עבור לתוכן העמוד
Menu

הפיצוץ בביירות: הסולם שחיפש נסראללה?

ערב החלטת בית הדין הבינלאומי והאפשרות של הסלמה לקראת העימות הצפוי במערכת הבינ"ל סביב האפשרות של הסרת אמברגו הנשק מעל איראן באוקטובר הפיצוץ בביירות לא היה יכול להגיע לנסראללה בטיימינג גרוע יותר ואלי זה שיציל אותו מהסתבכות מול ישראל

שני הניסיונות לפגוע בחיילי צה"ל בימים האחרונים, האחד בהר דב (27 יולי) והשני (2 באוגוסט) בגבול סוריה, שבוצעו ככל הנראה על ידי חזבאללה או גורמים הפועלים מטעמו, משקפים את רצונו של הארגון ושל מנהיגו נסראללה להגיב על מותו של פעיל הארגון בתקיפה המיוחסת לישראל (21 ביולי) סמוך לדמשק נגד מתקן ובו ציוד הקשור למאמץ המשותף של איראן וחזבאללה לשפר את דיוק הנשק הרקטי שבידי הארגון הלבנוני.

הנחישות של חזבאללה להגיב, אם כי לא באופן שיביא להסלמה (נגד יעד צבאי נקודתי) היא חלק מההתמודדות על כללי המשחק במערכה בין איראן וחזבאללה לבין ישראל במרחב הסורי. בעוד שידוע שחזבאללה רואה עצמו מחויב להגיב על פגיעה באנשיו בלבנון, הרי שעד כה היה מקובל על הצדדים שפעילות המיוחסת לישראל במרחב הסורי נגד התבססות איראן ונגד פרויקט הדיוק האיראני איננה מצדיקה תגובה מצד איראן וחזבאללה.

עם זאת לא היו כללים ברורים באשר למשמעות של פגיעה בפעילי חזבאללה בהקשר זה, ובדרך כלל ישראל השתדלה להימנע מפגיעה בהם (תוזכר הפגיעה ברכב של פעילים אלה באפריל תוך הקפדה להימנע מפגיעה בפעילים עצמם, שהובילה את חזבאללה להגיב בפריצת גדר הגבול עם ישראל בשלוש נקודות בלי לחצות את הגבול ובלי ניסיון לפגוע בחיילי צה"ל).

מותו של הפעיל בתקיפה האחרונה הציב אתגר בפני הארגון. אם לא יגיב הוא ייתפס כמי שמשלים עם כללי משחק המתירים את דמם של פעיליו המשתפים פעולה עם איראן בסוריה. מדיניות כזו עלולה לדרבן את ישראל להגביר את תקיפותיה ולהתפרש כסימן חולשה של חזבאללה גם בהקשר הלבנוני, שם נמצא הארגון במצוקה נוכח המשבר הכלכלי שהוא אחראי לו במידה רבה, הקשיים הכלכליים שהוא חווה בעצמו עקב הלחץ הכלכלי האמריקאי על איראן, סוריה וחזבאללה וההחלטה הצפויה ב-8 באוגוסט בטריבונל הבינ"ל בעניין רצח ראה"מ לשעבר חרירי שתטיל קרוב לוודאי את האשמה על הארגון.

מנגד, יש לזכור שפרויקט הדיוק ופריסת חזבאללה במרחב רמת הגולן נועדו בראש ובראשונה לשרת את האינטרס האיראני לפתח יכולות לפגוע בישראל, כדי להרתיע את ארה"ב וישראל מלפגוע באיראן עצמה וכדי לפגוע בישראל אם ההרתעה תיכשל.

זאת, בעיקר ערב אפשרות של הסלמה לקראת העימות הצפוי במערכת הבינ"ל סביב האפשרות של הסרת אמברגו הנשק מעל איראן באוקטובר ולקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר. לפיכך פעילות נרחבת של חזבאללה כעת עלולה לציירו בלבנון ביתר שאת כמי שפועל כגרורה איראנית ולא כמגינה של לבנון כפי שהוא מנסה להציג את עצמו ואף לפגוע במעמדו באיראן, משום שהוא עלול להביא להסלמה בטרם עת. לפיכך, נסראללה מנסה למצוא את דרך המלך שתאפשר לו להגיב ולהבהיר שאיננו משלים עם הפגיעה בפעיליו בסוריה, אך בה בעת להימנע ממתן עילה לישראל להגיב בחומרה בלבנון. הבחירה שלו ביעדי ובמרחבי הפעולה משקפים תובנות אלה.

ישראל מצידה מנסה למנוע הסלמה באמצעות שילוב של מסרי הרתעה, הן הצהרתיים והן בשטח (הפגיעה בחוליה שביצעה את הפיגוע ברמת הגולן, ביעדים סוריים ויתכן גם במשלחיה) וריסון רב בלבנון (הימנעות מפגיעה במחבלים שניסו לבצע את הפיגוע בהר דב). בשלב זה נראה, כי על אף כישלונותיו, חזבאללה ישוב וינסה להגיב, כדי להבהיר את אי השלמתו עם פגיעה בפעיליו הקשורים לפרויקט הדיוק בסוריה, ועל כן על צה"ל להמשיך ולקיים את הדריכות הנדרשת.

אם נסראללה יפעל באופן נרחב, זו עשויה להיות הזדמנות עבור ישראל לנצל את המצוקה בה מצוי הארגון ולפגוע בו ובנכסיו פגיעה קשה, אך בשלב זה, בין היתר בהתחשב בצורך להתמקד בלחץ על איראן ובאילוצי הקורונה, עדיף לישראל להימנע מהסלמה.

הפיצוץ הענק בנמל ביירות איננו קשור למערכה בין איראן וחזבאללה לישראל, ואף על פי כן, יש בו פוטנציאל להשפיע על מערכה זו לפחות בזמן הקצר. האפשרות הסבירה יותר היא שחזבאללה יהיה מרוסן יותר, מחשש שהביקורת הציבורית בלבנון על הרשלנות שהובילה ככל הנראה לאסון תופנה גם לפתחו. עם זאת אין בכך ערובה לשינוי בנחישות חזבאללה להגיב בסופו של דבר.