תפקידה של חמאס בפיתוח רשת הטרור של אלקאעידה בסיני

פיגוע הטרור באזור רפיח (5.8.12), בו נהרגו 16 חיילים מצרים ונפצעו שבעה נוספים, העמיד בפני הנשיא החדש של מצרים, מוחמד מורסי, את האתגר הביטחוני המשמעותי ביותר מאז כניסתו לתפקיד. היעד העיקרי של הפיגוע היה לבצע הרג המוני בישראל, לאחר ההשתלטות על הנגמ"שים המצריים (אחד מהם הושמד על ידי חיל האוויר הישראלי והשני פוצץ בידי המחבלים המתאבדים). ואולם, תקיפת החיילים המצרים בעת שישבו לסעודת שבירת צום הרמדאן המחישה את קריאת התיגר של הארגונים האסלאמיים הקיצוניים הפועלים על עצם השליטה המצרית בחצי האי סיני.

לא היה זה הפיגוע הראשון נגד יעדי שלטון מצריים בסיני. בשנתיים האחרונות דווח על מקרים נוספים של תקיפת תחנות משטרה באל-עריש, בהן נהרגו שלושה קצינים, שלושה חיילים ואזרח, וקרוב לעשרים פיגועי טרור בצינור הגז המצרי, שהוביל גז לישראל. 25 פעילים בארגון האסלאמי הקיצוני "ג'מאעת אל-תווחיד ואל-ג'יהאד" (جماعة التوحيد والجهاد) נעצרו בחשד למעורבות בפיגועים אלה, והם הובאו לדין בבית המשפט באיסמאעיליה.[1]ארבעה מהחשודים שנעצרו הם: מוחמד סאמי אל-עיסאווי (محمد سامى العيسوى) סטודנט לרפואה, עבד אל-חלים חסן (عبد الحليم حسن), איבראהים עיסאם (إبراهيم عصام) וחסן מוחמד (حسن محمد).[2]

התגובה המצרית הייתה תקיפה וקשה. לאחר סיור בסיני עם שר ההגנה מוחמד טנטאווי, הודיע הנשיא מוחמד מורסי על כוונתו לנקוט יד קשה נגד האחראים לפיגוע בחיילים המצרים. מדיניות זו תורגמה למבצע צבאי מקיף, הנמשך זה מספר ימים במערב סיני, ובמהלכו דווח על 60 הרוגים. צבא מצרים עושה שימוש במבצע זה במסוקי קרב לאחר תיאום וקבלת הסכמת ממשלת ישראל לתגבר את כוחותיו בחצי האי סיני, וזאת בהתאם לחוזה השלום בין שתי המדינות.

במקביל, ניצל מורסי את הפיגוע ברפיח לעריכת חילופי גברי בשני שלבים בצמרת הביטחונית. שר ההגנה, הגנרל מוחמד חוסיין טנטאווי והרמטכ"ל המצרי, סאמי ענאן הוצאו לגימלאות, ובמקומם מונו בהתאמה הפילדמרשל עבד אל-פתאח סיסי והגנרל צדקי סובחי. גם מפקד הצי ומפקד חיל האוויר הוצאו לגימלאות והם מונו לתפקידים אזרחיים (ראש מנהלת תעלת סואץ והשר לענייני התעשייה הצבאית). מורסי הודיע רשמית על ביטול התיקונים לחוקה שהוכנסו סמוך לבחירתו לתפקיד על ידי הצבא, ואשר העניקו לצבא סמכויות נרחבות על חשבון הנשיא.[3]

בשלב הראשון מיד לאחר הפיגוע הודיע מורסי על הוצאתו לגימלאות של האלוף מוראד מוחמד מוואפי ראש המודיעין הכללי, מינוי מוחמד ראפת שחאתה למפקד בפועל של המודיעין הכללי, פיטורי מושל מחוז צפון סיני, מינוי האלוף מוחמד אחמד זכי למפקד משמר הרפובליקה, מינוי האלוף מאג'ד נוח לעוזר שר הפנים בתחום הביטחון המרכזי והאלוף מוחמד אל-סר'יר לעוזר שר הביטחון בתחום הביטחון בקהיר. כמו כן, הסמיך הנשיא מורסי את שר ההגנה טנטאווי (שהודח כאמור לאחר מספר ימים) למנות את מפקד חדש למשטרה.[4]

ממשלת מצרים נמנעה מלגנות את כוונת הטרוריסטים לבצע פיגוע הרג המוני בישראל, ובכירים בתנועת האחים המוסלמים מפנים אצבע מאשימה לעבר ישראל וטוענים כי היא העומדת מאחורי הפיגוע בניסיון לתקוע טריז בין מצרים לחמאס. עמדה זו מקבלת ביטוי מודגש בביטאונה של מפלגת החירות והצדק, מפלגת החזית של האחים המוסלמים.

