התראות

איראן: "אין קשר בין חתימה על הסכם הגרעין לבין שיקום הכלכלה"

נשיא איראן: "איראן לא תוותר על זכויות האומה בכל פגישה ומו"מ וכי חלק משמעותי מדרישותיה של טהראן מכמה מדינות כבר התקבל"
שיתוף
https://twitter.com/azhargushe/status/1547603009642721287
https://twitter.com/azhargushe/status/1547603009642721287

עניינים

בעוד שרבים מכלי התקשרות של איראן, הן מתומכי הממשלה השמרנית והן המתנגדים, באיראן מעריכים, כי התחזקה יותר מתמיד האפשרות להשגת הסכם חדש עם המערב בסוגיית הגרעין לאחר תשובת איראן להצעה הסופית האיחוד האירופי (15 אוגוסט), הרי שמנהיג איראן והמפקדים הבכירים של משמרות המהפכה ממשיכים לשמור ככלל על שתיקה בסוגיה.

תשובתה של איראן נבחנת עתה על ידי האיחוד האירופי וארצות הברית ואיראן ממשיכה לטעון, עדין כחלק מהמשא ומתן, כי לאחר שהשיבה לאיחוד האירופי "הכדור מצוי עתה במדרש האמריקני" וכי בכל מקרה אין כל קשר בין הסכם הגרעין לתוכנית השיקום הכלכלית של איראן ולכלכלת ההתנגדות של מנהיג איראן, בה נקט בשנים האחרונות אל מול הסנקציות.  איראן גם קוראת לארה"ב לגלות גמישות בשלוש סוגיות המחלוקת המרכזיות : הסרת הסנקציות, ערבויות לשרידות ההסכם החדש וההטבות הכלכליות לאיראן גם אם יתחלף הממשל בארה"ב והמשך חקירות  ופיקוח סבא"א.

הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן

הנשיא האיראני מצידו (21 אוגוסט) שב ומדגיש, כי טהראן "לא תוותר על זכויות האומה בכל פגישה ומו"מ וכי "חלק משמעותי מדרישותיה של איראן מכמה מדינות כבר התקבל" הוא הדגיש , כי טהראן לא תכרוך את רווחת העם האיראני לשום גורם חיצוני ותמשיך לעשות כל מאמץ לפתור את הבעיות (הכלכליות) בפניהן היא ניצבת"[1] ללא קשר לשום גורם חיצוני "כיום המלחמה היא מלחמה של כוח הרצון והעם האיראני נחוש להביס את אוייביו…אני צופה עתיד מזהיר למרות האיומים והסנקציות".

בניגוד למשא ומתן שהוביל לחתימת הסכם הגרעין בתקופת הנשיא רוחאני, צוות המו"מ נהנה כלל מרוח גבית מצד הנהגת איראן, אם כי לעיתים הוא נתקל בביקורת מצד גורמים שמרניים, אם כי זו, או לפחות חלקה, נועד לתמוך במשא ומתן ולהציג ויכוח פנימי נוקב באיראן וויתורים לכאורה מצד המשטר.

"הסכמת ארה"ב לדרישות איראן תאותת על בגידה"

הגנרל אמיר עלי ח'אג'יזאדה, מפקד חיל החלל-האוויר של משמרות המהפכה, אמר לאחרונה בתגובה לכתב איראני כי "כולם צריכים לאפשר לצוות המשא ומתן להמשיך בעבודתו". הצהרתו של ח'אג'יזאדה התפרשה כתמיכה של הקצונה הבכירה של משה"מ בצוות המו"מ, בעוד שהצוות של הממשלה הקודמת בעת נשיאותו של חסן רוחאני, נתקל בביקורת נוקבת מצד בכירי משה"מ. אתרים שמרניים המזוהים עם משמרות המהפכה שיבחו את צוות המו"מ האיראני והדגישו כי תהיה התוצאה אשר תהיה, הצוות הוכיח כי המשטר יכולה לעמוד על עקרונותיה המהפכנים בשיחות (במשתמע, בניגוד לממשלת חסן רוחאני, הנשיא לשעבר) ולא ויתרה על הערכים האמיתיים מול מערב.

