התראות

עסקת המאה: השגריר פרידמן הודה לד"ר גולד על תרומתו

בציוץ בחשבונו ציין שגריר ארה"ב בישראל כי ד"ר גולד תרם לבניית החזון • גולד לג'רוזלם פוסט: "ארה"ב הרכיבה תכנית שהפלסטינים יוכלו להקים ממשל עצמי הולם, מבלי לפגוע בדרישות הביטחון של ישראל לגבולות בטוחים"
שיתוף
הטקס בבית הלבן להשקת תכנית השלום. הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו. ד"ר גולד מספר על עסקת המאה
הטקס בבית הלבן להשקת תכנית השלום. הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו. ד"ר גולד מספר על עסקת המאה

עניינים

כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו קיימו את ההצהרה המשותפת שלהם לגבי "עסקת המאה" , נכחו בחדר המזרחי אורחים נכבדים ונרגשים: החתן של נשיא ארה"ב, ג'ארלד קושנר, ביתו איוונקה, ג'ייסון גרינבלט, השליח לשעבר של הנשיא למזרח התיכון ושגריר ארה"ב בישראל דיווד פרידמן.

https://jcpa.org.il/article/%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%9a-%d7%aa%d7%a8%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%a7/

באולם ישבו גם תומכיו הגדולים של הנשיא טראמפ ושל ישראל ביניים הפילנתרופ שלדון אדלסון ומנהיג הקהילה האוונגליסטית ויועצו המיוחד של הנשיא ד"ר מייק אוונס.

אדם אחד נוסף, ישב בקהל, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הד"ר דורי גולד.

גולד ייעץ בשקט לצוות השלום, אבל מעורבותו נחשפה לציבור הרחב רק בחדר המזרחי. לראשונה הוא שיתף את הפרטים מאחורי הקלעים של "עסקת המאה" בראיון לג'רוזלם פוסט, לאחר הצגת התכנית.

בשנתיים האחרונות, גולד אומר, הוא נע בין "הזמנות כפולות" מארה"ב וישראל לסייע בגיבושה של התכנית.

גולד, דיפלומט מנוסה, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים, אמר כי עבד עם המנהל הקודם שלו "פעמים רבות", וסייע לצוות האמריקני פעמים רבות ונתן את דעתו על נושאים מגוונים כמעט על בסיס קבוע.

כאחד הדיפלומטים הוותיקים בשדה של תהליך השלו בין ישראל לפלסטינים, בשירותו כדיפלומט ישראלי, ד"ר גולד היה מעורב במשאים ומתנים מאז ועידת מדריד בשנות התשעים, הוא נשא ונתן על הסכם חברון ועל הסכם וואי, בזמן הכהונה הראשונה של ראש הממשלה נתניהו.

גולד עבד עם צוות השלום של הנשיא טראמפ, בעיקר מול ג'ייסון גרינבלט והשגריר פרידמן ואף לעיתים עם קושנר, זאת לאור ניסונו העשיר והייחודי במשאים ומתנים. "זו לא הייתה ריצת ספרינט. לא מדבור בשבועיים בקמפ דיווד. זו הייתה עבודה רצינית של שנתיים", מספר גולד.

גרינבלט, מספר גולד היה השחקן העיקרי: "האדם שלמעשה תפר את העניין כולו היה ג'יסון. הייתי עימו עמים רבות כאשר נפגש עם אנשים מהאזור, והוא כתב באופן עקבי רושם במחברותיו הערות ולמד את הסוגיה. הוא אולי הגיע לישראל כעורך דין לענייני נדל"ן, אבל עזב אותה המומחה למזרח התיכון".

בדומה לדבריו של ראש הממשלה נתניהו , גולד מספר כי הרקע של גרינבלט בנדל"ן אולי סייע לתכנית: "אתה צריך אנשים שהם פרגמטיים בעסק כזה".

פרידמן סייע ב"קשרים מיוחדים" עם הנשיא ועם צוותו.

"אני ראיתי את עובדתם של שגרירי ארה"ב לשעבר, אבל מועלם לא ריאתי שגריר היכול להגיע אל החדר הסגלגל כמו פרידמן" מספר גולד. "היה לנו את הנשיא בחדר במלי שהוא יהיה בו".
גם השגריר רון דרמר, שגריר ישראל באהר"ב, היה דמות חשובה בתהליך והיו לו יחסים דומים עם נתניהו דבר ש"אפשר לו להזיז דברים קדימה".
דרמר, סיפר גולד, "לקח את היוזמה כולה כדבר אישי, כשלו", מספר גולד.