לצד הקו התעמולתי המסית נגד ישראל, גורמי המודיעין המצרי שחוקרים את הפיגוע מצאו כי העקבות מוליכות לכיוון רצועת עזה. שלושה ארגונים סלפיים, הפועלים ברצועת עזה, מוחזקים כאחראים פוטנציאלים לביצוע הפיגוע, והם: צבא האסלאם, אל-תווחיד ואל-ג'יהאד וג'לג'לת. שלושת הארגונים מזוהים אידאולוגית עם ארגון אלקאעידה. מצרים העבירה לממשלת חמאס בקשה להסגרת מספר פעילים אסלאמיים קיצוניים החשודים במעורבות בפיגוע, ובדיווחים בעיתונות הערבית ננקב שמו של מומתאז דורמוש, מפקד צבא האסלאם, לצד שניים נוספים מפעילי ארגונו.[5]

גורמים ביטחוניים במצרים מסרו לעיתון המצרי "אל-יום אל-סאבע" (11.8.12), כי על פי המידע שבידיהם "צבא האסלאם" אחראי לפיגוע. לדבריהם, ב-4 באוגוסט, יום לפני הפיגוע, נערכה באחד הבתים של מנהיג "צבא האסלאם" ברפיח הפלסטינית פגישה, בה השתתפו כ-35 פעילים, ובה הוחלט על הוצאתו לפועל של הפיגוע. הם ציינו, כי מידע על הפגישה הגיע לידי המודיעין המצרי והמודיעין הישראלי. מבצעי הפיגוע היו, כך על פי הגורמים הביטחוניים המצרים, ארבעה פלסטינים ושני מצרים.[6]

מסמכים שנתפסו במעונו של אוסאמה בן לאדן בפקיסטן הצביעו על קשר ישיר בין צבא האסלאם לבין בכירים באלקאעידה. אחד מהמכתבים נשלח ב-2006 מ"צבא האסלאם" בעזה למפקד המבצעים באלקאעידה ובו הופיעה בקשה לקבל הנחיות בנוגע לדרכי הפעולה והשגת המימון במסגרת הג'יהאד נגד ישראל.[7] באוגוסט 2006 חטפו פעילים של "צבא האסלאם" שני עיתונאים של רשת "פוקס" ודרשו את שחרורו של המטיף האסלאמי הקיצוני, אבו קתאדה, המזוהה עם אלקאעידה, שהיה מוחזק בכלא הבריטי.[8]

יחסיהם של "צבא האסלאם" וחמאס ידעו עליות ומורדות. בשנת 2006 שיתפו שני הארגונים פעולה בתחום המבצעי, ששיאו היה בפיגוע המשותף נגד עמדת צה"ל בגבול רצועת עזה, אשר במהלכו נחטף החייל גלעד שליט. לאחר השתלטותחמאס על הרשות הפלסטינית ברצועת עזה (יולי 2007) נקטה ממשלת חמאס יד קשה נגד "צבא האסלאם", במסגרת המדיניות המרסנת נגד הארגונים הסלפיים, שקראו תיגר על שלטון חמאס, וכדי לחייבו לפעול בתחום הג'יהאד נגד ישראל בהתאם לאסטרטגיה הנקבעת על ידי חמאס. נקודת מפנה ביחסים הייתה חטיפתו של העיתונאי אלן ג'ונסטון בידי "צבא האסלאם" ושחרורו בכוח מידי החוטפים לאחר 114 ימי שבי על ידיי כוח של ממשלת חמאס.[9]

