התראות

מלחמת רוסיה-אוקראינה: האם ישנן השלכות משפטיות ופוליטיות על ישראל?

חוקר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה והיועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ נדרש לסוגיה שמעניינת רבים בישראל
שיתוף
_Confusion_Chaos_as_Russia_Invades_Ukraine_02_crop
_Confusion_Chaos_as_Russia_Invades_Ukraine_02_crop

עניינים

• פעולות האיבה הקשות בין רוסיה לאוקראינה מלוות במקרים רבים של פגיעות חסרת אבחנה ע"י כוחות הצבא הרוסי באזרחים ובריכוזים אזרחיים, כמו גם בתחנות כוח גרעיניות, וכן הפרות חמורות של אמנות ז'נבה ושימוש בנשק בלתי חוקי על פי המשפט הבינלאומי.

• בהודעה שפורסמה ב-28 בפברואר 2022, הודה התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, כי " יש בסיס סביר לפתוח בחקירה על ידי בית המשפט".

• ב-1 במרץ 2022, הודיע התובע על כוונתו לפתוח בחקירה. למחרת ב-2 במרץ 2022 הוא הודיע כי בית המשפט קיבל הפניות של לא-פחות מ-39 מדינות שהן צדדים לחוקת בית הדין הקוראות לבית הדין לפתוח בחקירה כזו נגד ההנהגה הפוליטית והצבאית הרוסית.

• דוברים פלסטינים מביעים דאגה וזעם על כך שהקהילה הבינלאומית, לרבות אותם גופים שיפוטיים בינלאומיים שבהם הם עוסקים באופן פעיל, שקועים בהליכים המשפטיים בנוגע למלחמת רוסיה-אוקראינה, ולא רודפים אחרי ישראל.

• הדאגה והזעם הפלסטיני הוא לא במקום, הוא מטעה ומניפולטיבי. בהשוואה לסוגיות ההומניטריות המסיביות, הדחופות והחמורות המתעוררות בהקשר של הסכסוך המתמשך בין רוסיה לאוקראינה, כפי שהדגיש בצורה רשמית התובע בבית הדין בהצהרותיו הרשמיות, ולכן הנושא הפלסטיני אינו ראוי להשוואה.

• להיפך, ההכרה הרווחת היא שהפניות הפלסטיניות לבית הדין אינן נובעות מכל דאגה אמיתית או מהותית לזכויות אדם. הם חלק מהמאבק הפוליטי הפלסטיני לתמרן את הארגונים השיפוטיים הבינלאומיים בקהילה הבינלאומית כדי לפגוע בישראל ולעשות לה דה-לגיטימציה

הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן

 

מבוא

פעולות האיבה הקשות בין רוסיה לאוקראינה מלוות במקרים רבים של פגיעות חסרות הבחנה ע"י כוחות הצבא הרוסי באזרחים ובמרכזים אזרחיים, כמו גם תחנות כוח גרעיניות, הפרות חמורות של אמנות ז'נבה ושימוש בנשק בלתי חוקי על פי החוק הבינלאומי.

הפצצת אזורים אזרחיים ברחבי אוקראינה הובילה למאות, אולי אלפי, הרוגים ויצרה גל פליטים המונה מיליונים לברוח מבתיהם.

פעילות פוליטית במועצת הביטחון והעצרת הכללית של האו"ם הוכיחה את עצמה כדרך לא מוצלחת ולא יעילה להפסיק את הלחימה וליישב את הסכסוך באמצעי שלום בהתאם למגילת האו"ם. ההפרות של המשפט הבינלאומי וההאשמות על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הובילו לשורה של השלכות משפטיות בגופים המשפטיים הבינלאומיים.

בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC)

בהודעה שפורסמה ב-28 בפברואר 2022, הודה התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, כי " יש בסיס סביר לפתוח בחקירה על ידי בית המשפט". 1
בהסתמך על נתונים מפורטים בדו"ח הICC משנת 2020 על פעילותו השנתית, הוא הגיע למסקנה שהקריטריונים לפתיחה בחקירה בנוגע לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו באוקראינה, הן בנוגע לכיבוש הרוסי של חצי האי קרים ב-2014, כמו גם פעולות איבה מתמשכות בהווה, הם בסמכות השיפוט של בית הדין הן מבחינת נשוא הפשעים לכאורה, והן מבחינת קבילותם על ידי בית המשפט ואינטרסים של צדק. 2

לפיכך, ביום 1 במרץ 2022, הודיע התובע על כוונתו לפתוח בחקירה. 3 למחרת ב-2 במרץ 2022 הוא הודיע כי בית המשפט קיבל הפניות של לא פחות מ-39 מדינות שהן צדדים לחוקת ה-ICC כולל גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה, וקנדה, אוסטרליה וניו זילנד בין המדינות הלא אירופיות, הקוראות לפתיחה בחקירה נגד ההנהגה הפוליטית והצבאית הרוסית. 4

בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ)

במקביל להפניות לICC- , ב-27 בפברואר 2022 הגישה אוקראינה עתירה נגד רוסיה לבית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ) 5 בטענה שרוסיה הטילה האשמות לא מבוססות נגד אוקראינה ברצח-עם כדי להצדיק את תוקפנותה נגד אוקראינה. בכך טענה אוקראינה כי רוסיה מפרה את אמנת 1948 למניעת וענישה של פשע רצח-עם. 6

בהמשך לעתירה זו של אוקראינה, קיים בית הדין הבינלאומי לצדק את הדיון הראשון שלו בתיק אוקראינה נגד הפדרציה הרוסית ב-7 במרץ 2022, וקרא לרוסיה לאפשר לבית הדין לקבוע אמצעים זמניים עד לדיון בתיק. 7 עם זאת, ביום הראשון של הדיון, רוסיה סירבה להשתתף. 8

הפצצה רוסית בפאתי חרקוב. ( mvs.gov.ua/CC BY 4.0 )
הפצצה רוסית בפאתי חרקוב. ( mvs.gov.ua/CC BY 4.0 )

ברור שבעוצמת הסכסוך הזה, ההפרות המרובות של המשפט הבינלאומי המתרחשות, ההשלכות הכלכליות וההומניטריות וכן תגובת הקהילה הבינלאומית, כולם מעידים על חומרת חסרת התקדים של הסכסוך ועל הסכנה שלו לשלום ולביטחון הבינלאומיים ולסדר העולמי.

השלכות על סכסוכים אזוריים ומקומיים אחרים

גורמים אלה מעוררים בהכרח את הצורך להציב בפרופורציה הנכונה את אותם סכסוכים אזוריים ומקומיים אחרים, קלים יחסית, שהעסיקו וממשיכים להעסיק את הקהילה הבינלאומית.

לאור הליכים משפטיים רציניים, דחופים ודרסטיים בנוגע למשבר רוסיה-אוקראינה הננקטים בגופים השיפוטיים הבינלאומיים, יש לראות בפרופורציה הנכונה את המניפולציות הפלסטיניות הבלתי פוסקת והניצול הפלסטיני לנצל לרעה את אותם גופים משפטיים בינלאומיים כנשק נגד ישראל, במאמציהם לפגוע בלגיטימיות שלה.

ואכן, בראיונות שונים בתקשורת וברדיו בתחילת מרץ 2022, דוברים פלסטינים מביעים דאגה והתמרמרות ניכרים מכך שהקהילה הבינלאומית, לרבות אותם גופים שיפוטיים בינלאומיים שבהם הם עוסקים באופן פעיל, שקועים בהליכים המשפטיים בנוגע למלחמה בין רוסיה ואוקראינה, במקום לרדוף אחרי ישראל. 9
• חבר הוועד הפועל של אש"ף, סלאח רפאת, ציין כי " מההתחלה של המשבר באוקראינה יש מהומה בינלאומית וממשלות קמות וצועקות בזמן שהעם הפלסטיני סובל מהכיבוש במשך 70 שנה".

