חוקר המרכז נדב שרגאי ושני דו"חות חדשים חושפים:
* גורמי בטחון: הבנייה העבריינית הגבוהה והצפופה בכפר עקב תמנע בעתיד השמשה מחדש של שדה התעופה הירושלמי עטרות.
* ד"ר דוד קורן, היועץ לשעבר של ניר ברקת לענייני מזרח העיר: העירייה והמנהל האזרחי דנו באפשרות שהמנהל יספק שירותים לשכונות הערביות שבתחום המוניציפלי של ירושלים, מעבר לגדר, ואילו העירייה תספק שירותים לשכונות ערביות ביו"ש, שהוכנסו לגדר.
* מחצית מהמפגעים בגלי הטרור בירושלים בין 2014 ל-2017 באו מהשכונות הערביות שמעבר לגדר.
* גורמי בטחון הציעו שהגדר תפורק ותוקם מחדש על הגבול המוניציפלי באופן שמרחבי כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט ישובו ויכללו מחדש בתוך הגדר.
* על הפרק עתה כמה אפשרויות:
– תוכנית ח"כ ברקו להעברת השכונות שמעבר לגדר לרשות הפלסטינית.
– תוכנית שרגאי-אלקין להוציאן מירושלים ולהקים עבורן שתי מועצות מקומיות ישראליות, בתחום מדינת ישראל ותחת ריבונותה
– תוכנית קורן להקים מנהלת משותפת לצה"ל, למשטרה, לעירייה ולממשלה, שתפעל יחדיו להגברת המשילות והבטחון בשכונות הירושלמיות שמעבר לגדר.
חשיפה: בתקופת כהונתו של ניר ברקת כראש עיריית ירושלים, העירייה והמנהל האזרחי דנו יחד באפשרות שהמנהל האזרחי ועיריית ירושלים יחלקו ביניהם באופן שונה את האחריות על מתן שירותים לאוכלוסייה הערבית משני צידי גדר הביטחון בירושלים: המנהל האזרחי ייתן שירותים לתושבים הערבים שמתגוררים בשטחים שבתוך גבולה המוניציפלי של ירושלים, אך מחוץ לגדר, כרצף לפעילותו בשטחי יו"ש. באזורים אלה – בעיקר שכונות כפר עקב ובאזור מחנה הפליטים שועפט – מתגוררים כיום כ-140 אלף בני אדם. לעומת זאת, עיריית ירושלים, תמשיך להעניק שירותים בשטחי מזרח ירושלים עד הגדר, כפי שהיא עושה כיום, אך תרחיב שירותים אלה גם לשכונות כמו ואדי חומוס שנמצאות מחוץ לגבול המוניציפלי של ירושלים – בתחומי יו"ש והמנהל האזרחי – שהוכנסו אל תוך הגדר.
פרטים על הדיונים שהתקיימו בעניין זה נמסרו לאחרונה על ידי ד"ר דוד קורן, כיום מנהל תוכנית החומש האסטרטגית של משרד החינוך במזרח ירושלים, ועד לאחרונה יועצו של ראש עיריית ירושלים היוצא ניר ברקת לענייני מזרח העיר. קורן, שהשתתף בדיונים אלה, דיווח עליהם במסגרת נייר שכתב על השכונות הערביות הירושלמיות שבין גדר הביטחון לבין הגבול המוניציפלי של ירושלים. עבור "מכון ירושלים לאסטרטגיה ובטחון".[1] הוא מגלה שם שאנשי המנהל האזרחי התנו את מימוש התוכנית בשני תנאים מוקדמים שלא התקיימו: אישור מהדרג המדיני הבכיר ומציאת הנוסחה המשפטית שתאפשר לגורם צבאי לתת שירותים אזרחיים בתוך שטח ירושלים לתושבים ישראלים, תוך הבנה שגם הרש"פ תהיה מעורבת במתן שירותים אלה.
הדו"ח החדש של קורן, כמו גם דו"ח חדש נוסף שכתב החוקר אחמד אסמר על שכונת כפר עקב הירושלמית שמעבר לגדר[2], עבור מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מעדכנים, מחזקים ומאשרים מחדש את תמונת המצב כפי ששורטטה במחקר שפרסם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה כבר לפני כשנה.[3]
במחקר על השכונות הירושלמיות הצפוניות שמעבר לגדר, שכתב חוקר 'המרכז' נדב שרגאי התבררו בין היתר העובדות המרכזיות הבאות:
* מאז הוקמה הגדר שנועדה לבלום את טרור המתאבדים באינתיפאדה השנייה, גדלה האוכלוסייה במרחב שהוצא אל מחוץ לגדר פי שלושה, בכ-300%, בעוד שבכלל מזרח ירושלים עמד הגידול בתקופה המקבילה על כ-71% בלבד.
