התראות

הבדווים: המגזר העני בישראל מחפש מענה

המגזר הבדווי משווה את עצמו לערבי ישראל ולהתפתחות הכלכלית שלהם ומבקש להיות שותף לפיתוח הכלכלי, יחד עם זאת הם נותרו חלק מן המרחב הערבי
שיתוף
A Bedouin man in the village of Umm Al-Hiran in the Israeli Negev desert. (AP Photo/Tsafrir Abayov, File)
A Bedouin man in the village of Umm Al-Hiran in the Israeli Negev desert. (AP Photo/Tsafrir Abayov, File)

עניינים

חוקר החברה הערבית בישראל, דורון מצא, סבור כי אין לקרוא לאירועים האלה, מאורעות תשפ"א[1], למרות קווי דימיון מסויימים עם מאורעות תרפ"ט[2], והוא מעדיף לקרוא להם אירועי מאי 2021, וזאת משום שההשוואה עם מאורעות תרפ"ט מרחיקה אותנו מהבנת האירועים ומהטיפול הנכון בהם.[3]

לדבריו, מה שהניע את האירועים בעומקם היה דווקא תהליך הישראליזיציה הכלכלית של ערביי ישראל, תהליך שקרה בעידודו של ראש הממשלה הקודם,  בנימין נתניהו, יחד עם הרשימה המשותפת[4]. דורון מצא מסביר כי מי שנהנה מן הכספים הרבים לפיתוח הסקטור הערבי היה המעמד הבינוני של הערבים שרק הלך והתחזק, בעוד הפריפריה הערבית, ובכללם הבדווים, נשארו מאחור, ולא זכו ליהנות מקרן השפע.

הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן

הפריפריה הערבית עשתה השוואה כפולה, למצבם מול היהודים, ולמצבם מול המעמד הבינוני הערבי, ובאירועי  מאי 2021 היא הביעה את מחאת "פלסטין השנייה" גם מול החברה היהודית וגם מול "פלסטין הראשונה".

עדיין חושבים על 1948

תהליך ההשוואה של החברה הערבית למצבה מול היהודים התחיל מייד אחרי האינתיפאדה השנייה ואירועי אוקטובר 2000 – כותב דורון מצא. המנהיגות הערבית הבינה כי מדינה פלסטינית בגדה ובעזה לא תקום כל כך מהר, והיא שינתה את סדר העדיפיות שלה; ראשית כל – השתלבות כלכלית בישראל, ורק אחכ בסדר העדיפיות חתירה להקמת מדינה פלסטינית.

הערבים בישראל הבינו מייד כי מסמכי החזון הם רף גבוה מדי, והיהודים לא יקבלו את ביטול אופיה היהודי של מדינת ישראל, אומר מצא, ולכן הם הסירו את מסמכי החזון מסדר היום, וההשתלבות הכלכלית בישראל נשארה המטרה—והם הצליחו במשימה הזאת. אם כי הפריפריה, כאמור, ובכלל זאת הבדווים, לא זכו לקבל את פירות הפריחה הכלכלית, ובאירועי  מאי 2021 הם "שרפו את המועדון".

ההשתלבות הכלכלית אין פירושה וויתורים על דרישות פוליטיות, מבהיר דורון מצא, וכאן הוא מוצא את ההבדל העקרי בין רע"מ שהשתלבה בממשלה בראשות בנט, לבין הרשימה המשותפת בהנהגת המפלגה הקומוניסטית של אימן עודה, שנשארה בחוץ. עודה היה הראשון שאמר שמטרת המשותפת (אז עם רעם בפנים) היא  להיות חלק מן הממשלה, אבל התקשה להיפרד מן הנרטיב הפלסטיני ומן הקשר עם הבעיה הפלסטינית. מנסור עבאס לעומתו "רץ קדימה", ומבחינתו קידום הערבים בישראל הוא חזות הכל.

יש לציין בהקשר הזה כי מנסור עבאס דחה את חיזוריו את אבו מאזן להיפגש עמו[5], נמנע מלהצטלם עם דגל פלסטין, בעוד אימן עודה התראיין לרדיו פלסטין ב-1 בנובמבר 2021 ודיבר על "הכיבוש" ועל "זכות השיבה".

את השקט היחסי בירושלים לעומת מה שהתחולל בערים המעורבות אפשר להסביר בכך שבעוד שבערים המעורבות הערבים משווים את מצבם לישראל, במזרח ירושלמים ההשוואה היא מול הרשות הפלסטינית, ובהשוואה הזאת – המזרח ירושלמים מעדיפים את ישראל.

אין אסמכתא לכך שהבדווים של רמלה/לוד, הקשורים עם הבדווים בנגב, הם אלה שפתחו את האירועים,[6] [7], ויש לבחון מדוע דווקא הם. מה מיוחד לחברה הבדווית שגרם לה לקחת חלק כל כך פעיל באירועים.

חשיבות הבנת חלקם של הבדווים באירועים נובעת מחלקם המשמעותי בנגב, שהם כשליש מתושבי הנגב בכלל.[8]

ראשית כל צריך לבחון את ההיבט הרחב יותר. הסער הערבי עורר לא רק את האיסלאם, אלא גם את הבדווים ובמקומות רבים הם כעת גורם חוסר היציבות הראשי. שבטי הבדווים הרסו את לוב[9], הם מקור צרות לשלטון המצרי בסיני, וגורם של אי יציבות בירדן[10]. כך, שהתעוררות הבדווים בישראל היא חלק מתופעה  אזורית רחבה יותר.

