תוצאות הבחירות לפרלמנט ולנשיאות בטוניסיה שהתקיימו במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר מהוות הפתעה רבתי. הן מצביעות על פיצול הכוחות הפוליטיים והבעת אי אימון באליטות שכשלו בהנהגת המדינה. הנוף הפרלמנטרי שונה באופן דרמטי. מפלגת השלטון "נידא טוניס" שהתפוררה על רקע מאבקים פנימיים "הצליחה" להכניס לפרלמנט החדש שלושה צירים בלבד מתוך 86 שמנתה בפרלמנט הקודם. מפלגת "נהדה" (התחיה) של ה"אחים המוסלמים" חזרה למקום הראשון אבל רק עם 52 מנדטים בלבד, ירידה של 17 מנדטים לעומת הבחירות הקודמות ולכן תתקשה מאד להשיג רוב של 109 צירים, הדרושים להרכיב ממשלה מתוך 217 שמונה הפרלמנט.
https://jcpa.org.il/article/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%91%d7%9c%d7%aa%d7%99-%d7%a0%d7%9e/
ההפתעה הגדולה ביותר הייתה בחירתו לנשיא של קייס סעיד, משפטן, פרופסור למשפט חוקתי, המכונה "רובוקופ" (דמות פיקטיבית של שוטר רובוטי) בשל סבר פניו החמור וללא שיוך מפלגתי. הוא זכה לרוב מוחץ ובלתי צפוי של 72.21% מול מתחרהו נביל קארווי, איש עסקים שהיה עצור בשל חקירה על הלבנת הון והתחמקות מתשלום מיסים. קארווי שוחרר ימים ספורים לפני ההצבעה וקיבל רק 27.29% מקולות המצביעים.
Historic Sunday Oct 13, 2019. #Tunisia Exception #Tunisie #Tunis #Gabes #Presidential #Elections. Loud celebrations on Bourguiba Avenue now. Fireworks and all. #KaisSaied won in a landslide. #ArabSpring #Democracy pic.twitter.com/P3MRoFBMf3
— KARIM HAMDY (@karimhamdy4444) October 13, 2019
הבחירות התקיימו על רקע של משבר כלכלי חמור הנמשך שנים, שהיה מלווה בהפגנות, שביתות, מאבקים פוליטיים בממשלה ובפרלמנט וחילוקי דעות קשים בתוך מפלגת השלטון עצמה, "נידא טוניס", שכאמור הביאו להתפרקותה.
שבע הממשלות שהתחלפו מאז הדחתו של זיין אל עבדין עלי ב- 2011 לא הצליחו לאזן את כלכלתה של טוניסיה ולהביאה לצמיחה בת קיימא על רקע של אי יציבות פוליטית, שחיתות וחוסר יעילות וזאת על אף סיוע נדיב של מדינות המערב שתרמו כעשרה מיליארד דולר לקופתה והלוואה של 2.93 מיליארד דולר של קרן המטבע הבינלאומית תמורת רפורמות יסודיות בכלכלה.
The presidential election campaign officially kicks off today!
Check our Tunis Events Calendar for debates and other events happening in the capital this week.https://t.co/Zjsn0ThKcR#Tunisia #Tunisie #Tunis #Elections2019 #Elections pic.twitter.com/N3TmM0bwzg
— Meshkal_TN (@MeshkalTn) September 2, 2019
התשובה המוחצת של העם הטוניסי למנהיגיו באה בבחירות.
התקשורת המערבית רואה בבחירות אלה דוגמה להתממשותם של תהליכים דמוקרטים שהבשילו אחרי מה שכונה האביב הערבי ב-2011. גם בטוניסיה גאים בכך כי שתי מערכות הבחירות – לפרלמנט ב-6 באוקטובר ולשני סיבובי הבחירות לנשיאות ב- 15 בספטמבר וב- 13 באוקטובר ביטאו פלורליזם פוליטי, התנהלות למופת ללא אירועים אלימים והתוצאות מורות כי ההצבעה הייתה חופשית ולא הייתה יד מכוונת. עשרים מפלגות מתוך 32 ועוד 12 עצמאיים זכו להיות מיוצגים בפרלמנט. בבחירות לנשיאות בסיבוב הראשון השתתפו 26! מועמדים וקייס סעיד שניצח השיג בסך הכול 18.40% מקולות המצביעים והשני אחריו, נביל קרווי רק 15.50%. מועמד נהדה, שרבים הניחו כי יהיה המנצח, הגיע שלישי עם 12.88%.
זו הייתה מערכת הבחירות השלישית מאז המהפכה – תולדה של אירועי מה שכונה "האביב הערבי" ב-2011. הפעם דפוסי ההצבעה שונו, אחרי שהציבור התייאש ממנהיגיו, אך התוצאות אינן מעודדות. ריבוי המפלגות, שכולן קטנות יחסית, יחייב אותן לפשרות קשות כדי להקים ממשלת קואליציה הומוגנית והאם ממשלה כזו תוכל לפעול בהרמוניה עם הנשיא. לאן אם כן מועדות פניה של טוניסיה?