* אוכלוסיה זו מונה כיום כ-140 אלף נפש, כשליש מהאוכלוסייה במזרח ירושלים.
* על פי אומדנים שהובאו במחקרו של שרגאי 30-40 אחוזים מהתושבים במרחב כפר עקב- מחנה הפליטים שועפט אינם תושבי מזרח ירושלים ואינם מחזיקים במעמד תושבות. מאז הקמת הגדר הפך המרחב מוקד משיכה ומקום מגורים לעשרות אלפי לא ירושלמים שהגיעו אליו משטחי הגדה, ואף ממזרח ירושלים שבתוך הגדר, שחיפשו אחר דיור זול במיוחד, ומצאו אותו במרחבים שמחוץ לגדר.
* הקמת גדר הביטחון מדרום למרחבי כפר עקב – מחנה הפליטים שועפט, העמיקה מאוד את ההזנחה, העבריינות, העוני והעדר המשילות ששררו בהם מלכתחילה. אזורים אלה הוגדרו בשנים האחרונות על ידי גורמים רשמיים כשטח הפקר. ביטויי המצוקה באזורים אלה רבים: סמים, עוני, עבריינות בנייה נרחבת, בניה מסוכנת וצפופה לגובה, שלא על פי תקנים וסכנת התמוטטות של רבים מהמבנים החדשים שם; עזובה והזנחה, רמת תשתיות עירוניות ושירותים עירוניים נמוכה במיוחד; תופעה של נשק לא חוקי המצוי בידי התושבים, וככלל – ריק שלטוני מובהק.
דוד קורן מגלה עתה, על בסיס נתונים משטרתיים, כי כמחצית מהמפגעים במהלך גלי הטרור שהתרחשו בירושלים בין השנים 2014-2017, יצאו מתוך השכונות הירושלמיות שמעבר לגדר: מחנה הפליטים שועפט ראס חמיס, ראס שחאדה, שכונת השלום, זע'יר, אלמטר וכפר עקב. בנוסף, מתעד קורן לראשונה באופן פורמלי, נתון נוסף שפרסמנו כאן בעבר: תושבי שכונת פסגת זאב הירושלמי הסמוכה למ"פ שועפט סובלים מעת לעת מירי נשק קל לעבר בתיהם מכיוון המחנה והשכונות הסמוכות לו.
היועץ לשעבר של ברקת לענייני מזרח העיר מבהיר, כי העיסוק בסוגיית השכונות הירושלמיות שמחוץ לגדר אינו רק סוגיה אזרחית, "אלא מהווה גם אתגר למדיניות הביטחון הלאומי של ישראל": "מדובר גם בסוגיית הריבונות לאור היעדר המשילות הישראלית בשכונות אלו, שבהן בולטת יותר מבשאר השכונות במזרח ירושלים, פעילותה של הרשות הפלסטינית. פעילות זו כולל חטיפת אנשים לחקירות ברמאללה הסמוכה, על ידי מנגנוני הביטחון של הרש"פ, מתן שירותים עירוניים שהרשויות הישראליות אינן מספקות כגון פינוי אשפה, הכוונת תנועה באמצעות שוטרי הרש"פ ועוד".
מאז פורסם דו"ח המרכז הירושלמי על השכונות שמעבר לגדר התעמקה עוד יותר מעורבות של גורמי פשע ועבריינות בחיי התושבים שם והאזור הפך להיות עיר מקלט לעבריינים נמלטים, הן משטח הרש"פ והן משטח ישראל. בדיונים פנימיים שעסקו בגורל השכונות הללו, הן בהקשר העברייני והן בהקשר הביטחוני העלו גורמי בטחון הצעה לפרק את הגדר ולהקימה מחדש על הגבול המוניציפלי של העיר, באופן שמרחבי כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט ישובו ויכללו מחדש בתוך הגדר ( ולא מחוצה לה כפי שהדבר היום). הדבר הותנה בהקצאת אמצעים נוספים שיאפשרו לצה"ל למשטרה ולמג"ב לשלוט באיזורים אלה. בסופו של דבר לא נעשה דבר בכיוון זה.
