התראות

כנס: "זכויותיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בדיפלומטיה הבינלאומית"

שיתוף

עניינים

מזה למעלה משנה עוסקים במרכז הירושלמי בצורות אלו ואחרות בנושא המהלכים החד-צדדיים של הפלסטינים. למעשה, המרכז הירושלמי היההראשון שהצביע על שינוי המגמה בקרב הפלסטינים.

ביום שני, כ באלול תשע"א (19 לספטמבר), ולאור המהלכים של הפלסטינים באו"ם, יערוך המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה כנס שכותרתו: "זכויותיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בדיפלומטיה הבינלאומית". הכנס יבחן את הזכויות ההיסטוריות והמשפטיות של העם היהודי במטרה להדוף את הטענות נגד הלגיטימיות של ישראל ושל זכות היהודים להגדרה עצמית. בכנס יושק הספר Israel's Rights as a Nation-State in International Diplomacy

לעיון בתוכניית הכנס –לחץ כאן

הנאום שנשא השר משה (בוגי) יעלון בפתיחת הכנס

הספר מתייחס לקמפיין המרוכז והמתמשך של פלסטינים, מוסלמים וגורמים נוספים בקהילה הבינלאומית, המטיל ספק בלגיטימיות של מדינת ישראל בכל תחום אפשרי, במטרה לערער את יסודות קיומה.

להלן סקירה "ממעוף הציפור" של רשימת הכותבים ומושאי כתיבתם:

פרופ' רות גביזון, כלת פרס ישראל במשפטים, עוסקת בזכותו של העם היהודי למדינה וקוראת תיגר על הכחשת הזכויות הלאומיות של היהודים להקמת מדינה משלהם, הנשמעת לעיתים קרובות על ידי הערבים.

סר מרטין גילברט, היסטוריון וסופר בריטי בעל שם עולמי והביוגרף הרשמי של וינסטון צ'רצ'יל, דן בזכותם של היהודים לבית לאומי בפלשתינה.

פרופ' שלמה אבינרי, איש מדעי-המדינה והיסטוריון, עוסק בזכותה של ישראל להגדרה עצמית בהיקשר של הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

בפרק שכותרתו היא "צדק ליהודים יוצאי מדינות ערב", בוחן ד"ר סטנלי אורמן את זכויותיהם של הפליטים היהודים כתוצאה מהסכסוך המזרח-תיכוני ומאזן את התמיכה הדיפלומטית הרבה בדיון הבינלואמי בסוגיית הפליטים הפלסטינים, לעומת חוסר ההתחשבות המשווע בנושא הפליטים היהודים.

בפרק העוסק בזכויותיה של ישראל בנוגע לשטחים ולהתנחלויות, ד"ר אלן בייקר, היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ ושגריר ישראל לשעבר בקנדה, מבקר את האו"ם על כך שבמשך יותר מ-40 שנה, הם חוזרים שוב ושוב כתוכים על ביטויים כמו "ישראל הכוח הכובש", "השטחים הפלסטיניים הכבושים", ולהתייחס להתיישבות הישראלית בהתנחלויות כלא-חוקית. התנהלות זו הפכה את הביטויים הללו למינוח המקובל באו"ם וכל זאת מבלי להתייחס לעובדות במציאות ולמצב החוקי וללא כל ניסיון אמיתי לבחון את נכונותה או אמיתיותה של טרמינולוגיה זו.

בפרק העוסק בגבולות ישראל, פרופ' ניקולס רוסטאו, עו"ד בינלאומי ידוע מארה"ב, מתייחס לטענות המופנות נגד זכויותיה של ישראל לגבולות מוכרים ובני הגנה.

פרופ' רות לפידות, היועצת המשפטית לשעבר של משרד החוץ וחברת צוות המשא ומתן הישראלי, בוחנת את האופן בו נשללות בעקביות זכויותיה של ישראל המעוגנות בהחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, בגין פרשנות מוטעית של ההחלטה.

זכויותיה של ישראל ביחס לירושלים מהוות את אחד הנושאים הרגישים ביותר על סדר היום של הקהילה הבינלאומית. ד"ר דורי גולד, שגריר ישראל לשעבר באו"ם, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בהווה ואחד המומחים המובילים בישראל בנושא ירושלים, מתמודד עם הטענות נגד זכויותיה של ישראל על העיר.

בעוד משא ומתן היווה את עיקרון יסוד של תהליך השלום במזרח התיכון מלכתחילה, המנהיגות הפלסטינית בחרה לאחרונה לעקוף את תהליך המשא ומתן לטובת החלטה חד צדדית של האו"ם. דן דייקר, המזכיר הכללי של הקונגרס היהודי העולמי וחבר מן החוץ במכון הדסון בוושינגטון, דן בניסיון זה לשלול את זכויותיה של ישראל ליישוב הסכסוך במשא ומתן דו-צדדי.

