התראות

פיתוח צפון סיני – פרדיגמה דיפלומטית חדשה

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מציע דרך חדשה להתמודד עם בעיית עזה
שיתוף
תמונת לווין - חצי האי סיני
תמונת לווין - חצי האי סיני

עניינים

הצעה: תכנית פיתוח חצי האי סיני – נטישתו של יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, את תהליך השלום, פעולותיו נגד הנהגת חמאס, על ידי החרפת המצב הכלכלי בעזה עד כדי משבר הומניטארי, הסלמת העימות הצבאי בגבול עזה עד כדי ההידרדרות למלחמה, יצרה מצב משברי חדש בעזה. נדרשת מדיניות חדשה השונה מזו הנוכחית; מדיניות שתתבסס על פרדיגמה חדשה הנתמכת בעיקר על ידי גורם חיצוני לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך בעל השפעה ישירה ומכרעת עליו, במילים אחרות – מצרים.

עזה מציבה דילמה קשה במיוחד בפני ישראל והקהילה הבינלאומית. דו"ח הבנק העולמי מה- 27 בספטמבר 2018  שהוכן עבור מפגש המדינות התורמות , שהתקיים במסגרת כינוס של האו"ם  עבור ארגון   AHLC(Ad Hoc Liaison Committee ), הגיע למסקנה כי כלכלת עזה "קורסת" ונמצאת ב"נפילה חופשית". בעזה, יש מחסור הולך ומחריף במים ואספקת חשמל לא רציפה במהלך היום. היכולת להציל את תושבי עזה, אינו פשוט כלל בהתחשב בכך שמאז 2007 רצועת עזה נשלטת בידי חמאס, אשר הוגדר בחוק כארגון טרור בינלאומי על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי וישראל. תנועת האם שלו, ה"אחים המוסלמים", נתפסת באופן דומה על ידי מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות.

מאז השתלט חמאס על רצועת עזה, הארגון אחראי לפחות לשלושה סבבי לחימה קשים מול ישראל והפעיל רקטות ומנהרות טרור ותקיפה של מרכזי אוכלוסייה ישראליים. השאלה שיש לענות עליה היא כיצד ניתן להקל על המצב הכלכלי בעזה מבלי לחזק את היכולות הצבאיות של חמאס, וזאת מבלי להסתמך על השלטונות בעזה ומניעה של הסטת משאבים לצרכים צבאיים של הארגון. ברור לכול כי שיפור בתשתיות בעזה, כמו בניית נמל חדש, ללא פיקוח, יובילו להעברת כמויות מוגברות של נשק לארסנל של חמאס ולשדרוג יכולותיו של ארגון הטרור.

המשך הכישלון בהתמודדות עם "בעיית עזה" מהווה "פצצת זמן", לא רק עבור ישראל אלא גם למדינות אחרות באזור. חמאס שיתפה פעולה לסירוגין עם המדינה האסלאמית (דאע"ש) בצפון סיני, דבר שהקשה על הצבא המצרי להביס איום זה, ואיים להעביר את פעילותו בקלות אל לב מצרים. הסלמה צבאית בקנה מידה מלא, עלולה להביא לגלי פליטים חדשים ממדינות הים התיכון.

הפרדיגמה החדשה

פרדיגמה חדשה זו מתבססת על מתן פתרונות למצוקות הכלכליות וההומניטרית ברצועת עזה ("המצור") והתמקדותה באזור צפון סיני. פרדיגמה זו גורסת כי יש לשמור בצורה קפדנית על הריבונות המצרית ולהימנע  מכל אפשרות של פגיעתה או הפרתה של הריבונות המצרית. התכנית החדשה גורסת כי יש להעביר סיוע כלכלי מסיבי למצרים באמצעות הקמת תאגיד חברות בינ"ל שיתבסס על ארצות הברית ומדינות המפרץ.

הסיוע הבינלאומי יושקע  בבנייה ופיתוח של תשתיות כלכלית ותיירותית בצפון סיני, תוך שימת דגש על אזור אל-עריש. פרויקטים תשתיתים אילו יוקמו בעיקר על ידי עובדים מצריים, שרובם יגיעו מקרב הבדווים בצפון סיני שיספקו להם הזדמנות לעבוד ובכך לשפר מצבם הכלכלי. זאת, במקום להצטרף לדאע"ש ולבצע פעולות טרור נגד מצרים. אליהם יצטרפו עובדים מרצועת עזה שיסיעו לפיתוח פרויקטים תשתיתיים ותיירותיים, וכך גם לשיפור מצבה הכלכלי של עזה ותושביה.

פיתוח צפון סיני

המטרה היא פיתוח אזור צפון סיני, תוך שימת דגש על העיר אל-עריש, שתאפשר פתרונות תשתיתיים וכלכליים לטובת תושבי הרצועה וכלכלת מצרים.

תמונה: נמל אל-עריש בהווה [רשות הנמלים המצרי]
תמונה: נמל אל-עריש בהווה [רשות הנמלים המצרי]
הפתרונות הללו כוללים:

  • הקמת נמל מים עמוקים בנמל הקיים באל עריש, שיאפשר ייבוא ​​וייצוא של סחורות לעזה

 

  • הקמת שדה תעופה בינלאומי בקרבת אל עריש שיאפשר תנועת נוסעים וסחורות מרצועת עזה ואליה

 

  • הקמת תחנת כוח לייצור חשמל מגז טבעי משדות הגז המצריים בים התיכון, שיספקו חשמל כדי לענות על הביקוש של האוכלוסייה המקומית כולל רצועת עזה

 

  • הקמת שני מתקני התפלת מים שיספקו גם את צרכי רצועת עזה

 

  • בניית מסילת רכבת מאל עריש לעזה, שתחובר לרכבת מאל עריש לקהיר

 

  • בניית בתי מלון ואתרי נופש על שפת אגם ברדוויל והפיכת האגם לאתר תיירותי בינלאומי בדומה לשארם א-שיח'

 

  • בניית מבני מגורים חדשים באזור אל עריש וצפון סיני

 

הפרויקטים הללו, לפיתוח כלכלי ותיירותי, יהיו תחת אחראיות של ממשלת מצרים, ותושבי עזה יקבלו גישה ושימוש בהם תחת פיקוח ביטחוני מצרי ובהתאם לדין המצרי.

 

תא"ל (במיל') ד"ר שמעון שפירא הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. כיהן כמזכיר צבאי לראש הממשלה וכראש של שר החוץ. ערך את הספר "איראן: מאתגר אזורי לאיום גלובלי."

 

שלומי פוגל הוא יזם ישראלי, בעל קבוצת אמפא, מספנות ישראל וחברות גולד בונד. פעיל במספר יוזמות לקידום עסקים בין ישראל לשכנותיה, כולל "שער הירדן" – פארק תעשייה ישראלי-ירדני, כאמצעי לקידום השלום הכלכלי.

פורסם לראשונה ב-26 ביוני 2019

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close