במצרים מתרחשת מלחמת דת, אומנם חלקה מאחורי הקלעים, אך היא הולכת ומתעמקת. אין הכוונה הפעם לעויינות ולאלימות המתפרצות מדי פעם כלפי המיעוט הנוצרי הקופטי אלא למאבק בין הנשיא עבד אל פתאח אל סיסי לבין שייח' אל אזהר אחמד אל טייב בעניין "חידוש השיח הקיצוני באסלאם" כאשר הכוונה היא התאמת האסלאם למודרנה. עימות זה עבר לשלב חמור נוסף במהלך ההתכנסות לציון הולדת הנביא ב-18 בנובמבר במשרד הדתות.
האירוע הגביר את חלוקי הדעות בין השניים ואף הפך לפומבי ועל סף האלימות כאשר מספר ארגונים אסלאמיים קראו להפגנת תמיכה בשייח' אלאזהר ובעקיפין נגד הנשיא.
בנאומו במשרד הדתות חזר הנשיא ואמר כי מקור הרעה למוסלמים כיום היא הקריאה השגויה של מקורות האסלאם וכי על חכמי האסלאם לעשות כל מאמץ כדי למצוא בשריעה את הדרך שתוביל לנאורות ולחקיקת חוקים המותאמים לעידן הנוכחי ולמודרניזציה ותסייע לקידומה של המולדת והאומה המוסלמית כולה. הייתה זו חזרה מודגשת של דבריו לפני שלוש שנים, ביום ציון הולדת הנביא, בפני חכמי אל אזהר בראשון בינואר 2015, חודשים ספורים לאחר שנבחר לנשיא. הוא הפתיע אז את מצרים ואת העולם כולו כאשר בפתח דבריו קרא ל"מהפכה" באסלאם ולחידושים בפרשנויות של הקוראן שהושרשו במשך מאות שנים ואשר הצמיחו את אלקעאדה והמדינה האסלאמית, שעשו מן האסלאם מקור של הרס וחורבן והעמידו מולו את שאר מדינות העולם.
חכמי אלאזהר, המוסד המרכזי המכובד ללימוד והלכה באסלאם הסוני, לא נענו לקריאתו של הנשיא. להיפך הם חזרו וטענו כי אין לשנות או לתקן מאומה בשריעה שהיא טובה לכל המצבים ולכל הזמנים.
סיסי המשיך ללחוץ על אל אזהר להיענות לבקשותיו וקרא לשייח' אל אזהר, להכריז על ארגון המדינה האסלאמית, על ארגון "אנצאר בית אל מקדש", בצפון סיני שלימים נשבע למדינה האסלאמית ועל "האחים המוסלמים" כארגונים כופרים וגם לפרסם פתואא' על הכרזתו ככופר של כל מוסלמי או ארגון שיבצע פעולת טרור. שייח' אל אזהר סרב וטען כי אין להכריז כופר על מי שאמר את השהאדה דהיינו הכריז על אמונתו באללה ובנביא וכי בכל מקרה אלאזהר מתנגד עקרונית ל"תכפיר" כלומר ענישת מוסלמי ע"י הכרזתו ככופר כל עוד הוא לא דחה את עקרונות האסלאם.
היחסים בין הנשיא לשייח' אל אזהר הלכו והורעו מאחורי הקלעים בעקבות ניסיונו של סיסי לשנות את חוק היסוד של אל אזהר ואף לפטר את אחמד אל טייב. עימות פומבי ביניהם התרחש בשנה שעברה כאשר שייח' אל אזהר דחה את הצעתו של סיסי לבסס את הגירושין על מסמך מחייב בכתב ולבטל את החוק המבוסס על גירושין בע"פ. העימות החריף עוד יותר כאשר משרד הדתות הודיע כי דרשות יום השישי הנישאות ע"י האיממים בכל רחבי הרפובליקה יוכנו על ידו כדי למנוע הפצת תכנים המסיתים את הנוער לקיצוניות וטרור ופגע בכך בעצמאותו של אל אזהר שנהג להכין בעצמו את דרשותיו לאלפי המסגדים שבהם הוא שולט. גם התברר כי בשנים האחרונות פרסם משרד הדתות ספרים חדשים בענייני דת מבלי שהעבירם קודם לידיעת אל אזהר כמקובל. בעקבות זאת הודיע אל אזהר כי יפרסם סדרת ספרים משלו שיופצו לקהל ביריד הספר הבינלאומי הקרוב האמור להתקיים בפברואר.