"צבא האסלאם" עבר תהליך של "אילוף" בידי ממשלת חמאס וקיבל את תכתיביה שלא לערער על סמכותה השלטונית ושלא לנקוט פעולות עצמאית שאינן עולות בקנה אחד עם האסטרטגיה של ניהול העימות עם ישראל. פעילותו של "צבא האסלאם" תועלה אפוא, בידיעת חמאס, לחזית ג'יהאד אחרת מחוץ לרצועת עזה בחצי האי סיני. ב-3 בנובמבר 2010 נהרג בתקיפת חיל האוויר הישראלי בעזה מוחמד נמנם, פעיל בכיר ב"צבא האסלאם". בהודעה רשמית של צה"ל נמסר, כי "נמנם היה מעורב בהובלת מספר פיגועים נגד מטרות ישראליות בשנים האחרונות", וכי "לאחרונה היה הפעיל הבכיר מעורב בתכנון פיגועים נגד מטרות ישראליות ואמריקאיות בחצי האי סיני, בשיתוף עם גורמי חמאס ברצועת עזה".[10]

ארגון "ג'לג'לת" (جلجلت) הוקם ככל הנראה לאחר ההשתלטות של חמאס על השלטון ברצועת עזה, והוא מורכב מפעילים לשעבר או בהווה בגדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. יש המזהים את "ג'לגל'ת" עם הארגון "אנסאר אל-סונה".[11]בסקירת מודיעין של השב"כ מ-2009 צויין כי קיימות מספר הערכות לגבי הרקע להקמת הארגון. האחת, גורסת כי הארגון מורכב מפעילים שפרשו מגדודי אל-קסאם על רקע מחלוקת אידאולוגיות, בשל מה שנראה בעיניהם כהתמתנות התנועה נוכח הסכם הרגיעה עם ישראל בחודשים יוני – דצמבר 2008. על פי סברה אחרת התופעה החלה בעקבות השתלטות חמאס על הרצועה (יוני 2007). פעילי חמאס, אשר פרשו על רקע חילוקי דעות פנימיים, זכו ליחס קשה מצד התנועה. הם נעצרו, עונו, סבלו חבלות קשות (באחד המקרים אף נעקרה עינו של אחד מהם) ועם שחרורם מבתי הכלא של חמאס הצטרפו לג'לג'לת במטרה לפגוע בחמאס ובמנהיגיה.[12] שמו של ניזאר ריאן, חבר פרלמנט ומפקד בגדודי אל-קסאם, שנהרג בתקיפת צה"ל בינואר 2009 והיה ידוע בגישתו הלוחמנית הקיצונית, מוזכר כגורם שהיה אחראי על מעברם של פעילי גדודי אל-קסאם ל"ג'לג'לת".[13] עוד צויין בסקירת השב"כ כי חלק מפעילי ג'לג'לת עברו אימונים צבאיים בחו"ל וכי הארגון היה מעורב בפיגועי טרור נגד ישראל, כשהבולט מביניהם היה ב-27 בינואר 2009, עת הופעלו שלושה מטענים לעבר סיור צה"ל שנע על ציר הוברס סמוך לקו דיווח 133. בפיגוע נהרג חייל ונפצעו שלושה חיילים נוספים.

ארגון אל-תווחיד ואל-ג'יהאד (التوحيد والجهاد) פועל הן ברצועת עזה והן בחצי האי סיני, ולו מיוחסים הפיגועים באתרי התיירות בטאבה (2004), בשרם אל-שייח' (2005), בדהב (2006) וכן באזור אל-חוסיין בקהיר (2009). הארגון, אשר מחזיק באידאולוגיה אסלאמית קיצונית המזוהה עם ארגון אלקאעידה, הכריז בשנת 2011 יחד עם ארגונים נוספים על אזור חצי האי סיני כ"אמירות אסלאמית" והודיע כי אזור זה יהפוך לשטח ממנו יתבצע ג'יהאד נגד ישראל. פעילי הארגון תקפו כאמור תחנות משטרה מצריות בסיני וכן את צינור הגז שהוביל גז לישראל.[14] ב-14 באפריל 2011 חטפו פעילי ארגון אל-תווחיד ואל-ג'יהאד אזרח איטלקי בעזה, בניסיון ללחוץ על ממשלת חמאס לשחרר את מנהיג הארגון הישאם אל-סעידיני (هشام السعيدني), המכונה אבו אל-ווליד אל-מקדיסי (أبو الوليد المقدسي). החטוף הוצא להורג בפעולת החילוץ של ממשלת חמאס, במהלכה חוסלו שני החוטפים.[15] ב-3 באוגוסט 2012, יומיים לפני הפיגוע בסיני, שחררה ממשלת חמאס מהכלא את הישאם אל-סעידיני, וגורם פלסטיני מסר כי שחרורו בוצע על בסיס הסכמתו של סעידיני, הנושא באזרחות ירדנית, לעזוב בקרוב את רצועת עזה ולעבור לירדן.[16]