הגורמים המרכזיים בזירה הפוליטית כיום הם הנשיא קייס סעיד ומפלגת "אל נהדה" והרבה תלוי בדרך פעולתם. קייס סעיד, שמרן והוגה אסלאמי, מקורב יותר לממסד האסלאמי מאשר למפלגות החילוניות. הוא התרחק מן המפלגות ואף לא הקים מפלגה שתתמוך בו. מרבית חייו עברו עליו בהוראה של משפט חוקתי באוניברסיטת טוניס. בתוקף כישוריו המקצועיים הוזמן להשתתף בוועדה שניסחה את החוקה החדשה שהתקבלה ב-2014. במהלך 2018 התפטר מכהונתו והתחיל להכין את עצמו למרוץ לנשיאות. הוא נמנע מלחבר מצע כלכלי חברתי והתרכז בעיקר בשינוי יסודי של הרשות המחוקקת. הוא הציע מערכת שלטונית מבוזרת שבה הפרלמנט יוחלף במועצות אזוריות. במקביל חשף דעות שמרניות ביותר והתבטא נגד ביטול עונש המוות שהושהה ב- 1994, נגד התנועה הלהט"בית וארגוני החברה הזרים הפועלים בטוניסיה. הוא גם הביע התנגדות להצעת החוק לשוויון בזכויות הירושה בין שני המינים, הנידונה בפרלמנט והנוגדת את השריעה, ע"פ יוזמתו של הנשיא הקודם בז'י קאיד סבסי שמותו ביולי האחרון גרם להקדמת הבחירות. סעיד התבטא גם חריפות נגד הנורמליזציה עם ישראל.
Kais Saied won a landslide victory in Tunisia presidential election with 90% support of young voters. #TunisiaDecides #Tunisia pic.twitter.com/2TS26SOzIK
— Neville Gafa' (@neville_gafa) October 13, 2019
מדוע אפוא זכה קייס סעיד לתמיכה כה גורפת למרות שהסקרים המקדימים הראו רק על הבדל קל בינו לבין קארווי עם יתרון קטן לסעיד? הרי מדובר בדמות שהייתה בלתי מוכרת אצל מרבית הציבור? בנוסף שמרנותו הפוליטית-אסלאמית הייתה אמורה להרחיק ממנו את הצעירים השואפים לשינוי חברתי ולליברליזציה של החברה. הפרשנים חלוקים בדעתם. יש הטוענים שצניעותו, יושרו ואי מעורבותו בפרשות השחיתות המרובות בנוסף להעדר כל קשרים עם המפלגות של הפוליטיקה הישנה הם שלבסוף משכו אליו את הבוחרים. אחרים טוענים שדווקא הצעתו להקמת משטר חדש מבוזר ועמדתו החד משמעית נגד הנורמליזציה עם ישראל, שהוא כינה בגידה, הם שקרבו אליו את ההמונים (יוזכר כי במהלך ניסוח החוקה שנתקבלה ב- 2014 הועלתה הצעה להכריז על מי שפועל לנרמול היחסים עם ישראל כמבצע פשע המחייב ענישה – הצעה שלבסוף לא אושרה). בהתאם לסקרים שבוצעו במהלך הבחירות מרבית בוחריו באו מן המחוזות הכפריים, בעיקר בדרום, הממתינים בעניין רב למימוש הבטחותיו להענקת סמכויות רחבות למחוזות, ומן הצעירים בגילאי 18-25 שניתן היה לראות את שמחתם ברחובות כאשר נודע על ניצחנו. כך או כך המציאות הפוליטית תיקבע במידה רבה את מהלכיו ובעיקר האם יצליח לשנות את החוקה כדי לבצע את תוכניתו.
מפלגת "נהדה" של ה"אחים המוסלמים" שזכתה במקום ראשון בבחירות לפרלמנט היא הגורם המרכזי האמור לקבוע את גורלה של המדינה, דהיינו האם תצליח להקים ממשלה ותפעל נמרצות לרפורמות כלכליות חברתיות ולהחזרת היציבות הפוליטית. החוקה של 2014 מעניקה לממשלה את מירב הסמכויות לניהול המדינה בעוד הנשיא מסתפק בדומיננטיות בתחומי החוץ והביטחון.