על רקע זה ניתן היה לצפות כי ציון יום הולדת הנביא השנה יהיה אירוע שיגביר את העימות בין שני הצדדים. לא רק שסיסי חזר באריכות על דרישותיו לקריאה מחודשת של השריעה אלא ששר הדתות, מחמד מח'תאר גמעא, התומך בו אמר כי חידוש השיח הקיצוני צריך להיות בעדיפות ראשונה אצל חכמי האסלאם וכי זו פעולה דינמית שלעולם אינה מסתיימת, אין לעצרה או להגבילה מאחר שיש להתאימה לזמנים המשתנים, תוך שמירה כמובן על העקרונות הקבועים באסלאם. אלה הם דברים הנוגדים לחלוטין את חשיבתם של מרבית חכמי האסלאם ובמיוחד אלה של אלאזהר, ובוודאי של הוואבים בסעודיה, האחים המוסלמים, הארגונים הסלפים ועוד רבים אחרים. יתרה מכך, שר הדתות המצרי התרכז בעיקר בצורך לשנות את הסונה הנחשבת כמקור השני של השריעה, מיד אחרי הקוראן. הסונה כוללת את אורח חייו של הנביא, התנהגותו מול מצבים שונים ודבריו – החדית' -על מגוון נושאים שהובאו ע"י חבריו/מלוויו (אלסחאבה) ובני משפחתו. מדובר במאות אלפי ציטוטים שחלקם הוכחו כעיוות, סילוף או זיוף. כמה עשרות אלפים קובצו בשישה ספרים שהמובילים ביניהם, "צחיח מוסלם" ו"צחיח בוח'ארי" ידועים פחות או יותר כנאמנים למקורם. הסונה והחדית' נחשבים כתורה שבע"פ דהיינו ,מספקים פירושים לפסוקי הקוראן שחלק מהם אינם מובנים די הצורך ובכל מקרה אינם יכולים להתייחס לכל צרכי החיים. מספר הפסוקים בקוראן הנחשבים כפסוקי שריעה כלומר בעלי ערך חוקתי אינו עולה על חמש מאות מתוך 6230. לדברי שר הדתות הסונה התאימה לתקופת חייו של הנביא ואם היה חי בתקופה אחרת היו התנהגותו ודבריו שונים ומותאמים לתקופת חייו האחרת. מכאן מסקנתו כי יש להתאים את הסונה למודרנה.
השר גילה כי משרדו שוקד על הקמת אקדמיה מיוחדת לאימון גברים ונשים כמטיפים בעיר 6 באוקטובר בסיוע ציוד מודרני בה יושקעו מאה מיליון לירות מצריות – 5.6 מיליון דולר.
שייח' אל אזהר דחה מכל וכל את הפקפוק בערכה של הסונה ואת שינויה בהתאם לחידושי הזמן ואמר כי זה רעיון שמקורו בהודו במאה ה-19 על רקע הקולוניזציה הבריטית. הוא הדגיש כי השלת הסונה מן הקוראן תוביל את המוסלמים לזלזול בפסוקיו והנחיותיו ובהכרח לפרשנויות שונות, לחילוקי דעות ולמאבק בתוך האסלאם.
האירוע לציון הולדת הנביא במשרד הדתות הסתיים אפוא בהעמקת חילוקי הדעות ובאווירה מתוחה. הפגישה הפרטית בין הנשיא לשייח' בוטלה והוא סרב ללחוץ את ידו של שר הדתות. אלא שחילוקי הדעות לא נותרו כעימות תיאורטי בספירות הגבוהות. הם גלשו למרחב הציבורי. באותו יום על רקע חילוקי הדעות יזמו שני ארגונים חשובים, איחוד שבטי הדרום וארגון בוגרי אל אזהר תפילה מיוחדת במסגד אחמד אל טייב בקרנה, עיר מולדתו של שייח' אל אזהר שבדרום המדינה. אלפי אנשים מארגונים אלה ואחרים באו להשתתף בתפילה במטרה להביע את תמיכתם במוסד אלאזהר ובשייח'. אותם ארגונים גם קראו לעריכת הפגנה מחוץ למסגד, אך היא סוכלה באבה ע"י מחמד אלטייב, אחיו הצעיר של השייח' ואישיות דתית ידועה בפני עצמה שדחה את הרעיון. עם זאת ארגונים אלה הודיעו כי ימשיכו בפעילותם לעצירת ההתקפה על אלאזהר ועל "הסונה הטהורה".
