התראות

כלכלה ופוליטיקה: מדוע מקרון מבקש להציל ההסכם עם איראן?

נשיא צרפת מבקש להחזיר את צרפת לעמדתה כקובעת מדיניות בינלאומית באירופה לאור חולשתה של גרמניה ובריטניה • במקביל הוא רואה את ירידת הקף הסחר וההפסדים שצרפת סופגת מהסנקציות של ארה"ב על איראן
שיתוף
פגישת נשיא צרפת מקרון עם נשיא איראן רוחאני
פגישת נשיא צרפת מקרון עם נשיא איראן רוחאני

עניינים

מיום כניסתו לארמון הנשיאות במאי 2017 מנסה הנשיא עמנואל מקרון לשפר את תדימתה של צרפת בזירה הבינלאומית ולשחק תפקיד מרכזי בפתרון סכסוכים. מאז ומתמיד חוששת צרפת מעימותים מזוינים ומאי-שוויון אסטרטגי, ולשם כך, מדיניותה מושתתת  על הדיפלומטיה הקלאסית ועל כבוד החלטות מועצת הביטחון והסכמים בינלאומיים.

מקרון מנצל את חולשתה המדינית והכלכלית של אירופה ואת המשברים הפנימיים המחריפים בארצות שונות: בגרמניה, עם פרישתה העתידית של הקנצלרית מרקל, באיטליה, עם עליית הימין הקיצוני והמשבר הקואליציוני, ובבריטניה עם השלכות פרישתה מהאיחוד האירופי.

מטרת מקרון להוכיח כי הממשל הנשיאותי בצרפת יציב מאוד על אף המהומות של "האפודים הצהובים", ושהוא למעשה המנהיג היחידי ביבשת המסוגל ל"החזיר עטרה ליושנה" אל הקהילה האירופית, ולנהל יחסים תקינים וידידותיים עם כל המחנות והצדדים, וכן לשאת ולתת ישירות "בגובה העיניים" עם מנהיגי המעצמות הגדולות כמתווך הגון ואולטימטיבי.

השאיפה הזאת  של מקרון היא בעורכיו, מאז שעבר לשדה הפוליטי והתמנה לשר אוצר בממשלה הסוציאליסטית האחרונה, והיא נועדה בעיקר להחזיר לצרפת את המוניטין של מעצמה מדינית, כלכלית ותרבותית ובלתי תלויה במעצמות-על. מטרתה הנוספת היא להחזירה לחיק ההחלטות הגלובליות והגורליות כחברה מן המניין במועצת הביטחון, לשוב וליישם את משנתו של מייסד הרפובליקה החמישית,  הגנרל שארל דה גול : מדניות חוץ עצמאית שמסוגלת לישר קו עם ארצות הברית והמערב רק על פי האינטרסים של צרפת.

לאור המבוי הסתום בתהליך השלום עם הפלסטינים והכישלון הצורם של קודמו פרנסואה הולנד, שנרתם בברכת הנשיא אובמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי, להניע מחדש את התהליך בוועידה בינלאומית שהתכנסה בפאריס ב-15 בינואר2017 , חיפש מקרון מהלך דיפלומטי "חדש ומקורי" שיחזיר את צרפת לקדמת הבמה הבינלאומית ולפעילות מדינית במזרח התיכון.

ראוי לציין כי למרות ההתקרבות לאיראן העדיפו הצרפתים מאז ומתמיד את המחנה הסוני על השיעי. נציין כי בעת מלחמת איראן-עירק של שנות ה-80 תמכה צרפת ללא עוררין בסאדם חוסיין וספקה לו נשק ואף כור גרעיני –"אוסראק" המפורסם שהושמד על ידי ישראל ביוני 1981.

עם פרישת הנשיא דונלד טראמפ מהסכם הגרעין ב-8 במאי 2019 וחידוש הטלת הסנקציות על אירן, ראה הנשיא מקרון הזדמנות פז לצאת למתקפה דיפלומטית חדשה וענפה שמטרתה היא לשמר  את ההסכם שנחתם ב-14 ביולי 2015 בוינה.

המהלכים הדיפלומטים

ראוי להדגיש כי במגעים שהובילו לחתימת הסכם הגרעין בוינה שחק הממשל הקודם של צרפת תפקיד חשוב . עמדתו של שר החוץ דאז לוראן פביוס הייתה אף יותר קשוחה מהעמדה האמריקנית, כאשר דרש להגיע להסדר "קשוח מכל הבחינות" לרבות הסכם שימנע המשך פיתוח הטילים הבליסטיים. בסופו של דבר התיישרה צרפת עם הנשיא אובמה וחתמה על הסכם גרוע.