• דובר משרד החוץ הפלסטיני, עומר אוודללה, מצוטט בתקשורת הפלסטינית כמתלונן על מוסר כפול " :יש סטנדרטים כפולים וצריך להטיל את הסטנדרטים השווים על כולם, וזה מבחן לבית המשפט בהאג. מה שקורה הוא הרס הסדר הבינלאומי והחוק הבינלאומי, וקריטריון אחד לאירופה וקריטריון אחד לאחרים, זה מה שאנחנו רואים באוקראינה. ”

• פוליטיקאי ומנהל מרכז התקשורת הממשלתי הפלסטינית, ע'סאן אל-חטיב, שר פלסטיני לשעבר וחבר משלחת אש"ף לוושינגטון, הצהיר ברדיו הפלסטיני: " ההבדל בינינו לבין אוקראינה הוא דוגמה לסטנדרטים כפולים אמריקאים, אבל עכשיו זה ברור. היחסים הבינלאומיים שלכם בנויים לא על ערכים אלא על כוח ועניין. לכן, ככל שרוח הערבים יורדת, עלינו לבנות כוח ".

• מנהל ארגון זכויות האדם הפלסטיני אל-חק, שאוואן ג'בארין, ציין כי " סוגיית אוקראינה העלתה את נושא החרם. מדינות המערב מחרימות את רוסיה; למה הן לא מחרימות את ישראל? יש אדם שחור ויש אדם לבן ."

קינות פלסטיניות כאלה הן לא במקום, מטעות ומניפולטיביות.

לנוכח פעולות האיבה הגלויות, ההפצצה המסיבית של מרכזי אוכלוסייה אזרחיים וגלי הפליטים, כל ניסיון הפלסטיני להשוות או לגזור גזירה שווה בין הסוגיה הפלסטינית לבין העוצמה האדירה והקטלנית של הסכסוך רוסיה-אוקראינה, והטיפול בו על ידי הקהילה הבינלאומית, הוא פגום ויומרני בעליל.

מטרו קייב, הוסב למקלט לתקיפה אווירית לאחר הפלישה הרוסית, 26 בפברואר 2022 ( מועצת העיר קייב, ויקימדיה )
מטרו קייב, הוסב למקלט לתקיפה אווירית לאחר הפלישה הרוסית, 26 בפברואר 2022 ( מועצת העיר קייב, ויקימדיה )

במצב שבו לא פחות מ-39 מדינות צד לחוקת הICC- פנו רשמית לבית המשפט בבקשה לפתיחת חקירה, ובו התובע הצביע רשמית על הפרות ברורות של המשפט הבינלאומי, על פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, אין כל מקום ליצירת משוואה בין הזוועות הללו לבין התלונות הפלסטיניות לבית הדין, שהן תלונות בעלות ספק משפטי.

מעמד פלסטיני מפוקפק

הקהילה הבינלאומית בכלל, ותובע הICC- בפרט, מודעים היטב לספקות המשפטיות בכל הנוגע לאפשרות של פריסת סמכות השיפוט של בית הדין בשטחים השנויים במחלוקת. הסיבה לכך היא שמעמדם הקבוע והריבונית של השטחים טרם נקבע במו"מ בין ישראל והפלסטינים בהתאם להסכמים בין אש"ף לישראל המוכרים בינלאומית.

סוגיות אלה של סמכות השיפוט הן לא פחות רלוונטיות בנוגע לנושא זכות העמידה של הפלסטינים מול בית הדין הפלילי הבינלאומי. בעוד שהם טוענים שהם מדינה חברה בבית הדין, ישנם ספקות משפטיים רציניים בדבר התוקף המשפטי של תביעתם למעמד של מדינה, וטענתם כי השטחים הם שטחים פלסטינים ריבוניים בהם יכול בית הדין להפעיל את סמכות השיפוט שלו.