מדוע עכשיו? מכיוון שהמסגרת השבטית היא קמאית ומלווה את המזרח התיכון משחר ההיסטוריה ונובעת מן הצורך של המשפחות הנודדות במדבר להגן על עצמן. באין מרות של שלטון מרכזי, חוקי השבט ממלאים את תפקיד של שמירת הסדר הציבורי ובטחון הפרט.

קריסת מדינות  ערב חייבה את שבטי הבדווים לחזור ולהיזקק למשפט הבדווי, ובישראל התחזקות השבט באה מן הצורך למלא היעדר משילות של המדינה במרחב הבדווי.[11]

השתתפות הבדווים באירועי 2021 הם חלק מן הפשיעה הגוברת בסקטור הערבי בכלל ובקרב הבדווים בנגב במיוחד.

בישראל נעשו שני מחקרים מקיפים על הבדווים בישראל, "החברה הבדואית בנגב, מאפיינים חברתיים, דמוגרפיים וכלכליים, יוזמת קרן אברהם 2011" מאת אריק רודנצקי ודר' ת'אבת אבו ראם[12], ו- "שבטיות, דת ומדינה בחברה הבדואית בנגב: בין שימור לשינוי" עדכן אסטרטגי INSS, אפריל, 2021,[13] הממצאים עולים בקנה אחד עם דבריו של דורון מצא.

מן המחקרים האלה עולה כי הבדווים הם הסקטור העני ביותר בישראל – גם מול שכבת הביניים הערבית בישראל, סובל מן התשתיות הירודות ביותר בישראל, רמת חינוך ירודה ופשע גבוה.

מכאן, שישראל חייבת לפעול בשתי חזיתות – מצד אחד, בעקבות ההסכמים הקואליציוניים עם רע"מ להשוות את רמת הכלכלה, השירותים והחינוך לפחות לרמת הערבים בישראל[14], אבל גם אפס סובלנות לפשע, איתור כל מי שהשתתף באירועים והבאתו לדין, ומאמץ אמיתי להחזיר את המשילות של המשטרה ויתר זרועות השלטון למרחב הבדווי.[15]

ככל שהמדינה תדע לשלוט במרחב הבדווי, כך הצורך של הבדווים להיזקק למסגרות השבטיות או להתפרץ במחאה חסרת שליטה בעתיד יילך ויפחת. יש לשים לב שהבדווים עצמם מבקשים מן המדינה משילות, כי הפשע פוגע קודם כל בהם, ומן החברה הבדווית הוא זולג לתוך ישראל.[16]


[1] דר מוטי קדר גם קרא לאירועים האלה "ג'יהאד" https://www.youtube.com/watch?v=8kpjmZKLrTs

[2] https://www.youtube.com/watch?v=4spG5UYuABQ הססמאות של הדרשן במסגד של לוד מזכירים קריאות של הסונים במלחמת האזרחים בסוריה.

[3] יו"ר רעם, מנסור עבאס, מביע חשש ממלחמת  אזרחים בתוך ישראל. https://www.youtube.com/watch?v=yHVxZ2dVz2k&t=312s

[4] על תוכנית החומש לערביי ישראל https://brookdale.jdc.org.il/publication/program-to-promote-economic-growth-and-development-for-the-bedouin-population-in-southern-israel-government-resolution-3708-summary-report/

[5] https://www.raialyoum.com/%D9%84%D9%85%D8%A7%D8%B0%D8%A7-%D9%8A%D8%B1%D9%81%D8%B6-%D9%85%D9%86%D8%B5%D9%88%D8%B1-%D8%B9%D8%A8%D8%A7%D8%B3-%D9%84%D9%82%D8%A7%D8%A1-%D8%A7%D9%84%D8%B1%D8%A6%D9%8A%D8%B3-%D8%A3%D8%A8%D9%88-%D9%85/

[6] https://www.youtube.com/watch?v=WgGXTZR2VKg

[7] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%93

האירועים בנגב החלו כבר ב-10 בחודש, כלומר כבר בהתחלה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(2021)#%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91

[8] https://brookdale-web.s3.amazonaws.com/uploads/2018/10/Heb_es_772_18_update.pdf https://brookdale.jdc.org.il/publication/program-to-promote-economic-growth-and-development-for-the-bedouin-population-in-southern-israel-government-resolution-3708-summary-report/

[9] פרשן לובי אומר כי אי אפשר לשקם את לוב בלי לרסן את הבדווים. https://www.alsaaa24.com/2020/02/15/%D8%AF%D8%B1%D8%AF%D9%88%D8%B1-%D9%85%D9%86-%D9%85%D8%B5%D8%B1%D8%A7%D8%AA%D8%A9-%D9%84%D9%86-%D8%AA%D9%82%D9%88%D9%85-%D8%AF%D9%88%D9%84%D8%A9-%D9%84%D9%8A%D8%A8%D9%8A%D8%A7-%D8%A5%D9%84/

[10] https://www.gerasanews.com/article/67518 על ספקות בקרב הבדווים לגבי הקשר שלהם לשושלת ההאשמית. https://www.youtube.com/watch?v=optG0daESls מהומות כרכ 1996

[11] https://www.youtube.com/watch?v=9VazF7PnCus דוגמה איך מתנהל משפט הבדווי בסרט הישראלי עג'מי.

[12] https://din-online.info/pdf/av6.pdf

[13] https://strategicassessment.inss.org.il/articles/tribes-religion-and-state/

[14] https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-825860 .

[15] https://in-oneplace.net/bedouins-in-the-negev-overview/

[16] https://13news.co.il/item/news/domestic/articles/rahat-soroka-1415430/ וכן דברי ראש עיריית רמלה אמר כי האירועים התחילו בפשיעה בתוך החברה הערבית וגלשה ליהודים. https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/6515111/

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close