התראות

סימנים מדאיגים כלפי ישראל בפרלמנט המצרי לקראת הבחירות לנשיאות מצרים

שיתוף

תוכן העניינים

מצרים שלאחר המהפכה מרוקנת מתוכנו את הסכם השלום והופכת לאויב מוצהר ומר של ישראל. דר' מוחמד אל-סעיד אידריס (محمد السعيد ادريس), יו"ר הוועדה לעניינים ערביים בפרלמנט, סימן בהודעתה הרשמית של הוועדה (12.3.12), שאושרה על ידי חברי בית הנבחרים המצרי, את קוויה המתגבשים של המדיניות המצרית האזורית, כפי שעוצבו בהנהגת הרוב הפרלמנטארי של האחים המוסלמים, המפלגה הסלפית ומפלגות השמאל המצריות (אידריס ממייסדי תנועת המחאה "כיפאיה" וחבר במפלגת השמאל אל-כראמה שחברה לברית עם מפלגת החירות והצדק של האחים המוסלמים).

הודעת הוועדה לעניינים ערביים, אותה הקריא אידריס, נודעת חשיבות בניסוחה ובתוכנה. המינוח "מדינת ישראל" לא נזכר כלל בהודעה, ובמקומו חוזרים ונשנים הביטויים "הישות הציונית" ו"האויב". ההודעה, שהתמקדה במתיחות בין ישראל לרצועת עזה (תקיפות ישראליות נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים ושיגור מאות טילים לעבר ישראל) מעלה על נס את הטרור הפלסטיני, המכונה "התנגדות", ושוללת את עצם זכות הקיום של מדינת ישראל, אותה היא מגדירה "ישות אימפריאליסטית התנחלותית", שהינה "בעלת אופי תוקפני", אשר "גירשה בכוח עם מאדמתו כדי להקים את מדינתה הגזענית". גם ארה"ב נמצאת על ספסל הנאשמים של הפרלמנט המצרי משום תמיכתה הבלתי מסויגת בישראל.

הודעת הוועדה לעניינים ערביים כללה שורה המלצות אופרטיביות לדרג המדיני, ובהן:

  • הגדרה רשמית של ישראל כאויב – "מצרים שלאחר המהפכה לא תהיה לעולם ידיד, שותף או בעל ברית של הישות הציונית, בה אנו רואים את האויב הראשון במעלה של מצרים והאומה הערבית. מצרים תתייחס לישות הזו כאל אויב, והממשלה המצרית צריכה לבחון מחדש את כל יחסיה והסכמיה עם האויב הזה ואת האיום שהוא מהווה על הביטחון והאינטרסים הלאומיים של מצרים".
  • ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל – "גירוש השגריר הישראלי ממצרים, החזרת השגריר המצרי מתל אביב, הפסקת יצוא הגז המצרי לישות [הציונית] הזו, הקפאת הפעילות על פי הסכם הקוויז [הסכם הסחר QIZ – Qualified Industrial Zones] ותנאיו הפוגעים בריבונות ובאינטרסים הלאומיים המצריים".
  • התייצבות מלאה לימין המאבק המזוין נגד ישראל – "הגשת כל אמצעי התמיכה לעם הפלסטיני ברצועת עזה ובגדה המערבית, כדי לאפשר לעם הזה לעמוד איתן מול מדיניות התוקפנות הישראלית. אימוץ דרך ההתנגדות על כל צורותיה וביטוייה, והתייחסות לדרך זו כדרך האסטרטגיה לשחרור האדמה הכבושה, לאחר שמנהיגי הישות הציונית הדגישו כי מה שנקרא תהליך השלום אינו אלא מסלול שקרי וסחבת במטרה להרוויח זמן על מנת לייהד ולספח את כל מה שהישות הזו רוצה לייהד ולספח באדמת פלסטין".
  • אימוץ מחדש של מדיניות החרם הכולל על ישראל – "חזרה להפעלת מדיניות החרם הערבי הכולל על הישות הציונית והחברות הבינלאומיות המקיימות קשרים איתה, והתייחסות לחרם כגורם תומך לדרך המאבק [המונח "מקוואמה" משמעותו התנגדות או מאבק]".
  • העלאת סוגיית ירושלים כנושא מרכזי בזירה הבינלאומית – "דרישה מכל מדינות ערב ו"ועדת אל-קודס" [של ארגון הוועידה האסלאמית] לפעול נגד כל תכניות הישות הציונית לייהד את אל-קודס [שמה הערבי של ירושלים] ולכפות את הפיכתה לבירה מאוחדת לנצח של הישות, וכן לפעול במרץ בכל הארגונים ובאפיקים הבינלאומיים כדי להביא לקביעה, כי ההתקפות הציוניות המאיימות על מסגד אל-אקצה הן פשעים נגד האנושות, ההיסטוריה והתרבות".
  • תמיכה בחזית פלסטינית מאוחדת לשחרור פלסטין – "קריאה לכל הארגונים והפלגים הפלסטיניים להגיע לאחדות, לגנות את חילוקי הדעות והפילוגים ולפעול להקמה מחודשת של אש"ף על מנת שיוביל מחדש את המאבק הפלסטיני לשחרר את האדמה הכבושה".
  • בחינה מחדש של מדיניות הגרעין המצרית – "דרישה מהממשלה המצרית לפתוח מחדש את נושא הגרעין הישראלי ולדון ביכולות הגרעין הישראליות, משום היותן גורם איום ישיר על הביטחון הלאומי המצרי והביטחון הלאומי הערבי. על ארה"ב והקהילה הבינלאומיות… לנהוג ברצינות עם האיום הגרעיני הישראלי כפי שהם נוהגים כלפי מה שהם מגדירים כסכנה גרעינית איראנית. על מצרים להיערך מיידית לבחון את מדיניות הגרעין המצרית, המתנגדת להפצת הגרעין והדורשת להפוך את המזרח התיכון לאזור נקי מנשק להשמדה המונית.  ישראל היא המדינה היחידה המסרבת לחתום על האמנה נגד הפצת נשק גרעיני ולפתוח את מתקניה הגרעיניים, ובפרט את הכור בדימונה, לביקורת של פקחי סוכנות האנרגיה הבינלאומית".
  • מדיניות אקטיבית ואפקטיבית נגד ישראל – "אנו דורשים מעשים ולא רק דיבורים, מעשים רציניים הם הראויים למצרים שלאחר המהפכה, לממשלתה ולפרלמנט שלה. אנו נשבעים, כי לעולם לא נתרשל בהגנה על מולדתנו ואומתנו".