ארגון אסלאמי סלפי חשוב נוסף הפועל ברצועת עזה ובסיני – "מועצת השורא של המוג'אהידין" (مجلس شورى المجاهدين) – היה מעורב אף הוא בפיגועי טרור נגד יעדים ישראליים מגבול סיני. הארגון נטל אחריות לביצוע פיגוע הטרור מגבול מצרים, בו נהרג אזרח ישראלי, שעסק בבניית גדר הביטחון בגבול סיני. הפיגוע כלל ירי במטול נגד טנקים, הפעלת מטען וירי בנשק קל, והשתתפו בו שני מחבלים – האחד אזרח מצרי והאחר אזרח סעודי. בסרטון הווידאו שהפיץ הארגון על הפיגוע נראים שני המחבלים עורכים תצפיות לעבר הגבול, לומדים את זירת הפיגוע המתוכננת, מקבלים הנחיות לפעולה, שעיקרן תקיפת רכב סיור של צה"ל על קו הגבול וחדירה לתוך הישוב הישראלי ניצנה כדי לבצע הרג המוני.[17]

גם ארגון "ועדות ההתנגדות העממית", שותפו האסטרטגי של חמאס ברצועת עזה, היה מעורב בפיגועים משטח סיני לעבר ישראל. את האחריות לפיגוע ב-18 באוגוסט 2011 מצפון לאילת, בו נהרגו שמונה ישראלים, מייחסת ישראל לוועדות ההתנגדות העממית. מרכז המידע למודיעין ולטרור, הניזון מגורמי מודיעין בישראל, תיעד ניסיונות פיגוע נוספים שבוצעו על ידי ועדות ההתנגדות העממית דרך גבול סיני:

• ב-21 ביולי 2006 נעצר בסמוך לגבול ישראל-מצרים פעיל הארגון בעת שניסה לחדור לישראל מסיני. בחקירתו הוא הודה כי נשלח לישראל על ידי פעיל "ועדות ההתנגדות העממית" ברצועת עזה כדי לחטוף ישראלי ולהבריחו לרצועה לשם ניהול מו"מ על שחרור אסירים פלסטינים. ההנחיה שקיבל הייתה לנסות לחטוף חייל, ואם ייכשל הניסיון להרוג אותו ולהעביר את מסמכיו לרצועה לצרכי ניהול מו"מ.
• ב-11 ביוני 2006 נעצרו שני מחבלים פעילי הארגון בעת שניסו לחדור לישראל דרך מצרים. בחקירתם הם הודו, כי נשלחו לישראל לשם ביצוע פיגועי חטיפה והרג.
• ב-5 באוקטובר 2005 נעצרו שלושה פעילי "ועדות ההתנגדות העממית", שחדרו מרצועת עזה דרך סיני למצפה רמון. השלושה תכננו להגיע לג'נין על מנת להקים תשתית לייצור אמצעי לחימה בדגש על נשק תלול מסלול, ואף לקחת חלק פעיל בביצוע פיגועים נגד מטרות ישראליות. הם הסתננו לסיני דרך מחילה קצרה מתחת לגדר הבטון באזור רפיח ונתקלו בשוטרים מצרים אותם שיחדו על מנת שיאפשרו להם לעבור. השלושה שהו בסיני במשך יממה אצל תשתית קולטת ומשם הועברו לתשתית מבריחים בסיני. הם חדרו לישראל בהובלת מבריח מצרי. עם החוליה נמצא דיסק נייד ובו הדרכה להכנת חומרי נפץ ומטענים שמקורו ב"חיזבאללה."[18]

