התקפת הטרור של חמאס על עוטף עזה ב-19 ביוני באמצעות שיגור 45 רקטות ופצמ"רים היא תרחיש שהיה ידוע מראש. חמאס מנסה לכפות על ישראל כללי משחק חדשים ואילו ישראל מנסה לשמר את ההרתעה וזכות התגובה על שיגור בלוני ועפיפוני הטרור.
הכתובת הייתה על הקיר – 13 ארגוני טרור ברצועה פרסמו ב-30 במאי הודעה משותפת שבה החליט על כללי עימות חדשים עם ישראל.
הנוסחה החדשה של ארגוני הטרור בהובלת חמאס, היא כי מעתה ואילך כל הפצצה ישראלית ברצועת עזה תענה בהפגזה פלסטינית לעבר ישראל, דהיינו שיגור רקטות ופצמ"רים.
מדיניות הטרור החדשה של חמאס היא תוצאה של הפקת לקחים מהאירועים על גבול רצועת עזה. הנהגת חמאס טוענת כי ישראל הפרה את הסכם הפסקת האש בינה לבין חמאס שהושג בתיווכה של מצרים בתום מבצע "צוק איתן", בכך שתקפה מטרות העומק הרצועה בתגובה על שיגור בלוני נפץ ועפיפוני תבערה.
ייתכן שמעבר לניסיון של חמאס לכופף מבחינה צבאית את ידה של ישראל יש כאן גם מסר מדיני לממשל טראמפ שלא ינסה לקדם את תוכניתו המדינית החדשה המכונה "עסקת המאה", נוכח מסע הדילוגים במזרח התיכון, בעצם ימים אלה, של השליחים ג'ראד קושנר וג'ייסון גרינבלט.
אין ספק שהאסטרטגיה החדשה של הגנרל האיראני קאסם סולימאני מפקד גיס "אל-קודס" "משמרות המהפכה" הצליחה, בתוך כמה חודשים (מה-30 במרץ) הוא הצליח לגרור את ישראל למלחמת התשה חדשה ברצועת עזה באמצעות קמפיין "צעדות השיבה" שמגובה בירי רקטות ופצמ"רים לעבר עוטף עזה, בעוד הוא מכין בחשאי הפתעות לישראל בגבול הצפון, ייתכן באמצעות ארגון חזבאללה מלבנון, כדי למחוק את תבוסתה הצבאית של איראן בפני ישראל בסוריה.
לקריאה נוספת:
החמאס מנסה להביא לנוסחה חדשה: הפצצה תענה בהפצצה >>>
https://bit.ly/2HfMAcI
האסטרטגיה האיראנית היא לתקוף את ישראל באמצעות "פרוקסי" בתנועת מלקחיים מצפון ומדרום.
מטרה נוספת מבחינתה של חמאס לתקיפות הטרור נגד ישראל היא רצונה להגיע להסכם "הסדרה" שיסיר את המצור מעל הרצועה או לפחות יקל אותו משמעותית, אולם, הקבינט הביטחוני בישראל דחה את כל הצעות הצבא להקלות הומניטאריות ואילו כל היוזמות של קטאר, מצרים ושל שליח האו"ם ניקולאי מלדאנוב בדבר הקלות לרצועה הן בגדר דיבורים בלבד שלא יצא מהם שום דבר מעשי.
רצועת עזה תקועה בביצת המשבר ההומניטארי ללא שום קרן אור, דבר שחמאס משתמשת בו כלפי הציבור ברצועה בהסבירה כי הדרך היחידה לעורר את תשומת לב הקהילה הבינלאומית לבעיות הקשות ברצועה היא באמצעות כוח צבאי.
צה"ל תוקף ברצועה תשתיות של חמאס, עפ"י הנחיית הדרג המדיני, כדי לצמצם את הפגיעות בחיי אדם, המתקנים המופצצים הם בדרך כלל ריקים וברור כי כך אי אפשר להשיג הרתעה.
אבל, הדרג המדיני רוצה להתמקד בסכנה העיקרית לישראל שהיא הסכנה מאיראן ולא לאפשר את הסטת תשומת הלב הבינלאומית להסלמה ברצועת עזה, לכן ישראל מגלה איפוק ומכילה בינתיים את התקפות הטרור עליה, הבעיה שארגוני הטרור ברצועת עזה מפרשים זאת כחולשה וממשיכים בהתקפותיהם, אלה הם הכללים בג'ונגל של המזרח התיכון.
מדיניות האיפוק הישראלית יכולה להימשך כל עוד אין נפגעים בצד הישראלי וכל עוד נמשכת שגרת החיים בעוטף עזה והעימותים הצבאיים בין ישראל לחמאס הם עימותים ליילים הנפסקים עם עלות השחר ומאפשרים בבוקר לתושבים בעוטף עזה את היציאה לעבודה וללימודים.
אולם, מה יקרה אם חס וחלילה יהיו נפגעים בצד הישראלי?
ומה יקרה אם יגברו הקולות בקרב הציבור בישראל הדורשים מהממשלה להגיב ביתר תקיפות על הטרור מרצועת עזה?
הנהגת חמאס רואה בבלוני הטרור ועפיפוני התבערה המצאה "גאונית" הגורמת נזק רב לישראל שעד כה לא מצאה לה פתרון ולכן היא נחושה להמשיך בשיגורם לעבר ישראל.
חמאס נוקטת מדיניות של "הליכה על הסף" וגם השלימה עם הרעיון שייתכן שתגרר לעימות צבאי עם ישראל, היא קיבלה החלטה אסטרטגית "ללכת עד הסוף" כדי להשיג את הסרת המצור מעל הרצועה ולכן עדיף שישראל תיקח את היוזמה לידיה כבר עכשיו.
בסופו של דבר , הדרג המדיני לא יוכל למשוך לאורך זמן את מדיניות האיפוק שמכרסמת בהרתעה הישראלית,ההערכות שניתן למשוך את המדינות הזו לעוד שנה בערך כדי להשלים את בניית המכשול הקרקעי הגדול מסביב לרצועה הן מוטעות, ארגוני הטרור בטוחים שישראל נחלשה ולכן הם יגבירו את התקפותיהם בהנחה שידיה של ישראל כבולות.
התוצאה תהייה שישראל תשאב בעל כורחה לעימות צבאי עם חמאס ברצועה, לכן, עדיף שישראל תשקול ברצינות כבר עכשיו את הפגיעה בראשי הטרור של חמאס והגי'האד האסלאמי ברצועה ובמפקדי הזרוע הצבאית האחראים לשיגור בלוני ועפיפוני הטרור, זהו הדבר העיקרי שממנו הם חוששים ושעשוי להרתיעם ולהביא אותם למשא ומתן עקיף עם ישראל על רגיעה.
גם מצרים איננה פעילה כל כך כמתווכת בין ישראל לחמאס, נדמה שהיא השלימה עם מלחמת ההתשה החדשה בגבול הדרום, לכן יש להמריץ את המצרים באמצעות הממשל האמריקני לגלות יוזמה מחודשת ולחדש את מאמצי התיווך כדי להשיג רגיעה בגבול הדרום.
.