בהתאם לחוקה הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על ראש המפלגה שזכתה בבחירות. מוקצבת לו ארכה של חודש אחד לביצוע המשימה שניתנת לחידוש חד פעמי. אם המועמד כשל אמור הנשיא להתייעץ עם המפלגות ולבחור במי שהוא יעריך כי יש לו את מירב הסיכויים להרכיב את הממשלה. אם גם המועמד החדש לא יצליח להקים ממשלה בתקופה המוקצבת דהיינו חודשיים נוספים, יפזר הנשיא את הפרלמנט ויכריז על בחירות חדשות. יש סבירות נמוכה לאפשרות זו מאחר שנהדה, אחרי שחזרה להיות מפלגה ראשונה בפרלמנט, לא תוותר על השלטון.
בבחירות הראשונות אחרי המהפכה ב- 2011 זכתה "נהדה" ב- 37% של הקולות והקימה ממשלת קואליציה בראשותה. למרות שהבטיחה שלטון ליברלי המכבד את זכויות האדם היא עודדה את השפעתם של גורמים סלפים שכמעט גררו את טוניסיה למלחמת אזרחים אחרי ההתנקשות בחייהם של שני אנשי אופוזיציה ממפלגות השמאל ב-2013. יציבותה הפוליטית של המדינה הועמדה אז בסכנה וב- 2014 החליטה נהדה לוותר על השלטון. נראה שהשיקול המרכזי שלה היה לאו דווקא טובת המדינה, אלא להימנע מגורל דומה לזה של ה"אחים המוסלמים" במצרים שסולקו בכוח מן השלטון ע"י הצבא.
בבחירות של 2014 היא הגיעה שניה עם 27% של קולות הבוחרים אחרי מפלגת "נידא טוניס" שזכתה ב- 37% בראשות בז'י קאיד סבסי מייסדה של נידא טוניס אשר נבחר להיות הנשיא והשתתפה בהקמת הממשלה. היא אף הודיעה כי היא מתנתקת מן האסלאם הפוליטי כלומר ניהול המדינה בהתאם לשריעה, שהוא הבסיס לתורת ה"אחים המוסלמים". אלא שמאומה לא קרה שיוכיח את השינוי. מנהיגה מאז הקמתה, ראשד ע'נושי, נשאר בראשה. הוא ייזכר כמי שגלה מארצו במשך 20 שנים בשל אמונתו הקיצונית וקרא לג'יהאד נגד ישראל ולהחרמת מוצרי ארה"ב בעקבות הצבת כוחות אמריקאים בסעודיה. היה גם חבר בוועדה העולמית של תנועת האחים המוסלמים. הפעם בניגוד להבטחותיו הגיש את מועמדותו לפרלמנט ונבחר כציר מטעם מפלגתו. "נהדה" תמכה במועמדותו של קייס סעיד בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות אחרי שמועמדה עבד אל פתאח מורו הגיע כאמור למקום השלישי ונדחק מן המרוץ הסופי.
בפני "נהדה" עומדת בעיה נוספת. קבוצת עורכי דין שבדקה את ההתנקשות בשני פעילי השמאל ב- 2013 מצאה מסמכים המצביעים לכאורה על מעורבות ישירה של התנועה. החומרים הוגשו בתחילת השנה לבית הדין הצבאי לבדיקה, אך עד עכשיו לא ברור האם היא התקיימה ומה היו מסקנותיה. נראה שממשלת טוניסיה מעדיפה להימנע מפתיחת הנושא לציבור מתוך חשש שאם אכן נהדה הייתה מעורבת בהתנקשויות הרי התגובות בציבור עלולות לגרום לזעזועים פוליטיים קשים ואולי אף למלחמת אזרחים.
טוניסיה היא ללא ספק הדמוקרטית שבמדינות ערב והיא חייבת זאת לנשיאה הראשון חביב בורגיבה שיזם משחר עצמאותה רפורמות ליברליות בתחומי החברה והכלכלה. הוא קרא לרפורמה של השריעה ולקדם את זכויות האישה. בחוקה הראשונה של טוניסיה שהתקבלה ב- 1959 אין התייחסות לשריעה כמקור לתחיקה וכך גם בחוקה החדשה שנוסחה ב- 2104 אחרי המהפכה.
עכשיו עומדת טוניסיה בפני החלטות של ממסד פוליטי חדש ומפוצל הנוטה דווקא למקורות האסלאמיים של המדינה ורבים שואלים האם הרפורמות הליברליות תמשכנה. רבים גם תוהים האם בכלל יהיה אפשר להקים ממשלה והאם הנשיא החדש יוכל להשיג רוב לשינוי החוקה כדי ליישם את הצעתו לרפורמה שלטונית שהייתה הבסיס למערכת הבחירות שלו. נראה שהמוסדות הפוליטיים החדשים ידרשו לפשרות, הבנות והסכמות מורכבות כדי שהממשל החדש יוכל להתחיל לפעול להחזרת היציבות ולהתמודד עם המשבר הכלכלי ההולך ומחמיר שאם לא כן ניתן לצפות לאובדן תיקווה ולהתפוצצות חברתית.