שתיקתו של ח'אמנהאי נובעת ככל הנראה מהסכמתו לחתימה על הסכם חדש בייחוד לאחר שהמועצה העליונה לביטחון הלאומי של איראן, שבה ידם של הגורמים השמרנים המייצגים את דעותיו על העליונה , הכינה את הנייר הרשמי של תגובת איראן להצעות האחרונות של האיחוד האירופי. לפי התקשרות האיראנית, תשובתה "החיובית" של איראן לחלק גדול מהצעות אירופה הפתיעה את הגורמים האירופיים.

נדרשת ערנות מול "הרמאות האמריקנית"

העיתון כיהאן, שופרו של מנהיג איראן,  קורא למשטר לשמור ערנות מול הרמאות האמריקאית. בניגוד לרוב העיתונים באיראן, העיתון השמרני כיהאן במאמר מערכת (20.8) שב וקרא [2] להנהגת איראן "לשמור על ערנות מול הרמאות האמריקאית". לדעת העיתון ההסכם עבור המערב הוא בבחינת  "חיים או מוות" בכל הקשור לאספקת אנרגיה לקראת החורף המתקרב.  על רקע זה קרא כיהאן ל"צוות המכובד האיראני בשיחות" לעמוד איתן ולהתעקש על המטרות, הקווים האדומים והאינטרסים הלאומים של איראן, ורק כך אירופה וארה"ב ייאלצו בסופו של דבר להתכופף מול איראן.

 

"הסרת משה"מ מרשימת הטרור מעולם לא היתה תנאי איראני"

בהקשר זה צייץ מחמד מרנדי, יועץ צוות המו"מ של איראן בשיחות וינה, בתגובה לדיווח של סי אן אן [3]אשר טען כי טהראן חדלה להתעקש להסיר את שמם של משמרות המהפכה מרשימת הטרור,[4]  (19.8) כי "הסרת משה"מ  מרשימת ארגוני הטרור הזרים של ארה"ב (FTO) מעולם לא הייתה תנאי מוקדם או דרישה מרכזית מצד איראן וכי היא תשאיר את CENTCOM ברשימת הטרור שלה…אם ארה"ב רוצה לטעון כך כדי לשווק את העסקה זה עניינה בלבד". לדברי מרנדי , נראה שארה"ב רואה צורך להדגיש על השקר של "הויתור" האיראני כדי להקנות לעצמה יוקרה בזירה הפנים אמריקאית.

 

פריידון עבאסי, ראש הארגון לאנרגיה האטומית לשעבר של איראן והמדען הבכיר, שניצל מהתנקשות בחייו בשנת 2010, אמר[5]  (20.8) לסוכנות איסנ"א, כי המלחמה באוקראינה האיצה במערב לחתור להסכם חדש נוכח מצוקת האנרגיה אליה נקלעה אירופה והחורף המתקרב. הוא סבור,  כי "הסכם טוב" צריך לאפשר לאיראן לייצא נפט לכל מדינה שהיא רוצה ולהכיר בסחר החוץ של המשטר. הוא קרא לעם האיראני "לא לתלות יותר מדי תקוות", כי ההסכם העתידי ישפיע באופן מיידי ומוחשי על חיי אזרחים.

לדבריו, גם אם ייחתם לא צפוי כל שינוי ביחס לאיראן  שכן המערב "לפי האידיאולוגיה והעקרונות שלהם מעוניין להביא להרס איראן ולהגביל את פעילותה המהפכנית ברחבי העולם ובעיקר באסיה ובאפריקה ולכן ימשיכו לעשות כל צעד כדי לשמור על מנופי הלחץ הכלכלי הכבדים על טהראן ועל העם האיראני. עבאסי סבור גם ביטחון שאפילו אם ההסכם יאפשר לחברות שונות מהמערב לחזור לפעול באיראן, אף חברה רצינית לא תעשה זאת בגלל העתיד המעורפל והחששות העמוקים מפני הממשל הבא של ארה"ב.

