התראות

האיום על אסד: "חוק קיסר" – סנקציות משתקות מטעם ארה"ב

בעוד כמה ימים יכנס לתוקף "חוק קיסר" האמריקני המאפשר את הרחבת הסנקציות על המשטר הסורי ותומכיו • הכלכלה הסורית במצב קשה בגלל השחיתות ונזקי המלחמה, הנשיא בשאר אסד נמצא בפני אתגר מדיני-כלכלי חדש המאיים על שלטונו
שיתוף
ארה"ב בדרך להטלת סנקציות על משטר אסד
ארה"ב בדרך להטלת סנקציות על משטר אסד

עניינים

העיתונות המזרח תיכונית מלאה בדיווחים על כך שהנשיא הרוסי בשאר אסד מעוניין להחליף את נשיא סוריה בשאר אסד ולא יעזור לו להתגבר על קשייו לקראת הבחירות בסוריה בשנה הבאה, בעיקר בגלל השחיתות האישית שלו ושל מקורביו וחוסר רצונו להגיע להסדר פוליטי עם האופוזיציה הסורית.

הנשיא פוטין מעוניין ביציבות פוליטית בסוריה כדי שהיא תוכל להשתקם במהירות מנזקי מלחמת האזרחים והוא יוכל לקטוף את פירות השקעתו שהתבטאה בכך שסייע לנשיא בשאר אסד מבחינה צבאית לנצח במלחמה והגן עליו מדינית בזירה הבינלאומית.

הקרמלין משחק משחק כפול ,מצד אחד הוא מכחיש את הדיווחים האלה. אמצעי התקשורת ברוסיה הפסיקו את המתקפה על בשאר אסד שיתכן שנועדה לרכך אותו כדי שייענה לדרישותיו של הנשיא פוטין.

בכל מקרה, הנשיא בשאר אסד נכנס לתקופה קשה שבה יצטרך להתמודד עם המצב הכלכלי המתדרדר ועם סנקציות אמריקניות בעוד הסכסוך שלו עם בן דודו המיליארדר ראמי מח'לוף בעיצומו.

”חוק קיסר"

שערה של הלירה הסורית שוב התדרדר בסוף השבוע ומחירו של הדולר נסק למעלה. שער הלירה הסורית התנדנד בשבועות האחרונים בגלל הסכסוך בין משפחת אסד למשפחת מח'לוף השולטת בכ-60 אחוזים מהכלכלה בסוריה אולם הפעם קשור הדבר כנראה לכניסתו הקרובה לתוקף של החוק האמריקני שמאפשר להרחיב את הסנקציות על המשטר הסורי המכונה"חוק קיסר".

ג'יימס ג'פרי,השליח האמריקני לסוריה אמר אמש כי התדרדרות הלירה הסורית בימים האחרונים קשורה לצעדים שנקטה ארה"ב,"המשטר הסורי לא יוכל להלבין את כספיו בבנקים בלבנון" הוא הבטיח.

ב-15 בחודש יכנס שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו את נציגי ככל המדינות העוסקות בטיפול בנושא הסורי כדי לדון עמם במשמעויות "חוק קיסר" שיכנס לתוקף יומיים לאחר מכן.

גוברת המעורבות התורכית בירושלים

חוק "קיסר" מוגדר כ"חוק להגנה על האזרחים הסורים" שמאפשר להטיל סנקציות על משטרו של בשאר אסד וכל מי שמסייע לו, דהיינו איראן ורוסיה וכמובן ארגון חזבאללה בלבנון.

החוק קרוי על שמו של הצלם הצבאי הסורי שהבריח למערב אלפי תמונות המתעדות את העינויים בבתי הכלא בסוריה.
החוק מרחיב את משטר הסנקציות ומכוון נגד מוסדות ואישים במשטר הסורי, הבנק המרכזי של סוריה יהיה חשוף אף הוא בפני הסנקציות וגם חברות זרות הקשורות לסוריה.

ממשל טראמפ צפוי להודיע ב-17 בחודש על חבילה של סנקציות כלכליות נגד המשטר הסורי, בנות בריתו ואישים במשטר הסורי עצמו, הסנקציות יבוצעו בהדרגה.
גורמים אמריקנים מעריכים כי הסנקציות ישתקו את הכלכלה הסורית מכיוון שהן מכוונות לתשתית הכספית של סוריה.

 

חוק "קיסר" הוכלל בשנה שעברה במסגרת תקציב משרד ההגנה האמריקני, הוא אושר בקונגרס ובסנט והנשיא טראמפ חתם עליו, החוק מגדיר קבוצה של אישים שמוצע להטיל עליהם סנקציות:

הנשיא הסורי, ראש הממשלה וסגנו, מפקדי הצבא, בכירים במשרד הפנים והאחראים על מנגנוני הביטחון ובתי הכלא.
החוק מאפשר לנשיא ארה"ב להקפיא את הסנקציות ולהשאיר את הדלת פתוחה למשא ומתן רציני למציאת הסדר פוליטי בסוריה.
לקהיליה הבינלאומית יש שורה של דרישות מסוריה.