ארגון חמאס עצמו מעורב אף הוא, כך על פי מידע מודיעיני שבידי ישראל, בפיגועי טרור משטח סיני. מרכז המידע למודיעין לטרור תיעד את פעולות שיגור רקטות לעבר העיר אילת שבוצעו בידי פעילי גדודי אל-קסאם של חמאס במהלך 2010:

• ב-22 באפריל 2010 נורו שלוש רקטות גראד 122 מ"מ מחצי האי סיני לעבר אילת ועקבה. נפילה אחת זוהתה בים דרומית לאילת והשנייה בעיר עקבה בשטח ירדן.
• ב- 24 באפריל מצאו צוללנים נפל רקטת גראד נוספת, כ- 70 מ' דרומית לחוף הנסיכה באילת בעומק של 30 מטר.
• ב-2  באוגוסט 2010 נורו משטח סיני לכיוון ישראל שש רקטות מסוג גראד 122 מ"מ. שלוש רקטות נפלו בעיר אילת, אחת מהן בבריכת ניקוז הממוקמת בצפון העיר. לא היו נפגעים. שתי רקטות נוספות נפלו בעיר עקבה בחזית מלון אינטרקונטיננטל. אזרח ירדני נהרג וחמישה נפצעו, אחד מהם באורח קשה. רקטה נוספת נפלה לים.

מאחורי שני אירועי שיגור הרקטות לעבר אילת עמדה חוליה של פעילי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז אלדין אלקסאם. בשני האירועים לא הודתה חמאס באחריות לירי, וחמאס אף הכחישה את קיומו של האירוע של ה-2 באוגוסט 2010. הסיבה להכחשה, על פי מרכז המידע למודיעין ולטרור היא, ניסיון לקזז נזקים מול מצרים וירדן שראו באירוע פגיעה בביטחונם הלאומי ובכלכלה שלהן.[19]

ארגונים אסלאמיים סלפיים נוספים פועלים ברצועת עזה אף הם היו מעורבים בפעילות טרור נגד ישראל, ובהם "צבא האומה" (جيش الامة) בהנהגת איסמאעיל חמיד, שהוקם בידי פורשי ועדות ההתנגדות העממית,[20] וארגון "פתח אל-אסלאם באדמת אל-ריבאט" (فتح الاسلام في ارض الرباط).

עיקרי המשמעויות העולות מתמונת המצב:

* רצועת עזה הפכה למקום מבטחים עבור ארגוני טרור פלסטיניים, ובהם המזוהים אידאולוגית עם ארגון אלקאעידה ואף המקיימים קשר ישיר עם הארגון. כל עוד ארגונים אלה אינם מערערים על שלטון חמאס ואינם פוגעים באינטרסים שלו מאפשרת ממשלת חמאס לארגונים אלה חופש פעולה ורואה בהם שותפים למאבק בישראל.

* חמאס קבעה קווים מנחים לאסטרטגיית העימות עם ישראל שמקורו ברצועת עזה, המחייבים את כל הארגונים הפלסטיניים לעמוד בהם, כדי למקסם רווחים מדיניים מהשימוש בטרור.

 קווים מנחים אלה כוללים:

