ההסכם עליו חתמו מחמוד עבאס וח'אלד משעל ב-6 בפברואר בדוחא, הממנה את מחמוד אבאס לראש הממשלה, נועד להסיר את המכשולים שמנעו את מימושו של הסכם קהיר, שאמור היה להביא לפיוס בין פתח לחמאס. כמו הסכם קהיר, גם הסכם דוחא נוגד את מהות היחסים בין שתי התנועות. יש כאן בריחה מן המציאות, לפחות מבחינתו של הפתח ומנהיגיו. מאז הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ב-2006 בהן זכה חמאס, לא הצליחו שתי התנועות להגיע לכלל הבנה על ניהול הרשות הפלסטינית, למרות כל ההסכמים שחתמו ביניהן ואשר היו מלווים בהצהרות חגיגיות על הצורך והחשיבות באחדות הפלסטינית. העבר והמטרות של שני ארגונים אלה מנוגדים לחלוטין. אפילו המאבק נגד ישראל אינו יכול להסתיר את התהום הפרוסה ביניהם.
מטרות שני הארגונים מנוגדות לחלוטין
היסטורית, פתח הוא בעל הרוב בכל המוסדות הפלסטינים והשולט באש"ף, אשר הוגדר על ידי מדינות ערב כנציגו הלגיטימי היחידי של העם הפלסטיני. ראש הפתח, מחמוד עבאס, הוא גם ראש אש"ף וגם יו"ר הרשות הפלסטינית שהוקמה על ידי אש"ף, על בסיס הסכמי אוסלו שנחתמו בין אש"ף לישראל – הסכמים המהווים הכרה במדינת ישראל ואשר היוו בסיס למו"מ ביניהם. היה זה ערפאת שבנה את "האימפריה" של פתח-אש"ף ומחמוד עבאס מתקשה לשמרה אל מול התעצמות חמאס.
חמאס, שהוקמה ב-1987, 23 שנים אחרי ייסוד אש"ף, הינה תנועה דתית קיצונית. בהתאם לאמנת חמאס, התנועה היא זרוע של האחים המוסלמים. היא סולדת מאש"ף ורואה בו בוגד בעם הפלסטיני בשל הכרתו בישראל. ערפאת בזמנו לא נתן לחמאס שום דריסת רגל באש"ף.
ארגון החמאס חולם ופועל להשתלט על הרשות הפלסטינית ולהמשיך בביצוע מטרתו העיקרית: השמדת מדינת ישראל והקמת מדינת הלכה מוסלמית על חורבותיה. הכיבוש בכוח הנשק של רצועת עזה, סילוק נציגי פתח והרשות והקמת שלטון נפרד, אינם אלא צעד חשוב בדרך זו. הארגון ממשיך בפעילותו החתרנית בגדה המערבית. הוא פועל להקמת תשתית פרה-צבאית ובו-זמנית מקווה שיזכה בבחירות הבאות לפרלמנט ולנשיאות. בשנים האחרונות עמדתו ביחס לאש"ף השתנתה, כי עתה הוא מאמין שבבחירות למועצה הלאומית הפלסטינית (הפרלמנט של אש"ף) הוא יזכה ברוב וכך ישתלט על הנהגת אש"ף וכתוצאה מכך גם על הרשות הפלסטינית.
הסכם דוחא: טלאי נוסף שנועד לכסות את הקרעים של הסכם "הפיוס" בין הארגונים
ההסכם שנחתם בדוחא בראשית השבוע אינו אלא טלאי נוסף שנועד לכסות את הקרעים של הסכם "הפיוס" בין שני הארגונים, שנחתם בקהיר במאי 2011 בתיווך מצרי. בהסכם אז נקבע כי תוקם ממשלה זמנית שתכין את הבחירות לפרלמנט, לנשיאות וגם למועצה הלאומית הפלסטינית. כבר אז סוכם כי חמאס יצטרף לאש"ף. גם הוסכם על הקמת מספר וועדות שתטפלנה בשחרור אסירים, בחזרת אנשי פתח לעזה, בהנפקת דרכונים על ידי הרשות לתושבי הרצועה (ללא דרכונים של הרשות תושבי עזה, ובכללם מנהיגי חמאס, אינם יכולים לצאת מן הרצועה). אפילו סוכם על הקמת וועדה לקידום "הפיוס". המעניין הוא ששני נושאים מרכזיים לא טופלו בהסכם: הקשרים עם ישראל והכפפת רצועת עזה וכוחות הביטחון של חמאסלממשל המרכזי של הרשות.
