התראות

פרטים חדשים על הבנות בין ישראל לירדן בעניין הפסקת ביקורי יהודים בהר הבית בתקופת הקורונה

ההסכם: הפסקת תפילות המוסלמים בתנאי שיופסקו ביקורי יהודים • הפרטים נחשפו בעקבות עתירה לבג"ץ הדורשת לאפשר חידוש ולו מינימלי של ביקורי היהודים בהר הבית • חלקים מן הפרטים פורסמו בעבר באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
שיתוף
הר הבית ריק ממתפללים בזמן משבר הקורונה
הר הבית ריק ממתפללים בזמן משבר הקורונה

עניינים

עתירה שהוגשה לבג"ץ שתובעת מהמדינה לאפשר שוב ביקורי יהודים בהר הבית, חושפת לכאורה את פרטי ההסכם או ההבנות בין ישראל לבין ירדן, שרק כאשר הושגו – נאות הוואקף לסגור את שערי הר הבית ולמנוע ממתפללים מוסלמים להכנס בשעריו בתקופות הקורונה. קודם לכן הפרו כזכור הוואקף והמתפללים המוסלמים את הנחיות המדינה בעניין זה וקיימו נוכחות ותפילות המוניות של אנשים בהר. ההסכמה עם הוואקף להפסיק את תפילות המוסלמים בהר, הושגה רק לאחר שניתנה התחייבות ישראלית לירדן ולוואקף למנוע במקביל גם ביקורי יהודים, בהר הבית, וכתנאי לכך. ידיעה בעניין פורסמה באתר 'המרכז הירושלמי' כבר ב-23 במרץ, והיא מצוטטת במסגרת העתירה, כמו ראיות נוספות בעניין.

 

האם איראן באמת נסוגה מסוריה?

 

בעתירה נכתב בין היתר, כי בתאריך 22.3 , "נרקם הסכם, או התגבשה הבנה, בין הדרגים הגבוהים ביותר בממשלת ישראל לבין ארמון המלוכה ברבת עמון, ובמקביל בין דרגי השטח במשטרת ישראל לבין הו'אקף (הירדני) בהר הבית. על פי ההסכם", כך בעתירה, "תימנע כניסת קהל אזרחי מוסלמי אל רחבת הר הבית, ובתמורה תימנע לחלוטין כניסתם של קבוצות יהודים כבר בסופו של אותו יום. עם זאת נקבע – וכך הוא המצב עד היום – שכל עובדי הוואקף יוכל להיכנס אל ההר כדרכם, יקיימו בו תפילות, וגם קריאת המואזין מתנהלת כבשיגרה"

 

אישור מפורש לקיומו של ההסכם, ניתן לדברי העותרים על ידי השייח עכרמה צברי, המטיף הראשי במסגד אל אקצא, בראיון שהעניק לאתר האינטרנט, 'המרכז הפלסטיני למידע' ב-26 למרץ. בראיון זה אמר צברי: "בנוגע להחלטה להפסיק את התפילה באל אקצא: ההחלטה לסגור את כל שערי אל אקצא, לרבות שער המוגרבים, שעליו שולטת משטרת הכיבוש ( שלטונות ישראל) הייתה ברורה. התנאי שלנו היה לסגור את ההר גם בפני כניסות של המתנחלים (היהודים) ובמקרה שהכיבוש ( שלטונות ישראל) יפר זאת ויפתח את ההר ( שער המוגרבים שדרכו נכנסים יהודים להר), אזי ייפתחו (לכניסת מוסלמים) כל השערים החיצוניים של אל אקצא (הר הבית)".

 

 

 

 

באותו אתר התראיין באותו יום גם השייח עבד אל עזים סלהב, ראש מועצת ההקדשות בירושלים, וגם דבריו מלמדים לכאורה על קיומו של הסכם, שבו שתי ההבנות – הגבלת המוסלמים וחסימת היהודים תלויות זו בזו: "ההפסקה הזמנית של תפילות באל-אקצא", אמר סלהב, "נועדה להישמר מהתפשטות וירוס הקורונה… הסגירה הייה מפני כניסת מתפללים לא אקצא, אולם הוא מלא בשומרים, פקידים ושומרי הסף המתפללים בבתי התפילה שם… כיום אין פריצות כלשהן מצד קבוצות של המתנחלים והקיצונים, אך אם הכיבוש ישנה את מדיניותו כלפי המצב הנוכחי באל אקצא, אזי לכל אירוע נגיב בהתאם"