אל"מ (במיל') פנינה שרביט ברוך, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטת הצבאית, דנה במעמד המשפטי של רצועת עזה. לאור המאמצים באו"ם ובפורומים אחרים להציג את עזה כמוחזקת תחת כיבוש ישראלי למרות שישראל פינתה את כוחותיה ואזרחיה מהאיזור.

אלן בייקר דן בפגיעה בזכותה של ישראל ל"שיוויון ריבוני" וטוען כי מאז שישראל הפכה לחברה באו"ם ב-1949, נשללה זכותה ל"שוויון ריבוני", המבוססת על אמנת האו"ם. יתר על כן, ישראל היא חברת האו"ם היחידה שמורחקת מקבוצות אזוריות ושאינה יכולה להיבחר למועצת הביטחון, לבית הדין הבינלאומי לצדק או לכל גוף אחר של האו"ם.

פרופ' אלן דרשוביץ, משפטן בעל שם מארה"ב, מתמודד עם ההאשמות המוטחות לעיתים קרובות נגד הלגיטמיות של ישראל. על כך שישראל היא "ישות קלוניאלית", שהיא הגיעה למעמד מדינה בדרך לא-חוקית, שהיא מדינת אפרטהייד, ועל כך שיש לשאוף ל"פתרון מדינה אחת".

 

 

 

 

לצפייה בסרטון על צרכי הביטחון של ישראל -לחץ כאן

צרכי הביטחון הבסיסיים של ישראל לקראת הסדר עתידי

 

 

לצפייה בסרטון על החשיבות בשמירת ירושלים תחת ריבונות ישראל -לחץ כאן

לפניכם לקט מאמרים שעוסקים בנושאים הקשורים בהכרזה החד-צדדית:

המסלול הדו-שנתי של ראש הממשלה סלאם פיאד למדינה פלסטינית

דן דייקר ופינחס ענברי

06/10/2009

באוגוסט 2009, ראש הממשלה הפלסטינית, סלאם פיאד, הכריז על תוכנית חד צדדית להקים מדינה פלסטינית דה-פקטו בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, שתבוא לאחר תהליך בן שנתיים לבניית מדינה. מנהיגים ישראלים הביעו דאגה משפטית וביטחונית לגבי כוונה זו להכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית המבוססת על קווי 1967 ב-2011.

פרדוקס של עשיית שלום: כיצד התוכנית החד צדדית להקמת מדינה של פיאד מערערת את היסודות המשפטיים של הדיפלומטיה הישראלית-פלסטינית

אלן בייקר

17/11/2009

ראש הממשלה הפלסטינית, סלאם פיאד, פרסם באוגוסט 2009 תוכנית להכרזה חד צדדית על הקמת מדינה לאחר תהליך בן שנתיים של בניית מוסדות שלטון. התוכנית מכילה מרכיבים שלטוניים רבים שכבר קיימים במסגרות המגוונות שמרכיבות את הסכמי אוסלו, המאפשרות לפלסטינים לפתח את יכולות בניית המדינה שלהם במסגרת תהליך השלום ולא כיוזמה חד צדדית.

ברשות ובסמכות? האו"ם והמדינה הפלסטינית

דורי גולד

01/05/2011

הדיון הציבורי המתקיים בימים אלו בישראל בעניין יוזמת הפלסטינים לזכות להכרה באו"ם במדינה מבוסס על קונספציה שגויה באופן מהותי. הדיון מושתת על הנחת יסוד, ולפיה בסמכות העצרת הכללית של האו"ם להכריז על הקמתן של מדינות חדשות.

 זיכרון מן העבר: לקראת ועידת דרבן ה-3

אלן בייקר

29/08/2011

בשנת 2001, ועידת דרבן העולמית נגד גזענות נוצלה לרעה על ידי מוסלמים, ערבים, מדינות אנטי-ישראליות וארגונים לא-ממשלתיים אנטי-ישראליים, כדי לבודד את ישראל, במה שהפך לפסטיבל שנאה אנטישמי ואנטי-ישראלי, שיכתים לעד את שמה של "ועידת דרבן".

הכרה קודם-זמנה: פוטנציאל לאלימות

דורי גולד

14/08/2011

תהיה זו טעות איומה להעניק לפלסטינים הכרה אוטומטית בספטמבר. מדינות אירופה יכולות לתפוס את ההובלה ע"י כך שידרשו שהפלסטינים יעמדו באותם קריטריונים שהם יישמו באיחור בבלקנים. אם הם לא יעשו כן, הם עלולים להכשיר את הקרקע להתפרצות של אלימות שהעולם מבקש למנוע.

 צרכי הביטחון הבסיסיים של ישראל לקראת הסדר עתידי    

 צרכי הביטחון הבסיסיים של ישראל לקראת הסדר עתידי

  שמירה על ירושלים בריבונות יהודית: ההיסטוריה מדברת

       מפת איומים האסטרטגיים                    במזרח התיכון

 

 

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close