אחמד אסמר עוסק במחקר שלו בתעלומת מספרם של תושבי השכונות שמעבר לגדר, ובאופן ספציפי במספרם של תושבי כפר עקב, השכונה הגדולה ביותר שמעבר לגדר ובתחום המוניציפלי של ירושלים בכלל. גם ממצאיו בסוגיה זו מאשרים את ממצאי 'המרכז הירושלמי' שנתקבלו בשעתו בספקנות על ידי בכירים בעיריית ירושלים. אסמר מצא שהנתונים הרשמיים של עיריית ירושלים והלמ"ס על גודל האוכלוסייה בכפר עקב, כ-25 אלף נפש, פשוט אינם רלוונטיים. נתוני האמת גבוהים כמעט פי שלושה! חברת הגיחון (חברת המים והביוב של ירושלים והסביבה) שניתחה לצרכיה היא את נתוני צריכת המים, הביוב, הניקוז והאשפה, ואף ערכה תצלומי אויר של השכונה מצאה, כי מספר תושבי כפר עקב מגיע לכ-70 אלף! גם המשרד לענייני ירושלים בדק וגם הנתון שלו רחוק עד מאד מהנתון הרשמי. אנשיו מנו בכפר עקב 12,300 דירות מאוכלסות, שעל פי מפתח של 5 נפשות לדירה, מביא את מספר התושבים ל-61,200 נפש. הם גילו שבנוסף, יש בכפר עקב למעלה מ- 3000 דירות לא מאוכלסות, שפוטנציאל המגורים בהן מגיע לעוד 16 אלף נפש.
תעלומה מספרית נוספת שאסמר עוסק בה נוגעת בשאלה כמה מבין התושבים שחיים כיום בכפר עקב הירושלמית הם בכלל ירושלמים ומחזיקים בתעודת תושב ירושלמית? המסקנה לא מפתיעה אבל היא משרטטת את חוסר האונים של הרשויות ובראשן צה"ל, במניעת הסתננות ומעבר של תושבים מתחומי הגדה אל תחומי ירושלים שמעבר לגדר. הבדיקה מעלה, שכשליש מהתושבים שם, כלל אינם ירושלמים, אלא תושבי הגדה. האטרקטיביות של כפר עקב בעבורם, כמו גם בעבור תושבי מזרח ירושלים מהצד הישראלי של הגדר, נובעת מהיצע גבוה מאד של דירות במחיר נמוך מאד, נמוך פי 3 ו-4 מאשר בצד הישראלי של הגדר במזרח ירושלים ונמוך יותר מאשר בפרברי רמאללה. המחירים הנמוכים במיוחד באזורים אלה – מאות אלפי שקלים בודדים לדירה של מעל 100 מ"ר – נובעים מתנאי הבניה באזורים אלה: ללא היתר, על פי קריטריונים שאינם עומדים בתקן, בצפיפות רבה וללא כל פיקוח.
גורמי בטחון אומרים ל'מרכז הירושלמי' כי הבניה הגבוהה, הצפופה והבלתי חוקית באזור כפר עקב, סגרה בפועל על אזור שדה התעופה עטרות הכלול אף הוא בתחום המוניציפלי של ירושלים שמעבר לגדר, והיא תמנע בעתיד הפעלה מחודשת שלו, בשל קרבתה למסלולי המטוסים. שדה התעופה עטרות, הופעל כידוע על ידי ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, לטיסות פנים ארציות ומאוחר יותר לטיסות בינלאומיות. עם תחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, נסגר השדה בשל ירי של פלסטינים באזור, ומאז הוא לא נפתח שנית. עתה מבהירים כאמור גורמי בטחון, שספק רב אם ניתן יהיה להשמישו בעתיד מחדש, וזאת כאמור בשל הבנייה הצפופה הערבית שסגרה עליו.
שני סוגי מובלעות
הקמת גדר הביטחון, מסביר כיום דוד קורן, הביאה לחוסר הלימה בין הגבול המוניציפלי לגדר הביטחון ולמעשה נוצרו שני סוגים של מובלעות. הראשונה: שטחים ירושלמים שמעבר לגדר והשנייה: שטחים שנמצאים בתוך הגדר, אך מחוץ לגבולות שיפוט העיר.
המובלעות הבולטות שמחוץ לתוואי הגדר אך בתוך הגבול המוניציפלי הם כאמור מרחבי כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט וכן כ-550 דונם באזור וולאגה שבדרום ירושלים.
