התראות

הבנייה בעטרות ובגבעת המטוס – מבחן ליחסים עם הממשל החדש

תוכניות הבניה האסטרטגיות בעטרות ובגבעת המטוס כחלק מהשיח עם הממשל בוושינגטון והשיח הפנים פוליטי בישראל. הממשל היוצא אישר לישראל לבנות בגבעת המטוס, אך דחה בקשה דומה בנוגע לעטרות.
שיתוף
מפת אזור גבעת המטוס וחשיבותה // מתוך אתר שלום עכשיו
מפת אזור גבעת המטוס וחשיבותה // מתוך אתר שלום עכשיו

עניינים

שאלת בנייתן של שתי שכונות יהודיות חדשות בירושלים – גבעת המטוס בדרום העיר ועטרות, בצפונה – שתיהן מעבר ל'קו הירוק', בשטחי 'מזרח ירושלים', – עומדת עתה על הפרק במסגרת המגעים עם הממשל החדש בוושינגטון, ובמסגרת מגעים פוליטיים פנים ישראלים , לקראת הבחירות לכנסת ה-24.

בדרום ירושלים, לא הרחק מאיזור התעשייה תלפיות ומשכונת בית צפפא, פרסמה רשות מקרקעי ישראל לפני כשבועיים את שמות החברות שזכו במכרזים לבניית 1200 יח"ד ראשונות בגבעת המטוס. זאת היא הפעם הראשונה לאחר כ-20 שנה שבה המדינה מפרסמת מכרזים להקמת שכונה חדשה ב'מזרח ירושלים'.

בגבעת המטוס שכן שנים רבות אתר קרוואנים של יוצאי אתיופיה ושל מחוסרי דיור. ערב הבחירות לכנסת ה-23, הודיע רהמ"ש נתניהו על כוונתו לממש את התוכניות לבנייה שם. התוכניות הללו אושרו במוסדות התכנון כבר ב-2014. בנובמבר האחרון, למרות הפגנה ש'האיחוד האירופי' ארגן במקום, פורסמו המכרזים לבנייה בגבעה. ישראל הבהירה כבר אז, שבניגוד לעבר, היא אינה מתכוונת לחזור בה מפרסום המכרז, למרות, שמראש היה ידוע, כי ייסגר כשבוע לפי השבעתו של ביידן לנשיאות ארה"ב.

לאחר פרסום תוצאות המכרזים, כ-12 שעות לפני השבעת הנשיא ביידן, הועברו לישראל בצינורות דיפלומטיים, מורת רוחן של גרמניה ושל אישים בממשל ביידן, בנוגע לבניית גבעת המטוס, אלא שגורמים מדיניים בירושלים, אומרים ש'אין חזרה' מההחלטה וכי הגבעה, שהבנייה בה עוכבה לאורך 7 שנים בשל לחצים מדיניים – תצא לדרך.

בנייה גם לערבים

אותם גורמים מציינים, כי פרסום המכרזים לבנייה בגבעת המטוס, תואם עם ממשל טראמפ ברבעון האחרון של שנת 2020, ושאלמלא כך היה – ישראל לא הייתה מפרסמת אותם. בגבעת המטוס מתוכננות כ-2610 יח"ד דיור עבור האוכלוסייה היהודית. כמו כן מתוכננות על שטח בשולי הגבעה, מעל 700 יח"ד עבור אוכלוסיה ערבית, בצמוד לבית צפפא, כחלק מעיבוי איזור מגורים קיים, בבעלות פרטית של ערבים.

המצב שונה בכל הקשור להקמת שכונת עטרות בצפון ירושלים. בתחום 'האצבע הצפונית' של העיר, שהיא חלק מהשטח עליו הוחלה הריבונות הישראלית, כאשר ירושלים הורחבה ב-1967. השכונה בעטרות מתוכננת על ידי משרד השיכון לכ-9000 יח"ד, 8000 מהן ליהודים וכ-1000 לערבים. הקרקעות בעטרות הן בבעלות יהודית, ועד לפני כעשרים שנה פעל שם שדה התעופה עטרות, שהושבת כתוצאה מירי פלסטיני במהלך האינתיפאדה השנייה. על אדמת עטרות, התקיים עד 1948 יישוב יהודי קטן שנפל בתום קרב גבורה של 'מעטים מול רבים' במלחמת העצמאות.

גם בעטרות עוכבה הבנייה בשל לחצים מדיניים, הן מצד הממשלים בארה"ב לדורותיהם והן מצד מדינות באיחוד האירופי. התוכנית לבנייה במקום הוכנה כבר לפני למעלה מ-20 שנה, ובשנים האחרונות עברה כמה עדכונים והוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של איזור ירושלים. 'המחוזית' נמנעת בינתיים מלקדם את התוכנית, ולהפקיד אותה להתנגדויות הציבור, בשל הנחייה מדינית מלשכת רהמ"ש.