מחליפו בתפקיד, ג'אן איב לה דריאן, המכהן היום שר חוץ, ידוע בקשריו הטובים עם העולם הערבי. הם החלו להתהדק מאז שכהן בתפקיד שר הגנה. הוא חתם עם מדינות ערב על הסכמים רבים לשיתוף פעולה ולמכירת נשק וכן טכנולוגיה מתקדמת. הוא חזק את היחסים במקביל עם סעודיה ואירן וכן עם מצרים וקטר ונסיכויות המפרץ. הוא גם הדק את הקשרים עם לבנון. צרפת מפרידה בין "החיזבאללה הפוליטי" לבין  "הזרוע הצבאית". היא אינה מאמינה שאפשר יהיה לפרק את חיזבאללה מנשקו ועל כן יש לאפשר למליציה השיעית  להיות חלק בהנהגת המדינה הלבנונית. צרפת מודאגת מאי יציבות שלטונית בלבנון, ממשבר כלכלי ומקריסת המערכת הבנקאית.

נזכיר כי בשני העשורים האחרונים אין ללבנון תקציב לאומי והמערכות פועלות מתוך אינטרסים עדתיים שונים בלתי מבוקרים ונגועים בשחיתות. בתוך כך, מנסה צרפת בכל דרך למנוע מלחמת אזרחים חדשה. נציין כי הדאגה אינה רק על עתיד לבנון, היא חוששת במיוחד שמלחמת אזרחים תוביל לגל מסיבי נוסף של מאות אלפי מהגרים לשטחה.

בעת התקרית האחרונה עם החיזבאללה ליד קיבוץ אביבים,  קרא מקרון להפגין איפוק מירבי והדגיש כי  הוא קיים מגעים רבים עם נשיא לבנון ועם ראש הממשלה נתניהו ועם נשיא איראן רוחאני.

צרפת גם חוששת שבדידותה של איראן בזירה הבינלאומית תקשיח את עמדתה והדבר עלול לסבך עוד יותר את המצב הגיאופוליטי בסוריה ובעירק. היא אף  חוששת מאוד שההתקרבות של סעודיה לישראל עלולה להוביל להרפתקה צבאית עתידית נגד איראן.

לאור הנתונים האלו וסירובו של הנשיא טראמפ לחזור להסכם המקורי עם אירן, גישתה של צרפת הייתה למצוא כל דרך כדי לעקוף את הסנקציות האמריקניות. בתום שיחות רבות שניהל  מקרון עם מנהיגי אירופה הוחלט בינואר 2019 על מנגנון INSTEX שיקל לבצע עסקאות עם טהרן בלי להתבסס על המטבע האמריקני.

הרצון של צרפת וגם של גרמניה ואיטליה לסייע לשמר את התועלת הכלכלית שצמחה לאיראן מהסכמתה לחתום על הסכם הגרעין ובעיקר לשמר את ההשקעות הכלכליות. נציין כי המנגנון החדש היה  מיועד בראש ובראשונה במתן סיוע במזון, תרופות וסיוע הומניטרי.

במקביל וכדי לרצות את דרישות ארה"ב ואף במטרה ל"מתן" את ההתנגדות הישראלית, העביר שר החוץ הצרפתי לעמיתו האירני  את דרישת האיחוד האירופי לפתוח את נושא הטילים למו"מ, אולם מאז האיצה איראן את מאמציה לשדרג את מאגר הטילים שברשותה.

בשיחות שהוא ניהל עם עמיתו זריף וכן בפגישה שקיים מקרון עם נשיא איראן רוחאני, בשולי עצרת האו"ם האחרונה בספטמבר 2018, הבהיר כי הוא מתנגד לשאיפות ההתפשטות של איראן במזה"ת והוא דואג מהמשך הנוכחות האיראנית הצבאית בסוריה, מהתמיכה הצבאית והכספית של איראן בחיזבאללה ומהחתרנות האיראנית בתימן ותמיכתה הצבאית בחות'ים. מקרון גם הביע התנגדות להפרת זכויות האדם מצד המשטר האיראני נגד נשים, מיעוטים דתיים ואתניים. יש לציין כי שלטונות איראן מחזיקים היום במעצר חוקרת צרפתייה ממוצא איראני ומקרון ביקש את שחרורה המידי, אך דבריו נותרו ללא מענה עד היום. פריבא עאדלחה נעצרה ביולי 2019 על ידי משמרות המהפכה באשמת ריגול. אין ספק כי מעצרה משמש קלף מיקוח מול צרפת כחלק מהמאבק האיראני לביטול הסנקציות.

