עבור לתוכן העמוד
Menu

לאחר דיון בדלתיים סגורות: בג”ץ דחה עתירה לפתוח את הר הבית לביקורי יהודים בתקופת הקורונה

השופטים: "...גם הדמיון, הבדיה, השמועה, ההסתה, וההתססה משחקים תפקיד לא מבוטל בנפיצות המתלווה לכל סוגיה הקשורה במישרין או בעקיפין להר הבית. 'נטרול המטענים', נעשה על ידי גורמים שונים ברשות המבצעת, בערוצים כאלה ואחרים, חלקם סמויים מן העין".

בג”צ דחה בצהרים (שלישי) עתירה לפתוח את הר הבית למבקרים היהודיים, ב’תקופת הקורונה’. העותרים, יהודה עציון, וארנון סגל טענו כי ראוי להחריג את הר הבית ולאפשר ביקורי יהודים שם, אפילו מעטים, כפי שהוחרגה כניסתם של עובדי הוואקף להר, וכפי שנעשה בכותל המערבי ובמערת המכפלה לגבי מספר זעום של יהודים.

מעט לפני שפורסמה החלטת בג”ץ הודיעו גורמים בוואקף, כי לאחר סיום חג אל פיטר ( ביום ב’ או ג’) תפתח רחבת הר הבית לכלל המתפללים, אך המסגדים עצמם ישארו סגורים.

במהלך הדיון בעתירה שהתקיים אתמול, נעתרו השופטים לבקשת המדינה לקיים את הדיון אודות טענת העותרים – שמניעת ביקורי היהודים בהר מעוגנת בהסכם עם ירדן – במעמד צד אחד בלבד ובדלתיים סגורות. בתשובתה הפומבית לעתירה, המדינה לא התייחסה לטענה שהעלו העותרים, כי האיסור על ביקורי היהודים בהר בתקופת הקורונה, היה מעין ‘תמורה’ להסכמת הוואקף להפסיק את התפילות במסגדים וברחבה, וכי היה זה הסכם מותנה ו’דיל’ – זה מול זה.

השופטים , הנדל, עמית וקרא כותבים בהחלטתם כי “עם פרוץ הקורונה נוצר צורך חיוני ודוחק לאסור על התקהלות מתפללים בהר הבית ובסביבתו, על מנת למנוע הדבקה המונית”, ובהמשך לכך נסגר הר הבית למתפללים מוסלמים ולמבקרים כאחד החל מיום 22.3.2020

השופטים דוחים את טענת ההפליה שהעלו העותרים, בנוגע לכניסתם של עובדי הוואקף ופקידיו להר, למרות איסור התפילה וההתקהלות שם. הם כותבים בעניין זה, כי הללו שוהים שם לצורך ניהול שוטף ותחזוקה, לצד השוטרים ואנשי כוחות הבטחון, ומוסיפים: “עמדנו על כך שבימים של שגרה, עשרות אלפי מוסלמים פוקדים את הר הבית, אך בימים של קורונה ‘ככר השוק ריקה ואין פוקד את הר הבית אשר בעיר העתיקה’. לכן דווקא עליית יהודים לתפילה בהר הבית, גם אם במספר זעום, היא שעלולה להפר את הסימטריה וההדדיות”.

עוד מציינים השופטים כי “צודקים העותרים בטענתם כי ההגבלה על עליית יהודים להר הבית פוגעת בשורה של זכויות יסוד חוקתיות כמו חופש הפולחן, חופש התנועה וחופש העיסוק, לצד פגיעה ברגשות דת ובכמיהה לעלות אל ההר. אך כמו כל הזכויות החוקתיות” – מבהירים השופטים “זכויות אלה אינן מוחלטות… מול זכויות אלה יש להעמיד את השמירה על בריאות הציבור ובטחונו”.

“היו אלה העותרים עצמם”, מציינים השופטים, “שצירפו לעתירתם התבטאויות שונות של אנשי וואקף, ואנשי דת מוסלמים, שאיימו והזהירו, כי הפסקת כניסת מתפללים מוסלמים למסגד אל אקצא, נעשתה בתנאי שגם מבקרים יהודים לא יכנסו משער המוגרבים. דרשן מסגד אל אקצא, פרסם ‘אזהרה מפני מתן היתר למתנחלים לפרוץ להר הבית’, ובנספחי העתירה לכדה את עינינו הכותרת: ‘אזהרה פלסטינית מפני ניצול הכיבוש את הקורונה על מנת לייהד את אל אקצא’.

