חוקר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, דן דייקר, שחזר לאחרונה ממסע הרצאות ומחקר בדרום אפריקה כהכנה לספר חדש, מתאר את המדינה כ"חזית העולמית של תנועת ה-BDS" ומרכז השיח שמוביל להאשמת ישראל כאפרטהייד. אך לדבריו, מתחת לפני השטח רוחשת מציאות אחרת – מלאה במורכבות, שיח פנימי, ואף סדקים בהנחות היסוד של תנועת החרם.
דרום אפריקה, מסביר דייקר, נתפסת בעולם כמגדלור מוסרי – סמל לניצחון צדק וזכויות אדם, והמדינה ממנפת את ההילה הזו כדי להצדיק מתקפה גלובלית על ישראל. אולם דווקא בשל כך, הוא סבור כי שינוי בשיח הפנימי שם עשוי להשפיע מהותית על דעת הקהל הבינלאומית: "אם נצליח לערער את הדימוי של ישראל כמדינת אפרטהייד בדרום אפריקה – האפקט ידהד לעולם כולו".
במהלך מסעו פגש דייקר גם אנשי BDS לשעבר, שחזרו בהם מהטענות בדבר אפרטהייד ישראלי ואף הביעו נכונות להתעמת עם גורמים בתנועתם. הוא מציין כי גם בתוך מפלגת השלטון ANC קיימים קולות פרגמטיים המבקשים לבחון את המציאות בישראל בעיניים מפוכחות יותר, ואף לשתף פעולה. "הם יודעים שאין דמיון בין ישראל הדמוקרטית למשטר האפרטהייד שהם הכירו," הוא מדגיש, "אבל הם לכודים בלחצים פוליטיים ופומביים".
דייקר קורא לאסטרטגיה רגישה אך אקטיבית: לגייס את הקולות הללו, להזמין אותם לישראל, לחשוף אותם לחיים המשותפים של יהודים וערבים – ולא להרחיק אותם. "דווקא ביקור בישראל יכול לשבור את המיתוס, וליצור שגרירים אותנטיים נגד השקר של אפרטהייד ישראלי", הוא מסביר.
הוא אף מדגיש את האירוניה: בעוד שדרום אפריקה שומרת על יחסים דיפלומטיים עם ישראל, הרשות הפלסטינית נוקטת במדיניות של דה-נורמליזציה מוחלטת, שאומצה דווקא מהשיח הדרום אפריקאי של העבר – אך כבר אינה בהכרח מייצגת את ההווה הדרום אפריקאי.
לסיכום, דייקר מאמין שהמאבק בדרום אפריקה, אם ינוהל נכון, יכול להפוך מזירה עוינת לכלי פריצה בזירת ההסברה הבינלאומית.
