הארגונים שהגישו תביעות נגד ישראל וארה"ב בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה נגד הפלשתינים ובאפגניסטן – קשורים זה לזה וגם לארגוני טרור, כך חושף מחקר חדש של "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה".
לפי המחקר, דמויות מפתח במאבק הדה-לגיטימיזציה נגד ישראל, גורמים שקשורים לארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלשתין" – שנכלל ברשימות ארגוני הטרור של הממשל האמריקני והאיחוד האירופי – ממלאים תפקיד מרכזי בשיתוף הפעולה בין ארגונים אלה. מעבר לכך, המחקר חושף שהתובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי פאטו בנסודה נמצאת בקשרים הדוקים עם אחד מארגונים אלה.
https://jcpa.org.il/article/%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%91/
בין הארגונים שהגישו ב-2017 בבית הדין בהאג תביעות נגד ארה"ב בגין פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה באפגניסטן ניתן למצוא את "הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם", היושבת בפריז, ו"המרכז לזכויות תחוקתיות", שמרכזו בניו יורק. ב-2019 דחה צוות שופטים בדיון מקדים את בקשתה של בנסודה לפתוח בחקירה נגד ארה"ב על בסיס התביעות שהוגשו. הארגונים מגישי התביעות הגבירו את לחצם על בית הדין, וזה העניק לפני כחודש לבנסודה היתר לפתוח בחקירה נגד ארה"ב, מהלך שהביא את הממשל האמריקני להחריף את העיצומים נגד פקידי בית הדין הבינלאומי, שיהיו מעורבים בחקירה הזו.
בין הארגונים שפנו לבית הדין בהאג בתביעה שיפתח בחקירה נגד ישראל ניתן למצוא את "אלחאק", "המרכז הפלשתיני לזכויות אדם", "אלמיזאן" ו"אל-ד'מיר". המחקר קובע כי ארגונים אלה הם בעלי קשרים לארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלשתין", ו"הם רחוקים מלהיות ארגוני זכויות אדם, כפי שהם מציגים את עצמם באופן שקרי".
הארגונים "אלחאק", "המרכז הפלשתיני לזכויות האדם" ו"מיזאן" חברים בפדרציה הבינלאומית לזכויות האדם. שאוואן ג'בארין, מנהל "אלחאק", הוא המזכיר הכללי של הפדרציה הבינלאומית. בעבר הוא היה מעין בכיר בשורות "החזית העממית", ונידון כמה פעמים לתקופות מאסר על ידי ישראל. בית המשפט העליון בישראל אף הגדיר את ג'בארין כ"ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד" בהקשר להסוואת פעילות הטרור שלו במעטה של עבודה למען זכויות אדם.
במשרת סגן מזכ"ל הפדרציה כיהן בעבר ראג'י סוראני, כיום מנכ"ל "המרכז הפלשתיני לזכויות אדם". נאדה קיסוואנסון, עורכת דין שוודית ממוצא פלשתיני, וקתרין גאלאגר שייצגו את התובעים האזרחיים נגד ארה"ב בפני בית הדין בהאג, היו מעורבות בניסוח הגשת הפנייה הפלשתינית לבית הדין נגד ישראל. קיסוואנסון הייתה בעבר מנהלת המשרד של ארגון "אלחאק" בהאג, ומתוקף תפקידה זה פעלה להגשת התלונות נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי. גלאגר, המכהנת כעת כנציגת הקורבנות בתיק נגד ישראל, הייתה חברה במשלחת הפלשתינית שהגישה לבית הדין את חוות הדעת והדו"חות הפלשתיניים.
"המרכז לזכויות תחוקתיות" תמך גם הוא בפניה הפלשתינית לבית הדין בהאג לפתוח בחקירה נגד ישראל, ואירח את ג'בארין וסוראני ב-2016 בפגישה עם ראשי הארגון.
המחקר, שערכו תא"ל במיל' יוסי קופרווסר ודניאל דייקר מציין כי הנייטרליות של התובעת הכללית בנסודה מוטלת בספק בגלל קשריה הקרובים בשנים האחרונות עם "הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם". ב-2015 ביקרה בנסודה במשרדי הארגון בפריז, וב-2019 השתתפה בוועידה ה-40 של הארגון כדוברת ראשית.
"הקשר ההדוק בין הגורמים שעומדים מאחורי הגשת התביעות נגד ארה"ב וישראל מלמד על המימד הפוליטי של כל המהלך", אומר קופרווסר ל"ישראל היום". "נראה שהתובעת בנסודה לא רק שאינה מונעת את המהלך הפוליטי הזה, אלא אף מקדמת אותו. גורמי שמאל קיצוניים, אנטי ישראליים ואנטי אמריקניים פועלים לפגוע בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ובארה"ב – בין היתר בשל התייצבותה מאחורי ישראל. כשהממשל האמריקני אומר שהוא ינקוט בצעדים נגד כל מי שמעורב בחקירת בית הדין הבינלאומי נגד ארה"ב, הרי שהדברים נוגעים לא רק לפקידי ועובדי בית הדין אלא גם למי שיזם את החקירה. יש בהחלט מקום לנקוט גם נגדם צעדים".
פורסם לראשונה ב"ישראל היום" 160620