התראות

תנועת האחים המוסלמים –הנהגה חדשה בצל משבר

שיתוף

עניינים


מהדי עאכף מפנה את מקומו

השבוע בחרה תנועת האחים המוסלמים את מנהיגה החדש: מחמד בדיע, איש הגווארדיה הישנה, והוא יישא בתואר "המדריך הכללי" או "המדריך העליון". קודמו, מחמד מהדי עאכף,  שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות, הודיע לפני מספר חודשים כי אינו מעוניין בתקופת כהונה נוספת והיה אמור לסיים את כהונתו ב-13/1. הבחירות נערכו על רקע משבר חמור שעובר על התנועה ונובע מעימות בין ותיקיה לדור הצעיר. מהדי עאכף בן ה-82, נציג הדור הוותיק השמרן, נקלע לעימות חריף עם סגנו הראשון, מחמד אלסייד חביב, הנחשב לבכיר הרפורמיסטים – מה שהביא להתפטרותו של חביב וליצירת אווירה של עימות בתנועה. עאכף הבין שלא יוכל לגשר על הפערים בין הנצים ולשמור על אחדות התנועה. מעמדו בציבור המצרי גם כן נפגע בשל עמדות קיצונית בלתי מקובלות, כגון תמיכה באיראן ובחמאס. לפני כשנה יצא בהצהרה שנתקבלה בתדהמה כי הוא מעדיף שנשיא מצרים יהיה מוסלמי ממלזיה מאשר קופטי מצרי.  על רקע כל זאת החליט לפנות את מקומו.

עאכף אמור היה לקיים השבוע ביום ה' (14/1) מסיבת עיתונאים, כדי להודיע על בחירתו של המדריך הכללי החדש, אלא שברגע האחרון נתגלו קשיים שמהותם לא ידועה וההודעה נדחתה  ליום שבת, ה-16/1. בהתאם לדיווחים ממקורות שונים, נראה שיש התנגדות לבחירתו של בדיע בקרב ארגונים של האחים המוסלמים במספר מדינות ערב ושליחיו של עאכף עושים מאמץ לשכנע את המתנגדים לקבל את הבחירה, שכן בדיע זכה ברוב של 66 חברים מתוך 100 חברי מועצת השורה שנתאפשר להם להצביע. יצויין כי הבחירות נערכות בתהליך סודי דרך הטלפון, מאחר שחברי התנועה מנועים מלהתכנס בשל היות התנועה בלתי לגאלית.

תנועת האחים המוסלמים – רקע

בתנועת האחים המוסלמים מעולם לא היה מקום לדמוקרטיה או לדעות שונות על דרכה. זו תנועה דתית קיצונית שהוקמה במצרים ב-1928, הדוגלת עדיין במשנתם של מייסדה חסן אלבנא וגדול התיאולוגים שלה, סייד קוטוב. אלה קראו לחידוש הח'ליפות האסלאמית, דהיינו הקמת מדינה אסלאמית אחת לכל המוסלמים בריבונות אללה, חוקתה הקוראן וחוקיה השריעה. תורה זו משמשת כיום את הארגונים הג'יהאדיסטים ובראשם אלקאעידה ונותנת להם את הצידוק האידיאולוגי לרצוח אזרחים – מוסלמים ואחרים – ככל העולה על רוחם.

התנועה נשלטת באופן מוחלט על ידי המדריך הכללי, המשמש גם יו"ר של משרד ההכוונה שלה (18 חברים), שהוא הגוף העליון שמנהל את התנועה. משלימה את מוסדות התנועה "מועצת השורה," גוף מייעץ על פי חוקי האסלאם ובו 115 חברים. המדריך הכללי של התנועה המצרית נושא גם בתואר של המדריך הכללי העולמי. תנועת האחים המוסלמים היא התנועה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם. ארגונים של האחים הוקמו בכל מדינות ערב והאסלאם החל משנות ה-40. בארצות המערב הם הקימו מרכזי תרבות ומסגדים המנוהלים על ידי אנשי דת, שחונכו על ברכי התנועה ומפיצים את האסלאם ומטרותיו על פי דרכה. האחים גם השתלטו על ארגוני המוסלמים בארצות אירופה ובארה"ב עם התגברות ההגירה של מוסלמים בשנים האחרונות והצורך בהקמת מסגרות פוליטיות להכוונתם מול השלטונות.

