מול איום איראני מתגבר – מלך ירדן זקוק לישראל יותר מאי־פעם. לא רק משום שהגבול עימה הוא השקט ביותר, אלא גם מפני שבניגוד להצהרותיו על "ברית צבאית ערבית" הוא מבין שספק אם ארה"ב וסעודיה מספיק מחויבות לו.
הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הוא איש נקמן. הוא הוכיח זאת בפסגת ג'דה כשבחר להביך את אורחו ביידן עם הדלפות לגבי שיחתם על פרשת חיסול העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י ב־2018. בתקשורת שמעו כיצד הטיף בן סלמאן שיש לכבד ערכים של מדינות אחרות. ומה שנכון למנהיג העולם החופשי – תקף גם לעבדאללה. ב־2015 הוא לא הסכים להשתתף בקואליציה הערבית במלחמה בתימן, והנסיך זוכר זאת היטב.
האכזבה מביידן
באשר לארה"ב, כמו מנהיגים ערבים אחרים בפסגת ג'דה, עבדאללה קיבל את הרושם שהאמריקנים לא מתכוונים להתעמת עם איראן. בהתאם לכך, בראיון לעיתון ירדני הוא ציין שאם טהרן תשנה את דרכיה – יהיה מקום להתקרבות.
"זה הקו שסוכם בג'דה", אומר פנחס ענברי, מומחה למזרח התיכון וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. "למדינות ערב היתה שאלה לביידן: מה אתה הולך לעשות עם איראן? האם אתם מוותרים עליה ורוצים בעלי ברית בעולם הערבי מולה, או ממשיכים עם הסכם (המו"מ לחזרה להסכם הגרעין; ש"ק). ביידן לא נתן תשובה, והן התאכזבו. כל הכתף הקרה לביידן זה מפני שהוא לא סיפק תשובה החלטית, גם אם הן לא היו מאמינות. לכן מדינות ערב חזרו למשחקים הפוליטיים. הן רואות באיראן אויב, אבל לא מותחות את החבל".
מסר שנידון לכישלון
פרשנים ירדנים מונים ארבעה איומים איראניים, רובם פוטנציאליים: חדירת חוליות טרור לשטח המדינה; שיתוף הפעולה המודיעיני שנוצר בין מיליציות איראניות, רשתות הברחת הסמים וצבא אסד באזור הגבול הסורי; הפעלת תאי טרור רדומים בתוך ירדן; ותופעה של "זאבים בודדים", חסידי המהפכנות השיעית האיראנית שעלולים לפעול בהשראתה. לאלה מצטרפות מתקפות סייבר מסתוריות, שמיוחסות ל"מדינות וארגונים".
ירדן נאבקת בשטח עם איום ההברחות. המטרה של איראן היא להזרים לממלכה נשק וסמים שיגיעו בתחילה לכנופיות פשע, אך בהמשך יערערו את יציבות השלטון. בהקשר זה, השר הירדני לענייני משפט לשעבר, ד"ר מחמוד אל־ח'רבשה, הסביר לאחרונה כי נוסף לתוואי השטח ההררי של הגבול המקל על הברחות, "אחרי עזיבת הכוחות הרוסיים שהתבססו על הגבול הצפוני עם ירדן את החלל מילאו מיליציות שיעיות".
"תראה את התנזים בג'נין", מוסיף ענברי. "זה קודם כל כנופיות פשע, אחר כך איראן חדרה אליהם דרך סלאח עארורי (סגן ראש הלשכה המדינית בחמאס היושב בחו"ל; ש"ק) וזה מכוון נגד צה"ל. זאת אף ש'האינטרס המסחרי' של הכנופיות הוא לא להתעמת עם צה"ל, אחרת איך הן יעשו עסקים. המודל הזה תקף גם לירדן. הנשק הולך גם לכנופיות פשע, שמצידה (איראן; ש"ק) יאתגרו בהמשך את הביטחון הירדני. ממש דגם ג'נין".
האינטרס הישראלי
לאיראן יש לפחות שני אינטרסים בערעור היציבות בירדן. הראשון קשור לשאיפות האימפריאליסטיות של הרפובליקה האסלאמית. השני הוא לסלול נתיב הברחות נשק לגורמי טרור שמזדהים איתה ביו"ש, בעיקר פעילים של הג'יהאד האסלאמי. כך שגם לישראל יש רצון לסייע לעבדאללה.
חרף האינטרסים המשותפים, בדבריו על ברית ערבית אזורית המלך עבדאללה נזהר מלהזכיר את ישראל ודאג לסייג את עצמו. חרף הפגישה האחרונה עם רה"מ לפיד בעמאן, לשליט יש חששות פנימיים שהוא לא יכול להתעלם מהם. המרכזי שבהם הוא כמובן האוכלוסייה הפלשתינית הגדולה שמהווה מחצית מכלל האוכלוסייה.
ואולם, נוכחותם לא רק מונעת התקרבות אמיתית לישראל אלא גם מעוררת כעס בקרב השבטים הבדואיים בירדן.
"עם השנים הגיעו הרבה פלשתינים. הם נדחו על ידי הממשל וגופי הביטחון – ופנו לעסקים. בהתחלה הם היו סוחרים קטנים ובהמשך הם התעשרו. הם גם משוויצים בעושר שלהם. בינתיים המשכורת של הפקיד הירדני ירדה ועכשיו קשה לו לפרנס את עצמו. בזמן הזה הפלשתינים פורחים, שוחים בכסף. הם הכלכלה הירדנית", מסביר ענברי.
לצד זאת, במדינה חיים גם מאות אלפי פליטים שיעים שזרמו אליה מעיראק, שמהם נובע כנראה החשש מפני תאים רדומים ו"זאבים בודדים". דווקא ההיחלשות באחד מבסיסי התמיכה של חמזה הפך לכאב ראש של עבדאללה. "במלחמה בסוריה השבטים בצפון נשחקו. מנהיגיהם ברחו מסוריה, ואזור הגבול שהיה בשליטתם עבר לשליטת הצבא הסורי והאיראנים, שמנצלים את זה גם לחתרנות שיעית", מסביר ענברי. על רקע זה, הוא מעלה את האפשרות שיש בירדן תאים רדומים של חיזבאללה בהתייחס לחצי מיליון השיעים שהגיעו לממלכה.
פורסם בישראל היום.