“לצד הרגישות האינהרנטית הנובעת מקדושתו של המקום”, מבהירים השופטים, “הרי שגם הדמיון, הבדיה, השמועה, ההסתה, וההתססה משחקים תפקיד לא מבוטל בנפיצות המתלווה לכל סוגיה הקשורה במישרין או בעקיפין להר הבית. ‘נטרול המטענים’, נעשה על ידי גורמים שונים ברשות המבצעת, בערוצים כאלה ואחרים, חלקם סמויים מן העין.

לבקשת המדינה, ובהסכמת העותרים, שמענו במעמד צד אחד בדלתיים סגורות את הגורמים הרלוונטיים, וניהלו עימם שיג ושיח. המורכבות והרגישות הפוליטית הבין-דתית והבינלאומית, בכל הכרוך במתחם הר הבית, הן מן המפורסמות. כך בימי שגרה. קל וחומר בתקופה רגישה כמו חודש הרמאדן…” השופטים מעירים עוד, גם בימי שגרה, לקראת סוף חודש הרמאדן, נסגר ההר בפני מבקרים יהודים.

כאמור העתירה נדחתה.

ב-5 למאי חשפנו באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה כי העתירה אותה הגישולבית המשפט חושפת לכאורה את פרטי ההסכם או ההבנות בין ישראל לבין ירדן, שרק כאשר הושגו – נאות הוואקף לסגור את שערי הר הבית ולמנוע ממתפללים מוסלמים להכנס בשעריו בתקופות הקורונה. קודם לכן הפרו כזכור הוואקף והמתפללים המוסלמים את הנחיות המדינה בעניין זה וקיימו נוכחות ותפילות המוניות של אנשים בהר. ההסכמה עם הוואקף להפסיק את תפילות המוסלמים בהר, הושגה רק לאחר שניתנה התחייבות ישראלית לירדן ולוואקף למנוע במקביל גם ביקורי יהודים, בהר הבית, וכתנאי לכך. ידיעה בעניין פורסמה באתר ‘המרכז הירושלמי’ כבר ב-23 במרץ, והיא מצוטטת במסגרת העתירה, כמו ראיות נוספות בעניין.

 

 

בעתירה נכתב בין היתר, כי בתאריך 22.3 , “נרקם הסכם, או התגבשה הבנה, בין הדרגים הגבוהים ביותר בממשלת ישראל לבין ארמון המלוכה ברבת עמון, ובמקביל בין דרגי השטח במשטרת ישראל לבין הו’אקף (הירדני) בהר הבית. על פי ההסכם”, כך בעתירה, “תימנע כניסת קהל אזרחי מוסלמי אל רחבת הר הבית, ובתמורה תימנע לחלוטין כניסתם של קבוצות יהודים כבר בסופו של אותו יום. עם זאת נקבע – וכך הוא המצב עד היום – שכל עובדי הוואקף יוכל להיכנס אל ההר כדרכם, יקיימו בו תפילות, וגם קריאת המואזין מתנהלת כבשיגרה”

 

אישור מפורש לקיומו של ההסכם, ניתן לדברי העותרים על ידי השייח עכרמה צברי, המטיף הראשי במסגד אל אקצא, בראיון שהעניק לאתר האינטרנט, ‘המרכז הפלסטיני למידע’ ב-26 למרץ. בראיון זה אמר צברי: “בנוגע להחלטה להפסיק את התפילה באל אקצא: ההחלטה לסגור את כל שערי אל אקצא, לרבות שער המוגרבים, שעליו שולטת משטרת הכיבוש ( שלטונות ישראל) הייתה ברורה. התנאי שלנו היה לסגור את ההר גם בפני כניסות של המתנחלים (היהודים) ובמקרה שהכיבוש ( שלטונות ישראל) יפר זאת ויפתח את ההר ( שער המוגרבים שדרכו נכנסים יהודים להר), אזי ייפתחו (לכניסת מוסלמים) כל השערים החיצוניים של אל אקצא (הר הבית)”.