הסוג השני של המובלעות נמצא מחוץ לתחום השיפוט של העיר, אך הן נכללו בתוך הגדר. הבולטות שבהן הן: הר גילה והשטח העוטף אותו, (כולל היישוב) בשטח של כ-700 דונם
ואדי חומוס, בדרום מזרח העיר, לא הרחק מצור באכר שגודלו כ-400 דונם, ושטח ממזרח לנווה יעקב הכולל כ-1,500 דונם. בסה"כ, השטחים שנמצאים מעבר לגבול המוניציפלי של ירושלים, שהוכנסו לגדר כוללים כ-9,700 דונם ומספר התושבים הערבים שחיים בהם הוא כ-7,000.
הפתרונות שעל הפרק:
בשנים האחרונות התקיימו דיונים רבים בכנסת, במל"ל, במכוני מחקר שונים ואף בזירה הבינלאומית בנוגע לעתידם של השכונות הירושלמיות שמעבר לגדר. על הפרק נמצאים עתה כמה תרחישים אפשריים:
א. תכניתה של ח"כ ענת ברקו מבקשת להעביר שכונות ערביות ממזרח ירושלים, ובהן את השכונות שמעבר לגדר, לשליטת הרשות הפלסטינית ולהגדירן כשטח בי ( בשליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית של צה"ל). על פי דיווחים בעיתונות זרה ומקומית, גם מתווה טראמפ ( 'תכנית המאה'), שטרם הוצג פורמלית לצדדים מבקש להעביר מרחבים אלה לתחומי הרש"פ.[4]
ב. מתווה 'ריבונות אחת – פיצול מוניציפלי', שהכין חוקר 'המרכז הירושלמי' , נדב שרגאי, ואומץ גם על ידי השר לענייני ירושלים זאב אלקין מציע להוציא את מחנה הפליטים שועפט ופרבריו, יחד עם כפר עקב – סמירמיס ותת השכונות שלו מתחומה המונציפלי של ירושלים, ולהקים עבורן שתי מועצות מקומיות ישראליות, בתחום מדינת ישראל ותחת ריבונותה, וכן לאפשר לתושבים הירושלמים באזורים אלה לשמור על מעמד התושב שלהם.[5]
ג. תכניתו של ד"ר דוד קורן, שדומה גם לרעיונות שהועלו במכון ירושלים למחקרי מדיניות, מדברת על הקמת מנהלת משותפת לצה"ל, למשטרה, לעירייה ולממשלה, שתפעל יחדיו להגברת המשילות והביטחון בשכונות הירושלמיות שמעבר לגדר. לאור מצב התשתיות הקשה ששורר בהן, מציע קורן, כיום איש מכון ירושלים לאסטרטגיה ובטחון, שההשקעה האזרחית בשכונות הללו תתמקד בתחומי טיפוח ההון האנושי – חינוך, תרבות, רווחה, תעסוקה והעצמת מנהיגות שכונתית פרגמטית.
ד. גורמי בטחון העלו כאמור בפני הדרג המדיני אפשרות להזיז את גדר הביטחון בצפון העיר ולהקימה מחדש על תוואי גבול השיפוט, באופן שמרחבי כפר עקב ומ.פ. שועפט שהופרדו בפועל מהעיר לפני כ-15 שנה, יתחברו מחדש אליה.
עד כה לא התקבלה כל הכרעה בעניין זה.
ראוי לציין, כי בתקופתו של ניר ברקת כראש עיריית ירושלים התרחבו ההשקעות באזורים המוזנחים שמחוץ לגדר. הוקם גם מש"מ – מרכז שיטור משולב – במעבר מחנה הפליטים שועפט, שמעניק לתושבים באזור שירותים משטרתיים ושירותים מוניציפליים ואזרחיים נוספים. אלא שבשל החסרים העמוקים מאד שנוצרו לאורך השנים במרחבים הללו, הן בתחום התשתיות והן בתחום השירותים העירוניים, ההשקעות סגרו רק במעט את הפערים האדירים שבין הרצוי למצוי בשכונות אלה.
.
[1] https://jiss.org.il/he/koren-the-arab-neighborhoods-between-the-security-fence-and-the-municipal-border-of-jerusalem/
[2] https://jerusaleminstitute.org.il/.upload/Kfar-Akeb_O_Low%20Rez2.pdf
[3] https://jcpa.org.il/article/8286/
נדב שרגאי, מתווה פעולה לבעיית השכונות הערביות הירושלמיות הצפוניות שמעבר לגדר, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2018.
[4] https://www.10.tv/news/180465
[5] https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.4287613
פורסם ב 30.1.19
