מרגוט ולסטרום, שרת החוץ של שבדיה, פתחה במלחמה אבודה מראש עם ערב הסעודית ונראה, שהמציאות המזרח תיכונית טפחה בפניה. היא גרמה לארצה למשבר חמור ומיותר עם העולם הערבי ומחפשת עכשיו מוצא שימנע פגיעה בכלכלה השבדית. היא עצמה כנראה תצטרך להתפטר בעתיד הקרוב.
הגינוי השבדי
שרת החוץ השבדית המנותקת מן ההוויה המזרח תיכונית, החליטה ממרום מושבה בצפון אירופה לגנות את פסק הדין החמור שניתן לבלוגר הסעודי ראיף בדאווי על שפגע באסלאם בדבריו באתר האינטרנט שלו וברשתות החברתיות: 10 שנות מאסר ואלף מלקות. אכן עונש קשה ואף בלתי מתקבל על הדעת, אך כזה המבטא את מצב זכויות האדם או יותר נכון את העדרן בערב הסעודית. ללא ספק יש לגנות פסק דין זה ובכלל את מצב זכויות האדם בערב הסעודית וביתר מדינות האסלאם. אלא שהמציאות הגיאו – פוליטית והאינטרסים חזקים יותר. נזכור את הנשיא אובמה שנחפז לריאד כדי להביע כבוד לסלמן מלכה החדש של סעודיה ותנחומים על מותו של עבדאלה במקום להשתתף במצעד המחאה בפאריס נגד הטרוריסטים שביצעו את הטבח בשרלי הבדו ובסופר היפר כשר. יש גם לזכור את התבטלותם של מדינות האיחוד האירופי כולל שבדיה מול המיעוטים המוסלמים בשטחם המתעלמים מחוקי המקום, פועלים להבדל מן החברה המקומית וליישם את השריעה בניגוד לחוק.
מכל מקום בתגובה לגינוי השבדי מנעה ערב הסעודית מולסטרום לשאת את נאומה המתוכנן בפני הליגה הערבית בנושא זכויות האדם. אין להניח שמדינות ערב, חברות הליגה, היו להוטים לשמוע נאום מתנשא על מצב זכויות האדם באזורם, אך יתכן שבכך רצו לפצות את שבדיה על מדיניותה האנטי ישראלית ובמיוחד על הכרתה במדינה פלסטינית בלתי קיימת.
הסלמת העימות
נראה היה שהעימות יסתיים בכך, אלא שגב' ולסטרום פעלה להסלמתו במתחה ביקורת נוספת על מערכת המשפט הסעודית, וממשלת שבדיה החליטה שלא לחדש את ההסכם לשיתוף פעולה צבאי עם ריאד שהיה אמור להתחדש במאי הקרוב. סעודיה, שלא יכלה לשתוק נוכח סתירת לחי זו, לא היססה להגיב בהחזרת שגרירה משטוהולם במקביל לפירסום הודעה המגנה את שבדיה על התערבותה בענייניה הפנימיים והרומזת כי בכוונת ריאד להעריך מחדש את קשריה עימה תוך "הדגשת עצמאות מערכת המשפט הסעודית המבוססת על השריעה" וכי על שבדיה לכבד תרבויות השונות משלה. אולם החמור מכל שריאד הפסיקה להעניק אשרות ביקור לאנשי העסקים השבדים והתקשורת הסעודית שיצאה בהתקפה חזיתית על שבדיה, הבליטה כי במאבק זה שטוקהולם היא המפסידה שהרי המאזן המסחרי בין שתי המדינות נוטה לזכותה במיליארדים של דולרים… אולם כאן לא פסקה המערכה. מדינת האמירויות החזירה גם היא את שגרירה משטוקהולם והמועצה לשת"פ של מדינות המפרץ והאירגון לשת"פ של מדינות האסלאם פירסמו הודעות גינוי בנוסף ל-30 מדינות מוסלמיות ובכללן מצרים.
נסיונות הפיוס
שבדיה שמצאה את עצמה לבדה מול חזית ערבית/איסלאמית תוך שהיא חוששת ליחסי הסחר שלה עם מדינות אלה הגיבה בבהלה. שר הכלכלה הודיע כי הוא עומד לכנס את ראשי התאחדות התעשינים לדון במשבר וגב' ולסטרום חשה לפרלמנט כדי להודיע כי הממלכה הערבית הסעודית היא מדינה חשובה ומרכזית במזרח התיכון ובעלת מעמד עולמי חשוב ויש לה תפקיד חשוב לגבי רבות מבעיות העולם וכי היחסים עימה חשובים לשבדיה. עוד אמרה כי "אני בטוחה שהיחסים יחזרו למצבם הקודם, לא מתחתי ביקורת על האסלאם ולא התכוונתי להעליב את סעודיה ואנו מקיימים ביחד פעילות בינלאומית במסגרת הדיאלוג על התרבויות והדתות המתנהל בקטאר." היא הוסיפה כי היא תומכת בדיאלוג בין הדתות גם בשבדיה עצמה ומעניקה סיוע כספי למוסלמים כדי שימלאו תפקיד חשוב בחברה השבדית. היו לה עוד מילות חיבה רבות על האסלאם ועל סעודיה שלפתע הפכה להיות למאור נפשה. היא אפילו גייסה את מלך שבדיה גוסטב קרל ה- 16 שפירסם הודעה מפתיעה כי הוא מודאג לגבי העימות עם סעודיה והוא אף נועד לפגישה עם שרת החוץ שלו השבוע כדי לדון במשבר. היה ברור שהתעניינותו של הוד מלכותו הייתה אמורה להיות מחווה במישור המלכותי ולשכך את זעמו של עמיתו הסעודי.