ללא טיפול שורשי בשתי בעיות אלה, הסכם דוחא כמו הסכם קהיר, הוא חסר משמעות, שכן עזה עדיין נשארת ישות נפרדת מן הרשות הפלסטינית. הוא אינו מוביל לאחדות פלסטינית שכה רבות מדברים עליה ולא למו"מ עם ישראל. להפך, כל בר בי רב יודע כי ישראל לא תנהל מו"מ עם ממשלה פלסטינית בה מיוצג ארגון הרוצה להשמידה וממשיך להכריז על זאת. כלומר, הדרך להקמת מדינה פלסטינית נשארת חסומה. ההשתלטות הברוטאלית של חמאס על עזה ב-2007 והרצח של מאות אנשי פתח אפילו לא הוזכרו בהסכם. ספק אם קרובי הנרצחים יוותרו על ענישת האשמים וקבלת פיצויים מחמאס.
ניתן לראות בהסכם קהיר התעלמות מן המציאות ואפילו מעין הכנה למסירת הרשות לחמאס ולהתאבדותה. בכל זאת היה בפתח מי שהתעשת וההסכם שנחתם בקהיר לא קודם. באופן רשמי, טוענים שני הצדדים כי הסכם קהיר לא מומש הלכה למעשה מאחר שלא הייתה הסכמה על זהותו של ראש הממשלה. מחמוד עבאס רצה בסלאם פיאד, מי ששיקם את הכלכלה הפלסטינית והיה מקובל על מדינות המערב התורמות. חמאס התנגד למינויו מאחר שראה בו את האחראי למאבק בתשתית המחתרתית שהארגון מנסה להקים בגדה ובמאסר מאות מפעיליו.
רפורמה במבנה אש"ף: הכנסת חמאס לצמרת הארגון
הסכם דוחא מנסה לעקוף את המכשול. הפשרה היא כי מחמוד עבאס עצמו יהיה ראש ממשלת מעבר של הסכמה לאומית עד לעריכת הבחירות לפרלמנט ולנשיאות, כנראה לפני תום שנה זו. המועד של ה-4 במאי עליו הוחלט קודם בוטל מאחר שהוא קרוב מדי ומכיוון ששני הצדדים אינם מוכנים עדיין. ההסכם גם כולל התחייבות לרפורמה במבנה אש"ף, שמשמעותו הינה הכנסת חמאס לצמרת הארגון. עם זאת, ספק אם החלטה זו תמומש בטרם תתקיימנה בחירות למועצה הלאומית הפלסטינית. עדיין יש ספק אם פתח יסכים לוותר על הבכורה ולהכניס לארגון הפלסטיני המרכזי את אויבו המושבע ובכך להחליש את עצמו בכל המוסדות הפלסטינים, כולל הרשות.
הממשלה בראשות עבאס תורכב "מאישים עצמאיים בעלי יכולת מקצועית מוכחת". היא אינה אמורה לכלול אישים משני הארגונים. גורלו של פיאד אינו ברור. הוא אינו איש פתח אלא מייצגה של מפלגה קטנה שהקים, אך חשוב לעבאס שפיאד יכהן בממשלה, על רקע היותו אהוד במדינות המערב.
עוד נאמר בהסכם כי הוועדה המרכזית לארגון הבחירות תתחיל את פעולתה בגדה המערבית, ברצועת עזה ובירושלים. גם שאר הוועדות שעליהן הוחלט בהסכם קהיר תופעלנה. הודגש כי הממשלה החדשה תטפל גם בשיקומה של עזה.
