התראות

האם מחמוד עבאס עדיין "פרטנר"?

נכון לעכשיו, מעשיו של מחמוד עבאס חמורים מאוד, אך הוא עדיין שומר את הדרך חזרה. הוא לא שבר באופן סופי את הכלים עם ישראל ולא חצה את הרוביקון לעבר עימות צבאי ומדיני עם ישראל
שיתוף
הסרבנות הפלסטינית
הסרבנות הפלסטינית

עניינים

יחסי ישראל והרשות הפלסטינית נמצאים בשפל חסר תקדים על רקע האירועים בירושלים ובהר הבית. לראשונה מאז שהוא בתפקידו כיו"ר הרשות הפלסטינית החליט מחמוד עבאס על הקפאת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל שהוא חלק חשוב בהסכמי אוסלו.

לפני כשנה וחצי העביר מחמוד עבאס החלטה דומה במועצה המרכזית של אש"פ אולם מנע את יישומה בשטח והיא נשארה בבחינת דיו על הנייר. גורמים בכירים בפת"ח וברשות הפלסטינית טוענים כי הפעם החלטתו של יו"ר הרשות הפלסטינית מיושמת בשטח והתיאום הביטחוני עם ישראל הוקפא.

זאת ועוד, בתום ישיבה של ההנהגה הפלסטינית ברמאללה הודיעה הרשות הפלסטינית כי היא מאמצת את הדרישה מישראל להחזיר את המצב לקדמותו באזור הר הבית ובתוכו למה שהיה עד לפני ה-14 ביולי, דהיינו, ביטול כל צעדי הביטחון החדשים בשטח שנקטה משטרת ישראל בעקבות הפיגוע בשער האריות בעיר העתיקה שבו נרצחו שני שוטרים ישראלים.

עוד נמסר מפי גורמים בכירים בפת"ח כי מחמוד עבאס הורה להתחיל בהכנות לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בעניין ההתנחלויות ולהצטרפות "מדינת פלסטין" ל 28 ארגונים בינלאומיים. ההנהגה הפלסטינית גם החליטה כי היא תומכת במאבק העממי של תושבי מזרח ירושלים וקראה לפלסטינים להגיע לירושלים ביום שישי הקרוב ולהפגין מול מחסומי המשטרה וצה"ל. למעשה, מחמוד עבאס החליט  שלא למנוע ממפגינים פלסטינים להגיע למחסומי צה"ל בגדה ולהתעמת עם החיילים, דבר שהוא הקפיד לעשות בעבר במסגרת התיאום הביטחוני עם ישראל.

מחמוד עבאס גייס גם את כל ראשי התנזים של פת"ח להפגנות ביום שישי ואלה הודיעו כי יחסמו את כל דרכי הגישה להתנחלויות ביום שישי. ההחלטות שקיבל מחמוד עבאס הן חמורות מבחינתה  של ישראל, השאלה הנשאלת היא עד כמה, האם מחמוד עבאס קיבל החלטות טקטיות בגלל המצוקה הפוליטית הפנים פלסטינית שאליה הוא נקלע או שמדובר בהחלטה אסטרטגית "לשבור את הכלים" מול ישראל?

יש לשים לכמה דברים בהחלטותיו של עבאס, הוא לא הודיע על ביטול הסכמי אוסלו ולא כינס את מוסדות אש"פ כדי להעביר החלטה כזו. בינתיים גם ההסכם הכלכלי המכונה "הסכם פאריז" שהינו חלק בלתי נפרד מהסכמי אוסלו נמשך כרגיל.

בשטח עצמו, לא קיימת עד לרגע זה מתיחות בין כוחות צה"ל בגדה לבין מנגנוני הביטחון הפלסטינים. הרשות הפלסטינית הקפידה להבהיר כי מחמוד עבאס לא הנחה את פעילי פת"ח בשטח לקיים עימותים אלימים עם חיילי צה"ל אלא "התנגדות עממית".

המשבר הנוכחי ביחסי ישראל והרשות הפלסטינית הוא על רקע הנעשה בהר הבית, אולם אם נשווה אותו למשבר דומה עם הרשות הפלסטינית על רקע אירוע אחר הקשור להר הבית המכונה "משבר מנהרת הכותל" בספטמבר, 1996, נראה כי המצב שונה לחלוטין. בזמנו קרא יאסר ערפאת, שהיה יו"ר הרשות, לפלסטינים להגיב באלימות נגד ישראל ונתן "אור ירוק" למשטרה הפלסטינית לפתוח באש לעבר חיילי צה"ל, דבר שהוביל לעימות מזויין שתוצאתו הייתה מותם של 17 חיילי צה"ל וכ-100 פלסטינים.

לכן, יש חשיבות גדולה למה שצפוי לקרות בשטחי הגדה ביום שישי הקרוב. האם הרשות הפלסטינית תסתפק במתן אישור למפגינים להתקרב למחסומי צה"ל ולהתעמת עם החיילים, או שהשוטרים הפלסטינים ישתתפו גם הם בעימותים עם חיילי צה"ל, תוך שימוש בנשק חם. כרגע אין שום אינדיקציה מודיעינית לכך, אך צה"ל נערך לכל האפשרויות.

