התראות

למרות ההסכם: אירן בדרך הבטוחה להפוך למעצמה גרעינית

למרות מראות המלחמה באוקראינה, במערב מתגייסים כדי לשחרר את המשטר האירני מעול הסנקציות - ולהזרים לכלכלתה מיליארדי דולרים • תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, פרשנות
שיתוף
משא ומתן תוך כדי בניית הפצצה קריקטורה של יַאסֶר אַחְמַד הסורי בעיתון 'אל-עַרַבּ' שמתייחסת לשיחות הגרעין בבירת אוסטריה, וינה שנמשלות למשחק שח-מט, והמשך הפעולות של איראן לבניית פצצה. קרדיט: נעם בנעט חלון למזרח התיכון המתחדש
משא ומתן תוך כדי בניית הפצצה קריקטורה של יַאסֶר אַחְמַד הסורי בעיתון 'אל-עַרַבּ' שמתייחסת לשיחות הגרעין בבירת אוסטריה, וינה שנמשלות למשחק שח-מט, והמשך הפעולות של איראן לבניית פצצה. קרדיט: נעם בנעט חלון למזרח התיכון המתחדש

עניינים

המאבק על עתיד תכנית הגרעין הצבאית מגיע השבוע לנקודת ההכרעה. על פי הדוח שפרסמה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה גרעינית (סבא"א), יש כבר בידי אירן 33.2 ק"ג של אורניום מועשר לרמה גבוהה מאוד של 60% (לעומת 17.7 ק"ג בנובמבר 2021), 182 ק"ג של אורניום מועשר לרמה גבוהה של 20% (לעומת 113 ק"ג בנובמבר 2021), המופק במתקן ההעשרה פורדו, הנמצא עמוק בלב הר, וכ-1,278 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של עד 4.5% המשמשים להזנת הצנטריפוגות המעשירות ל-20 ול-60 אחוזים.
הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן

 

קצב ההעשרה גבר בחודשים האחרונים מכ-4.9 ק"ג אורניום מועשר ל-60% בחודש ל-5.7 ק"ג בחודש. אירן כבר מפעילה באופן תעשייתי צנטריפוגות מתקדמות ממספר סוגים (M2-IR,4-IR, 6-IR). לפיכך, אם תחליט אירן להעשיר את האורניום הזה לרמה צבאית (מעל 90%), יידרשו לה כשלושה שבועות להפיק 25 ק"ג, קרי מספיק אורניום למתקן נפץ גרעיני ראשון (כולל הזמן הדרוש לשינויי תצורה במערך הצנטריפוגות), שבועיים נוספים לייצור הכמות הדרושה למתקן נפץ גרעיני שני ובתוך ארבעה חודשים יכולה להיות ברשותה כמות מספקת של אורניום מועשר לרמה צבאית ל-4 מתקני נפץ גרעיניים.
הצצה לעיר הטילים התת-קרקעית של אירן
עיר הטילים התת-קרקעית של אירן, ארכיון

אירן כבר המירה השנה אורניום מועשר לרמה של 20% למתכת אורניום, והיא ממשיכה בפיתוח מערך הטילים שלה, כדי לקצר את פרק הזמן הדרוש להפיכת האורניום המועשר לרמה צבאית לנשק גרעיני. אירן הבטיחה, אמנם, במהלך ביקור מנכ"ל סבא"א לספק לסבא"א מידע לגבי ארבעת המתקנים שנחשפו הודות להבאת ארכיון הגרעין ארצה, אך היא מוכנה לעשות זאת רק לאחר שיושג ההסכם ולפני שההגבלות עליה ייכנסו לתוקף במשתמע במאי. מכיוון שפקחי הסוכנות אינם יכולים לבקר בכל מקום בכל עת, אי אפשר להיות בטוחים שאין לאירן מתקנים חשאיים נוספים שהוקמו אחרי 2003, דוגמת המתקן בפורדו.

נכון, פעילות אירנית עדכנית זו, שהיא הפרה הן של הסכם הגרעין מ-2015 והן של התחייבויות אירן באמנה לאי-הפצה של נשק גרעיני (NPT) ובפרוטוקול הנוסף שלו, באו בעקבות החלטת הנשיא טראמפ במאי 2018 לעזוב את ההסכם. עם זאת, הרוב המכריע של ההפרות התבצע לאחר שביידן נבחר לנשיא ובעקבות כניסת ממשל ביידן לתפקידו. ההפרות נועד לנצל את חרדתו של הממשל מהאפשרות של עימות עם אירן כדי להגביר את הלחץ על הממשל להסכים לחזור להסכם הגרעין עם אירן על פי התנאים האירניים, בראשם הסרה מלאה של הסנקציות האמריקניות שהוטלו על אירן מאז 2015, בין אם הן קשורות לנושא הגרעין ובין אם לאו.

