מבצע עמוד ענן: התגובה המצרית
מצרים מגיבה במישור הדיפלומטי
בעקבות ההתנקשות באחמד ג'עברי, "האיש החזק" של חמאס, ברצועה נקטה מצרים במספר אמצעי ענישה דיפלומטיים כלפי ישראל. הנשיא מורסי הורה להחזיר את השגריר המצרי בישראל להתייעצויות בקהיר ולזמן את השגריר ישראלי במצרים ל"שיחת מחאה". הוא גם פנה למזכ"ל הליגה הערבית כדי שיכנס לדיון דחוף את שרי החוץ הערביים לדון ב"מתקפה הישראלית המרושעת" על עזה ואף הנחה את שגרירו באו"ם לדרוש כינוס דחוף של מועצת הביטחון. מורסי עשה את כל המהלכים המקובלים במערכת הדיפלומטית כדי להביע את אי שביעות רצונו ממהלכיה של ישראל אך נזהר מלפגוע בעיקר – הוא לא ניתק את היחסים הדיפלומטים ולא איים לפגוע בהסכם השלום. הוא גם פנה לארה"ב כדי שזו תלחץ על ישראל "להפסיק את התוקפנות", אבל עמדתה של ארה"ב כבר פורסמה אתמול והיא תומכת בזכותה של ישראל להגנה עצמית.
האם מורסי יחריף את יחסיו עם ישראל?
למורסי אין שום סיבה טובה להחריף את פגיעתו ביחסים עם ישראל, שהדרדרו כבר לשפל עמוק מאז שנבחר לנשיא, והוא אף מסרב בעקשנות לקרוא לה בשמה. בין ישראל למצרים כיום אין שום סכסוך ולא קיימת כל עילה המצדיקה מהלכים קיצוניים, מלבד הפנטיות האסלאמית והתמיכה האוטומטית בפלסטינים. מורסי יודע היטב מי פתח בסבב הירי הנוכחי ובקודמיו, אלא שהסולידריות האסלאמית-ערבית מחייבת "מענה מצרי מתאים" כדי להוכיח ולהפגין בפני דעת הקהל המצרית והערבית כי האחים המוסלמים נאמנים לעמדתם העוינת כלפי ישראל.
מורסי חייב לעשות משהו יותר מקודמו, מובארק, שהחזיר את שגרירו להתייעצויות על רקע מבצע שלום הגליל והאינתיפאדה השניה. החזרת השגריר להתייעצויות נראית כבר כמעשה שבשגרה והיא מאבדת מערכה כאשר משתמשים בה יותר מידי. להוציא התפתחויות חמורות בלתי צפויות, ניתן להעריך בזהירות המתחייבת כי מצרים תסתפק בצעדים אלה, שאמנם מהווים פגיעה נוספת ביחסים עם ישראל אך איך אינם סותמים את הגולל על שיתוף הפעולה הביטחוני החשוב בין שני הצדדים – התחום היחידי שבו שני הצדדים עדין משתפים פעולה. כמובן שנראה, ללא ספק, גם רטוריקה קיצונית המשמיצה את ישראל והציונות והפגנות אנטי -שראליות המוניות בתחריר. המדריך הכללי של האחים המוסלמים כבר קרא לקיים "מיליוניה" בתום התפילות ביום ו'. אפילו שייח' אלאזהר הצטרף למקהלת המגנים, זאת במסגרת התחרות עם האחים המוסלמים על מי יותר קיצוני מול ישראל. למורסי אין שום סיבה לעודד קיצוניות, אלא אם כן הוא רוצה לבנות את עתידה שלמצרים על פנטיות אסלאמית.
משבר מנהיגות הולך ומתפתח
מצבה הפנימי של מצרים מחמיר ותקוות הציבור לשיפור בתנאי החיים הולכות ונמוגות. מורסי אינו מצליח להתמודד עם בעיות הכלכלה ואפילו לא לשים קץ לשביתת הרופאים הנמשכת זה מספר שבועות. באותה הרוח הוא גם לא להשלים את ניסוח החוקה ולא להחזיר את הביטחון לסיני. עכשיו, חמישה חודשים אחרי שמורסי נכנס לתפקידו התברר כי לאחים המוסלמים לא היתה שום תוכנית רצינית להתמודד עם הכלכלה הרעועה של מצרים. מורסי מגשש באפלה ואפילו מאבד שליטה כי אין לו להציע אלא סגירה מוקדמת של חנויות ובתי הקפה כדי לחסוך בחשמל – מה שהביא למרד הסוחרים. השביתות נמשכות והולך ונוצר משבר מנהיגות. כבר נשמעים קולות לפטר את הממשלה הנוכחית. הוועדה לניסוח החוקה אינה מצליחה לסיים את עבודתה מאחר שהכוחות הליברליים אינם מוכנים להסכים לנוסח שיאפשר את יישום השריעה ויפגע בערכי הדמוקטיה וזכויות האדם. אישים חשובים כמו עמרו ומסא ומחמד ברדאעי פרשו מן הוועדה המאויימת אף בפיזורה ע"י בית הדין העליין של החוקה האמור לפרסם את פסק דינו ב-2 בדצמבר.
בתנאים אלה מורסי זקוק יותר לגבול שקט עם ישראל ולשיתוף הפעולה הביטחוני עימה כדי לטפל בבעיות בסיני וכדי שיוכל להתפנות לטיפול בבעיות הפנים של מדינתו.
סבב המהלומות הנוכחי: עיתוי לא נוח עבור מורסי
נראה כי מורסי לא הצליח להגיע להבנה עם חמאס כדי למנוע את חדירת התנועות הג'יהאדיסטיות לסיני. המבצע של הצבא המצרי לחיסולם של האסלאמיסטים בסיני לא צלח והם אף פתחו בהתקפת נגד. הם תוקפים כמעט מדי יום תחנות משטרה, מחסומים ואפילו פטרולים של הצבא המצרי. בימים האחרונים נמסר כי מחוסר ברירה מורסי מבקש לקיים דיאלוג עם ראשי התנועות הג'יהדיסיטות בעזה כדי להגיע לפשרה.
העיתוי של סבב זה אינו נוח למורסי ופוגע במאמציו לטפל בתוהו ובוהו ששורר בסיני. בעתיד, כאשר מורסי יבסס את שלטונו, סביר כי יגיע לכלל הבנה עם חמאס, שאינו אלא פלג של האחים המוסלמים. אולם המציאות אינה ממתינה להתבססותו של מורסי ועליו למצוא מוצא מכובד מן המשבר הנוכחי הן מול חמאס והן מול ישראל מבלי לגרום נזק למצרים. יש להניח כי תחת המסווה של המתקפה הדיפלומטית והרטוריקה נגד ישראל מורסי ינסה להרגיע את חמאס, שגם הוא כנראה מבין כי הגזים בירי הטילים על ישראל והביא על עצמו אסון כבד. סביר איפוא שמורסי וחמאס ימצאו דרך להביא לרגיעה אחרי שינקטו במינימום המתחייב מבחינתם לפגוע בישראל ולגנותה כדי "לשמור על כבודם".