חמאס-פנים מתנגד להסכם ולמינויו של עבאס
זמן קצר לאחר החתימה בדוחא טענה התקשורת הפלסטינית כי חמאס-פנים (הנהגת חמאס בעזה), שראשיו לא נכחו בטקס החתימה, מתנגד להסכם מאחר ויש בו "כניעה" לרשות, אשר נשיאה, שהוא כאמור ראש פתח וראש אש"ף, יהיה גם ראש הממשלה וירכז בידיו סמכויות רחבות ביותר שחמאס יהיה קשה להתמודד עימן. יתרה מכך, דוברי חמאס טענו כי שרותי הביטחון של הרשות, לא רק שלא שחררו את 64 העצורים של חמאס בגדה המערבית כפי שסוכם, אלא אף המשיכו לעצור את פעילי חמאס גם אחרי החתימה.
שלטון החמאס ושלטונו של עבאס הינם חסרי בסיס חוקתי
נטען גם כי מינוי מחמוד עבאס נוגד את חוק היסוד (החוקה זמנית) של הרשות הפלסטינית. ראש הסיעה הפרלמנטארית של חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם חמאס-עזה, אסמאעיל אלאשכר, פרסם הודעה בה הודגש כי מינויו של מחמוד עבאס הוא הפרה של חוק היסוד המפריד בין הנשיאות לראשות הממשלה. בהתאם לחוק היסוד נשיא הרשות הוא בעל הסמכות למנות ולפטר את ראש הממשלה ובסמכותו אף לכנס את הממשלה לדיון. חוק היסוד גם מקנה לו את הסמכות לפרסם את החוקים שאושררו על ידי הפרלמנט, ובמידה והוא אינו מסכים להם, יש באפשרותו להחזירם לפרלמנט לדיון נוסף. מינויו של מחמוד עבאס הוא ללא ספק פגיעה במערכת האיזונים שקבע חוק היסוד.
עם זאת קשה שלא לחייך כאשר פעילי חמאס מדברים על הפרה של חוק היסוד. הרי השלטון של חמאס עצמו ברצועת עזה מבוסס על הפיכה ורצח של מאות אנשים, והוא עצמו מהווה הפרה בוטה ומתמשכת של חוק היסוד. מאידך, גם שלטונו של מחמוד עבאס ברמאללה הוא חסר בסיס חוקתי. הבחירות לנשיאות הרשות היו אמורות להיערך בינואר 2009, אך עבאס העדיף שלא לקיימן לאחר שאיבד את השליטה על עזה. מאז הוא מכהן כנשיא ללא סמכות חוקתית. גם המועצה המחוקקת הפלסטינית אינה לגיטימית לאחר שהבחירות להחלפתה, שהיו אמורות להתקיים בפברואר 2010, נדחו גם הן בשל העימות בין רמאללה לעזה.
האינטרס של חמאס: שמירה על שלטונו בעזה והשתלטות על הגדה המערבית
ברור לכל כי לחמאס אינטרס חשוב בחתימת הסכם "אחדות" המשאיר לו את השלטון בעזה, ובכללו את השליטה על כוחות הביטחון שלו, ואשר מאפשר לו גם לחדור לאש"ף ולהשתלט על הגדה המערבית. מעניין שחמאס אף אינו מנסה להסתיר את מדיניותו וקשריו עם "ציר הרשע". ראש הממשלה של עזה, אסמאעיל הנייה, בחר לקיים דווקא בימים אלה את ביקורו בטהראן, שם הושמעו הצהרות נוספות על השמדת ישראל ושם בוודאי הובטח לו המשך הסיוע, אף אם הוא נמוך מהסיוע שהיה בשנים קודמות, על רקע הסנקציות והמשבר הכלכלי באיראן והצורך לסייע לסוריה.