הודעת הוועדה לעניינים ערביים התקבלה פה אחד ובמחיאות כפיים בפרלמנט המצרי, והיא משקפת אל נכון את תפיסת ההנהגה המצרית האסלאמית (לה שותפים גם ארגוני השמאל). בעיניה, ישראל היא האויב הראשון במעלה של מצריםוהעולם הערבי והאסלאמי והסכם השלום עימה (הסכם "קמפ דיוויד") הוא בבחינת פגר מת.

הטונים המצריים החדשים מלמדים על תחילת גיבושה של מדיניות עימות מצרית נגד ישראל, ראשית באפיקים המדיניים והכלכליים ובאמצעות תמיכה ישירה במאבק המזוין של הארגונים הפלסטיניים. מצרים מציבה עצמה במסלול של התנגשות מכוונת עם ישראל והיא עושה שימוש בסוגיה הפלסטינית על כל היבטיה כאמתלות להתערבות מצרית ישירה, ובכללה הפעילות הצבאית של ישראל נגד הטרור הפלסטיני ומדיניותה של ישראל בירושלים או בגדה המערבית. במישור האופרטיבי מצהירה ההנהגה המצרית החדשה על מחויבות לסייע ל"מאבק/התנגדות הפלסטיני על כל צורותיו וביטוייו", הווה אומר מתן סיוע ישיר לטרור הפלסטיני, אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בכסף, נשק, אימונים והעברת מידע מודיעיני.

להגדרתה של ישראל כ"אויב מרכזי" המאיים על הביטחון הלאומי המצרי והערבי חשיבות רבה, שכן תרגומו למעשים משמעותו בניית יכולת צבאית להתמודדות עם "האיום הישראלי", ובכללו ניסיון לשלול מישראל את יתרונה בתחום הגרעין ו/או השגת יכולת צבאית גרעינית מצרית.

בשלב הנוכחי אין המנהיגות הפוליטית המצרית החדשה יכולה להפעיל את כל הכלים הממסדיים כדי לתרגם את קווי המדיניות הנוכחית למעשים. תנועת האחים המוסלמים והמפלגה הסלפית השיגו רוב מוחלט בפרלמנט ובבית העליון (ויש לציין, כי גם ארגוני השמאל שותפים לעמדה האנטי ישראלית הלוחמנית), אך עדיין לא השלימו את יעדי המהפכה, בראשם העברת מלוא הסמכויות מהשלטון הצבאי לידי שלטון אזרחי נבחר.

כיום שולטת באופן זמני במצרים ההנהגה הצבאית וממשלה שמונתה על ידה. מצב זה צפוי להשתנות בשבוע השלישי של חודש מאי (23-24 במאי), עם עריכת הבחירות לנשיאות ולאחר מכן הקמת ממשלה אזרחית חדשה. ניצחון של האחים המוסלמים בבחירות לנשיאות ישלים את מהלך ההשתלטות על המערכת הפוליטית במצרים ויאפשר לתנועה האסלאמית להאיץ את ההתבססות הפוליטית, טיהור הצבא מהמשמר הישן, ותפיסה מחדש של עמדת הנהגה בעולם הערבי, שאחד מיסודותיה הוא המאבק בישראל.

העמדה המצרית התומכת באופן מוחלט בחמאס ובדרך המאבק בישראל מחסלת הלכה למעשה את יכולת ההנהגה הפלסטינית בגדה המערבית, בראשותו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) להוביל מהלכים מדיניים לקראת הסכם פשרה היסטורית עם ישראל. יתר על כן, היא מכשירה את הקרקע באופן הדרגתי לחיכוך מדיני קבוע עם ישראל, העלול להגיע לכדי סכנה של התנגשות צבאית (על רקע פעולה ישראלית ברצועת עזה או בקו הגבול בין ישראל למצרים) ובטווח הארוך יותר לבנייתה של חזית צבאית ערבית בגבולה הדרומי של ישראל.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג

תגובות
1. סימנים מדאיגים כלפי ישראל
יניב דרום (14/03/2012 18:41:13)
2. הגדרת אינטרסים של הצד השני
אסי י-ם (20/03/2012 00:12:32)
3. תגובה למאמר
אשר (20/03/2012 17:09:02)
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm

Close