשון ההודעות האמריקניות על התקריות האחרונות) נוכח המשך חולשתו של הקולקטיב הערבי.
כבעבר, הדגישה איראן את ריבונותה במפרץ ואת זיקתה ההיסטורית באזור למרות הניסיונות מעת לעת לשנות את שמו של המפרץ למפרץ הערבי. איראן גם שבה והציגה את מגוון אמצעי הלחימה שלרשותה בתווך היומי וממשיכה לשקוד על פיתוח יכולות הלחימה הא-סימטריות שלה , בעיקר באמצעות טילים מסוגים שונים ופיתוח מאות ספינות קרב מהירות המצוידות בטילים (“נור” הגרסה האיראנית לטיל הסיני 802 – (Cוברקטות. פעילותה באיים הנתונים למחלוקות עם איחוד האמירויות עלולה להגביר את המתיחות בין שתי המדינות במיוחד אם תרחיב איראן את נוכחותה האזרחית והצבאית בהם.

 

האם מצרים משנה כיוון בנוגע ל BDS?

מעבר לזאת, איראן הרשמית וכן הרשתות החברתיות נצלו את ההזדמנות לשוב ולהשפיל את ארצות הברית ו”להזכיר” לה את תוצאות העימותים האחרונים בים מול ספינות חיל הים של משמרות המהפכה ובעיקר את התקרית מינואר 2016 (בתקופת כהונתו של הנשיא אובמה וזמן לא רב לאחר חתימת הסכם הגרעין) בה נשבו והושפלו המלחים האמריקנים בניסיון לצרוב זאת בתודעה האיראנית והאמריקנית כאחד. גם האיור באתר המנהיג הבליט את “תמונת הכניעה” של המלחים, כזה שעומד בחוסר התגובה האמריקנית להתגרויות החוזרות ונשנות האיראניות. מוטיב הכניעה והחשש של ארצות הברית מפני איראן מופיעה גם במספר רב של קריקטורות בעקבות התקרית.

מכל מקום, איראן ממשיכה בצעדי ההתגרות מול ארצות הברית במפרץ הפרסי ובעיראק ובפעילותה החתרנית בזירות הפעולה המוכרות בתימן, בסוריה, בלבנון ומול הזירה הפלסטינית. בעבר, כמו ערב חיסול סולימאני בינואר 20202, חצתה איראן את הקווים האדומים האמריקניים. המשך התגרויותיה במפרץ שזכו לתגובה רפה אמריקנית עלולים לדחוף אותה לפעולה מתריסה יותר, כזו שעלולה לגרור תגובה אמריקנית קשה שתבטא את מורת הרוח הגוברת בוושינגטון מהמשך ההתגרויות האיראניות ותיישם הלכה למעשה את ציוצו של הנשיא טראמפ להשמיד כלי שיט איראניים שיתגרו בצי האמריקני.