נכון הוא שחמאס מצוי במצב לא נוח לאחר שצמרת הארגון נאלצה לזנוח את הבירה הסורית בה שכנה שנים רבות, על רקע ההתקוממות שם, ועדיין לא מצאה לעצמה בסיס אידיאלי חדש. נראה שמצרים וירדן דחו את בקשתו של משעל לישיבת קבע אצלן. עכשיו מדובר על קטאר, אם כי גם שם עדין לא נתקבלה החלטה. כאשר גורש משעל מירדן ב-1999 הוא בא לקטאר ורצה למקם שם את מפקדתו, אך השליט חמד בן ח'ליפה סרב כי לא רצה להראות כמי שמארח את מי שהמערב רואה כארגון טרור. עכשיו מעמדה של קטאר התחזק ויתכן כי היא תענה לבקשתו של משעל.
האינטרס של עבאס: הפעלת לחץ בינלאומי על ישראל
חוזרת ונשנית השאלה מה האינטרס של מחמוד עבאס. התשובה הנראית כסבירה היא כי הוא מאמין שהאיחוד האירופי ואולי ארה"ב יקבלו את הפיקציה של ההסכם כאיחוד אמיתי של המחנה הפלסטיני ויפעילו לחץ על ישראל לקיים עימו מו"מ על פי תנאיו. התגובות הראשונות בבריסל ובוושינגטון, אכן לא היו חד משמעיות. בבריסל אמרו כי המדובר בסוגיית פנים של הרשות וכי האיחוד האירופי רואה באיחוד הפלסטיני צעד חשוב לקידום הקמת מדינה פלסטינית. בוושינגטון אמרה דוברת מחלקת המדינה כי ההסכם הוא עניין פנימי, אך הוסיפה כי הממשל מצפה שכל ממשלה פלסטינית תקיים את התנאים הידועים ובראשם ההכרה בישראל. מכל מקום ממשלת ארה"ב מנועה מלתת סיוע לחמאס בשל היותו מסווג כארגון טרור וספק אם מחמוד עבאס יוכל לעקוף מכשול זה. יש הטוענים כי עבאס נכנע ללחציו של שליט קטאר, חמד בן ח'ליפה, שהמוניטין שלו והשפעתו גברו הן בעולם הערבי והן במערב, בהתאם לאמרה "בעל המאה הוא בעל הדעה".
הרכב הממשלה החדשה בראשות מחמוד עבאס אמור להתפרסם בקהיר ב-18 בפברואר, במסגרת ישיבה של הוועד הפועל של אש"ף. עד אז אמורים פתח וחמאס לקים התייעצויות עם הפלגים הפלסטינים האחרים הקשורים בהסכם קהיר, כגון הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית, ולשכנעם לקבלו.
עבאס מתקרב לסיום תפקידו ומשאיר למחליפו ירושה מורעלת
עוד לפני שעזב את דוחא אמר מחמוד עבאס בערוץ 'אלערביה' כי לא יציג את מועמדותו לבחירות לנשיאות וכי החלטתו הינה סופית. בשלב זה נראה כי אכן הוא מתקרב לסיום דרכו. הוא מבין היטב כי נכשל במטרתו להקים מדינה פלסטינית שלא דרך מו"מ עם ישראל אלא בכפייה באמצעות האו"ם. נראה כי הוא אינו מעוניין במו"מ עם ישראל. כזכור, הוא דחה את הצעותיו הנדיבות של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שהיה מוכן להקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית (כמו גם אהוד ברק בזמנו) וגם הסכים לחילופי שטחים. ייתכן שבעמדות הסירוב שלו לתנאים אלה, ובעיקר התעקשותו אחר כך להתנות את המו"מ עם נתניהו בהקפאתה של הבנייה בהתנחלויות ובקבלת ישראל את גבולות 67 כבסיס מו"מ, הוא סתם את הגולל למו"מ בין ישראל לפלסטינים לפחות בעתיד הנראה לעין. הוא משאיר למחליפו ירושה מורעלת – הסכם עם חמאס, שספק רב אם יבוצע, ואם אכן יבוצע יפגע קשות בפתח וברשות, ומבוי סתום ביחסים עם ישראל. כל זאת מבלי שהזכרנו את מצבה המעורער של הרשות התלויה בחסדי המדינות התורמות.