תהיות משפטיות דומות קיימות לגבי תקפותן המהותית וקבילותן של הפניות הפלסטיניות לבית הדין נגד ישראל כמו גם אם הן עומדות בקריטריונים שנקבעו בחוקת בית הדין באשר לגבי חומרת התלונות והשאלה אם הן משרתות את אינטרס הצדק.

למעשה, בהשוואה לסוגיות ההומניטריות המסיביות, הדחופות והחמורות המתעוררות בהקשר של הסכסוך המתמשך בין רוסיה לאוקראינה, כפי שהדגיש רשמית התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהצהרותיו הרשמיות, הנושא הפלסטיני אינו ראוי להשוואה.

להיפך, עובדה ידועה ומוכרת היא שהעתירות הפלסטיניות לבית הדין אינן נובעות מדאגה אמיתית או מהותית לזכויות אדם. הן לא יותר מחלק מהמאבק הפוליטי הפלסטיני לתמרן את הגופים השיפוטיים הבינלאומיים כדי לפגוע בלגיטימיות של ישראל בהקהילה הבינלאומית.

קריטריונים מטעים לגבי הפרות של המשפט הבינלאומי

הניסיונות של דוברים פלסטינים, של גופים לא ממשלתיים וכלי תקשורת בינלאומית ליצור משווה ולגזור גזירה שווה בין פעולות ישראל בשטחי יהודה ושומרון לבין ההפרות המסיביות של המשפט הבינלאומי, פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות בסכסוך רוסיה-אוקראינה, הן לא פחות יומרניים ומניפולטיביים.
בניגוד למצב באוקראינה, ישראל אינה מנהלת מלחמת תוקפנות ואינה עוסקת בהפצצה חסרת אבחנה ומסיבית של מרכזי אוכלוסייה אזרחית. ישראל אינה משתמשת בפצצות מצרר וכלי נשק אסורים אחרים. היא אינה יורה טילים בליסטיים לעבר אוכלוסייה והיא לא מאלצת המוני פליטים לעזוב את בתיהם.

נהפוך הוא, מול טרור פלסטיני מתמשך והתקפות רקטות מסיביות חוזרות ונשנות נגד אוכלוסייתה האזרחית, מגיבה ישראל באופן לגיטימי מתוך הגנה עצמית על ידי פגיעה סלקטיבית ופרופורציונלית במטרות צבאיות ספציפיות, מפקדות ומתקני טרור טקטיות, עמדות ירי של רקטות וכן מתקני אחסון תחמושת.

ארגוני הטרור הפלסטיניים נוהגים להשתמש בבתי מגורים או בסמוך להם, מתחתם ובמתקני רפואה, בתי ספר, מבני מסחר, בנייני משרדים ומסגדים, ובכך למעשה הם משתמשים באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי. ישראל, לעומת זאת, עושה מאמצים רבים כדי למנוע נפגעים אזרחיים. לפני כל פעולה צבאית נגד מטרות טרור, ישראל מספקת התרעה מוקדמת לאזרחים כדי שיוכלו להתרחק.

בעוד שקבוצות הטרור הפלסטיניות עוסקות בקביעות בטרור סביבתי וחקלאי תוך הפרה של נורמות הומניטריות מקובלות, על ידי שימוש בנשק בלתי חוקי, שיגור עפיפונים מתפוצצים ובלוני תבערה, ובאמצעות שחרור עשן ואדים רעילים המכוונים לאוכלוסייה האזרחית והשטחים החקלאיים של ישראל, ישראל מכבדת את כל הנורמות ועקרונות הבינלאומיים בהתמודדותה עם הפרות פלסטיניות כאלה. (יצוין בהקשר זה שהבלונים ההרסניים הללו נתרמו במקור על ידי תורמי אונר"א למען שעשוע ילדי עזה).

