הסערה שהתחוללה בעקבות פרסום עלילת הדם נגד ישראל בעיתון השבדי "אפטונבלדט" העלתה מחדש לדיון את מערכת היחסים המורכבת בין ישראל לשבדיה. מזה מספר שנים, מוקדי הכוח הפוליטיים בשבדיה נוקטים במדיניות אנטי-ישראלית בוטה, המלווה באהדה בלתי מסויגת לפלסטינים ולמדינות האסלאם. נראה ששבדיה נדרשת לחשבון נפש לגבי מכלול יחסיה עם ישראל והעם היהודי.
חילופי הדברים החריפים בין ישראל ושבדיה בימים האחרונים, בעקבות פרסום הכתבה בעיתון "אפטונבלדט" אודות סחר שעושים חיילי צה"ל באיבריהם של פלסטינים, מחייבים התבוננות אל תוך מסכת היחסים המורכבת בין שתי המדינות . הכתבה ב"אפטונבלדט" הייתה קו אדום אחד יותר מדי אשר נחצה על ידי התקשורת השבדית.
הרבה קווים אדומים נחצו בשנים האחרונות על ידי מרבית המוקדים הפוליטיים בשבדיה. הממשלה, מפלגות השמאל, התקשורת וגם הכנסייה הפגינו מדיניות אנטי-ישראלית בוטה, מלווה באהדה ללא סייג לפלסטינים ולמדינות האסלאם, אשר עברה לרוב ללא תגובה ישראלית ראויה. עם זאת, במקרה הנוכחי, הישראלים כבר לא יכלו להתעלם. האשמת צה"ל, צבאה של מדינה דמוקרטית הפועלת בשקיפות מלאה, בגזילת אברים בשביל בצע כסף, היא פגיעה בעצב הרגיש לא רק של ישראל אלא של היהודים באשר הם. נראה היה שחזרנו לתקופות האפלות של עלילות הדם שהופצו במכוון על ידי הכנסיה. היהודים, נטען פעם אחר פעם, הורגים ילדים נוצרים ומשתמשים בדמם לאפיית המצות לפסח. עלילות אלה הציגו את היהודים כשטן או הרוע בהתגלמותו והביאו לפוגרומים אלימים בכל אירופה ולאלפי קורבנות יהודים על ידי המון מוסת.
האשמות חסרות שחר אלה חקוקות היטב בזיכרונו של העם היהודי והן לא תשכחנה. מספיק סבלנו ואיננו מוכנים לקבל זאת יותר. במה הדברים אמורים הפעם? כתב "אפטונבלדט" שמע לפני קרוב ל- 20 שנה שמועות לפיהן מישהו יודע על גופה של צעיר שנהרג בעימות עם צה"ל אשר הוחזרה למשפחתו לאחר שהוצאו ממנה כביכול איברים להשתלה. הכתב לא טרח לבדוק את המידע או אפילו לפנות למשפחת ההרוג כדי לקבל פרטים. לעיתונאי ה"ג'רוסלם פוסט" סיפרה המשפחה כי מעולם לא שמעה את הסיפור ולא חשדה במאומה. אלא שעכשיו, לאחר פרסום הכתבה, הם התחילו לתהות: אם זה פורסם בעיתון שבדי, זה חייב להיות נכון, הלא כן? חטאו של העיתונאי הוא כפול. הוא השמיץ והעליל ללא כל בדיקה, ופתח את הדרך לעלילת דם נוספת.
ממשלת שבדיה יכלה לכבות את הפתיל שהצית "אפטונבלדט" כבר בתחילת הפרשה. שגרירת שבדיה בישראל גילתה רגישות, וגינתה מיד את תוכן הכתבה ופירסומה. משרד החוץ השבדי לא אחראי על "אפטונבלדט", אולם השגרירה הבינה את מימדי הבעיה והוכיחה כי היא ראויה למעמדה הרם.
התחושה בישראל הייתה כי אם ממשלת שבדיה הבינה את רגישות הנושא, ונציגתה בישראל נתנה לכך ביטוי הולם, הרי שניתן להמשיך הלאה ולנסות לשכוח. אך ממשלת שבדיה התעקשה דווקא ללהט את הלהבות. הסתייגותו של משרד החוץ השבדי מדבריה של שגרירתו והצהרתו של שר החוץ, קרל בילט, כי חופש העיתונות בשבדיה הוא ערך עליון העומד מעל לכל, התקבלה בתדהמה. בישראל ראו בכך לא רק ביטוי לחוסר רגישות, אלא גם צביעות. כולם כאן זוכרים כיצד שרת החוץ של שבדיה, הגב' פריוואלד, הורתה לסגור אתר אינטרנט שבדי שפרסם את הקריקטורות הדניות על מוחמד. כולם כאן שמעו על הסליחה שביקשה שבדיה מגורמים אסלאמיים. ברור היה שיש כאן איפה ואיפה – סטנדרט כפול.
בעקבות כך, ולא במפתיע, נפתח התיק של יחסי ישראל-שבדיה. המדיניות של שבדיה כלפי ישראל היא מדיניות אנטי-ישראלית בוטה הבאה לידי ביטוי מזה שנים רבות בגינויים אין ספור ובעיוות תדמיתה של מדינת ישראל. במסגרת פעילותה באיחוד האירופי, שבדיה הייתה וממשיכה להיות אחת הקיצוניות ביותר כלפי ישראל. כיום, למשל, היא מתנגדת נמרצות לשדרוג יחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי.
אשר לתקשורת השבדית, אין אפשרות אלא להגדירה כאנטי-ישראלית חריפה. איש אינו זוכר האם ומתי פורסם בשבדיה מאמר מערכת של עיתון שבדי בזכותה של ישראל. לעיתים קרובות מדי, דומה כי ישראל היא האשמה היחידה בסכסוך עם הערבים וכי אלמלא התעקשותה הבלתי סבירה, השלום היה מגיע למזרח התיכון כבר מזמן. בתקשורת השבדית מעולם לא נעשה מחקר אודות עמדת הפלסטינים ומדינות ערב כלפי ישראל. במקביל, קשה להבין כיצד התקשורת השבדית מתעלמת מהפרת זכויות האדם במדינות ערב ומן הפשעים המבוצעים על ידי סוריה, איראן, חיזבאללה וחמאס כלפי בני עמם. הנושא עולה לכותרות רק כאשר ניתן להאשים את ישראל. מעשי הטרור של ארגונים אסלאמיים ברחבי העולם אינם זוכים לסיקור נרחב ולגינוי. זה לא מכבר, הותרה כניסתו לשבדיה של השייח' קרדאווי, הקורא להרוג יהודים. התובע הכללי של שבדיה סירב לחקור את הנעשה במסגד בשטוקהולם, שם מופץ חומר תעמולה הקורא לרצח יהודים. במאה ה- 21, בשבדיה, המחשיבה עצמה למדינה נאורה, היהודים נאלצים להסתיר את זהותם ולהימנע מחבישת כיפה או מגן דוד. ראש הכנסייה השבדית אף יזם עצומה הקוראת להחרמת מוצרים ישראלים ולהשעיית ההסכם שלה עם האיחוד האירופי.
היחסים בין ישראל לשבדיה מהווים סוגיה כבדה המחייבת דיון מעמיק. נראה ששבדיה נדרשת לחשבון נפש לגבי מכלול יחסיה עם ישראל והעם היהודי.