מחמד בדיע -המועמד הקיצוני

מחמד בדיע, שנבחר השבוע על ידי המוסדות הנ"ל, שייך לקבוצת השמרנים הוותיקה ובחירתו מצביעה על כך כי התנועה אינה מתכוננת לנקוט בפתיחות בשנים הבאות, אלא להפך: לשמור על עמדותיה הקיצוניות. מגמה זו נחשפה כבר בחודש שעבר, כאשר התנועה בחרה בהרכב חדש של משרד ההכוונה בו זכו הוותיקים ברוב מכריע. הרפורמיסטים הובסו לחלוטין. אפילו מנהיגיהם המוכרים היטב בציבוריות המצרית, כגון מחמד אלסייד חביב, הסגן הראשון של המדריך הכללי, ועבד אלמנעם אבו אלפותוח, מראשי אגודת הרופאים ,לא נבחרו. ידוע רק על מנהיג רפורמיסטי אחד שהצליח להבחר, הוא עסאם אלעריאן.

יתרה מכך המדריך העליון החדש לא רק ששייך לקבוצת השמרנים, אלא שהוא גם נמנה מבין תלמידיו הנאמנים של סייד קוטוב המוזכר לעיל. סייד קוטוב ידוע כמי שהקצין את תורתו של אלבאנא. הוא הכריז על החברה הערבית ככופרת, התיר הרג מוסלמים במטרה להקים ממשל איסלאמי במדינות האסלאם ואף קרא למאבק נגד מדינות לא מוסלמיות למען הקמתה מחדש של הח'ליפות בעולם כולו. הוא היה בין מנהיגי התנועה שנעצרו במחצית שנות השישים על ידי משטרו של גמאל עבד אלנאצר והוצא להורג. מחמד בדיע, שנעצר גם הוא עם מורו, "בילה" תשע שנים בכלא.

פעילות גלוייה למחצה וללא בסיס משפטי

להשלמת התמונה יש לזכור שנאצר פיזר את תנועת האחים המוסלמים והכריז עליה כבלתי לגאלית עוד ב-1954, לאחר שאחד מחבריה ניסה להתנקש בחייו. הוא כלא במחנות מעצר כ-60 אלף מחבריה והוציא להורג את ראשיה. סאדאת שחרר את חברי התנועה ממחנות המעצר ב-1970, מאחר וסבר כי הם יסייעו לו במאבק נגד שרידי משטרו של נאצר ולאחר שהבטיחו לו כי לא יפעלו באלימות אלא ישתלבו בחיים הפוליטיים. עם זאת, סאדאת לא התיר להם להקים את ארגונם מחדש והתנועה פועלת ללא בסיס משפטי.

מבארק המשיך במדיניות זו. שרותי הביטחון שלו עוקבים אחרי פעילות התנועה ואינם מאפשרים לה פעילות פוליטית גלויה. חבריה נעצרים כל אימת ששרותי הביטחון חושפים התארגנות או התכנסות מטעמה. כיום נמצאים במחנות מעצר כ-5000 מחבריה. בשנתיים האחרונות סגרו השלטונות לפחות כ-40 חברות סחר והשקעה, שמהם ינקה התנועה את תקציביה, במטרה לפגוע בבסיס הכלכלי של התנועה. למרות כל זאת, הצליח הארגון להכניס 88 צירים לפרלמנט בבחירות של 2005    במסווה של מועמדות עצמאית. בחירתם נתאפשרה הודות ללחצים של ארה"ב על מבארק לגלות פתיחות דמוקרטית. האחים מהווים 20% מן הפרלמנט ומשמשים כאופוזיציה קולנית, המסיתה נגד המשטר והקוראת לסלק את שגריר ישראל מקהיר ולבטל את הסכם השלום. עאכף אף הביע את דעתו כי ישראל צריכה להיעלם. האנטישמיות היא חלק מתורת האחים ועוד ב-1948 הם לחצו על המלך פארוק לצאת להלחם בישראל וגם שלחו כמה גדודים שנלחמו לצד הצבא המצרי והגיעו עד רמת רחל.

