לפי הניו יורק טיימס, הרשות הפלסטינית הודיעה לדיפלומטים זרים, כי בכוונתה לשנות את נוהלי תשלום המשכורות למחבלים האסורים, כך שגובה התשלום ייקבע על פי שיקולים כלכליים ולא על פי משך המאסר.
זאת כדי לא ליצור קשר בין חומרת הפיגוע לבין גובה השכר. יו"ר "הרשות לענייני המחבלים האסורים והמשוחררים" של הרשות הפלסטינית, האלוף קדרי אבו בכר, הכחיש בראיון לכלי תקשורת פלסטינים וערבים את הכוונה לשנות את תשלומי המשכורות למחבלים האסורים.
מנגד אבו בכרי אישר במספר התבטאויות, כי הרשות הפלסטינית מתכוונת להבטיח לכל מחבל שהשתחרר לאחר שריצה עונש מאסר בכלא הישראלי, שהיא תעסיק אותו בשורותיה, בין השאר בכוחות הביטחון שלה., זאת, ללא קשר להשתייכות הפוליטית שלו.
במשתמע גם מחבלים השייכים לחמא"ס ולג'האד האסלאמי או לחזית העממית יצורפו לכוחות הביטחון הפלסטיניים. מנוסח הדברים לא ברור מהו משך המאסר המבטיח לאסיר הצטרפות לכוחות הביטחון, אך כנראה מדובר במחבלים שריצו לפחות חמש שנים בכלא הישראלי. לדברי אבו בכר, מדובר בכ-7,000 מחבלים משוחררים.
בספטמבר הסביר אבו בכר, כי המניעים למהלך זה הם המצוקה הכספית של הרשות לענייני המחבלים האסורים והמשוחררים, המתקשה לעמוד בתשלומים לאוניברסיטאות עבור דמי הלימוד של המחבלים האסורים והמשוחררים ובני משפחותיהם, וחוסר ההיגיון במצב הנוכחי, לפיו "הרשות לענייני המחבלים האסורים והמשוחררים" מחויבת לשלם משכורות למחבלים המשוחררים (שריצו עונשי מאסר של למעלה מחמש שנים, על פי התקנות הפלסטיניות) ללא הגבלת זמן, כשאלה אינם נדרשים לעבוד כלל, אלא יושבים בבתיהם ומקבלים שכר.
עם צירופם לכוחות הביטחון של אלה שלא מצאו עבודה בשוק הפרטי או במגזר הציבורי יעבור נטל תשלום משכורותיהם לכוחות הביטחון וכך תוקל המצוקה של "הרשות לענייני המחבלים האסורים והמשוחררים".
אבו בכר הבהיר כי אין כל כוונה לפרק את הרשות שבראשה הוא עומד וכי היא ממשיכה לשלם כסדרן את המשכורות למחבלים האסורים ותמשיך לעשות זאת גם בעתיד. עם זאת בתקופה שבה הרשות הפלסטינית משלמת לכלל עובדיה רק מחצית ממשכורתם, היא נוהגת כך כנראה גם ביחס למשכורות המחבלים האסורים והמשוחררים.
יוזכר, כי קיצוצי השכר הזמניים נבעו מהחלטת הרשות שלא לקבל מישראל את כספי המיסים שישראל גובה עבורה. תחילה סירבה הרשות לקבל את הכספים במחאה על כך שישראל החליטה לקזז מהם את הכספים שהרשות שילמה כמשכורות למחבלים האסורים והמשוחררים ולמשפחות המחבלים שמתו.
לאחר שנמצא הסדר, במסגרתו חידשה הרשות את קבלת הכספים (ובמקביל הפסיקה ישראל בפועל את הקיזוז), שוב הודיעה הרשות כי היא לא תקבל את הכספים כחלק ממהלכי המחאה עליהם הכריז אבו מאזן במאי 2020, נוכח כוונת ישראל להחיל את ריבונותה על חלק משטחי יהו"ש ובקעת הירדן בהתאם לתכנית טראמפ.
הרשות דבקה בסירוב לקבל את הכסף על אף שישראל דחתה את אפשרות מימוש כוונה זו על רקע ההסכמים עם מדינות ערב, בסופו של דבר החליטה הרשות לחדש את קבלת הכספים, במסגרת חידוש התאום הביטחוני והאזרחי, למרות שתנאיה לא התקבלו, והיא הסתפקה בכך שישראל ציינה בפניה באמצעות מתאם הפעולות בשטחים שהיא ממשיכה להיות מחויבת להסכמים בין הצדדים.