 

 

 

 

באותו אתר התראיין באותו יום גם השייח עבד אל עזים סלהב, ראש מועצת ההקדשות בירושלים, וגם דבריו מלמדים לכאורה על קיומו של הסכם, שבו שתי ההבנות – הגבלת המוסלמים וחסימת היהודים תלויות זו בזו: “ההפסקה הזמנית של תפילות באל-אקצא”, אמר סלהב, “נועדה להישמר מהתפשטות וירוס הקורונה… הסגירה הייה מפני כניסת מתפללים לא אקצא, אולם הוא מלא בשומרים, פקידים ושומרי הסף המתפללים בבתי התפילה שם… כיום אין פריצות כלשהן מצד קבוצות של המתנחלים והקיצונים, אך אם הכיבוש ישנה את מדיניותו כלפי המצב הנוכחי באל אקצא, אזי לכל אירוע נגיב בהתאם”

 

העותרים שפנו לבג”ץ בעניין הם  העיתונאי ארנון סגל, שמפרסם זה שנים טור בענייני הר הבית בעתון מקור ראשון ופעיל הר הבית הותיק יהודה עציון. השניים, באמצעות עו”ד איתמר בן גביר, מבקשים מבג”ץ להוציא צו על תנאי נגד המדינה, שיחריג את הר הבית במסגרת התקנות ל’צו בריאות העם’ – באופן שתתאפשר כניסה, לפחות מוגבלת, בקבוצות של עשרה, אל תוך ההר, ותוך שמירת המרחק בין איש לאיש – כפי שההר הוחרג בפועל לעניין כניסת אנשי הוואקף אליו, לרבות תפילתם ברחבת ההר ובתוך המסגד, וכפי שהוחרגו הכותל המערבי, מערת המכפלה וקבר רשב”י בהר מירון, באופן המאפשר כניסת יהודים אליהם ותפילתם שם.

 

 

במקביל מבקשים העותרים “לבטל לאלתר את ההסכם או את ההבנה עם ממלכת ירדן ו/או עם גורמי הוואקף בהר הבית, מיום 22 במרץ 2020 ולפיו, כדבריהם, “יינעלו שערי הר הבית בפני יהודים ( כחלק מהבנות נוספות), בהיות הסכם זה סותר את ריבונות ישראל בהר הבית ואת חוקי המדינה, ובהיותו מפלה יהודים ללא  כל הצדקה”.

 

הפרטים בעתירה על ההסכם עם ירדן נסמכים על עוד מקורות מוסלמים וכן על שלשה מקורות ישראלים: הידיעה באתר ‘המרכז הירושלמי’; כתבה של נדב שרגאי בעתון ישראל היום, שבה נכתב בין היתר, כי רהמ”ש נתניהו אישר את ‘הדיל’ בין ישראל לירדן, בנוגע להפסקת ביקורי היהודים בהר, תמורת נכונות הוואקף להפסיק את תפילות המוסלמים ההמוניות בהר הבית, וכן ידיעה  של  סולימאן מסוואדה, כתב ערוץ 11 של הטלויזיה הישראלית. מסוואדה דיווח בין היתר, כי ההחלטה להפסיק את התפילות באל אקצא “התקבלה אחרי שירדן והוואקף קיבלו התחייבות מהדרגים הבכירים ביותר בישראל, שלא תותר כניסת מבקרים יהודים גם לרחבת המסגד”. מסוודאדה ציטט בכיר בוואקף שאמר: “קיבלנו התחייבות מישראל שגם מבקרים יהודים לא ייכנסו להר, ולכן הסכמנו לבקשה הישראלית”.

 

יש לציין כי בתשובה למכתבי העותרים שקדמו לפנייה לבג”ץ הכחיש עו”ד פרנקנבורג, המייצג את מפקד מחוז ירושלים של המשטרה, ניצב דורון ידיד, שהושג הסכם, אך כתב, כי “הוחלט בשיח בין הוואקף למשטרת ישראל על סגירת הר הבית למתפללים ולמבקרים, החל מיום 22.3.2020 בסוף היום”.

לפני שעה קלה הודיעה הקרן למורשת הכותל המערבי, כי בעקבות החלטת הממשלה אמש על ביטול המגבלה לתפילה במרחק של 500 מ’ ממקום המגורים, תפתח מחדש רחבת הכותל לתפילות במתחמים מסומנים, ועל פי תנאים מיוחדים ל-300 איש בלבד בו זמנית, ובכפוף לחבישת מסיכה. במידה ומתחמי התפילה שהוקצו יהיו מלאים כולם, יתבקשו המתפללים להמתין מחוץ לכניסות לכותל, במרחקים הנדרשים עד שיתפנה מקום ברחבה.

 

בהודעת הקרן נמסר, כי משפחות תצטרכנה לתאם את הגעתן מראש, באתר הכותל המערבי או במוקד הטלפוני (5958*) על מנת להבטיח שמתחם התפילה יהיה פנוי בשעת הגעתן. לעומת זאת, אתרי מנהרות הכותל ימשיכו בינתיים להיות סגורים עד להודעה חדשה.