התראות

חיל הים האיראני מציג יכולות שיגור מל"טים מצוללות וספינות

המל"טים הופכים למרכיב מרכזי בלחימה האסימטרית ביבשה ובים
שיתוף

עניינים

בסוף השבוע דיווחו מספר כלי תקשורת באיראן על שדרוג היכולות חיילות הים של איראן (הצבא ומשמרות המהפכה) בתווך הימי ועל שילוב של מל"טים קרביים ולאיסוף מודיעין בכלי השיט האיראניים הפועלים בגזרות שונות. רשת השידור האיראנית דיווחה בין היתר על יכולות שיגור של "מל"טים קרביים" מצוללות "טארק" מסוג קילו, מתוצרת ברית המועצות לשעבר, וכן מצוללות פתאח (Fateh) מתוצרת עצמית. ב-15 יולי דווח כי איראן אף שגרה מל"טים מצוללות והטלוויזיה האיראנית את שידרה סרטון המתעד את השיגור, וכן שיגור מל"טים מסיפון אניית הנחיתה "לואן" Lavan))  מדגם הנגאם (Hengam) כשעל הסיפון נראו סוגים שונים של מל"טים וכן מסיפון אניות הסיוע "דלואר"  . (Delvar)  (שיגור מל"ט מצוללת[1])

[1] https://www.tasnimnews.com/en/media/2022/07/16/2743543/iranian-navy-unveils-drone-carrying-division

מפקד חיל הים האיראני הכריז (הנפרד מחיל הים של משמרות המהפכה) שהראם איראני (Shahram Irani ) על הקמת יחידה של נושאות מל"טים באוקיאנוס ההודי והדגיש, כי הן יגבירו הן אם יכולותיה של איראן לאסוף מודיעין ולעקוב אחרי מטרות שונות בין ולהשיג עליונות ימית ; ובנוסף ירחיבו (בזכות טווח המל"טים) את טווח פעילותן המבצעי של ספינות חיל הים מ-2,000 ק"מ ל-3,000 ק"מ "מבלי להתגלות על ידי האוייב".

חיל הים של איראן מגביר את יכולות התמרון שלו באמצעות מל"טים
חיל הים של איראן מגביר את יכולות התמרון שלו באמצעות מל"טים

איראני הוסיף, כי ניתן יהיה לשגר את המל"טים מסיפונן של ספינות חיל הים ואף להעביר פיקוד ושליטה עליהם בין יחידות החיל השונות. תפיסת ההפעלה הזו הומחשה ככל הנראה במהלך תקיפת ה"מרסר סטריט"  סמוך לחופי עומאן באמצעות מל"ט מסוג שאהד 136 (סוף יולי 2021).

לדברי איראני, מהנדסי החיל התקינו מערכות מכ"מ מתקדמות על המל"טים והם יוכלו גם להמריא אנכית ובנוסף פועלים המהנדסים לפיתוח מערכת שתאפשר למל"טים לגלות ולפעול נגד צוללות. עבדאלרחים מוסוי (Abdolrahim Mousavi) מפקד הצבא, הוסיף כי חובה על איראן לפתח את יכולותיה ההגנתיות נוכח "נטייתה של ארה"ב לתוקפנות ושתלטנות " .

 

(מפקד חיל הים של איראן)
(מפקד חיל הים של איראן)

בתוך כך פרסם אתר משרק ניוז , המקורב לסוכנויות המודיעין כתבה נרחבת על "הישגים מיוחדים" של חיל הים האיראני בים הכספי ובצפון האוקיינוס ההודי. במסגרת זו דווח, כי משגרי טילים מסוגים שונים המוצבים על סיפון אניות החיל מהווים חלק מרכזי באסטרטגיית ההגנה של איראן על חופי המדינה ובקרבות ימיים והם נפוצים גם בחיל הים של משמרות המהפכה, המשלב, מאז המלחמה עם עיראק, בלוחמה אסימטרית, סירות מהירות והיום מצויד במגוון כלי שיט קלים המצוידים בטילי שיוט נגד ספינות וכן ברקטות.