מיד עם שחרורם מן הכלא בשנות ה-70, פתחו האחים בהקמת ארגוני סטודנטים ועשו מאמץ להשתלט על האגודות המקצועיות במצרים. זאת כדי לחדור לחברה האזרחית ולהגביר את זיקת הציבור לדת על פי האסכולה הקיצונית שלה. התנועה הקימה מוסדות חינוך, רפואה וצדקה וזכתה להצלחה יחסית גדולה. ללא ספק יש לה חלק בהקצנה הדתית של מצריםבשנים האחרונות.

עימות בין הדור הצעיר לדור הישן

עם זאת, הדורות הצעירים שהצטרפו לתנועה נוטים לעבר פתיחות כלפי החברה והשתלבות בחיים הפוליטיים. בשנתיים האחרונות רבים מהצעירים ביטאו את התנגדותם לסגירותה של   התנועה באמצעות בלוגים אישיים ונודעו תחת השם 'אופוזיציית הבלוגים'. התפתח עימות חריף בין שני הזרמים. בתשובה רמזה הנהגת התנועה, כי תהיה נכונה להקים מפלגה ופרסמה טיוטה של מסמך, שהיה אמור להציג לציבור את עמדותיה בבעיות המרכזיות. נתברר שהתנועה לא שינתה את אמונותיה. היא ממשיכה לדגול בהרחקת נשים וקופטים מהמשרות הגבוהות וסבורה כי חוקי המדינה, לפני שיובאו לפרלמנט, צריכים להידון במועצה של חכמי ההלכה, דהיינוה התנועה דוגלת במשטר של מורי הלכה כדוגמת המשטר באיראן. היה ברור לכל, כי בתנאים אלה אין לאחים שום סיכוי להקים מפלגה. בראש ובראשונה, מכיוון שהחוק במצרים מונע הקמת מפלגה על בסיס מצע דתי, אך גם מאחר שאף על פי אמונתו העמוקה של מרבית הציבור במצרים באסלאם, הוא לא יסכים להקמת מדינה הנשלטת על ידי אנשי הדת.

העימות שהתפתח בין שני זרמי התנועה הביא כאמור להתפטרותו של עאכף ובחירתם של מנהיג חדש שמרן קיצוני ומשרד הכוונה בעל רוב קיצוני מכריע. בשלב זה נראה אפוא שהרפורמיסטים הובסו וכי אין בכוונתה של התנועה לחדש את עצמה ולצאת לזירה הפוליטית האזרחית. לעמדות אלה תהיינה ללא ספק השפעה לגבי הבחירות הבאות לפרלמנט, האמורות להתקיים בנובמבר 2010. ההנחה היא שהאחים יפסידו קולות רבים וכי הבחירות של 2005 היו מבחינתם השיא שאליו יכלו להגיע, בעוד הם שומרים בקנאות על עמדות שאינן מקובלות על מרבית הבוחרים.

מה עתיד להיות מעמדה של התנועה לקראת הבחירות במצרים?

נותר לראות כיצד תשפיע ההקצנה של תנועת האם במצרים על שאר ארגוני האחים במדינות ערב. בירדן ובמרוקו הקימו האחים מפלגות פוליטיות המשתתפות בבחירות. הן אומנם מציגות עמדות קיצוניות לאומניות, מתנגדות לשלום עם ישראל וקוראות להקמת מדינה אסלאמית, אך ירדו לזירה ומתמודדות עם דעת הקהל. פרשנים במצרים טוענים שמשטרו של מבארק דווקא מרוצה מהקצנתה של התנועה, מתוך הנחה כי היא תגרום לירידה בכוחה לקראת הבחירות לפרלמנט בסוף השנה. מכל מקום, משבר חמור כל כך בתנועה דתית-פוליטית כה חשובה במצרים, הוא בעל השפעה על הזירה כולה. יש להמתין ולראות האם הדור הצעיר יקבל את הדין ויסכים להסתגרותה של התנועה, או שיפעל לפילוגה ולהקמת מפלגה פוליטית, שעלולה לסחוף רבים בציבור המצרי.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close