נשיא צרפת מקרון במהלך פגישת ה- G-7

כינוס ה-7G בצרפת בסוף אוגוסט 2019 העניק לנשיא מקרון הזדמנות נוספת להעלות את עתיד פרויקט הגרעין של איראן וביטול הסנקציות. הפסגה ב-BIARRITZ תוכננה ואורגנה היטב עם הקפדת יתר על שימור של אוירה נינוחה ולבבית למרות חלוקי הדעות עם ארה"ב ולאור "הזלזול" של טראמפ באירופה.

במטרה להצליח במשימה הכין מקרון קודם כל את דעת הקהל הצרפתית בהענקת תדרוכים וראיונות רבים לכל כלי התקשורת. במערכה מתוזמנת ומשומנת היטב הוא הצליח לקבל אהדה יוצאת דופן מכל הפרשנים והמומחים והפך להיות המנהיג האירופי היחידי המסוגל להציב מראה בלשון דיפלומטית, אל מול הסכנות האורבות למזה"ת ולעולם אם הסנקציות על איראן ימשכו ואם איראן תצליח ליצר בסופו של דבר נשק גרעיני.

קודם לכינוס פסגת ה-G-7 הוא הזמין את ולדימיר פוטין לטירה מפוארת  ושם הוא קבל את הסכמתו למהלך עם איראן. מאז המשבר עם אוקראינה והמלחמה באי קרים רוסיה אינה משתתפת בפסגה זו. מקרון ביקש לנרמל ולחזק את הקשרים עם פוטין שהידרדרו מאז ובעיקר בגלל האשמה על התערבותו בבחירות לנשיאות ותמיכתו במנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן.

יש לציין כי כאשר היה שר אוצר בקש מקרון מהרוסים לתמוך בהסרת הסנקציות. כבר אז וכבנקאי לשעבר הוא הבין את החשיבות של המשך המסחר עם איראן עבור צרפת. הפגישה עם פוטין הניבה מיד פירות ומשלחת רמת דרג בראשות שרי ההגנה והחוץ הצרפתיים נהלה במוסקבה שיחות על הידוק הקשרים בין שתי המדינות וכן על עתיד הסכמי  START לצמצום ארסנל הטילים הגרעיניים. מקרון גם ראה לנכון לתווך בין פוטין לנשיאה החדש של אוקראינה זלצנסקי. בנושא האיראני ובכל פתרון בין ישראל לפלשתינים צרפת מאמינה ששום הסכם לא ייחתם בלי הסכמתו המלאה של פוטין.

לאחר הפגישה עם פוטין וקבלת ה"אור הירוק" ממנו, נרתם מקרון למהלך דרמטי ותקשורתי עם האיראנים. בתום שיחות בטהרן שנערכו עם שליחו ויועצו עמנואל בון, לשעבר שגריר צרפת באירן ובלבנון, הוא הזמין את מוחמד זריף לשיחה בארמון האליזה בפאריס. מקרון שמר היטב על המהלך הבא שאמור היה להזמין את זריף לפסגת ה-7G בביאריץ. ואכן כאשר החלו השיחות לרבות עם הנשיא טראמפ ובעת שכל המרחב האווירי באזור היה סגור הרמטית נחת מטוסו האיראני של זריף עם משלחתו. כל העיתונים והפרשנים יצאו מגדרם כדי לשבח את המהלך הדיפלומטי – מעתה מקרון הפך לכוכב-על המכתיב את סדר היום העולמי.