השתיקה של ההנהגה הישראלית בנושא צעדיו האחרונים של מחמוד עבאס והעובדה שהיא נמנעת מלתקוף אותו הופכת אותו לחשוד בעיני הפלגים הפלסטינים האחרים המעריכים כי מדובר בהצגה גדולה של מחמוד עבאס שנועדה להמשך הישרדותו הפוליטית. להערכתם, ישראל שותפה להצגה הזו ושיתוף הפעולה הביטחוני בין הרשות הפלסטינית לישראל נמשך בחשאי.

למרות הודעתו של מחמוד עבאס על הקפאת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, ממשיכים בכירי הרשות הפלסטינית לנוע בחופשיות מהשטחים לישראל ולחו"ל תוך שימוש בתעודות ה"אח"מ" שהעניקה להם ישראל בהתאם להסכם שיתוף הפעולה הביטחוני.

מחמוד עבאס נמצא במאבק עם תנועת חמאס על דעת הקהל הפלסטינית בשאלה מי יוביל את המחאה נגד ישראל בעניין ירושלים והר הבית,עם זאת, למרות מה שקורה בהר הבית ובמזרח ירושלים, מחמוד עבאס נמנע מלהתפייס עם תנועת חמאס ולהתאחד עמה למאבק נגד ישראל.

הפיצול בין הגדה לרצועה נמשך ומחמוד עבאס לא ביטל את הסנקציות שנקט נגד רצועת עזה כמו, הקיצוץ במשכורות, הפסקת העברת תרופות לרצועה,הוצאת פקידים לפנסיה מוקדמת בכפיה ועוד. גם ההצהרות על כוונה לפנות לבית הדין הבינלאומי הפלילי ולהצטרף ל-28 ארגונים בינלאומיים הן בגדר מילים בלבד. בכירים ברשות הפלסטינית אמרו כי הדבר יקרה בתוך כמה שעות אולם, בינתיים לא קרה שום דבר.

חסן עצפור, לשעבר שר ברשות הפלסטינית וממקורביו של מוחמד דחלאן, טוען כי "הכל דיבורים" וכי איומיו של מחמוד עבאס הינם איומי סרק בלבד. בראיון שהעניק ב-26 ביולי לעיתון המצרי "אל-יום א-אסבע", קרא עצפור למחמוד עבאס להפסיק לדבר ולנקוט שורה של צעדים מעשיים, שיראו כי הוא תומך ב"התנגדות העממית במזרח ירושלים". הוא דרש מיו"ר הרשות להקים מפקדה משותפת עם כל הפלגים בירושלים, כדי להתמודד עם צעדי ישראל ולדרוש כינוס דחוף של ועידת הפסגה הערבית בעניין ירושלים.

גם ההודעה של עבאס כי יתמוך במזרח ירושלים בסכום של 25 מיליון דולר, שיחולקו לשיקום בתים ישנים, לסוחרים, לסטודנטים ולשומרים במסגד אל-אקצא, מתקבלת ברחוב המזרח ירושלמי בספקנות רבה. "היכן היה מחמוד עבאס עד עכשיו?" שואלים תושבים פלסטינים. הם בטוחים שברגע שהמשבר הנוכחי יסתיים, הבטחותיו לסיוע כספי יתפוגגו באוויר.

אחת הבעיות הגדולות במקצוע המודיעין היא להעריך בדיוק את הכוונות של המנהיג, קשה לדעת מה באמת מתרחש במוחו של מחמוד עבאס, מה הוא מתכנן ומה מניע אותו. לכן, בסופו של דבר, המעשים בשטח הם שקובעים. נכון לעכשיו, מעשיו של מחמוד עבאס הם חמורים מאוד, אך הוא עדיין שומר את הדרך חזרה. הוא לא שבר באופן סופי את הכלים עם ישראל ולא חצה את הרוביקון לעבר עימות צבאי ומדיני עם ישראל. ברגע שיעשה זאת, הוא יפסיק להיות הפרטנר להסדר אפשרי עם ישראל ואז זה כבר סיפור אחר לגמרי.

עבדאללה מלך ירדן נרתם למאמצים למנוע את ההסלמה, הוא שוחח בטלפון עם מחמוד עבאס, קרא לו לכבד את המציאות ההסיטורית בהר הבית והסביר כי נעשים מאמצים מול ישראל לפתור את המשבר ולהחזיר את המצב לקדמותו. ואכן, במהלך הלילה פירקה המשטרה את כל התשתיות ההנדסיות שהקימה בעיר העתיקה לקראת סידורי הביטחון החדשים בהר הבית. מדובר בחיזוק נוסף לניסיונות להרגעה, עכשיו צריך להמתין ולראות מה תהיה ההחלטה הסופית של מחמוד עבאס.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close