גולד נזכר כי הציג בפני קושנר המצגת על הקשר ההיסטורי היהודי של העם היהודי לירושלים וגילה כי קושנר קרא את ספרו "המאבק על ירושלים". גם סגן הנשיא פנס, קרא אותו.
גולד לא עבד ישירות מול הנשיא טרמאפ , אבל לדבריו היחסים בין הנשיא לבין ראש הממשלה הם אלמנט חשוב מאוד.

"אני זוכר בצורה ברור כאשר שרת המינה לשעבר , קלינטון, קיימה את המו"מ מול נתניהו היא אמרה לו 'תראה לי יותר' (said ‘show me some skin,’), במטרה להוביל את נתניהו לוויתורים נוספים. היא רצתה לבדוק האם יש לנתניהו רעיון כלשהו בראשו להסדר. אבל האמון בין השניים היה רעוע ולכן הם לא בטחו האחד בשני", אומר גולד.
"אמון היה נקודת המפתח שהביא להצלחת העבודה במו"מ הזה".

מדוע טראמפ מאמין בנתניהו?

"הוא הכיר אותו וזה תלוי כיצד אתה מתחבר אל הבן אדם", מציין גולד.

אחת מהתוצאות של האמון הזה אפשרה לנתניהו לחשוף קצת יותר ממה שהסכים לחשוף לקלינטון – האפשרות להגיע למפה מוסכמת על ישראל ועל ארה"ב.
האמון בין ממשל טראמפ לבין ממשלת נתניהו היה כל כך נהדר שאפר לקיים את הדיון לא רק מעל השולחנות הכבדים, אלא על מפות, שזה דבר מהפכני", אומר גולד. "למרות שהמפות אינן נראות דרמטיות על גבי הרשת העבודה על המפות הייתה אחד המרכיבים הקריטיים והחשובים של התכנית כולה".

הצוות האמריקאי הראה ייחודיות ב"נכונות לשמוע את העמדה הישראלית והגן באמת על האינטרסים הישראלים בזמן שלקח בחשבון את הצד הפלסטיני ואת צרכיו", אומר גולד.
שרטוט המפה "היה תהליך למדיה של שני הצדדים" והסתיים בהבנה של ארה"ב את צרכי הביטחון של ישראל בצורה עמוקה יותר.
"היו פעמים רבות שנתקלתי בהנחות ממשלים קודמים שנאלצתי להפריך", הוסיף גולד.

ישנם אלמנטים היסטוריים רבים בתכנית של הנשיא טראמפ, אבל בשביל גולד, הניצחון הגדול ביותר במסגרתה הצגת תכנית הוא החלת הריבונות על בקעת הירדן על ידי ישראל ותמיכה של ארה"ב בכך.

הדיפלומט הישראלי לשעבר החזיק במשך שנים רבות בעמדה כי על ישראל להחזיק בבקעה. הוא הזכיר את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין שאמר בנאומו האחרון בכנסת כי בקעתה ירדן במובנה הרחב תישאר בידיים ישראליות.

גולד נזכר כי נכח בישיבת קבינט בפגישה עם נתניהו ב-1997, וכי השר שרנסקי לבקשתו, פנה אל קציני צה"ל על מנת שיכינו את מפת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ביהודה ושמרון.
"ראש הממשלה נשען קדימה ואמר 'אנחנו חייבים להציג מפה לנשיא קלינטון', ולאחר מספר שבועות טסתי לארה"ב עם תרגום באנגלית וניגשתי אל חדר המפות בבית הלבן והצגתי בפניהם את מפת האינטרסים הביטחוניים של ישראל".

" לנשיא קלינטון היו פני פוקר", נזכר גולד "קלינטון האמין באמונה שלמה בהסכמי אוסלו, והיה לו קשה לסגת ממנה לעבר גישה ביטחונית אחרת. בתקופה ההיא בקעת הירדן הייתה כאינטרס ביטחוני ראשון במעלה שאנו היינו צריכים לשלוט בו, וזה נשאר איתי גם לעתיד, גם אל מול ראש הממשלה שרון".

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה השיק את התכנית ל"גבולות בני הגנה לישראל" ביחד עם בכירי צבא ישראלים שהולידה סדרה של מחקרים בנושא ושישמו יועצים רבים וגם את צוות השלום הנוכחי.

לעיתים נאלץ גולד להסביר לצוותים האמריקנים מדוע שטח, כמו בקעת הירדן, עדיין חשוב בעידן הרקטי.