1. הפעלת טרור קבוע על אש נמוכה, הבא לידי ביטוי בשיגור רקטות לעיתים מזדמנות ופיגועי ירי ומטען לאורך גבול רצועת עזה עם ישראל, המכוונים נגד חיילי צה"ל ומתיישבים ישראלים. גדודי אל-קסאם אינם נוטלים בדרך כלל חלק בפיגועי טרור אלה אלא עושים שימוש בארגוני טרור פלסטינים אחרים כקבלני המשנה מטעמם ובתיאום עימם. ביסוד פיגועים אלה עומד העיקרון של המשכיות הג'יהאד נגד ישראל וההנחה כי התגובה הישראלית תהיה לכל היותר ממוקדת ולא תביא לעימות צבאי כולל.
2. פיגועים אסטרטגיים ממוקדי משימה, שתכליתם לחטוף חיילים ישראלים לשם מיקוח לשחרור טרוריסטים פלסטינים המרצים עונשי מאסר בישראל. בתכנון ובביצוע שותף חמאס כגורם מוביל, והנחת הארגון היא שהרווח הטמון בפעולה מוצלחת גדול מהנזק הצפוי מפעולת תגמול ישראלית, גם אם תהיה רחבה בהיקפה. ניכר כי חמאס בוטח ביכולתו להרתיע את ישראל מפני מבצע צבאי ישראלי ממושך בעומק שטח רצועת עזה וסבור כי ארגוני זכויות האדם מעניקים לו גיבוי חשוב בעניין זה.
3. מתקפת רקטות מסיבית לעבר ישובים ישראליים ועמדות צה"ל בתגובה למה שחמאס רואה כהפרה ישראלית של "כללי המשחק", ובין היתר תקיפת יעדים בשטח רצועת עזה (סיכול ממוקד) ופגיעה בפלסטינים ובאינטרסים מהותיים (דוגמת מסגד אל-אקצה). בפעולות אלה גדודי אל-קסאם של חמאס נוטלים חלק באופן פעיל ורשמי לצד ארגוני הטרור האחרים הפועלים בתיאום מלא. דרך פעולה זו נתפסת בעיני חמאס כבעלת חשיבות להרתעת ישראל וככזו שאיננה מסכנת את השלטון בעזה, מתוך הנחה כי לישראל עניין לסיים בהקדם את סבבי העימות ולא להיגרר למלחמת התשה ממושכת.
4. פתיחת זירת ג'יהאד נגד ישראל מחצי האי סיני. חמאס תיעל את הארגונים האסלאמיים הסלפיים לפעילות טרור נגד ישראל מאזור זה והשתתף בעצמו בשיגור רקטות לעבר אילת. פעילי טרור מחצי האי סיני עברו אימונים ברצועת עזה ופעילי טרור פלסטינים עברו לשטח סיני דרך מעבר הגבול ברפיח או דרך המנהרות ללא פיקוח מצרי. חצי האי סיני משמש את חמאס כאפיק עיקרי להעברת אמצעי לחימה ותחמושת (חלקם מסודאן, איראן ומשלל המורדים בלוב) ונשק ומטעני חבלה עוברים גם מרצועת עזה לסיני לצרכים מבצעיים של ארגוני הטרור. האינטרס ההדדי של חמאס והארגונים האסלאמיים הקיצוניים בסיני (העברת אמל"ח, אימונים, ג'יהאד), וההנחה כי שלטונה של מצרים רופף באזור זה וכי היא משלימה למעשה בתגובתה המינורית יחסית עם פיגועי טרור נגד ישראל, העניקו משנה תוקף לגישה המרחיבה את זירת העימות לגבולה הדרומי של ישראל עם מצרים.

הפיגוע שכוון נגד החיילים המצרים (5.8.12) היה בגדר הפתעה אסטרטגית עבור השלטון המצרי החדש של האחים המוסלמים. מצרים לא פעלה בנחישות מספקת בשנים האחרונות לשלטונו של מובארק נגד ארגוני הטרור בסיני, והמהפכה שהביאה לעליית האחים המוסלמים שידרה מסר של תמיכה בג'יהאד נגד ישראל והדבר בא לידי ביטוי בתגובה הרפה לפיגועים שבוצעו מגבול סיני בחודשים האחרונים, ובפרט לפיגוע החמור ב-18 ביוני השנה.

בפיגוע האחרון נמנע המשטר המצרי מלגנות את ארגוני הטרור על כוונות הפיגוע בישראל ולפעול נגדם משום סיבה זו, והוא התמקד אך ורק בתגובה להריגת החיילים המצרים. מדיניות מצרים דומה לזו של חמאס כלפי ארגוני הטרור הסלפיים בתחומה – הווה אומר: הארגונים לגיטימיים בעיני המשטר שאין בכוונתו להוציאם מחוץ לחוק כל עוד אין הם מערערים על השלטון המרכזי ואינם פוגעים באינטרסים מהותיים שלו. למעשה, מורסי חותר בדומה לחמאס "לאלף" את הארגונים הסלפיים, לעקרם מחתרנות, לנטרל את פוטנציאל הנזק שלהם ליציבות הפנימית במצרים ולהכפיפם לכללי משחק חדשים, שיאפשרו להם חופש פעולה מוגבל בתחום הג'יהאד מבלי לפגוע באינטרסים מצריים או לסבך את מצרים באחריות ישירה לטרור.

