התראות

האם הנקמה על חיסול סולימאני תגיע מאפגניסטן?

באיראן נשבעים להמשיך ולנקום את חיסלו של מפקד כוח אל קודס שחוסל על ידי צבא ארה"ב ב-3 בינואר כאשר המטרה היא סילוקה של ארה"ב מהמזרח התיכון • אפגניסטן ופקיסטן היו הזירות בהם התמחה מחליפו של סולימאני עד למינויו
שיתוף
חייל אמרקאני באפגניסטן וקאסם סולימאני - האם הנקמה תבוא על אדמת אפגניסטן ? // צילום צבא ארה"ב
חייל אמרקאני באפגניסטן וקאסם סולימאני - האם הנקמה תבוא על אדמת אפגניסטן ? // צילום צבא ארה"ב

עניינים

באיראן ובקרב כוחות משה"מ ברחבי האזור כולו החלו לציין בטקסים את יום ה-40 לחיסולו של מפקד כוח אל קודס, קאסם סולימאני על ידי ארה"ב ב-3 בינואר. איראן ממשיכה לאיים כי הנקמה על החיסול בוא תבוא. במקביל שני חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן השבוע על ידי אדם הלבוש במדי צבא אפגניסטן היו האחרונים בשורה של נפגעים מצבא ארה"ב על אדמת אפגניסטן.

לדברי עלי אכר ואלאתי, יועץ בכיר למנהיג העליון, הדבר מרמז על כך שהכוחות האמריקאים באפגניסטן, עיראק וארה"ב אינם רצויים עוד באזור. "זה הזמן של האמריקאים להיות מגורשים מאפגניסטן", אמר וילאתי.

וילאתי הדגיש גם את המחויבות של איראן לנקמה בעקבות חיסלו של מפקד כוח אל קודס ב-3 בינואר 2020 על ידי מל"ט אמריקאי, לסלק את הכוחות האמריקאים מחוץ למזרח התיכון.

"היום התקופה בה ארה"ב שהתה בעיראק וסוריה הסתיימה" אמר במהלך טקס ל-40 ימים לזכרו של  סולימאני.


המטרה – אפגניסטן

"ישנה עליה במעורבות האיראנית ובפעילותה באפגניסטן שמהווה סיכון לכוחות של ארה"ב ושל הקואליציה", כך אמר לסוכנות הידיעות אי.פי, הגנרל פרנק מקנזי מפקד ביכר באזור המזרח התיכון שהגיע לביקור פתע בסוף החודש הקודם.

"אני רואה 'רוחות מדאיגות' ל מעורבות איראניות", אמר לכתבים המלווים אותו. הדברים באים חודש לאחר המתיחות הגדולה בין ארה"ב לאיראן לאחר ההתנקשות בחייו של הגנרל קאסם סולמאני והתגובה האיראנית בירי של טילים בליסטים שכנראה מספר לא מועט של חיילים אמריקאים ספג פציעה כלשהי שממדיה עדיין לא התבררו. המתח נשאר באוויר על רקע החשש כי התגובה על החיסול עדיין לא הסתיימה והחשש כי בכל רגע יכולה לפרוץ תקרית אלימה בין ארה"ב לאיראן שיכולה להצית את האזור כולו.

"איראן תמיד הייתה קצת מעורבת באפגניסטן, אבל הם בטח רואים הזדמנות לטפל בנו ובכוחות הקואליציה כאן דרך ארגוני הפרוקסי שלהם, "אמר מקנזי. "אז אנחנו מאוד מודאגים מכך ככל שאנו מתקדמים".

 

איראן סיפקה בעבר נשק וכסף רב ללוחמים השיעים באפגניסטן. ככל שהמלחמה בסוריה התארכה איראן ייצאה לוחמים אפגנים לתוך סוריה במטרה לסייע במאמץ המלחמתי של אסד. לאחר דעיכת הקרבות בסוריה, אלפי הלוחמים מתחילים לחזור חזרה אל ביתהם באפגניסטן . גורמים מסוימים באפגניסטן חוששים כי איראן תמשיך לממן את הלוחמים ואת הארגונים שלהם וכי הם יכולים להוות איום לכוחות ולהתנגד למדיניות הממשלה. לדברי מקנזי, ממשלת אפגניסטן וארה"ב עוקבות מקרוב אחר הדברים.

חשוב לציין כי מחליפו של קאסם סולימאני, הגנרל איסמעיל קאאני, היה מפקד כוחות משמרות המהפכה  באפגניסטן ופקיסטן ולכן ניתן לראות את החשש שמעלה המפקד האמריקני כרלוונטי ביותר לנוכח ההכרות של קאאני עם הזירה ועם הכוחות בשטח, דבר שיכול לסייע לו בתכנון ובבצוע של נקמה אפשרית נגד כוחות ארה"ב.

"אנחנו כאן כי אנחנו לא רוצים מלחמה עם איראן ושום דבר לא גורם ליריב פוטנציאלי לחשוב פעמיים על צעדיו מאשר נוכחותה של נושאת מטוסים וצי התקיפה המלווה אותה", אמר מקנזי לכתב NYT.  אנחנו כאן עם כמעט 5,000 אנשי השירות על סיפון האנייה…אז השגנו הרתעה שמונעת את איראן לפתוח במלחמה."