במהלך פגישה כנה ב"ארבע עיניים" ניסה מקרון לשכנע את טראמפ כי האיראנים מכבדים את ההסכמים שהם חתומים עליהם בניגוד לצפון קוריאה.  הוא טען כי הפגישות עם מנהיג קוריאה דרבנו אותו  ללכת ל"עסקת חבילה" שתכלול בין היתר:

-פגישה בין טראמפ לרוחני בשולי עצרת האו"ם

– חזרה לשיחות ובמקביל הסרה הדרגתית של הסנקציות

-בקור אינטנסיבי ומתמיד של פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית במטרה לוודא שאכן אירן אינה מפרה את הסכם וינה

– הכללת הטילים הבליסטיים בהסכם החדש

-הארכת תוקפו של ההסכם וחיזוק הערבויות למניעת הפרת ההסכם

-מתווה להחזרת היציבות בסוריה ונסיגת כל הכוחות הזרים

-שמירה על זכויות אדם באיראן ושחרור פעילים ואנשי אופוזיציה ממאסר

-הפסקת החתרנות ופעולות טרור באירופה

-חופש הפלגה לכל מיכליות הנפט במפרץ הפרסי

-אשראי של 15 מיליארד דולר לאיראן. בשלב ראשון איראן מעוניינת לייצא 700000 חביות ביום כדי להקל על המשבר הכלכלי החמור.

במטרה להאיץ את המהלכים הדיפלומטים ולהכין את הפגישה עם רוחני הגיעה לפריס משלחת איראנית רמת דרג שכללה את סגן שר החוץ האיראני, עבאס עראקג'י, וכן בנקאים, אנשי כלכלה ומסחר.

האינטרסים הכלכליים של צרפת

היקף הסחר הכלכלי עם איראן // מקור: משרד האוצר הצרפתי
היקף הסחר הכלכלי עם איראן // מקור: משרד האוצר הצרפתי

אין ספק כי המניע העיקרי של הנשיא מקרון הוא כלכלי ושמירה על האינטרסים של צרפת. מן הראוי לציין כי מאז הטלת הסנקציות החדשות ופרישת ארצות הברית מהסכם וינה ירד יצוא הסחורות הצרפתיות לאיראן ב-42%. צרפת היא היצואנית השלישית לאיראן באירופה אחרי גרמניה ואיטליה. בסוף שנת 2018 היקף המסחר בין שתי המדינות עמד על 2.4 מיליארד אירו. מלבד ההשקעות במדינה להקמת תשתיות תחבורה וחשמל, צרפת מייצאת חומרי גלם ואלקטרוניקה, ענפי חקלאות ומכונות וכן תרופות. שתי חברות גדולות TOTAL ו-RENAULT הקימו מפעלים והעסיקו אלפי עובדים מקומיים והיום שתי החברות כמעט מושבתות.


source: tradingeconomics.com

סיכום

המהלכים הדיפלומטים של נשיא צרפת אכן שקופים, אך גם מסוכנים מאחר שאירן תקבל על מגש הכסף את הסרת הסנקציות ואף קו אשראי כספי מבלי שהחלו השיחות. צרפת ועמה רוב מדינות אירופה מהמרים על הנשיא רוחאני ושר החוץ שלו זריף הנחשבים בעיניהם "מתונים", מבלי להתחשב בעמדה הנוקשה והבלתי מתפשרת של מנהיגי "משמרות המהפכה". פרשנים ודיפלומטים באירופה מותחים אף בקורת נוקבת על צרפת המחזקת את מעמדו של רוחאני. המהלך הזה שרת כבר את מאמצי האיחוד האירופי לשמר את ההסכם הגרעיני עם איראן.

מקרון הבין כי כל הניסיונות בעבר לעקוף את הסנקציות עלו בתוהו ושלמעשה על כל מהלך יש להתחשב בעמדת ארצות הברית ולקבל את אישורו  של הנשיא טראמפ.

בתוך כך, על ישראל לצאת למערכה דיפלומטית ענפה במטרה לסכל את המהלך הצרפתי המסוכן. נציין כי בימים אלה דו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שהתפרסם בימים אלה השבוע קבע שאיראן ממשיכה להפר את הסכם הגרעין והגדילה את מלאי האורניום המועשר שלה מעבר לרמה המותרת בו. לפי הדו"ח, איראן צברה מאגר של 241.6 ק"ג אורניום מועשר והעשירה אורניום לרמה של 4.5%.

עוד ועוד הגלויים האחרונים של ישראל על אתרים גרעיניים חדשים והמשך הפעילות החתרנית של איראן בסוריה, ועיראק ובמיוחד בלבנון עם בניית טילים מדויקים עבור החיזבאללה מחייבים את הקהילה הבינלאומית להתחשב ראשית כל בסכנה הקיומית האורבת למדינה היהודית ובוודאי לא במהלכים מרקנטילים עבור עסקאות כלכליות ובצע כסף.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close