בעבר צוותי מ"מ של ארה"ב טענו כי ישראל לא חייבת להחזיק בנוכחות פיזית בבקעת הירדן, וחשבו על פתרונות טכנולוגים במקום זאת.

גולד אומר כי צוותים אמריקאים בעבר נהגו יש בידם את הידע הנדרש לנושא והתייחסו אליו כ"חנות גאדג'טים ביטחוניים."

"טילים הם רק צורה נוספת של כח אש, בדומה לארטילריה. אבל מה שמכריע מלחמות בסופו של דבר הוא תנועת הכוחות של האויב בשטח. כל עוד מדובר בכך, התנאים המשפעים על לוחמה קרקעית, כמו טופוגרפיה, תוואי השטח ועומק אסטרטגי, הם חלק מן הדרישות לביטחון הלאומי של ישראל".

"כאשר אנחנו מדברים עם מעצמת על בעולם שבו לחימה נעשית באמצעות לחיצה על כפתור…הדברים הללו נשמעים מיושנים, אבל זה לא כך", הוא מוסיף. המחקרים הללו מתארים בנוסף מה הופך שטח ל"שטח מיוחד" כדוגמת בקעת הירדן וזו הסיבה מדוע היא חיונית לביטחון הלאומי של ישראל".

גולד מסביר: "בקעת הירדן היא לא רק האזור הצמוד לנהר. בקעתה ירדן היא מעבר למורדות המזרחיים של רכס הגבעה המערבית היורדים מכביש אלון. במבט על בקעת הירדן, אזור בו הנהר זורם למטה לים המלח וגבוהו הוא בערך 1,200 רגל מתחת לפני הים, אבל פסגות הגבעות שמעל הן בגובה של 3000 מטר מעל פני הים. לכן נוצר שיפוע של כ- 4,200 במרחב צר, המהווה הגנה טבעית לצבא הנחות מספרית. במצב של לחימה על ישראל לגייס מילואים. התנאים בשטח מאפשרים את ההגנה הטריטוריאלית של ישראל עד השלמת הגיוס. "
"בדרך זו ישראל תוכל לעכב התקפה מן המזרח למרות הנחיתות הכמותית של ישראל מול שכניה".

גולד אמר שהוא תמיד היה "מודאג כי יש לשמר את הסעודים בתוך האוהל", בנוגע למיכה בתכנית שלום אמריקאית, "ישראל תידרש לוויתורים נוספים בעתיד, אבל לבסוף ארה"ב עמדה לצד ישראל כאשר ישראל הציגה טיעונים טובים".

התכנית מציגה פתרון יותר אנושי ממה שהוצע בעבר במכלול הרעיונות של העברת אוכלוסייה ומאפשרת לכל אחד להישאר במקומו, הוא אמר.
"הדברים עומדים בעין אחת עם תנאי זכויות האדם הבינלאומי ממודלים קודמים" , אמר, "המציאות על הקרקע היא מורכבת יותר. אתה צריך שתהיה לך מפות שמציגות מגוון של תחומי שליטה לפתרונות מורכבים, אלא אם את ה מנסה למחוק אזורים שלמים ולהזיז ישראלים ופלסטינים. זה יהיה בלתי אנושי".

 

"חשוב לזכור, כאשר מעבירים קולמוס כאן או עפרון שם, מדברים על כבוד אנושי, ויש לנו צורך כי השלום יחזיק למשך שנים רבות. כל מה שניתן לעשות הוא לדבר עם הפלסטינים ולהשיג את המיטב" הדגיש גולד.

בסוף, אומר גולד, ארה"ב הרכיבה תכנית שהפלסטינים יוכלו להקים ממשל עצמי הולם, מבלי לפגוע בדרישות הביטחון של ישראל לגבולות בטוחים. גולד אמר על התכנית: "גם אם יהיה שינוי פוליטי, אני חושב שהצלחנו לשמר את ביטחון ישראל כפי שלא עשינו מקודם".

כאשר ישב בין הנוכחים בבית הלבן בזמן הנאומים של טראמפ ונתניהו גולד נזכר "היו מספר רגעים שם , שדמעה זלגה מעיני. חשתי כאילו אנחנו ברגע של הישג היסטורי".

הנוסח המלא פורסם בג'רוזלם פוסט.

ביום שישי הודה השגריר פרידמן בחשבון הטוויטר שלו לד"ר גולד על תרומתו בבניית חזון התכנית. הוא כתב כי ד"ר גולד "הוכיח כי הוא היה נכס בלתי רגיל לצוות של ארה"ב".

בציוץ תגובה הודה ד"ר גולד לשגריר.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close