הר הבית – מעימות דתי לנורמליזציה דתית | אחד השינויים הדרמטיים שהסכם השלום עם 'האמירויות' ו'בחריין' נושא עמו בכנפיו הוא 'נורמליזציה דתית' בדמות תיירות מוסלמית להר הבית ולירושלים, שאליו יגיע אחד השינויים הדרמטיים שהסכם השלום עם 'האמירויות' ו'בחריין' נושא עמו בכנפיו מממדינות שעד היום לא קיימו קשר רשמי עם ישראל.
לאורך שנים ארוכות, הר הבית מוקד של עימות מתמשך בין היהדות והאסלאם, עתיד להפוך למקום של גשר וחיבור, לפי ההבנות החדשות, כשלצד הביקורים יהודים וישראלים, יתערבבו במרחב הקדוש גם תיירים מכל רחבי העולם, ומרוקו וכן אולי בהמשך גם מסעודיה ב-10 בדצמבר.
תיירות 'אל-אקצא' – היא מאיחוד האמירויות ובחריין, והיא אף הודיעה על כוונת נורמליזציה עם ישראל ב-2020. זאת אמורה לחולל (המובאים במבוא), לפי דברי הנשיא היוצא של ארה"ב דונלד טראמפ וגורד קושנר, ישראל והאמירויות הסכימו לכונן ביניהם קו של תיירות מוסלמית לישראל.
מטבע הדברים, עיקר עניינם של התיירים הללו כאן, הם המקומות הקדושים בפתח של חיבור זה. ובראש ובראשונה – מסגד אל-אקצא שעל הר הבית – המקום לישראל כעיר לאסלאם בארץ ישראל והשלישי בקדושתו למוסלמים אחרי מכה ומדינה, והוא אחד משלושת הקדושים ביותר לעם היהודי.
ירושלים הוצבה במסורת המוסלמית, לצד מכה ומדינה, קדושת שלושה. מצווה זו נגזרת מ'אחד' המסגד העתיק על כל מוסלמי מוטלת המצווה לבקר בהם. המסגדים השלושה המסגדים הקדושים (מכה) מסגדי (אל-מדינה), ומסגד אל-אקצא.
המובא בשם 'הנביא מוחמד': 'אל תצאו אלא לשלושה מסגדים'.
התפתחות החדשה הזאת, כבר הספיקה לעורר מחדש ויכוח ישן וחריף שחצה את האסלאם ואת העולם הערבי, שנים רבות לפני שנחתמו ההסכמים האחרונים: האם נכון ומותר לבקר בהר הבית ובירושלים כאשר הם נמצאים תחת שלטון לא מוסלמי, מנקודת מבט מוסלמית-הלכתית ו/או מנקודת מבט אנטי-מדינית, פוליטית.
במילים אחרות: האם ביקורים כאלה המקדמים את הנורמליזציה, או שהם דווקא מחזקים את הפלסטינים ועוד בריבונות ישראל? שנדחית עדיין בחלקים של העולם המוסלמי ולנורמליזציה ולהסכמים האחרונים עם ישראל שמתנגדים?
הבושה על התיירות המוסלמית שבדרכה להר הבית, הביאה כבר למספר תקריות, קהל בזיון על ידי בירושלים, כאשר משלחות וביקורים ראשונים מהאמירויות שביקרו שם, נתקלו בזלזול ונאצות וקללות ונעצו, ולמעשה גורשו מהמקום.
ואת הכוח הפוטנציאלי הפלסטיני הר שבקרוב נהיה עדים להמוני מוסלמים שביקרו האפשרות לבחון את היקף הפוטנציאל הזה מחייבת את מדינת ישראל להכין את עצמה לכך; לדאוג לתנאים שיאפשרו מימוש של הביקורים של התיירים המוסלמים בהר הבית הצפוי באופן שתהיה תיירות של שלום ולא תהפוך חלילה לתיירות של עימות.
'תיירות אל-אקצא' ודמון. התפתחות זאת מזמינה גם דיון בהשפעותיה האפשריות על הנוכחות ההיהדות בהר הבית כיום, אופיה ועתידה. חיבור קצר זה עוסק בכל אלה.