קודם לכן, הבהירו בכירי הרשות הפלסטינית, ובהם ראה"מ שתיה, כי לא יסכימו לקבל את הכסף אם ישראל תקזז את הסכום המשמש לתשלום משכורות למחבלים, שכן צעד כזה יתפרש כהסכמה לטענת ישראל שמדובר במחבלים, בעוד שבראיית הרשות מדובר, כפי שנקבע בחוק הפלסטיני שעל סמכו מתבצע תשלום המשכורות, באנשי המגזר הלוחם של החברה הפלסטינית. הכרה כזו תאפשר, לדברי שתיה, לתבוע את הרשות בגין תמיכה בטרור. בשיחה עם "המועצה ליחסי חוץ" (מכון מחקר אמריקאי) שב שתיה על שורה של שקרים פלסטיניים מוכרים ביחס לתשלום המשכורות למחבלים וניסה להציג זאת כנובע מהצורך לסייע כלכלית למשפחות המחבלים האסורים.
ישראל משדרת מסרים כפולים בעניין הקיזוז. הקבינט הביטחוני, שהיה אמור לאשר, על פי חוק הקיזוז, את הדו"ח שהגיש משרד הביטחון בסוף 2019 לגבי הסכום ששילמה הרשות כמשכורות למחבלים בשנת 2019, נמנע כבר למעלה מ-10 חדשים מלדון בנושא.
גם פניות של ארגונים שונים לבג"צ בעניין הביאו לתשובות מתחמקות מצד המדינה ולגישה רופסת של בית המשפט לעניין. עם זאת, שר האוצר, כץ, הכריז לאחרונה, סביב האפשרות שהרשות תבקש לחדש את התאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל בעקבות ניצחון ביידן בבחירות בארה"ב ותיאות לקבל את כספי המיסים, כי הסכום ששילמה הרשות כמשכורות למחבלים יקוזז מכספים אלה.
יצוין, כי מנתונים רשמיים של הרשות הפלסטינית עולה כי במהלך 2019 שילמה הרשות משכורות למחבלים האסורים והמשוחררים בהיקף של כ-517 מליון שקל, לעומת 502 מליון שקל ב-2018, וכי סך ההוצאות של הרשות לענייני המחבלים האסורים והמשוחררים, הכוללות טובות הנאה נוספות למחבלים האסורים והמשוחררים ולבני משפחותיהם הסתכמו בכ-619 מיליון שקל ב-2019 לעומת כ-736 מיליון שקלים ב-2018.
במקביל ממשיכה הרשות הפלסטינית בהיערכותה לאפשרות שישראל תיישם את החוק למאבק בטרור גם ביחס לבנקים הפועלים בשטחי הרשות ומשמשים כצינור להעברת התשלומים למחבלים האסורים והמשוחררים ולבני משפחות המחבלים שמתו, ותפעיל נגדם סנקציות. ישראל הייתה אמורה להפעיל חוק זה כבר לפני חצי שנה, אך יישומו נדחה שוב ושוב בהנחיית שר הביטחון. הארכה הנוכחית אמורה להסתיים בסוף דצמבר, ולפי שעה נראה שלא תהיה דחיה נוספת. הרשות ניצלה את הדחיות החוזרות ונשנות כדי להקים מנגנון בנקאי ייעודי (שייקרא "בנק העצמאות") שישמש רק לצורך זה ויאפשר לה לשלם את המשכורות בלי לסכן את הבנקים.
הצעדים שמתכננת הרשות הפלסטינית בעניין התשלומים למחבלים האסורים והמשוחררים משקפים ככל הנראה הכרה בכך שעליה לגלות קשב ללחץ הבינ"ל המופעל עליה לחדול מהנוהג הנפסד והבלתי חוקי של תשלום משכורות למחבלים. זאת, נוכח החשש מתביעות משפטיות נגדה בשל תמיכתה בטרור ואחריותה לפיגועים, ובעיקר בעקבות ניצחון הדמוקרטים וביידן בראשם בבחירות בארה"ב, וההבנה שעל הפלסטינים להיערך למציאות החדשה של ממשל דמוקרטי ומערכת יחסים קרובה בין ישראל למחנה הפרגמטי בעולם הערבי.
עם זאת, לפי שעה נראה שאם בכלל יחול שינוי הצהרתי כלשהו, לא יהיה זה מהלך שישקף שינוי אמיתי בהתנהלות הפלסטינית. ראשית, אין מדובר על ביטול החוק המבטיח את תשלום המשכורות ורואה במחבלים את המגזר הלוחם של החברה הפלסטינית, כפי שנדרש מהפלסטינים בחוק "טיילור פורס", כדי לאפשר את חידוש הסיוע האמריקני. שנית, נראה שהמחבלים האסורים והמשוחררים ימשיכו לקבל משכורות גבוהות וספק אם אכן יחול שינוי בהיקף ובמדרוג שכרם גם אם כלפי חוץ יוסבר מעתה כי השכר חושב על פי קריטריונים כלכליים.