למלך שבדיה בהתאם לחוקה ולמסורת אין שום תפקיד ביצועי ובפעמים המעטות שהעז להתבטא בנושאים פוליטים קומם עליו את התקשורת והמפלגות. אם הוא נקרא עכשיו לדגל ע"י ממשלתו הרי שכלו כל הקיצין וחרדה אחזה בשבדיה או לפחות בשרת החוץ. אין לתאר את תגובתם של ולסטרום וממשלתה אלא כהליכה לקנוסה. ממשלת שבדיה המתהדרת בכל הזדמנות במאבקה למען זכויות האדם, נטשה במהירות את עקרונותיה הנעלים למען האינטרסים המטריאליסטים שלה.
לעומת זאת שבדיה כמובן לא נסוגה ממדיניותה האנטי ישראלית ומן ההכרה במדינת פלסטין למרות זעמה של ישראל ולמרות שנתברר לה כי הפרה את הסכמי אוסלו, נתנה תיקוות שוא לפלסטינים והזיקה למו"מ בין ישראל לפלסטינים – שהרי לישראל אין עוצמה מסחרית ופוליטית המשתווה לזו של מדינות ערב.
התגובה הסעודית
תגובתו של מלך סעודיה הייתה מהירה ועוצמתית. כמלך שרק לפני חודשים התישב על כסאו היה עליו להוכיח גם את מנהיגותו וגם כי הוא מגן בצורה הברורה ביותר על הבסיס לקיום ממלכתו – השריעה – שהיא חוקת הממלכה והיסוד למערכת המשפט בסעודיה. השופטים בסעודיה אינם בוגרי הפקולטות למשפטים של פאריס, לונדון או וושינגטון. הם מסתפקים בלימוד השריעה ומפרשים אותה בהתאם להבנתם. ברור גם שכל מדינות ערב על אירגוניהן הביעו תמיכה בסעודיה, ערש האסלאם ומלכה שומר המקומות הקדושים של האסלאם במכה ובמדינה.
גב' ולסטרום המייצגת את ההתנשאות של שבדיה הסבורה כי היא יכולה למתוח ביקורת ללא הבחנה וללא התחשבות ביחודיות התרבותית של המדינות השונות נפלה הפעם למלכודת לאחר שהתגרתה באוייב חזק ממנה שאינו מוכן למחול ונכון להאבק על אמונתו כשהוא נתמך ע"י עשרות מדינות שמקורן באותה תרבות.
המזרח התיכון היה מאז ומתמיד אזור מורכב ומסובך מבחינה דתית, לאומנית ואתנית. בשנים האחרונות המצב הסתבך אף יותר כתוצאה מאירועי מה שכונה האביב הערבי ונפילת המשטרים בתוניסיה, מצרים ולוב. על כך יש להוסיף את התעורררות האסלאם הרדיקלי על אירגוניו השונים, הגורמים לתוהו ובוהו במדינות הסוניות והתחזקותה של איראן שהוסיפה ממד של מאבק שיעי סוני באזור. ללא ספק זה לא הזמן למדינה כמו שבדיה הרחוקה מן האזור ושאינה מעורה בבעיותיו לפגוע במדינה כמו סעודיה הנמצאת במאבק מר מול איראן ומול דאע"ש וחרדה ליציבותה הופוליטית.
פתרון הסכסוך ומוסר ההשכל
יש להניח שסעודיה תסכים לקבל את התנצלותה של שרת החוץ השבדית בצורה זו או אחרת אחרי ששבדיה הנמיכה את קומתה והפגינה כלפי עם ועדה טירונות פוליטית והתכחשות לערכיה הנעלים שהיא כה גאה בהם, אך רחוקה מלהלחם עבורם מול אוייב נחרץ.
השאלה אם כן האם שבדיה למדה משהו. ספק רב, השבוע הודיעה הממשלה השבדית כי היא החליטה לעלות את קיבולת הקליטה למהגרים זרים שרובם המכריע מגיעים מארצות האסלאם, לנוכח הגל הצפוי בשנה הבאה, ב-15000 איש.
נראה איפוא ששבדיה לא רק יצאה למלחמה מתוך חוסר הבנה מוחלט של היריב אלא גם חשפה כי אינה מסוגלת לדבוק בנחרצות בערכיה המוצהרים מול ארצות האסלאם הפוגעות בזכויות האדם הבסיסיות. יתרה מכך היא ממשיכה לפתוח את דלתותיה לקליטת מוסלמים במספרים גדולים תוך התעלמות ממטרתם שהיא להביא את מצב זכויות האדם בשבדיה למצב בערב הסעודית.