נראה שהמאבק בין הנשיא המנסה לשחרר את דורות העתיד של מצרים מכבלי העבר לבין שייח' אל אזהר שומר הסף של האסלאם המחזיק בקרנות המזבח עבר לשלב חדש. סיסי סבור שללא השתחררות מאורח החיים המבוסס עדין על תקופת הנביא לא תוכל מצרים לחבור למאה ה-21 וכל מאמציו לקידום הכלכלה ובנית חברה חדשה יהיו לשווא. הוא לקח על עצמו את עיצובו של אזרח מצרי חדש קשוב לאתגרי ההווה ומוכן להתמודד עם העולם הגלובלי ועם התפתחות המדע. לשם כך הוא פתח בדיאלוג ישיר עם הנוער המצרי ומקיים לעיתים קרובות מפגשים עם צעירים תוך שהוא מנסה להסביר להם את חלקם המכריע בהקמת חברה מצרית חדשה. הוא יזם את הוועידה הלאומית לנוער המתכנסת בשרם אל שייח' מדי שנה מאז 2016. הקמת האקדמיה המיוחדת למטיפים ע"י משרד הדתות גם היא מרמזת על כוונתו של סיסי להשפיע ישירות על הנוער תוך עקיפת אלאזהר ויתר גורמי הממסד האסלאמי.
הציבור המצרי כבר לא יוכל להתעלם מן העימות הקשור ישירות לגורלו ונראה כי התקשורת וארגוני החברה האזרחית ומולם ארגונים אסלאמיים ידרשו להתייחס לנושא – מה שעלול, במדינה החסרה את ערכי הדמוקרטיה והדיון החופשי, לגרור אותה למחוזות רחוקים. העם המצרי ידוע באדיקותו הדתית והבחירות לפרלמנט של 2012 בהם זכו מפלגת האחים המוסלמים והמפלגה הסלפית ב-73% מן הקולות הן עדות מוחשית למצבה של החברה המצרית. סיסי יצטרך לכן לנהל את מערכתו בזהירות המתבקשת מבלי לפגוע ביציבותה של המדינה. בימים האחרונים גורמים עלומי שם, שמהימנותם אינה ברורה, הדליפו לתקשורת הערבית כי סיסי מתכנן מערכה תקשורתית נגד שיח' אלאזהר. נותר לראות האם אכן תתרחש ומה תהיינה התגובות. הממסד האסלאמי במצרים לא יוותר על דבקותו בשריעה ונראה שסיסי יצטרך לקדם תחיקה מודרנית ללא הסכמת אל אזהר כפי שעושה נשיא טוניסיה שאישר לאחרונה סדרת חוקים בתחום האישי כמו שיווין בירושה בין גברים לנשים למרות התנגדות אל אזהר וארגונים אסלאמיים שהפגינו נגדו.
במערכה זו סיסי נשען על הצבא ושרותי הביטחון האמורים להיות נאמנים לו ואשר משימתם תהיה לשמור על היציבות ומניעת עימותים אלימים. דווקא בהקשר זה דיווח בחודש שעבר ערוץ אלערביה הסעודי כי קבוצה אסלאמית קיצונית חדשה אלמוראביטון הצליחה לחדור לצבא המצרי והקימה עשרות תאים המונהגים ע"י קצינים "שהקצינו". יוזכר שארגון אנצאר בית אל מקדס שנשבע אמונים לאבו בכר אלבגדאדי מונהג בצפון סיני בעיקר ע"י קציני שצבא שערקו.
במזרח התיכון פועלים עדין כוחות רבים בעלי עוצמה נגד הקדמה. האביב הערבי שעורר תקוות גדולות איכזב והביא להתפשטות ארגוני האסלאם הרדיקלי, למלחמות אחים במדינות ערב ולחדירת איראן השיעית. מצרים עצמה עדין נלחמת נגד המדינה האסלאמית בצפון סיני ונגד מספר ארגונים קיצונים הפועלים בקהיר ובמחוזות הכפריים. סיסי אמנם עושה ככל יכולתו לקידום הכלכלה ולהחזרת הביטחון, אך עדין נותר לעשות רבות כדי לנטרל את כוחות הריאקציה הפועלים ללא הרף להחזיר את מצרים ואת מדינות ערב ל"תקופת הזוהר של האסלאם תחת שלטון ארבעת החליפים ישרי הדרך".
