התראות

"איחוד האמירויות חייבת להתפיל כל טיפת מים שיש לה"

איחוד האמירויות מסתמכת על התפלה, ומשתמשת בקביעות בזריעת עננים כדי לעודד גשמים שכן הם מקבלים רק כ-100 מילימטרים בשנה • המדינה אינה מבקשת להסתמך עוד  על מי תהום ושיטות התפלה עתירות אנרגיה - תהליך שמסיר מלח ממי הים
שיתוף

עניינים

המדינה השוכנת חופו של המפרץ הפרסי ואינה זוכה לכמות גשמים רבה, הצליחה עדיין לתרגם את היכולת הכלכלית שלה לטיפול במשבר המים.

אם באמצע המאה ה-20 חיו 70,000 איש במה שהפך לאמירויות, אך כעת האוכלוסייה גדולה פי 100.

משבר פיננסי חמור של חמאס ברצועת עזה

רשות המים והחשמל של דובאי התוותה את האסטרטגיה שלה לאספקה של מספיק מים ליותר מ-3.5 מיליון תושבי דובאי ולמיליונים המבקרים באמירות.

וזה האתגר הגדול העומד לפיתחה – שימור היכולת לספק מים לכלל האזרחים במדינה.

"הנושאים הם כלכליים ולא פוליטיים, אמר ד"ר נאסר קאראמי, פרופסור חבר לשעבר באוניברסיטה הנורבגית למדע וטכנולוגיה, המתמחה במשאבי המים של המזרח התיכון.

"יש הרבה דרכים טכניות למצוא מקורות מים חדשים, למשל התפלה. זה לא יהיה נושא קריטי, אבל זה יהיה נושא כלכלי גדול"

"אין בעיות רציניות למדינות כמו איחוד האמירויות או קטאר או בחריין או ערב הסעודית כי יש להן מספיק כסף", אמר.

"יש הרבה דרכים טכניות למצוא מקורות מים חדשים, למשל התפלה.

"זה לא יהיה נושא קריטי עבורם, אבל זה יהיה נושא כלכלי גדול".

סוהיל אל מזרואה, שר האנרגיה והתשתיות,  אמר באירוע של תעורכת אקספו המתארחת במדינה כי איחוד האמירויות תקצץ בצריכת המים שלה, היא  בונה מתקני התפלה יעילים יותר ומפסיקה את ההסתמכות על מי תהום כחלק מתוכניותיה לשמר משאבים. עוד הוסיף כי איחוד האמירויות חייבת להתפיל ולשמר כל טיפת מים בגלל האקלים הצחיח והכמות המוגבלת שלה.

בנאום לציון יום המים העולמי ב- Expo 2020 דובאי בתחילת החודש אמר אל מזרואה שאיחוד האמירויות מוכנה לחלוק את המומחיות שלה בשימור עם מדינות המתמודדות עם מחסור במים.

עלינו לשנות את הדרך שבה ילדינו תופסים צריכה הם חושבים שהמים יהיו זמינים לנצח אבל מים הם משאב נדיר.

"לא משנה מי אתה ואיפה אתה נמצא – אם אתה אדם פרטי או חברה או ממשלה, אתה צריך לחשוב על קיימות", אמר מר אל מזרואה.

"קיימות תגרום לכדור הארץ לשרוד זמן רב יותר ותאפשר לכולנו לחיות חיים קלים יותר. אנחנו בעלי זכות להיות עם המשאבים שיש לנו היום. אבל צריך להבטיח שגם לדור הבא ולדורות הבאים יישאר משהו".

בשנת 2019, איחוד האמירויות הוגדרה כאחת מיותר מתריסר מדינות העומדות בפני לחץ קיצוני על משאביה, כאשר עתודות מי התהום מדוללות בגלל שימוש יתר.

הרשויות ב-2017 השיקו את אסטרטגיית אבטחת המים 2036 כדי לטפל בבעיה.

הוא קבע כיצד איחוד האמירויות תפחית את הביקוש הכולל למשאבי מים ב-21%; להגדיל את השימוש החוזר במים מטופלים ל-95%; להפחית את הצריכה הממוצעת של כל אדם בחצי, ולפתח יכולת אחסון ליותר מ-45 ימים במצבי חירום קיצוניים.

היא גם ניהלה מסעות פרסום לצרכנים וחקלאים, בין היתר, כדי לקדם שיטות בר-קיימא.

מר אל מזרוי אמר כי המדינה נמצאת במסלול טוב להשגת יעדים אלו.

"האסטרטגיה באה מתוך הכרח מכיוון שיש לנו כמות גשמים מוגבלת באיחוד האמירויות והיינו צריכים להסתכל על המשאבים שלנו כדי להבטיח גישה למים נקיים, נאותים ובמחיר סביר במשך שנים רבות", אמר.

"בשבילנו החיים בסביבה הצחיחה הזו, עלינו לעבוד קשה יותר", אמר.

איחוד האמירויות מסתמכת על התפלה, ומשתמשת בקביעות בזריעת עננים כדי לעודד גשמים שכן הם מקבלים רק כ-100 מילימטרים בשנה.

מר אל מזרוי אמר כי המדינה אינה מבקשת להסתמך עוד  על מי תהום ושיטות התפלה עתירות אנרגיה – תהליך שמסיר מלח ממי הים.

איחוד האמירויות גם מתכננת לבנות עוד מתקני התפלה של אוסמוזה הפוכה . אוסמוזה הפוכה היא דרך נמוכה באנרגיה לטיהור מים באמצעות טכנולוגיית ממברנות . במפעלים אלה נעשה שימוש גם במערכות אנרגיה מתחדשת, מה שיוצר יעילות רבה יותר.

אל מזרוי אמר שהמטרה הייתה לעזור ולעורר השראה במדינות אחרות המתמודדות עם מחסור.

בנוסף,  מריאם אל מחירי, שרת שינויי האקלים והסביבה של איחוד האמירויות הערביות, אמרה כי "הרגלי המים הבלתי קיימא" של המדינה "מפעילים לחץ גדול על משאבי המים הסופיים שלנו".

"צעדים פשוטים לצמצום צריכת המים יכולים להוביל להצלחה  כאשר הם ננקטים באופן קולקטיבי ויוצרים סוג של אפקט דומינו ומצמצמים את השימוש במים של הקהילה שלנו."

"אז אנחנו באמת שואפים לנהל את הביקוש למים של הקהילה", אמרה באירוע נפרד באקספו ביום שלישי.

איחוד האמירויות מספקות 42% מצרכי מי השתייה שלה באמצעות התפלה, אמר השר, והחקלאות אחראית ל-60% מצריכת המים המתוקים הכוללת.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close