שלא כמו הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, ישראל אינה מכוונת אש לעבר מתקנים המשרתים תועלת ציבורית, תחנות כוח או אתרים ומונומנטים בעלי משמעות דתית, תרבותית או היסטורית. להיפך, ישראל מאפשרת זרימה מתמדת לאזורים הפלסטיניים של אלפי משאיות הנושאות אספקה, מזון, תרופות וחומרי בנייה דרך נקודות המעבר השונות, גם בעת לחימה.

בכל סכסוך, מעניק הפרקליטות הצבאית הכללית של צה"ל ייעוץ משפטי בנושא דיני סכסוכים מזויינים למפקדים ברמת המטכ"ל, הפיקוד המרחבי והאוגדה. כך למשל, משפטנים צבאיים היו מעורבים בייעוץ למפקדים בהיבטי המשפט הבינלאומי של פעולות עזה.

סיכום

ניסיונות על ידי גורמים פלסטיניים וגורמים אינטרסנטיים אחרים השואפים לפגוע בישראל, ולגזור גזרה שווה וליצור משוואה בין הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה לסוגיה הפלסטינית הם שקריים, זדוניים ומניפולטיביים בעליל, ואין לקבל אותם.

ישראל משקיעה מאמצים רבים כדי להבטיח שפעולותיה להגן על עצמה מפני התקפות טרור פלסטיניות תואמות את כל הנורמות הבינלאומיות והאמנות הרלוונטיות. היא אינה עוסקת בהפצצה המונית של אזרחים, בשימוש בנשק בלתי חוקי או בהרעבה של האוכלוסייה האזרחית.

זאת ועוד. אותם הניסיונות להשוות את הפעילות בבתי הדין הבינלאומיים בהקשר לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, לבין מסע הדה-לגיטימציה הפלסטינית נגד ישראל תוך ניצול לרע של בית הדין הפלילי הבינלאומי ושלל גופים פוליטיים בינלאומיים, אינם פחות מזדוניים ושקריים.

יש לדחות אותם על הסף. אין שום בסיס הגיוני או ריאלי להשוואה כזו.

* * *
הערות

1 https://www.icc-cpi.int/Pages/item.aspx?name=20220228-prosecutor-statement-ukraine
2 https://www.icc-cpi.int/itemsDocuments/2020-PE/2020-pe-report-eng.pdf
3 https://www.icc-cpi.int/Pages/item.aspx?name=pr1643 , https://www.icc-cpi.int/RelatedRecords/CR2022_01687.PDF
4 https://inews.co.uk/news/russia-referred-international-criminal-court-alleged-war-crimes-ukraine-1495243 , https://www.icc-cpi.int/Pages/item.aspx ?name=2022-procureur-statement-referrals-ukraine

המדינות הבאות חתמו על ההפניה: אלבניה, אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, בולגריה, קנדה, קולומביה, קוסטה ריקה, קרואטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גאורגיה, גרמניה, יוון, הונגריה, איסלנד, אירלנד, איטליה, לטביה, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, מלטה, ניו זילנד, נורבגיה, הולנד, פולין ופורטוגל.
5 הICJ- הוא המוסד השיפוטי העיקרי של האו"ם העוסק, בין היתר, בליטיגציה בין מדינות שקיבלו את סמכות השיפוט שלו. הICC- הוא המוסד השיפוטי העצמאי העוסק בפשעים החמורים ביותר שבוצעו על ידי יחידים.

6 https://www.icj-cij.org/public/files/case-related/182/182-20220227-PRE-01-00-EN.pdf

7 https://www.icj-cij.org/public/files/case-related/182/182-20220301-PRE-01-00-EN.pdf

8 https://kyivindependent.com/national/ukraine-v-russian-federation-international-court-of-justice-starts-hearings/

9 רדיו פילסטין, 6 במרץ 2022, כפי שהוקלט ותועד על ידי פנחס ענברי, כתב ותיק לענייני פלסטינים ופרליסט בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close