א.הפסקת ההפצצות על אזרחים, על מרכזים רפואיים,על בתי ספר ועל אזורי מגורים.
ב. הסרת המצור מעל אזורים נצורים.
ג.שחרור עצורים פוליטיים.
ד.הכנסת ארגוני זכויות אדם למתקני המעצר.

המשטר הסורי בלחץ והוא נערך לסנקציות האמריקניות הצפויות, שר הכלכלה הסורי סאמר ח'ליל אמר כי הממשלה ממשיכה לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם המדינות התומכות בה כשהוא מתכוון לאיראן ורוסיה.

ברור שהאזרח הסורי הפשוט יפגע מהמהלך האמריקני, האינפלציה גואה כבר עכשיו ויש עלייה גדולה במחירי מוצרי המזון והתרופות.

 

איראן :משט המכליות סמן את קריסת מדיניות הסנקציות וייתר את הצורך בשיחות עם ארה"ב

הסכסוך עם המיליארדר ראמי מח'לוף

הסכסוך המתוקשר בין הנשיא אסד למיליארדר ראמי מח'לוף נמשך והוא גורם נזק תדמיתי רב לנשיא הסורי בתוך ארצו ובקהיליה הבינלאומית, הפרשה חשפה רק טפח מהשחיתות השלטונית והמיליארדר ראמי מח'לוף מטפטף באופן יום יומי, בצורה מתוחכמת, מידע חדש באמצעות דף הפייסבוק שלו כדי להשאיר את הנושא בסדר היום בניסיון להפעיל לחץ על הנשיא אסד שיפסיק להתנכל לו.

המשטר הסורי הטיל עיקול על כל הכספים של ראמי מח'לוף ובני משפחתו, עצר עשרות פקידים בחברת התקשורת שלו SYRIATEL והפסיק את המסחר בבורסה הסורית במניות החברה, אך הוא מתנהל בזהירות מכיוון שעל פי מקורות שונים, ההערכה היא שראמי מח'לוף מסתיר בחשבונות סודיים בבנקים בחו"ל מיליארדי דולרים שהבריח לחו"ל שהם כספי השותפות העסקית בינו לבין הנשיא אסד, כל פגיעה בו תביא לכך שהכספים ירדו לטימיון.

לכן, נוכח הסנקציות האמריקניות הצפויות נגד המשטר הסורי גובר הצורך של הנשיא אסד לשים יד על הכספים האלה.

האם הנשיא אסד ישרוד?

המטרה של "חוק קיסר" היא להדק את החנק הכלכלי על המשטר הסורי דבר שיפגע במאמצים לשקם את סוריה, זוהי כנראה אחת הסיבות לכך שהנשיא פוטין ממהר לגזור את הקופון שלו בסוריה ולהקים בסיסים נוספים בה.

גורמים בממשל האמריקני מביעים אופטימיות לגבי תחילת הפעלת "חוק קיסר" ומעריכים כי תהיה לו השפעה גדולה בהצרת צעדיו של הנשיא הסורי בשאר אסד וכי הוא יחליש אותו ואת שלטונו.

המצב הכלכלי בסוריה צפוי להחריף,המשטר הסורי זקוק בדחיפות לכסף וכנראה שלא יוכל לסמוך על איראן בנושא הזה, האיראנים במצב כלכלי קשה בגלל הסנקציות האמריקניות ומשבר הקורונה.

האזרחים הסורים איבדו את כל חסכונותיהם במהלך עשר השנים האחרונות בגלל מלחמת האזרחים וחקלאים לא יכלו לאבד שטחים גדולים בגלל המלחמה.
אולם, פרשנים המקורבים למשטר הסורי, לאיראן ולחזבאללה מעריכים כי הנשיא הסורי יצליח להתגבר על המכשול החדש.

להערכתם, לסוריה ולאיראן יש במשך שנים רבות ניסיון בהתמודדות עם סנקציות שהטיל עליהן המערב והן יצליחו להתגבר עליהן גם הפעם.
בנוסף לכך, כיום יש גשר יבשתי בין איראן ללבנון דרך עיראק וסוריה, דבר שמאפשר הברחות כספים מזומנים וסחורות.

הישרדותו של הנשיא בשאר אסד בשלטון, הרוצה לקבל תמיכה מאיראן ומרוסיה, תלויה גם בבחירות לנשיאות בארה"ב.

ההערכה היא שאם הנשיא טראמפ ינצח בבחירות יגבר הלחץ הכלכלי על המשטר הסורי ועל איראן, לעומת זאת, ניצחון של המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן, עשוי מבחינת איראן וסוריה לפתוח מחדש את המשחק ביניהן לבין הממשל האמריקני החדש, הם ינסו לנהל משא ומתן עם הנשיא החדש, להרוויח זמן ולהביא להקפאת הסנקציות נגדן.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close