 

העותרים שפנו לבג"ץ בעניין הם  העיתונאי ארנון סגל, שמפרסם זה שנים טור בענייני הר הבית בעתון מקור ראשון ופעיל הר הבית הותיק יהודה עציון. השניים, באמצעות עו"ד איתמר בן גביר, מבקשים מבג"ץ להוציא צו על תנאי נגד המדינה, שיחריג את הר הבית במסגרת התקנות ל'צו בריאות העם' – באופן שתתאפשר כניסה, לפחות מוגבלת, בקבוצות של עשרה, אל תוך ההר, ותוך שמירת המרחק בין איש לאיש – כפי שההר הוחרג בפועל לעניין כניסת אנשי הוואקף אליו, לרבות תפילתם ברחבת ההר ובתוך המסגד, וכפי שהוחרגו הכותל המערבי, מערת המכפלה וקבר רשב"י בהר מירון, באופן המאפשר כניסת יהודים אליהם ותפילתם שם.

 

מצרים מודאגת מההסלמה בסיני

 

במקביל מבקשים העותרים "לבטל לאלתר את ההסכם או את ההבנה עם ממלכת ירדן ו/או עם גורמי הוואקף בהר הבית, מיום 22 במרץ 2020 ולפיו, כדבריהם, "יינעלו שערי הר הבית בפני יהודים ( כחלק מהבנות נוספות), בהיות הסכם זה סותר את ריבונות ישראל בהר הבית ואת חוקי המדינה, ובהיותו מפלה יהודים ללא  כל הצדקה".

 

הפרטים בעתירה על ההסכם עם ירדן נסמכים על עוד מקורות מוסלמים וכן על שלשה מקורות ישראלים: הידיעה באתר 'המרכז הירושלמי'; כתבה של נדב שרגאי בעתון ישראל היום, שבה נכתב בין היתר, כי רהמ"ש נתניהו אישר את 'הדיל' בין ישראל לירדן, בנוגע להפסקת ביקורי היהודים בהר, תמורת נכונות הוואקף להפסיק את תפילות המוסלמים ההמוניות בהר הבית, וכן ידיעה  של  סולימאן מסוואדה, כתב ערוץ 11 של הטלויזיה הישראלית. מסוואדה דיווח בין היתר, כי ההחלטה להפסיק את התפילות באל אקצא "התקבלה אחרי שירדן והוואקף קיבלו התחייבות מהדרגים הבכירים ביותר בישראל, שלא תותר כניסת מבקרים יהודים גם לרחבת המסגד". מסוודאדה ציטט בכיר בוואקף שאמר: "קיבלנו התחייבות מישראל שגם מבקרים יהודים לא ייכנסו להר, ולכן הסכמנו לבקשה הישראלית".

 

יש לציין כי בתשובה למכתבי העותרים שקדמו לפנייה לבג"ץ הכחיש עו"ד פרנקנבורג, המייצג את מפקד מחוז ירושלים של המשטרה, ניצב דורון ידיד, שהושג הסכם, אך כתב, כי "הוחלט בשיח בין הוואקף למשטרת ישראל על סגירת הר הבית למתפללים ולמבקרים, החל מיום 22.3.2020 בסוף היום".

לפני שעה קלה הודיעה הקרן למורשת הכותל המערבי, כי בעקבות החלטת הממשלה אמש על ביטול המגבלה לתפילה במרחק של 500 מ' ממקום המגורים, תפתח מחדש רחבת הכותל לתפילות במתחמים מסומנים, ועל פי תנאים מיוחדים ל-300 איש בלבד בו זמנית, ובכפוף לחבישת מסיכה. במידה ומתחמי התפילה שהוקצו יהיו מלאים כולם, יתבקשו המתפללים להמתין מחוץ לכניסות לכותל, במרחקים הנדרשים עד שיתפנה מקום ברחבה.

 

בהודעת הקרן נמסר, כי משפחות תצטרכנה לתאם את הגעתן מראש, באתר הכותל המערבי או במוקד הטלפוני (5958*) על מנת להבטיח שמתחם התפילה יהיה פנוי בשעת הגעתן. לעומת זאת, אתרי מנהרות הכותל ימשיכו בינתיים להיות סגורים עד להודעה חדשה.

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close