כל עוד לא יוענקו תשלומים רק לנזקקים וכל עוד תשלומים אלה יהיו גדולים בהרבה מתשלומי הרווחה שהרשות מעניקה למשפחות נזקקות (כיום התשלומים למחבלים האסורים גבוהים יותר בהרבה מהסיוע הניתן לנזקקים) הרי שהשינוי יהיה קוסמטי ומטרתו להונות את הגורמים הבינ"ל ואת ישראל, על בסיס ההנחה שצעד כזה יתקבל באנחת רווחה על ידי אלה המעוניינים ביציבותה ובחיזוקה של הרשות הפלסטינית, בדגש על משרדי החוץ במערב, שישמחו להסתפק בו ולהסיר את הנושא מסדר היום, כפי שעשו כאשר נקטה הרשות בעבר תרגילים שונים בעניין זה, ללא שינוי מהותי.
מכל מקום, הרשות ממשיכה להוציא מקופתה סכומי עתק כתשלומים למחבלים האסורים והמשוחררים ולמשפחות המחבלים שמתו. זהו עידוד מתמשך לטרור, שתכליתו לבסס תודעה של תמיכה בטרור אותה ניתן לתרגם לעידוד ישיר לטרור בעת הצורך. זוהי כמובן פעילות המהווה הפרה בוטה של החוק הבינ"ל, ההחלטות הבינ"ל בנושא המאבק בטרור וההסכמים עם ישראל.
שוב מתברר שהאזהרות החוזרות ונשנות כי נקיטת סנקציות נגד הרשות בגין הפרות אלה ותמיכתה בטרור תביא לקריסתה ותפגע בביטחון הישראלי הן, כפי שצפינו, חסרות יסוד. הרשות המשיכה בתשלום המשכורות למחבלים גם לאחר שהפסיקה לחלוטין לקחת את כספי המיסים ואיבדה את הסיוע האמריקני.
למרות התנאים הקשים היא לא התמוטטה וגם מצב הביטחון לא החמיר. לעומת זאת, מחלחלת בתודעתה ההבנה, כי להמשך התמיכה בטרור עלול להיות מחיר, והיא מנסה לנקוט צעדים כדי להסיר את הלחץ, שלפי שעה יהיו ככל הנראה קוסמטיים, אבל יתכן שאם יימשך הלחץ יהיו משמעותיים יותר. המשמעות היא שעל ישראל ועל המדינות המבקשות לתרום לרשות לבחון היטב האם חל שינוי בחוק הפלסטיני ובמאפייני התשלומים למחבלים ומשפחותיהם, ואם כצפוי יהיה מדובר באחיזת עיניים מתוחכמת, יש להמשיך בלחץ, ובראש ובראשונה לממש את חוק הקיזוז הישראלי.
אם תיושם ההחלטה לשלב את המחבלים המשוחררים במנגנוני הביטחון באופן מלא היא עלולה להגביר את הסיכונים הביטחוניים לישראל ובמידה פחותה גם לרשות עצמה, שכן חלקם עשויים לנצל זאת כדי לקדם פעילות טרור נגד ישראל, או אפילו לפעול נגד הרשות, אם וכאשר ייווצרו התנאים לכך. ברור שמהלך זה הופך את הסכמי אוסלו לחוכא ואטלולא. לא רק שהרשות איננה נלחמת בטרור ומעודדת אותו באמצעות הסתה ותשלום משכורות למחבלים, הרי שהיא מגייסת מחבלים לגופים שהיו אמורים למנוע טרור.
לסיכום, לאחר בחינה של הצעדים הפלסטיניים, על ישראל להמחיש לרשות כי יש מחיר לתמיכה בטרור. לשם כך עליה ליישם את חוק הקיזוז, ובמסגרת זו על הקבינט הביטחוני לאשר בהקדם את הדו"ח של תשלומי המשכורות למחבלים ב-2019 (שעתה יש בפניו גם דו"ח רשמי של הרשות על היקף התשלומים), להבהיר לפלסטינים את התנגדותה לשילוב גורף של מחבלים משוחררים במנגנוני הביטחון של הרשות, ולעדכן את המערכת הבינ"ל בתמונת המצב בעניין תשלום המשכורות למחבלים. בעיקר חשוב לעדכן את הממשל הנכנס בארה"ב, שמתכוון לחדש את הקשרים עם הפלסטינים ואת הסיוע האמריקני עבורם. חשוב לוודא שהממשל החדש איננו מנסה להשתמש במהלכים הפלסטיניים כדי לעקוף את "חוק טיילור פורס", האוסר על סיוע כזה כל עוד הרשות משלמת משכורות למחבלים האסורים והמשוחררים. יש גם להזהיר את המערכת הבינ"ל מפני ההשלכות של סיוע למנגנוני הביטחון הפלסטיניים, כאשר אלה יאוישו במחבלים משוחררים וכספי הסיוע ישמשו לתשלום משכורותיהם של מחבלים אלה.
תיהם של מחבלים אלה.
