המאבק בתוך תנועת החמאס בין משעל לסינוואר משפיע על הרצועה • נדמה כי גם הפעם מי שיסבול מכך הם תושבי הרצועה
עיקרי המאמר
* הסכסוך המתמשך בין סינוואר, מנהיג החמאס לבין ח'אלד משעל צובר תאוצה
* לאחרונה הוצא להורג בכיר בתנועה הצבאית בחשד לריגול לטובת ישראל
* לאור ההתפתחויות קטאר החליטה להקפיא את הסיוע לחמאס
* גם בפוליטיקה הפלסטינית – "הכל אישי"
היריבות הקשה בין ח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס לשעבר לבין יחיא סינוואר, המנהיג החדש של רצועת עזה, איננה דבר חדש.
יחיא סינוואר, שייסד ביחד עם השיח' אחמד יאסין את התנועה ב-1987 מעולם לא התלהב ממנהיגותו של ח'אלד משעל. היריבות בין השניים, הפכה לעימות חריף ביותר במהלך מבצע "צוק איתן" עת ידו של סינוואר הייתה על העליונה. בתקופת המבצע הצליח סינוואר להמריד את כל הזרוע הצבאית של חמאס הנאמנה לאיראן כנגד משעל, כשבמקביל היה מסוכסך עם ההנהגה האיראנית והנשיא בשאר אסד על רקע מלחמת האזרחים בלבנון.
סיכומו של דבר ואחר התפזרות האבק, ניצח יחיא סינוואר. כיום הזרוע הצבאית כפופה לו, הוא הצליח להטיל וטו על בחירתו המחודשת של משעל לכהונה נוספת ולהביא לבחירת הנייה כיו"ר החדש, ונדמה כי צמרת התנועה כולה כפופה לדבריו של המנהיג החדש.
מה שהאיץ לאחרונה את המתיחות בין השניים הייתה הוצאתו להורג של מוחמד א-שתיאווי, בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, בהוראתו של יחיא סינוואר והאשמתו בבגידה כביכול.
סינוואר "הדביק" לו אשמה כאילו היה משת"פ של ישראל וכי העביר לה מידע במהלך מבצע "צוק איתן" על מקום הסתתרותו של מוחמד דף בעיר עזה.
עפ"י גורמים בחמאס, סינוואר הורה על חיסולו של א-שתיאווי מכיוון שהוא עבד מאחורי גבו, ישירות עם ח'אלד משעל בדוחא, והעביר לו מידע על המתרחש בזרוע הצבאית.
אדם נוסף אותו סינוואר רואה כאיום הוא מוחמד דחלאן, בכיר פת"ח לשעבר והאיש החזק בתנועת פת"ח ברצועת עזה גם כיום.
אולי יעניין אותך:
ספטמבר השחור של אבו מאזן // פנחס ענברי
סוף החג לא הביא בשורה לתושבי עזה // יוני בן מנחם
דחלאן נחשב בקרב תנועת "האחים המוסלמים" ובקרב תנועת חמאס כאויב הגדול של התנועות האסלאמיות במזה"ת בגלל קשריו הדוקים עם מצרים ואיחוד האמירויות (מאע"מ).
לכן אין זה פלא שחא'לד משעל יוצא כעת נגד ההבנות שהושגו בין שני אויביו העיקריים יחיא סינוואר ומוחמד דחלאן בחסותה של מצרים.
אחרי הבחירות הפנימיות בתנועת חמאס, עבר מרכז הכובד של ההחלטות המדיניות לרצועת עזה והוא מנוהל ע"י אסמעיל הניה ויחיא סינוואר.
עפ"י גורמים בחמאס, ח'אלד משעל שנותר מאחור בדוחא ביחד עם כמה מנאמניו בלשכה המדינית וביחד עם הנהגת חמאס בגדה, מתנגדים להבנות שסוכמו בקהיר, בחסות מצרית, בין סינוואר לדחלאן. השניים גדלו יחדיו כילדים במחנה הפליטים ח'אן יונס ברצועה.
