הפרשנים הערבים מתקשים להעריך כיצד ומתי יסתיים המשבר בתימן.
האם המערכה האווירית תתפתח לכלל מערכה יבשתית כוללת או שההתקפות האוויריות על מעוזי המורדים החות'ים ונאמני הנשיא המודח עלי עבדאללה סאלח ימשכו עד שתיפול ההחלטה המדינית בנושא.
על דבר אחד יש הסכמה. לקואליציה הערבית החדשה שקמה יש כוח אווירי חזק אך הוא אינו יכול להכריע את המערכה מהאוויר בדיוק כפי שההתקפות האוויריות של הקואליציה של המערב לא הכריעו את דאע"ש בעיראק.
צריך לזכור כי תימן מאופיינת באזורים הרריים קשים לתנועה שבהם שולטים המורדים החות'ים. לסעודים נסיון מר במלחמה בתימן ב2009. מצרים כבר סבלה אבדות כבדות כשהסתבכה בתימן ב1962. קשה לראות את מצרים וסעודיה מסתבכות במלחמה קרקעית חדשה נגד מליציות חמושות המכירות היטב את השטח. לכן מצרים מסתפקת בשלב זה בשליחת ספינות קרב לאזור מצרי באב אלמנדב כדי להבטיח את חופש השיט בים סוף.
ניתן להעריך כי ההפצצות האוויריות ימשכו בימים הקרובים וכי במקביל יכנסו לפעולה מתווכים ערבים או בינלאומיים כדי למצוא פתרון מדיני למשבר.
גורמים במפרץ מעריכים כי ההפצצות האוויריות יכולות להימשך אפילו עד שישה חודשים.
הפרשן הסעודי הידוע,עבד אלרחמן אלראשד, כתב במאמר ב-27 במרץ את הדברים הבאים:
"למבצע הצבאי יש מטרה מדינית, לדחוף את הצדדים הנוגעים בדבר לפתרון תחת המטריה של האו"ם בהתאם להסכמת כל חברי מועצת הביטחון..".
צריך לזכור כי המלחמה של הקואליציה הערבית החדשה בתימן היא נגד איראן אך בפועל היא מתקיימת על אדמה ערבית ולא אדמה איראנית ונגד שליחי איראן ולא חיילים איראנים.
לכן, האבדות עלולות להיות כבדות עבור חיילי הקואליציה במקרה של מלחמה קרקעית בעוד איראן מקריבה את חייהם של המורדים החות'ים במערכה ולא את חיי חייליה.
הקואליציה הערבית החדשה נלחמת למעשה לבדה, ללא סיוע של המערב, מלבד חילוץ שני טייסים סעודים שמטוסם נפל. זאת בשונה מהקואליציה נגד ארגון "המדינה האסלאמית" בעיראק.
איראן מגנה את ההתקפה האווירית על תימן אך שומרת על פרופיל תקשורתי נמוך.
הסעודים מעריכים כי היא תגיב בשורה של פעולות טרור נגד מטרות במפרץ ותפעל לזעזע את היציבות באזור המזרחי של סעודיה שבו יש ריכוז שיעי גדול ובמדינות כמו כווית ובחריין בהן 40 אחוזים מן האוכלוסייה הם שיעים.
הקמת כוח ערבי משותף
את רעיון הקמת הכוח הערבי המשותף להתערבות מהירה הציע לראשונה הנשיא המצרי עבד אלפתאח א-סיסי בעקבות אירוע עריפת ראשיהם של 21 פועלים מצרים בידי אנשי דאע"ש בלוב.
מזכ"ל הליגה הערבית, נביל אלערבי, ניסה לקדם את הרעיון אצל מדינות ערב עוד הרבה לפני פרוץ המשבר בתימן.
האירועים בתימן טרפו את הקלפים והקמת הכוח הערבי המשותף נכפתה על מדינות ערב המתונות. מסתבר שחששן מאיראן הרבה יותר גדול מחששן מדאע"ש.
האווירה בעולם הערבי כיום היא אווירה של מלחמה, מלחמה נגד שני אויבים עיקרים, איראן ודאע"ש.
הקואליציה הערבית החדשה מורכבת מעשר מדינות, חמש מדינות מהמפרץ בנוסף לסעודיה, מצרים, ירדן, סודאן ומרוקו.
יתכן שגם פקיסטן מסייעת לקואליציה. ע"פ העיתון "פיננשל טיימס" ב4 למרץ סעודיה פנתה לפקיסטאן בבקשה לסיוע צבאי נגד דאע"ש.
סולטנות עומאן לא משתתפת בקואליציה, יש לה יחסים טובים עם איראן והיא טוענת שהיא מאמינה בפתרון דיפלומטי למשבר בתימן ולא בפתרון צבאי.
הקואליציה קמה למרות הסכסוכים והמחלוקות בין כמה מחברות הקואליציה, למשל בין מצרים וקטאר.
המעניין הוא שהקמת הכוח הערבי המשותף, בהתאם להסכם ההגנה של הליגה הערבית משנת 1950 אינה קשורה בשום דרך לישראל.
בעבר היה ההסכם הזה קשור ישירות לישראל והוגדר ככזה שנועד "לעצור את שאיפות ההתפשטות" שלה.
איראן ודאע"ש הפכו לאויב גדול יותר מישראל, "בעיית פלסטין" נעלמה כלא הייתה.
מי שמנסה לנגח את הקואליציה הזו ולעורר את הנושא הפלסטיני הוא שליחה של איראן, מנהיג החזבאללה חסן נסראללה. ב-27 במרץ הוא גינה את הפעולה הצבאית בתימן ואת סעודיה, הוא האשים אותה בהקמת דאע"ש ובליבוי המלחמה בסוריה.
"במשך כמה דורות לא עשו הערבים דבר כדי להגן על פלסטין ולבנון", טען נסראללה, "והנה הם נזעקים כדי להגן על תימן".