מאז התגובה האיראנית מספר מקנזי, אנו רואים ירידה בכוננות האיראנית . הוא הוסיף כי איראן החזירה לאחור את הגנות האוויר שלה ואת מערך הטילים למצב כוננות רגיל. בנוסף מידת העונות וההטרדה של ספנות חיל הים האיראני כלפי ספינות מעריות במפרצי הורמוז הורדה אף היא.

ב-7 לינואר האשים מזכיר המדינה, מייק פומאפאו, כי אירן מבקשת לשבש את המאמצים לשלום באפגניסטן, אולם הוא לא סיפק פרטים נוספים על כך.

פומאפו נקב בשם של ארגון הטאליבן כזרוע צבאית של איראן המבקשת לערער את מאמצי השלום במדינה. כמו כן ציין את הארגונים "טורה בורה" ו"מולה דאדאולאלה", הידועים כארגונים קטנים.

 


"מעורבות הטליבאן בעבודה המלוכלכת של איראן רק תפגע בתהליך השלום האפגני", אמר פומפאו.

לטהראן יש מסורת של נוכחות באפגניסטן וקשרים מעולים עם אנשי הטאליבן. האחרונים מתייעצים באופן קבוע עם טהראן אודותיה מו"מ מול ארה"ב, נסיגת הכוחות שתוביל לשיחות פנים אפגניות על מנת לסיים את האלימות. היא נוהגת לספק נשק מוגבל על מנת שמר את הלחץ על ארה"ב והכוחות בגבולה.

לאיראן השפעה גם בבירה קאבול, כך לפני מומחים מערביים שאמרו את הדברים לרויטרס. אולם יותר מכל מתפתחת את הקשים עם הטאליבן שנתפס בעיניים של טהראן כחוד החנית של האיסלאם באפגניסטן.

כך חדרה איראן לאפגניסטן

לפי Umer Karim  , מומחה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת ברגניהאם, משה"מ וכוח אל קודס מעורבים מאוד באפגניסטן. אם בשנות השמונים איראן הייתה שחקן שולי במדינה, בשנות ה-90 היא הפכה לשחקן פעיל מאוד החל מאמצע אותן שנים. איראן היתה מודאגת מעליית הטאליבן באפגניסטן וביקשה לפעול נגד כוחות הג'יהאד הסוני שממזרח.

בתקופה זו קאסם סולימאני התגלה כשחקן דומיננטי באפגניסטן. כשסולימאני הפך למפקד כוח קודס בשנת 1998, איראן וממשלת הטליבאן האפגניות כפסע ממלחמה. והעימות רק הלך והחמיר: ההשתלטות של טליבאן בשנת 1998 על העיר מזאר-א-שריף הצפונית באפגניסטן, על ידי איש הצבא  האוזבקי עבדור ראשיד דוסטום הובילה לרצח של תשעה דיפלומטים איראניים ועיתונאית. עם זאת, סולימאני טען נגד השימוש בכוח ישיר והמליץ ​​במקום זאת להגדיל את התמיכה בברית הצפונית, החזית העיקרית נגד הטאליבן באותה תקופה.

 

 

ב-2001 ארה"ב פלשה לאפגניסטן ומשטר הטאליבן קרס סופית ואנשי החזית הצפונית חזרו לשלטון ביחד עם שבטים נוספים. לפי קארים, עבור טהרן, נוכחותם של כוחות נאט"ו בגבול המזרחי היוותה בעיה גדולה. זה הוביל למעורבותה רבת הפנים של איראן עם מגוון של שחקנים פוליטיים ומיליטנטיים באפגניסטן. גם יורשו של סולימאני, איסמעיל קנאי, מילא תפקיד משמעותי באסטרטגיה של איראן.

איראן שמרה באופן מסורתי על קשרים הדוקים עם הקהילה השיעית האזרארית באפגניסטן. מכיוון שהאזארים סבלו מרדיפות קשות בימי הטליבאן, הם מצאו פטרון טבעי באיראן.

איראן הפעילה השפעה גם על הטג'יקים באפגניסטן, בפרט במחוז הראט המערבי הגובל באיראן.

לדברי החוקר, מינוי של קאאני למחליפו של סולימאנ וההכרות שלו את הפוליטיקה הפנימית של אפגניסטםן בדומה להכרות של סולמאני את עיראק, עלולה להביא לכך שהתגובה האיראנית לחיסול תבוא על אדמת אפגניסטן.

 

 

 

https://apnews.com/81bce434ca2f7bfeaba87789652218d9

https://www.nytimes.com/aponline/2020/02/02/us/politics/ap-ml-united-states-iran.html

https://www.reuters.com/article/us-usa-afghanistan/pompeo-accuses-iran-of-undermining-afghanistan-peace-efforts-idUSKBN1Z61TX

https://www.rusi.org/commentary/death-qassem-soleimani-what-expect-afghanistan-and-pakistan

https://www.thebaghdadpost.com/en/Story/45989/Attack-on-American-soldiers-shows-Afghans-want-US-out-of-their-country-Tehran

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close