בראיון לעיתון "אל–ערבי אל–ג'דיד" (22 באוגוסט 2015) הציג מנהיג חמאס את קווי המדיניות העיקריים של תנועתו, המשלבים פרגמטיות טקטית העושה שימוש בכלים מדיניים, לצד דבקות בלתי מתפשרת בעקרונות היסוד ושימוש בכלים צבאיים ובטרור כאמצעי לקדם יעדים מדיניים.
משעל רואה את נקודת העוצמה של חמאס בעצם היותה בלתי מורתעת וביכולה בכל עת שתבחר ליזום עימות צבאי עם ישראל, שתהיינה לו השלכות על היציבות המזרח התיכון ויגרום גלי זעזוע גם במדינות אירופה. החשש מפני מימוש האופציה הצבאית, סבור משעל, הוא זה אשר מדרבן את הגורמים הבינלאומיים לחזר אחר חמאס בניסיון לרתום אותו לתהליך של הידברות על מנת לרסנו.
חמאס שותף לאותה תפיסה אידאולוגית של המדינה האסלאמית, ואף הוא חותר להקמתה של ח'ליפות אסלאמית גלובלית, ואולם הוא דוגל בתוכנית שלבית, שבו קיים מרחב לפעילות מדינית. בשלב הנוכחי, חמאס מעוניין בראש ובראשונה לתרגם את הצלחתו להקים שלטון עצמאי ברצועת עזה המתפקד כמדינה ולהציג יכולת הרתעה מול ישראל לרווחים מדיניים, ובראשם בקשרים עם מדינות אירופה.
משעל הביע שביעות רצון מעצם הפניה לחמאס וניהול שיחות עם ראשיה של שלושה שליחים מטעם הקהילה הבינלאומית ניקולאי מלאדינוב, רוברט סרי, והאחרון שבהם ראמ"מ בריטניה לשעבר טוני בלייר בניסיון לקדם מתווה להסכם הפסקת אש ארוכת טווח. בראיית חמאס, זו ההוכחה שדרך הטרור והאלימות משתלמת מבחינה מדינית, ועל כן רף הדרישות של חמאס אינו יודע שובע.
משעל ציין, כי תנאי חמאס להסכמה להסכם של הפסקת אש לזמן מוגבל בלבד הוא פתרון "כל הבעיות" ברצועת עזה, ובכללן שיקום מלא של רצועת עזה מהנזקים שנגרמו במלחמה האחרונה בקיץ 2014, הסרת המצור ופתיחת מעברי הגבול עם ישראל ומצרים, הסגרת השכר לחמישים אלף עובדי המגזר הציבורי שמונו לתפקידם בתקופת ממשלת חמאס, הקמת נמל ימי ושדה תעופה ברצועת עזה, ופיתוח תשתיות המים, החשמל, הכבישים, הביוב ועוד.
אין אלה תנאים של ארגון טרור מובס המחפש כל דרך כדי לשרוד, אלא של מנהיגות ארגון טרור השולטת ללא מיצרים על חבל ארץ והסבורה שבידיה הכוח להכתיב תנאים באמצעות האיום באלימות ומימוש האיום מעת לעת בהתאם לנסיבות.
"התמורה" שמציג חמאס בפני השליחים הבינלאומיים להיענות לדרישותיו היא הפסקת אש זמנית עם ישראל במקביל להמשך המאבק המזוין נגד ישראל. לדבריו, "הפסקת האש קשורה למערכה ולמלחמה אשר התנהלה בעזה, ועניין זה קשור לאזור גאוגרפי מסוים. לגבי הגדה המערבית לא הושג בעניינה כל הסכם… כל הסיבות למאבק קיימות בגדה המערבית".
נוסחת הפסקת אש והמשך הלחימה נשמעת כתרתי דסתרי, אך לא בראיית חמאס. "איננו רוצים מלחמות", אמר משעל בראיון לאל–ערבי אלג'דיד, והוסיף: "כן, יש מאבק לגיטימי,והוא יימשך נגד הכיבוש, כל עוד קיים כיבוש והתנחלות יימשך המאבק, אבל אנו לא רוצים מלחמות".
המילים "כיבוש" ו"התנחלות" אינן מתייחסות רק לשטח יהודה ושומרון, אלא לכל שטח מדינת ישראל, הנתפסת ע"י חמאס כ"שטח פלסטיני כבוש". משעל הסביר: "התוכנית הבסיסית תישאר כפי שהיא לגבי סיום הכיבוש. ואולם, עלינו להתמקד כיום בפתרון בעיית עזה, בהיותה הנושא הדחוף שאינו סובל דיחוי. יחד עם זאת, התוכנית שלנו הלאומית מרחיקת לכת יותר. תוכניתנו הלאומית היא שחרור האדמה, השבת ירושלים ומסגד אל–אקצה והמקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות, מימוש זכות השיבה, והקמת המדינה הפלסטינית על אדמתנו".
לדברי משעל, "אנו פתוחים למאמצים הערביים, האסלאמיים, האזוריים והבינלאומיים… וננהג באופן חיובי עם מי שיציע פתרון לבעיות עזה, כל עוד הדבר אינו בא על חשבון האינטרס הלאומי, ולא על עקרונות היסוד הלאומיים, ולא על זכויות עמנו, ולא על אחדות עזה והגדה כאחדות לאומית פלסטינית במסגרת הרשות הפלסטינית ואש"ף".
היעד העיקרי של חמאס בשלב הנוכחי הינו השתלטות על אש"ף המוכר בינלאומית כנציג הרשמי והבלעדי של העם הפלסטיני. אשר על כן, נכון היה חמאס להגיע להסכמי פיוס של הרשות הפלסטינית וארגון 'פתח', והוא מוסיף לתבוע הקמת הנהגה זמנית חדשה לוועד הפועל של אש"ף בהשתתפות חמאס והג'יהאד האסלאמי כצעד ראשון לקראת עריכת בחירות חדשות למוסדות אש"ף והרשות הפלסטינית.
זו סיבה נוספת המדרבנת את חמאס לנסות להשיג פריצת דרך ביחסים עם המערב ולשווק את עצמו כגורם הכוח המרכזי בזירה הפלסטינית והיכול (לכאורה) לגלות פרגמטיות מדינית. הצעדים החד צדדיים של הנהגת 'פתח' (התפטרות חברי הוועד הפועל והליכה לבחירות חדשות למועצה הלאומית הפלסטינית ללא תיאום ושותפות עם חמאס) מעוררים זעם בחמאס, ועשויים לחזק את התומכים בהסלמת העימות בגדה המערבית נגד הרשות הפלסטינית בניסיון לערער את שלטונה.
מקור:
