האיומים מצד בכירי הרשות הפלסטינית אינם דבר חדש. הראשון שהתחיל בהם אחרי הסכם אוסלו היה יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, שאיים לפרוש ולעבור ולהתגורר בקהיר. יורשו, מחמוד עבאס, ממשיך באותה מדיניות של איומים.
בכיר בתנועת פת"ח אמר לי כי איננו מכיר מנהיג פלסטיני שיהיה מוכן לוותר על כסאו וכי הכלל של היצמדות לכיסא בכל מחיר מאפיין יותר את המנהיגים הערביים, מאשר את המנהיגים במערב.
במשך 12 שנות שלטונו ברש"פ איימו מחמוד עבאס ומקורביו עשרות פעמים לפרק את הרשות הפלסטינית ולמסור את המפתחות לישראל. לפני יותר משנה העביר מחמוד עבאס החלטות בוועד הפועל ובמועצה המרכזית של אש"פ בדבר בחינה מחדש של ההסכמים עם ישראל והפסקת התיאום הביטחוני עמה, אך שום דבר מההחלטות האלה לא בוצע. הוא פשוט דחה את יישומן בתירוצים שונים.
שר החוץ הפלסטיני ריאד אלמאלכי סיפר השבוע כי צמרת הרשות הפלסטינית גיבשה, לבקשתו של עבאס, תוכנית פעולה למקרה שהנשיא האמריקני טראמפ יודיע על העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים.
גם בכירים אחרים ברש"פ כמו ד"ר צאיב עריקאת וד"ר מחמד א-שתייה אישרו את דבר קיומה של התוכנית הכוללת את ביטול ההכרה של אש"פ במדינת ישראל, בחינה מחדש של הסכמי אוסלו, הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל, הצטרפות מיידית של "מדינת פלסטין" ל-16 ארגונים בינלאומיים ועוד.
איומי סרק ו"מס שפתיים"
ניסיון העבר מוכיח כי איומי הרשות הפלסטינית והעומד בראשה הינם איומי סרק ו"מס שפתיים" שהיא משלמת לארגוני האופוזיציה הפלסטינית ולרחוב הפלסטיני.
הרשות הפלסטינית איננה פועלת בחלל ריק, היא חלק מהעולם הערבי ומחמוד עבאס חייב להתחשב גם בעמדות מדינות ערב המתונות כמו מצרים, ירדן, סעודיה והאמירויות הערביות. קיומה של הרשות הפלסטינית תלוי בסיוע הכספי של המדינות התורמות, של מדינות ערב ושל הממשל האמריקני.
כמו כן הרשות הפלסטינית תלויה בכספי המיסים שישראל גובה עבורה ומעבירה לה מדי חודש, לצורך תשלום משכורותיהם של כ-150 אלף פקידים. שלא לדבר על הנוכחות הצבאית של צה"ל בגדה, המונעת את הפלת הרשות הפלסטינית על ידי תנועת חמאס.
ביטול ההכרה של אש"פ בישראל יחזיר אותו להגדרתו טרום הסכמי אוסלו כארגון טרור ופירוש הדבר כי לישראל יינתן "אור ירוק" לגרש מתחומי הגדה את כל בכירי אש"פ ובראשם – מחמוד עבאס.
רק באחרונה דיבר עבאס בשבח הסכמי אוסלו, הוא הגדיר אותם כ "הישג לאומי" ואמר כי בזכותם חזרו כ-50 אלף פלסטינים לשטחי הרשות הפלסטינית, האם יסתכן עכשיו בגירושם של אלפי חברים באש"פ וברש"פ?
זאת ועוד, ביטול ההכרה בישראל וביטול הסכמי אוסלו מהווה הודאה של מחמוד עבאס, שהיה מאדריכלי ההסכמים, בכישלון התוכנית המדינית של אש"פ ב-20 השנים האחרונות. והצדקת אסטרטגיית "ההתנגדות" של תנועת חמאס.
פירוק הרשות הפלסטינית משמעו הפסקת תשלום משכורותיהם של פקידי הרשות הפלסטינית ופגיעה בפרנסה של עשרות אלפי משפחות פלסטיניות בגדה וברצועה. הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל פירושה פגיעה משמעותית מיידית במחמוד עבאס ובכירי הרשות הפלסטינית הנעים בחופשיות בשטחים ומחוצה להם תודות לתעודות אח"מ (VIP) המונפקות על ידי המנהל האזרחי של ישראל.
אלו רק כמה דוגמאות להשלכות המעשיות של התוכנית שגיבשה הרשות הפלסטינית בתגובה לתרחיש העברת השגרירות האמריקנית לירושלים.
מחמוד עבאס מנסה לשחק משחק פוקר מדיני עם הנשיא טראמפ, הוא בונה על חוסר ניסיונו המדיני והפוליטי של הנשיא החדש בתקווה שהוא ימצמץ ראשון.
הסכנה האמיתית-טרור ואלימות
למרות שמדובר באיומי סרק אי אפשר להתעלם מקמפיין ההסתה שבו פצחה הרשות הפלסטינית בימים האחרונים נגד העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. הסכנה הטמונה בו היא שהוא עלול להביא לפרוץ מעשי אלימות בשטחים וגם בכמה מדינות ערביות ומוסלמיות.
זהו בעצם הנשק היחיד שיש למחמוד עבאס מול ישראל ומול הממשל האמריקני החדש. הדבר העיקרי שעלול להשפיע על ממשל טראמפ הינו פריצת אינתיפאדה אלימה חדשה בשטחים וגל של מהומות בעולם הערבי, שיסכן את השגרירויות של ארה"ב במדינות ערב.
לכן, יש לנטרל את האיום באופן מיידי, מה שנדרש עכשיו הוא שהדרג המדיני בישראל וגם הממשל האמריקני החדש יזהירו את מחמוד עבאס וידרשו ממנו באופן חד משמעי להפסיק את קמפיין ההסתה לאלתר. בעבר שיגרו ראשי ממשלה בישראל את ראשי השב"כ לפגישות עם יאסר ערפאת או מחמוד עבאס כדי להבהיר להם כי ישראל לא תשלים עם הסתה וגלישה לאלימות, הדברים אינם חייבים להיעשות בפומבי.
אפשר להשתמש גם בשירותיהם של מנהיגי ערב כמו הנשיא המצרי א-סיסי ועבדאללה מלך ירדן, להם הסכמי שלום עם ישראל. לשניים אין שום עניין בערעור היציבות בשטחי הרשות הפלסטינית ובמדינותיהם והם יוכלו להעביר את המסר למחמוד עבאס.
הנשיא האמריקני החדש דונלד טראמפ צריך לדעת בבואו לקבל את ההחלטה הסופית על העברת השגרירות לירושלים כי בסופו של דבר מה שמניע את עבאס הינו האינטרסים האישיים שלו והישרדותו על כס השלטון, כמו מנהיגים רבים אחרים בעולם.
עבאס נמצא בסוף הקריירה הפוליטית שלו, הוא רוצה להבטיח את האינטרסים הכלכליים שלו ושל שני בניו יאסר וטארק, שהם בעלי עסקים ענפים בשטחים ואת שלום בני משפחתו, שאיתם הוא מתכוון לעבר ולהתגורר בקטאר, לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים.
לכן, הוא באמת איננו מעוניין בשום התפתחות שעלולה לסכן את האינטרסים שלו ושל בני משפחתו, הוא רוצה למנות בבוא הזמן את היורש שיבטיח את השמירה על האינטרסים האלה ולסדר לעצמו "מעבר בטוח" לקטאר. הדבר העיקרי שנדרש מישראל ומהממשל החדש בארה"ב הוא לעצור את ההסתה הפלסטינית באיבה, כדי למנוע מעשי אלימות, אחר כך ניתן יהיה להעביר את השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים, מחמוד עבאס ייאלץ לבלוע את הצפרדע.