ח'אלד משעל ונאמניו טוענים כי ההבנות האלה יביאו לניתוק מוחלט של הרצועה מהגדה ובכך ישרתו את מטרותיה של ישראל.
זו הסיבה שמשלחת של חמאס בגדה נפגשה ביוזמתה לפני כ-3 שבועות עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס במוקאטעה ברמאללה, היא דנה עימו באינטרס המשותף לשניים – טירפוד עסקת חמאס-דחלאן-מצרים.
ההתנגדות בכמה אגפים של תנועת חמאס למוחמד דחלאן יצרה זהות אינטרסים חלקית עם יו"ר הרש"פ.
ההבנות האלה החזירו בין היתר את מוחמד דחלאן לקדמת הזירה הפוליטית הפלסטינית והפכו אותו שוב לשחקן מרכזי למורת רוחם של ח'אלד משעל ומחמוד עבאס.
גם טורקיה וקטאר זועמות על ההבנות בין יחיא סינוואר ומוחמד דחלאן. הנשיא ארדואן שנפגש בשבוע שעבר עם יו"ר הרש"פ באנקרה הביע דאגה מכך שקטאר, בת בריתה של טורקיה, עלולה להידחק החוצה מרצועת עזה ובמקומה ייכנס איחוד האמירויות התומך במצרים ובמוחמד דחלאן.
לפי דיווח בעיתון "אלחיאת" מהבוקר, קטאר הזועמת על יחיא סינוואר החליטה להקפיא בינתיים את הסיוע הכספי לתנועת חמאס.
יחיא סינוואר איננו מודאג, הוא נהנה מתמיכה כספית איראנית ומוחמד דחלאן הצליח כבר להזרים לרצועה מזומנים רבים מאיחוד האמירויות, לצרכי סיוע לפרויקטים חיוניים.
משעל ונאמניו מציגים את ההבנות סינוואר ודחלאן כפוגעות באינטרסים האזוריים של התנועה, אולם מנהיג החמאס הבהיר למוסדות התנועה ובאמצעי התקשורת כי אין לו שום כוונה לסגת מההבנות האלה אשר לדעתו משרתות את האינטרסים של תושבי הרצועה ויקלו את סבלם הכבד מן המצור שנמשך יותר מ-10 שנים.
הזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם" תומכת בעמדת מנהיגה, יחיא סינוואר, וכל עוד הוא נהנה מתמיכתה המלאה יתקשו מתנגדיו לבטל את ההבנות עם מוחמד דחלאן.
סינוואר הפך למנהיג בפועל של התנועה, הוא מאפיל על אסמעיל הניה אך שומר על כבודו וממתין לבחירות הבאות בעוד 4 שנים לתפקיד יו"ר הלשכה המדינית.
למרות המחלוקות הקשות על הבנות סינוואר-דחלאן לא צפוי פילוג בתנועת חמאס.
משימתו הראשונה של סינוואר, הינה להביא להקלה משמעותית במצור ולשפר את קשריה של חמאס עם העולם הערבי והאסלאמי שח'אלד משעל הרס בשנת 2011.
בין היתר הוא רוצה להביא לחידוש מיידי של התמיכה האיראנית בתנועת חמאס שהסתכמה עד לשנת 2011 בסכום של 150 מיליון דולר בשנה.
מי שעלול לסבול מהמאבקים האלה הם תושבי הרצועה. הניסיונות לטרפד את הבנות סינוואר-דחלאן, גם ע"י גורמים ביטחוניים מסוימים בתוך מצרים, כבר מעכבות את פתיחתו של מעבר רפיח.
גם בפוליטיקה הפלסטינית נשמר העיקרון של "הכל אישי" ומי שמשלם את המחיר הם בני העם הפלסטיני.