 

לפי האתר: אחד מעמודי התווך החשובים של המבצעים הימיים של חיל הים האיראני בשנים האחרונות – במיוחד באזור הצי הצפוני – היא ספינת התקיפה המהירה נושאת טילים מדגם "סינא" (Kaman/Sina- Combattante II –class).. הספינה מצוידת ב-4 משגרי טילי נגד ספינות (ASM) לטווח בינוני מסדרת "נור" ( טיל מייצור איראני על פי דגם סיני של ה-(C-802 , תותח ראשי אחד 76 מ"מ ותותח אחר אחד של 40 מ"מ. לפני מספר שנים החל גם תהליך הצטיידות של כלי שיט מסוג זה במכ"מים ובקרת אש מתוצרת איראן ב- band X, וההתמודדות עם הלוחמה האלקטרונית של האויב ובעלי יכולות ESM הן בין היכולות החשובות של מערכת מכ"ם זו. לפי "משרק' ניוז", במהלך התרגיל האחרון של חיל הים בים הכספי נצפתה כוורת ובה 8 טילים נגד ספינות (כנראה ממשפחת "נור") על סיפון דגם "סינא.

פריגטה מגן מצוידת ב-8 טילים נגד ספינות במהלך תרגיל שנערך לאחרונה בים הכספי
פריגטה מגן מצוידת ב-8 טילים נגד ספינות במהלך תרגיל שנערך לאחרונה בים הכספי

כאמור ב-15 ביולי 2022, נחשף בצי הדרומי של הצבא האיראני שייטת נושאת מל"טים ראשונה של הצי האסטרטגי של חיל הים הצבא, המורכבת מיחידות צפות עיליות ותת-קרקעיות הנושאות כל סוגי מל"טים התקפיים, סיור ומתאבדים. בטקס הסרת הלוט מעל נושאת המל"טים , הוצגו מגוון מל"טים מתקדמים ועדכניים מתוצרת הצבא ומשרד בין היתר הוצגו מל"טים מסוג "פליקאן", "הומא", "אראש", "צ'מרוש", "ז'ובין", "אבאביל 2", "קראר", "אבאביל 4" ו"באור 5" טסו באוקיינוס ההודי והדגימו את יכולותיהם.

שתי דוגמאות למל"טים הממריאים ונוחתים אנכית (VTOL) בשימוש חיל הים
שתי דוגמאות למל"טים הממריאים ונוחתים אנכית (VTOL) בשימוש חיל הים

"משרק' ניוז" הדגיש, כי מל"טים מהווים את אחד המרכיבים המרכזיים בדוקטרינת ההגנה של איראן בשנים האחרונות, ועל רקע זה הם משולבים בהדרגה גם במערך הקרבי של הצי של חיל הים של הצבא (IRIN) ושל משמרות המהפכה (IRGCN). האתר מציג שאלה " מה הסיבה לחשיבות המיוחדת הזו"? ומשיב "בשל השפעות מבנה כדור הארץ, בעיקר בים הפתוח ובאוקיינוסים, סוגיית התקשורת ושליחת אותות נתקלת בבעיות שונות, וכדי לפתור בעיה זו, על כלי שיט לרכוש יכולת ראייה מעבר לאופק. זאת בסיוע כלי טיס מאוישים או בלתי מאוישים, לוויינים ולאחרונה גם מל"טים היכולים להעביר את תמונת הקרב המבצעית העדכנית המתהווה במרחק רב מהספינה. אחת המשימות של המל"טים היא לחפש ולגלות מטרות במרחק מרוחק מטווח מערכות הסונאר הצוללות, מה שיכול לסייע לצוללת באמצעות המידע שלהן לכוון ולירות ממרחק נוסף.בתמונות העדכניות הקשורות לחשיפת חיל הים ניתן לראות שהמל"ט הוטס בעזרת מאיץ ראשי, שמטעמים ביטחוניים לא נמסר לגביו מידע ספציפי ודוו רק ששמו ששמו של המל"ט "הומא".

במל"טים המוצבים על ספינות חיל הים של הצבא יש גם דגמים שונים למשימות שונות סיור, סיורי/קרבי וגם מל"ט מתאבד. במקביל, לפי ההסברים שנתנו גורמי הצבא, כל כלי השיט שהיו באזור צפון האוקיינוס ההודי, הצליחו להשיג שליטה מלאה על המל"טים. על פי המידע שהוכרז, הרדיוס המבצעי של מל"טי השיגור של חיל הים האיראני הוא 1000 ק"מ, ונראה שכלי טיס בלתי מאוישים של דגמי המל"טים "קראר" ו"אראש" מהווים האופציות של חיל הים האיראני לטיסות ארוכות טווח.

