התראות

התנחלויות אירופאיות: מקרה של מוסר כפול

שיתוף

עניינים

מי שמעביר תחנות בין ערוצי הטלוויזיה בכבלים בוודאי כבר נתקל בתוכניות על גמלאים מבריטניה או ממדינות צפון אירופה אחרות, שמחפשים דרך לברוח מהקור ואף במחיר העתקת מגוריהם אל אחד מאתרי הנופש הידועים לאורך חופי הים התיכון. הבעיה העיקרית שניצבת בפניהם היא מחירי הנכסים המאמירים בעשור האחרון במקומות כגון מרבלה, הריביירה הצרפתית או סרדיניה, דבר שהוביל רבים מהם לחפש מקומות חלופיים. כתוצאה מכך, לאחר 2002 החלו קונים אירופאים רבים לנהור לצפון קפריסין, שבה אפשר לקנות וילה ובריכת שחייה במחירי מציאה.

השאלה החוקית המרכזית שאינה עולה לדיון בהקשר של הגל הנדל"ני הזה היא מהו מעמדו המשפטי של האזור שבו נבנים הבתים החדשים הללו. יש להזכיר כי ב-1974 הצבא הטורקי פלש לקפריסין, שקיבלה עצמאות מדינית ב-1960, והשתלט על 37 אחוזים משטחי האי. אלפי קפריסאים יוונים גורשו באותה תקופה, כחלק ממה שהם ראו כמדיניות מכוונת של טיהור אתני על ידי הצבא הטורקי. במקביל, אימצה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 353, שדרשה "הפסקה מיידית של ההתערבות הצבאית הזרה", וקראה ל"נסיגתם ללא דיחוי של אנשי צבא זרים מהרפובליקה של קפריסין".

הטורקים התעלמו מהחלטות האו"ם. ב-1983 הכריזו הקפריסאים הטורקים על עצמאות וייסדו את "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין", מעשה שהאו"ם גינה והגדיר כ"בטל ומבוטל". במרוצת השנים מספר משוער של כ-160 אלף מתנחלים טורקים עברו לצפון קפריסין. במקרים רבים נכסים שננטשו על ידי הפליטים היוונים מהאזור הועברו לקפריסאים טורקים ולמתיישבים החדשים, ולאחר מכן נמכרו לקונים אירופאים. נכון להיום, כ-5,000 אזרחים בריטים רכשו בתים בצפון קפריסין, על אף היותו מקרה מובהק של "שטח כבוש". לפי דו"ח ה-BBC, כ-10,000 זרים רכשו נכסים בצפון קפריסין, שבעבר היו בבעלות קפריסאים יוונים שנמלטו.

האם קיים בסיס להשוואה בין המצב בצפון קפריסין למצב בגדה המערבית? קיימים כמה הבדלים מובהקים. ראשית, ישראל נכנסה לגדה המערבית במלחמת מגן ב-1967, כאשר ניצבה מול קואליציה של צבאות ערב שריכזה את כוחותיה לאורך גבולות ישראל. לעומת זאת, נסיבות הפלישה הטורקית היו שונות לחלוטין: טורקיה לא עמדה בפני התקפה צפויה מקפריסין אלא ראתה לנכון להתערב בסכסוך האתני בין העדות באי.

שנית, על שטחי הגדה המערבית לא היתה ריבונות מוסכמת לפני 1967; מדינה פלסטינית לא היתה קיימת אז, ואילו תביעתה של ירדן לריבונות נשללה על ידי רוב המדינות בקהילה הבינלאומית מלבד בריטניה ופקיסטן. יתרה מזאת, על פי המנדט הבריטי, ליהודים היו זכויות בשטח שלא בוטלו. במקרה של קפריסין, קודם לפלישה הטורקית ב-1974, רפובליקת קפריסין היתה הריבון הבלתי מעורער על האי כולו, כולל אזור צפון קפריסין. ולבסוף, ההחלטות שהתקבלו במועצת הביטחון של האו"ם בנוגע לסכסוכים הללו היו שונות בתכלית. לאחר מלחמת ששת הימים אימצה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 242, שלא קראה לנסיגה ישראלית מכל השטחים שאותם תפסה בעקבות העימות.

לעומת זאת, במקרה של צפון קפריסין האו"ם לא סייג את דרישתו לנסיגה טורקית מלאה ולא איפשר לצבא הטורקי להישאר בשום חלק מהאי.

כרגיל, ב-10 בדצמבר הכריז פעם נוספת האיחוד האירופי כי הוא "מאוכזב עמוקות ומתנגד בתוקף לתוכניות הישראליות להרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית, כולל במזרח ירושלים". בהצהרה זו הושמעו האשמות תלושות מהמציאות שלפיהן הבנייה הישראלית בשטח E1 "עלולה להיות כרוכה גם בהעברה כפויה של אוכלוסייה אזרחית". לבסוף הוסיף כי "האיחוד האירופי חוזר ואומר שהתנחלויות הן בלתי חוקיות על פי המשפט הבינלאומי ומהוות מכשול לשלום". באופן אירוני, בעוד האיחוד האירופי משמיע התבטאויות חריפות מסוג זה כשמדובר בישראל או בפעילות בנייה ישראלית כלשהי בגדה, אין לו דבר לומר על עשרות אלפי המתנחלים הטורקים שעברו לצפון קפריסין.

גם הממשלות האירופיות אינן שוללות מאזרחיהן את האפשרות לבנות וילה עם בריכה לאורך החוף, בשטח שמבחינה טכנית נמצא עדיין תחת כיבוש טורקי. אמנם, ממשלות אירופיות, כגון אלו של בריטניה וצרפת, הזהירו את אזרחיהן כי התושבים היוונים שגרו בעבר בצפון קפריסין עלולים לפתוח בהליכים משפטיים בבתי דין אירופיים נגד אלו שהשתלטו על נכסיהם. גם כלי התקשורת בהולנד ובבלגיה הוציאו אזהרות בעניין זה. אבל אין כל הצהרה המתנגדת ברמה העקרונית למעבר של אזרחים אירופאים לשטחים הללו לשם רכישת בתי נופש.

כיצד מיושם המשפט הבינלאומי במצבים כאלו? קיימת מחלוקת רבת שנים בשאלה אם סעיף 49 באמנת ז'נבה הרביעית, להגנת אזרחים בימי מלחמה, צריך להתפרש באופן מצומצם האוסר על מדינה כובשת להעביר בכפייה את אוכלוסייתה לתוך השטח הכבוש (הפרשנות המסורתית של ישראל וארה"ב), או שיש לפרש אותו באופן כולל שאוסר על מדינה כובשת אפילו לאפשר לאזרחיה לעבור לאזור הכבוש מרצונם (הפרשנות האירופית והערבית).

נוסף על כך, משרדי החוץ האירופיים מנסים לאחוז בשתי הגרסאות בעת ובעונה אחת – הם מגנים ישראלים שבונים בתים בגדה המערבית בטענה כי הם מפירים את המשפט הבינלאומי, בעוד בה בעת הם מאשרים, באופן עקרוני, או לפחות מאשרים בשתיקתם, את פעילות המתיישבים הטורקים ושותפיהם העסקיים מאירופה שמחפשים לנפוש בשמש הים-תיכונית.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am

Close