קל לראות כיצד וירוס הקורונה הצית תיאוריות קונספירציה אנטישמיות. כחלק מהפרדיגמה הקלאסית, היהודים הפכו שוב למה שהסופר האיטלקי אלסנדרו מנזוני כינה "מפיצי המגפות של שנת "1630. זה קרה בכל פעם שהייתה מגיפה, כמו למשל המוות השחור ששטף את המזרח התיכון ואירופה בשנים 1346-1353.
אז האשימו היהודים את היהודים כמו שהאשמות שנטפלות עליהם בעקבות התפרצות הקורונה – עגבת, שחפת או טפילים, הביבליוגרפיה רחבה בנושא. חוקר האנטישמיות המנוח רוברט ס. ויסטריך תיאר את תיאוריות הקונספירציה הקיימות בעולם הערבי הכוללות גניבה, אונס, שחיטת גויים וקואליציה חשאית לכאורה של יהודים ובונים חופשיים המחפשים שליטה עולמית, כמו זקני ציון.
אולם כיום ההאשמות מופנות כעת לישראל. רופאים, חיילים ואחיות שטסים ברחבי העולם כדי לעזור בזמן חירום כמו רעידות אדמה, צונאמי וציקלונים מתוארים כערפדים שמטרתם לגנוב איברים אנושיים למטרות רווח. אני עצמי זוכרת שהילרי קלינטון נדהמה לחלוטין בביקורה הראשון בעזה כשסוהא ערפאת אמר לה שהיהודים מרעילים בארות. דוגמה נוספת, בקרב רבים, היא כאשר מחמוד עבאס אמר כי רבני ישראל אמרו למתנחלים לעשות זאת, והוא קיבל מחיאות כפיים בישיבת האיחוד האירופי. דעתי כי להאשמות מסוג זה יכולות להיות השלכות פוליטיות קשות ויש להילחם בהן פוליטית.
ההאשמות שמגיעות מהרשות הן כי ישראל מפיצה את נגיף הקורונה ומסרבת להסביר לפלסטינים כיצד להילחם בה, אף שבתי החולים הישראליים הזמינו רופאים פלסטינים, כולל אלה מעזה, לתדרך אותם על דרכי ההתגוננות. ההאשמות שלהם הן רבות. ישראלים, לדבריהם, מחזירים עובדים פלסטינים לשטחים כדי לעורר גל גדול של זיהומים ומדביקים במכוון אסירים פלסטינים ואפילו ילדים. האשמה מופשטת אך רגישה יותר, היא שהמגיפה היא התשובה של אללה להכרה של טראמפ בירושלים כבירת ישראל.
האשמות כאלו אינן תרגיל אקדמי באנטישמיות, אלא חלק מהקמפיין המורכב לדה-לגיטימציה של ישראל. מדינת ישראל שוכנת בליבה של אנטישמיות זו.
מאמר זה הינו תקציר למאמר המלא בשפה האנגלית – למאמר המלא.