אתר "משרק ניוז" מסכם : "לצי האיראני יש תוכניות גדולות ומשמעותיות מאוד לשדרג ולעדכן את יכולותיו, ובעתיד, בהחלט נשמע עוד חדשות מהכוח הזה, שהנקודה המשותפת להן היא ההתקדמות והשדרוג של הזרוע ההתקפית, וזיהוי כלי שיט קרקעיים ותת-מימיים של במרחק גדול. בהקשר זה מצטט האתר את מפקד חיל הים של הצבא שאמר כי בקרוב יתחיל החיל להצטייד בטילי שיוט לטווח ארוך מסוג "שהיד אבו מהדי" (55; KH- מבוסס על טיל קרקע קרקע סומר) בעל טווח של לפחות 1,000 ק"מ, המצוי רק בידי שלוש, ארצות הברית, רוסיה וסין. הטיל נקרא על שמו של אבו מהדי אלמהנדס שחוסל יחד עם קאסם סלימאני בינואר . 2020 ומשוגר בדרך מהחוף .

על פי האתר, במהלך החשיפה האחרונה, נראתה ספינת הנחיתה האמפיבית"Lavan"  מדגם הנגאם (Hengam‐class)   Landing Ship)) כשעל סיפונה כ-50 מל"טים, ספינת "דלואר" (Delvar)   היתה גם בין שאר ספינות הכוח והלוגיסטיקה המצוידות במל"טים. כמעט כל המל"טים בשני כלי השיט האלה המשמשים בסיס לוגיסטי צף   צויידו במל"טים הממריאים ונוחתים אנכית  (VTOL) . התוכנית של חיל הים כלפי שני כלי השיט הללו היא למעשה הפיכתם למעין פלטפורמת לשיגור מל"טים ועלי טיס אחרים או ספינות אם לרחפנים. תחילה, מודוס אופרנדי זה יושם בהצלחה בצי של חיל הים של משמרות המהפכה באניה "שהיד רודכי "[1]  Shahid Roudaki המשמשת כבסיס הצף  הקדמי .  [1]

איראן ממשיכה לחזק את חילות הים שלה ולשפר את יכולותיהם המבצעיות לפעול בטווחים קרובים ורחוקים מבסיס האם. במסגרת זו ממשיכים חיל הים של משמרות המהפכה וחיל הים של הצבא לשלב מל"טים מסוגים שונים על ספינותיהם הן למטרות תצפית ואיסוף מודיעין והן למטרות תקיפה של מטרות בים וביבשה באזורי עימות בהם מעורבת איראן – המפרץ הפרסי, מפרץ עומאן, הים הערבי, הים האדום ןהים התיכון-וסיוע לבעלות בריתה. במקבילת ממשיכים שני החיילות לשפר את יכולות ירי טילים נגד ספינות מסיפוני כל השיט ולנסות אף לשלב טילים חוף ים (אבו מהדי) על גבי הספינות למד טילי נגד ספינות מסוג "נור" המוצבים כבר על גבי הספינות.

ספינת התקיפה המהירה סינא מצויידת ב-4 משגרי לטילי שיוט
ספינת התקיפה המהירה סינא מצויידת ב-4 משגרי לטילי שיוט

לצד פעילותם של חילות הים של איראן בים הכספי ובמפרץ הפרסי הם ממשיכים להרחיב את פעילותם גם לאזור הים האדום והים התיכון על רקע המשך הלחימה בתימן, סיוען לפעילות גד פירטים וכן פעילות מבצעית מגוונת במרחב הים האדום להברחות נשק וסיוע למורדים החות'ים. איראן גם ממשיכה לסייע לארגוני הטרור הפלסטינים, ולמיליציות השיעיות השונות הנתונות לחסותה במזרח התיכון בלבנון, סוריה, תימן ועיראק בתווך הימי כדי לאפשר להם יכולות פעולה עצמאית נגד מטרות ימיות. חזבאללה כבר שגר מל"טים מתוצרת איראן לעבר אסדת הגז "כריש" ואיים כי זו רק פעולה ראשונה נגד האסדה ומתקני גז ישראלים נוספים בים התיכון נמצאים על הכוונת . החות'ים כבר ניסו בעבר לפגוע במתקני נפט סעודים בים וכן בספינות של איחוד האמירויות וסעודיה הפעולות באזור החוף התימני באמצעות טילי שיוט וסירות נפץ מונחות.

איראן תמשיך לבחון את אמצעי הלחימה החדשים שלה בזירת תימן ובפעילות ארגוני הטרור נגד ישראל והיא נערכת לתרחיש בו תידרש לפעול בעצמה בעימות ישיר עם ישראל או עם הצי האמריקני במפרץ הפרסי.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close