 (מרנדי : השקר האמריקני בדבר ויתור איראני) מקור
(מרנדי : השקר האמריקני בדבר ויתור איראני) מקור

לדבריו, הצוות האיראני לשיחות הגרעין עשה טעות גדולה בכך שלחץ על הוספת תנאי בכתב להסכם אשר יאפשר לחברות מהמערב לעזוב את איראן תוך שנתיים אם ארה"ב שוב תצא מההסכם. עבאסי הדגיש כי תנאי כזה לא היה צריך להעלות בכלל במשא ומתן והיה צריך לפעול בצורה שההזדמנות לפרישת ארה"ב מההסכם תישלל ממנה בכלל.

"ההשפעה הישראלית"

סוכנות הידיעות איסנ"א בפרשנות [6] על תהליך שיחות הגרעין, הביעה חשש על כך ש"האיחור" שחל במתן התשובה האמריקאית על הנייר האחרון של טהראן, נובע מהמשך המעורבות וההשפעה הישראלית על ארה"ב בכל הקשור למרכיבי ההסכם ובעיקר לקווים האדומים שהציבה ארה"ב.. איסנ"א הדגישה, כי איראן לא ביקשה שום פיצוי  ובכלל זה פיצוי כלכלי על פרישה אפשרית של הנשיא הבא של ארה"ב יפרוש מההסכם החדש.

סוכנות הידיעות הוסיפה כי אומנם דרישה לקבל פיצויים על ההפסדים הכלכליים היא הגיונית אך בשלב זה של המשא ומתן טהראן לא העמידה דרישות חדשות כלשהן ובתשובתה האחרונה לנייר של האיחוד האירופי לא מוזכרת כל בקשה חדשה איראנית.

חשש מגל פיגועי נקם

העיתונות הפרו-רפורמיסטית באיראן מביעה תקווה לחתימת הסכם חדש אך בדומה למדיה המזוהה עם השמרנים מסופקת מאוד שבסופו של דבר יחתם הסכם כזה:

  • -העיתון "ארמאן-ה מלי" במאמר (מיום 20.8) הדגיש כי עדין שוררת אווירת ערפול רצינית על עתיד השיחות חרף האופטימית שההסכם "קרוב מאוד מאי פעם".
  • -העיתון הכלכלי, "אסיא", במאמר מערכת (מ-20.8) תחת הכותרת: הסכם הגרעין, טקטיקה או אסטרטגיה, כתב כי הגורמים האיראנים שלאורך השנים התנגדו להסכם הגרעין של שנת 2015, "נושאים בבושת פנים באחריות להחייאת ההסכם" אך עדיין מנסים לשחרר את עצם מקבלת כל אחריות על תוצאותיו האפשריות של הסכם חדש . העיתון הוסיף, ביקורת על הגורמים השמרנים שהתנגדו להסכם, כי איראן כמעצמה אזורית לא הצליחה עדיין להפנים שניצחונות טקטיים מושגים במחיר של תבוסות אסטרטגיות. ל'שיטתו, טהרן התייחסה להסכם מנקודת מבט של אינטרסים סייעתיים (של השמרנים) במקום להתמודד במלוא הרצינות עם אחד האתגרים החשובים ביותר של מדיניות החוץ שלה אך אפשרה שנושא כבד זה יהפוך למשחקי הפילים והחמורים…עתה רגעי ההכרעה החשובים הגיעו עבור שני הצדדים ומשמעות ההחלטה היא קבלת השלכותיה בזירה הפנימית והחיצונית".
  • עיתון כלכלי עולם הכלכלה (דוניאיי-ה אק'תצאד) התייחס (20.8) למגמת הימים האחרונים של חיזוק הריאל האיראני מול מטבעות הזרים והתנודות החיוביות בבורסה של טהראן בשבוע שחלף, והדגיש כי "השווקים של איראן אומרים: שלום להסכם חדש".