עטרות ב'תוכנית המאה'

עטרות - "האצבע הצפונית" שלירושלים // גוגל מפות
עטרות – "האצבע הצפונית" שלירושלים // גוגל מפות

בינואר שנה שעברה, הפכה סוגיית עטרות למורכבת אף יותר בעקבות 'תוכנית המאה'. התוכנית הותירה אמנם את עטרות בריבונות ישראל, אך קבעה שבעטרות יקום איזור תיירות פלסטיני לטובת 'תיירות מוסלמית לירושלים ולאתריה הקדושים'. על רקע לחצים בימין לאישור בניית השכונה היהודית בעטרות, הורה רהמ"ש לאנשיו לאתר שטח חלופי ל'איזור התיירות הפלסטיני', סמוך לעטרות, ולדאוג לכך שתוכניות הבינוי ליהודים בעטרות ו'איזור התיירות הפלסטיני', לא 'יתנגשו' ביניהם. שטח כזה אותר, סומן על גבי מפה, והועבר לעיון הממשל הקודם בוושינגטון. במהלך ביקורו האחרון של מזכיר המדינה היוצא פומפאו בישראל , ביקש נתניהו מפורשות מהאמריקנים אישור לקדם את הקמת השכונה היהודית בעטרות, אולם הממשל היוצא סירב.

עתה, עלה הנושא מחדש, במהלך המגעים הפוליטיים בתוך ישראל לחיזוק 'גוש הימין'. מקורבי רהמ"ש הבהירו שאם – כפי שנתניהו חפץ – מפלגת 'הציונות הדתית' בראשות סמוטריץ ו'עוצמה יהודית' בראשות איתמר בן גביר, ירוצו יחדיו – נתניהו יקדם את תוכנית עטרות. כרגע מלמדים סקרי דעת הקהל, שכל אחת משתי המפלגות הללו לבדה, אינה עוברת את אחוז החסימה.

לפחות שלוש שנים

החדשות האחרונות בעניין עטרות ככלי משחק פוליטי וכ'תמורה' פוליטית על מהלכים בימין האידיאולוגי, ועמדת רהמ"ש בעניין זה, לא תואמו – ככל שידוע – עם הממשלה החדש בוושינגטון. אלא שמנקודת מבטו של רהמ"ש, הוא אינו לוקח סיכון גדול מדי, שכן מדובר בשלב ביניים בלבד בקידום תוכנית עטרות – שלב ה'הפקדה להתנגדויות'. שמיעת ההתנגדויות לתוכנית עטרות, צפויה להתמשך לפחות על פני שנה. אח"כ יש להעניק לתוכנית תוקף, לפרסם אותה ברשומות וכן לפרסם מכרזים לבנייה בשכונה החדשה. פרק הזמן המינימלי, על פי ההערכה, לתהליך מעין זה הינו שלש שנים. בכל אחד מהשלבים בדרך – כפי שכבר הוכח בעבר – קיימת היתכנות לעיכובים, הן מדיניים והן תכנוניים.

יקבעו את גבולות ירושלים

שתי התוכניות, זו של גבעת המטוס וזו של עטרות, מוגדרות כתוכניות אסטרטגיות, בעלת משמעות לגבולותיה העתידיים של ירושלים:

מנקודת מבט ישראלית, בינוי גבעת המטוס הוא אחד המפתחות למניעת חלוקתה של ירושלים מדרום, ולמניעת טריז פלסטיני שיסכל את הרצף המתוכנן בין השכונות גילה והר חומה בגבולה הדרומי של ירושלים. מנקודת המבט הפלסטינית, הקפאת הבניה בגבעת המטוס היא המפתח לשימור האופציה של חיבור אורבאני, ובעתיד – מדיני, בין בית לחם ובית צפאפא. על פי תפיסת הפלסטינים, רצף שכזה, יהווה חלק מהמרקם האורבאני הפלסטיני, שירכיב בעתיד את שטחי מזרח ירושלים, ‘בירת המדינה הפלסטינית העתידית’, ויאפשר לממש את תוכניותיהם לחלוקת ירושלים, תוכניות שישראל כידוע שוללת מכל וכל.

גם בעטרות, מדובר בשכונה בעלת חשיבות קריטית לגבולות הבירה הישראלית. שאלת הקמתה תכריע קרוב לוודאי, האם 'האצבע הצפונית' של ירושלים, תשאר חלק ממרקם ההתיישבות הישראלי-יהודי בירושלים, או שהפלסטינים ישתלטו עליה, ואף ינתקו אותה ריבונית מירושלים – כפי שהם שואפים במוצהר- לטובת חלום המדינה הפלסטינית שלהם.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close