נשיא אירן ראיסי
נשיא אירן ראיסי

האירנים מעודדים מהתגובה האמריקנית

המשטר האירני לקח אמנם סיכון מסוים כשאימץ מדיניות זו, שכן הוא היה יכול להסכים לחזור להסכם על פי המתווה האמריקני, קרי ללא ביטול כל הסנקציות, ובכך להקל את מצוקתו הכלכלית, אבל הערכתו המפוכחת הייתה שמול ממשל אמריקני שונא סיכון וחלש, התעקשות על דרישותיו, תוך המשך ההתקדמות העקבית להשגת מעמד של מדינת סף גרעינית, תביא בסופו של דבר להתקפלות אמריקנית. עד אז המשטר יוכל לטפל באתגרים הגוברים מבית. הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן והתגובה האמריקנית להתקפה הרוסית נגד אוקראינה שכנעו את שליטי טהרן, במיוחד בעקבות בחירת ראיסי כנשיא, בצדקת תפיסתם ועודדו אותם לדבוק בעמדתם.

אכן, למרות שארצות הברית הייתה יכולה להפעיל לחץ על אירן לוותר על ההתקדמות המסוכנת ליכולת לייצר נשק גרעיני ולחייבה לקבל הסכם טוב בהרבה עבור וושינגטון, באמצעות שילוב של סנקציות (כפי שהיא עושה מול רוסיה) ואיום אמין בהפעלת כוח. בפועל, על פי הדיווחים מהימים האחרונים, ארצות הברית  נכנעה לדרישות האירניות גם בנושא הסנקציות. המשמעות המעשית היא שמשמרות המהפכה לא יוגדרו עוד כארגון טרור ושיוסרו הסנקציות מעל אישים אירנים שהיו מעורבים בכמה מהפיגועים הקשים ביותר נגד ארצות הברת וישראל. נותר עוד לראות כיצד תוסדר חזרת הצדדים להסכם.

אבל חמור מזה, חזרה לכאורה להסכם הגרעין היא מסוכנת כשלעצמה, גם בלי הסרת הסנקציות הנוספות. בתמורה לוויתור של אירן על מרבית האורניום המועשר שברשותה, שירחיק אותה מעט מהמעמד של מדינת סף, היא תוכל להמשיך ולקדם את תכנית הגרעין שלה ללא חשש מפעולה נגדה. בתוך שנתיים היא תוכל לשוב ולהפעיל צנטריפוגות מתקדמות. שנתיים מאוחר יותר היא תוכל להגדיל את כמות האורניום המועשר לרמה הנמוכה שהיא צוברת, ובתוך תשע שנים היא תוכל להעשיר אורניום לכל רמה ובכל כמות. כך תשיג יכולת לייצר כמות גדולה מאוד של נשק גרעיני. זאת לעומת המצב כיום שבו היא צריכה עדיין לחצות מרחב סף מסוכן, בו היא עלולה להיות מטרה לתקיפה אמריקנית או ישראלית, אם תנסה להתקדם לעבר ייצור מתקני נפץ גרעיניים בודדים.

יתר על כן, היא תקבל גישה לשלל הנכסים המוקפאים שלה (כ-100 מיליארד דולר) ולהכנסות מוגדלות מיצוא נפט, ותוכל לנצל אותם לביצור המשטר מבית, שעומד באחרונה בפני תסיסה מתמשכת. כמו כן, היא תוכל להשתמש בהם להגברת הפעילות ליצוא המהפכה האסלאמית באזור ומחוצה לו ולחיזוק גרורותיה, בהן ארגוני הטרור הפועלים נגד ישראל דוגמת חיזבאללה, הגי'האד האסלאמי הפלסטיני וחמאס. אירן תוכל גם להציג את החזרה להסכם על פי תנאיה כהישג המוכיח את צדקת דרכה, את חולשת המערב ולנסות לקרב אליה גורמים שאינם נמנים כעת עם ידידיה.

שיחות הגרעין בוינה
שיחות הגרעין בוינה

גם לאמריקנים ברור שאין מדובר בחזרה להסכם הגרעין המסוכן המקורי אלא להסכם גרוע יותר, משום שאי אפשר לקחת מאירן את ההתקדמות שכבר ביצעה, תוך הפרת ההסכם, בפיתוח והפעלת צנטריפוגות מתקדמות, הפקת אורניום מועשר לרמה גבוהה, פיתוח מערך הטילים וייצור אורניום מתכתי. כיום גם ברור שהאשליות שפיזר צוות שיחות הגרעין של ממשל אובמה, שאנשיו מעורבים גם בהובלת הצוות הנוכחי, היו חסרות בסיס. אירן לא תוותר על תמיכתה בטרור ועל גישתה הרדיקלית, וההסכם לא יציב אותה במרחק של שנה מייצור כמות מספקת של חומר בקיע למתקן נפץ גרעיני ראשון, שהרי גם בלי לפרוץ קדימה במלוא העוצמה, אירן הגיעה קרוב מאוד לנקודה זו בתוך קצת למעלה משנה.

מפגש האינטרסים בין ארה"ב וישראל מתרופף

מהן המשמעויות של התקדמות אירן אל סף הפיכתה למדינת סף-גרעינית ושל הכניעה האמריקנית מבחינת ישראל? ראשית, הובהר שוב שבעלת הברית החשובה ביותר של ישראל והמשענת המרכזית שלה סובלת מחולשה המקרינה גם עלינו. לאור זאת, עלינו לסמוך בראש ובראשונה על עצמנו. ארצות הברית כל כך זהירה ונרתעת מעימות כלשהו, כך שלמרות שיש ביכולתה לעצב מציאות אחרת, היא מעדיפה להימנע משימוש ביכולותיה ולאפשר ליריביה לקדם את האינטרסים שלהם על חשבונה.

חמור מכך, אם בעבר מפגש האינטרסים בין ישראל לבין ארצות הברית היה נדבך חשוב בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות, מעבר לערכים המשותפים, הרי שתחת ממשל ביידן מפגש האינטרסים הולך ומתרופף. האמריקנים ממוקדים בעימותים עם רוסיה וסין, שבהם ישראל פחות מחויבת לעמדה האמריקנית, ומצמצמים את מעורבותם במזרח התיכון. התחזקות מעמדה של אירן איננה איום חשוב מספיק בעיני הממשל כדי להתגייס לסיכולו. גם אם הוא מצהיר על מחויבותו למנוע מאירן להצטייד בנשק גרעיני, ומשוכנע כי חזרה להסכם תתרום לכך, בפועל הוא סולל עבור אירן דרך בטוחה להפוך למעצמה גרעינית.

משמרות המהפכה
משמרות המהפכה

למרות זאת, כל עוד אפשר, על ישראל לנסות למנוע את החזרה להסכם באמצעות פנייה נמרצת לגורמים בארצות הברית, משני צידי המערכת הפוליטית, המכירים בחומרת המהלך הנוכחי (למשל הסנטור הדמוקרטי מננדז). לקונגרס עשויים להיות כלים שיאפשרו לו להקשות על מימוש כוונות הממשל. אפשר גם לקוות שהרעשים שהכניסה רוסיה לתהליך (אי החלת הסנקציות עליה בהקשר של יחסיה הכלכליים עם אירן) ידחו את הקץ. פגישות בנט עם הנשיא פוטין ועם הקנצלר שולץ עסקו מן הסתם גם בעניין האירני.

אם ההסכם ייכנס לתוקף בכל זאת, יהיה על ישראל לקדם את המערכה החשאית לסיכול תכנית הגרעין האירנית, שכן למרות ההצהרות על כך שהיא איננה מחויבת להסכם, פעולה גלויה תהיה בשלב ראשון פחות נדרשת ועוד פחות מכך אפשרית נוכח המחויבות האמריקנית להסכם ומכיוון שבטווח הזמן המיידי אירן תתרחק מעט מהסף הגרעיני. זאת במקביל לניצול הזמן לפיתוח היכולת לסכל את תכנית הגרעין במהלך כוח גלוי כאשר יתעורר הצורך בכך, ולהתמודד עם ההשלכות המורכבות של מהלך כזה. אי הגעה להסכם כעת, תרחיש שעדיין יש סיכוי קטן שיתממש, עשוי לחייב פעולה כזו בתוך זמן לא רב.

בה בעת, על ישראל להמשיך ולהדק את הקשר עם מדינות ערב הפרגמטיות, שהתחזקות אירן והיחלשות ארצות הברית מטרידות אותן מאוד, ואשר תתורנה בנסיבות אלה אחר פיצוי לחולשה האמריקנית בישראל או לחלופין דווקא באירן, כשבתוך כך כמה מהן עלולות לנסות ולקדם את יכולתן להצטייד בעצמן בנשק גרעיני.

פורסם באתר N12.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close