 

האם יגלה ח'אמנהאי שוב "גמישות הירואית"

ארצות הברית ואירופה אמורות להגיב, יתכן עוד השבוע, לתשובה האיראנית. משבר האנרגיה באירופה והרצון מלכתחילה של המערב להגיע להסכם עם משטר האייתולות עלול להביא לחתימה מחודשת על הסכם הגרעין ולהצטרפותה מחדש של ארה"ב אליו, תוך הצגת "ויתורים איראניים" (השארת משה"מ ברשימת ארגוני הטרור). ב-2013 נתן מנהיג איראן  אור ירוק למו"מ  לניהול המו"מ מול המעצמות, שהוביל להסכם ב-2015. ח'אמנהאי הביא אז את דברי האמאם חסן מג'תבא (האמאם השני)  שהפגין "גמישות הרואית" מופלאה להגן על האסלאם בראשית דרכו. ח'אמנהאי המליץ אז ברוח זו לדיפלומטים האיראנים שנהלו את המו"מ לגלות את אותה גמישות הרואית", נחישות ואמונה כדי להשיג את מטרות איראן בהסכם הגרעין וציין כי דרך המו"מ שנהל האמאם חסן מג'תבא עם הח'ליף השני מעאויה מהווה דוגמא היסטורית לדורות לניהול מו"מ מוצלח ולכן מהווה מופת גם בימנו בנסיבות הבינ"ל המשתנות. בשעתו נתפס המושג שטבע ח'אמנהאי כנכונות לגמישות מסויימת.

האם יגלה ח'אמנהאי, השומר לפי שעה על שתיקה, שוב את אותה גמישות הירואית, נוכח מצבה הכלכלי הקשה של איראן, או יעדיף בסופו של דבר לדבוק בכל מחיר בכלכלת ההתנגדות. כך או אחרת איראן תמשיך לקדם את תוכניות הגרעין והטילים. גם אם ייחתם הסכם גרעין חדש, בשנה הבאה (2023) צפוי להתבטל הפיקוח על מרכיבים בתוכנית הטילים של איראן (ניסויים, רכש), ב-2024  יבוטלו חלק מההגבלות על מערך הצנטריפוגות ובטווח  הבינוני יבוטלו הגבלות נוספות על תוכנית הגרעין.

 

 

[1] https://kayhan.ir/en/news/106011/president-iran-will-not-give-up-rights

[2] https://kayhan.ir/fa/news/247860/%D9%85%D8%B1%D8%A7%D9%82%D8%A8-%D8%A8%D9%84%D9%88%D9%81-%D8%A2%D9%85%D8%B1%DB%8C%DA%A9%D8%A7-%D8%A8%D8%A7%D8%B4%DB%8C%D8%AF-%D8%AA%D9%88%D8%A7%D9%81%D9%82-%D8%A8%D8%B1%D8%A7%DB%8C-%D8%BA%D8%B1%D8%A8-%D9%85%D8%B3%D8%A6%D9%84%D9%87-%D9%85%D8%B1%DA%AF-%D9%88-%D8%B2%D9%86%D8%AF%DA%AF%DB%8C-%D8%A7%D8%B3%D8%AA

[3] https://edition.cnn.com/2022/08/19/politics/iran-nuclear-deal-progress/index.html

[4]. https://twitter.com/s_m_marandi/status/1560943007649636352

[5] https://www.isna.ir/news/1401052920786/%D9%88%DB%8C%DA%98%DA%AF%DB%8C-%D9%87%D8%A7%DB%8C-%D8%AA%D9%88%D8%A7%D9%81%D9%82-%D8%AE%D9%88%D8%A8-%D8%A7%D8%B2-%D9%86%DA%AF%D8%A7%D9%87-%D8%B1%D8%A6%DB%8C%D8%B3-%D9%BE%DB%8C%D8%B4%DB%8C%D9%86-%D8%B3%D8%A7%D8%B2%D9%85%D8%A7%D9%86-%D8%A7%D9%86%D8%B1%DA%98%DB%8C-%D8%A7%D8%AA%D9%85%DB%8C

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close