האינטרס העליון של מצרים הינו להביא לשינוי סטטוס הסכם קמפ דיוויד ולאפשר מימוש מלא של הריבונות המצרית בכל שטח סיני, כולל בתחום הצבאי. פעילות טרור מגבול מצרים, שאינה מסבכת את מצרים באחריות ישירה, מסייעת בראיית השלטון להפעיל לחץ על ישראל להסכים להיערכות צבאית קבועה בשטח C בסיני, ובמילים אחרות, להפוך את הדרישה לשינוי ההסכם לאינטרס ישראלי מבלי שמצרים משלמת מחיר מדיני עבורו.

מוחמד מורסי ניצל את הפיגוע להפגין מנהיגות ולחזק את מעמדו כמפקד העליון של הצבא המצרי. הוא ביקר פעמיים את הכוחות המצריים בסיני, ניהל ישיבות עם מפקדי הצבא וכוחות הביטחון, בהן הנחה על פעולות צבאיות בסיני וערך חילופי גברי בצמרת הצבאית, בראשם הוצאתם לגימלאות של שר ההגנה טנטאווי, ראש המודיעין הצבאי וראש המודיעין הכללי. מורסי אינו מסתיר את היעד שהציב לעצמו לטהר את מערכות השלטון והצבא מאנשי המשטר הישן ובדברים שנשא השבוע אמר לתומכיו כי מדובר בתהליך שייארך זמן, אך הוא נחוש ליישמו. חילופי הגברי במקביל לביטול החלטות המועצה הצבאית העליונה בידי מורסי ממחישים את ידו העליונה של המשטר האסלאמי החדש במצרים, השואב את כוחו מהתמיכה של ההמונים. ככל שילך ויושלם תהליך טיהור הצבא ומנגנוני הביטחון, כך תגבר ההעזה של מצרים החדשה בתחום מדיניות החוץ, ולכך תהיה השלכה ישירה על היחסים עם ישראל והמעורבות המצרית שתהיה פעילה ותקיפה יותר, לצידה של חמאסכשותף אסטרטגי, בסוגיה הפלסטינית.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

[1]    https://www.elbashayer.com/news-198716.html

[2]    https://www.youm7.com/News.asp?NewsID=564488

[3]    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=398795130176410&set=a.377665218956068.90079.377633175625939&type=1&relevant_count=1

https://www.aawsat.com/details.asp?section=1&issueno=12312&article=690663

https://www.aawsat.com/details.asp?section=4&issueno=12312&article=690678

[4]    https://www.facebook.com/Egypt.President.Morsi/posts/397447860311137

[5]    https://aawsat.com/details.asp?section=4&issueno=12311&article=690525&feature

https://www.aawsat.com/details.asp?section=4&article=690242&issueno=12309

[6]    https://youm7.com/News.asp?NewsID=754937

[7]    https://www.ctc.usma.edu/wp-content/plugins/ctc_autothumb/image.php?src=/wp-content/uploads/2012/05/DownloadOriginalDocuments.jpg&aoe=1&q=100&w=238&h=31&hash=f3f6381805bb0c583c4968659dc8e227

https://www.ctc.usma.edu/wp-content/plugins/ctc_autothumb/image.php?src=/wp-content/uploads/2012/05/DownloadEnglishTranslations.

[8]    https://www.terrorism-info.org.il/en/article/18623

[9]    https://news.bbc.co.uk/2/hi/6267928.stm

[10]  https://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/11/0305.htm

[11]  https://www.ahram.org.eg/Al-Ahram%20Files/News/164446.aspx

[12]  https://www.shabak.gov.il/SiteCollectionImages/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/terror-portal/docs/hebrew/report_18-06-09.pdf

[13]  https://www.ahram.org.eg/Al-Ahram%20Files/News/164446.aspx

[14]  https://www.aawsat.com/details.asp?section=4&article=689809&issueno=12306

[15]  https://www.aljazeera.net/news/pages/6e1d42bd-50f0-43a7-a5b1-416dc1200867

[16]  https://www.ahram.org.eg/Al-Ahram%20Files/News/164446.aspx

[17]  https://www.youtube.com/watch?v=1IvPaUK2KIk&feature=player_embedded

[18]  https://www.terrorism-info.org.il/he/article/17863

[19]  https://www.terrorism-info.org.il/he/article/17863

[20]  https://www.youtube.com/watch?v=miTTNQn3DkI