התראות

דוגמא נוספת מיני רבות: הטיית נתונים נגד צה"ל על ידי ארגוני זכויות האדם

שיתוף

תוכן העניינים

קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל עושה שימוש בנתונים שמספקים ארגוני זכויות אדם על ההרוגים הפלסטינים באינתיפאדת אל-אקצה על-מנת להעצים את מספר ההרוגים האזרחים שנהרגו בידי צה"ל ולהאשימו ב"פשעי מלחמה". בדיקת המקורות הגלויים מעלה במקרים רבים סימני שאלה על מהימנות הנתונים שמספקים ארגוני זכויות האדם.

בצלם: צה"ל התנקש בחייהם של ארבעה פלסטינים

באתר בצלם, בפרק אודות ה"פלסטינים שהיוו יעד להתנקשות ברצועת עזה, 29.9.2000 – 26.12.2008", מופיעות הרשומות הבאות:

  • כרים מרוואן א-דחדוח א-דחדוח – בן 23, תושב עזה, נהרג ב-17.12.2007 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות.
  • נאאיל רושדי חוסיין טאפש – בן 34, תושב עזה, נהרג ב-17.12.2007 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות.
  • עמאר יוסף חסן אבו סעיד – בן 32, תושב עזה, נהרג ב-17.12.2007 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות.
  • איימן לוטפי ח'ליל אל-עילה – בן 32, תושב א-שאטי מ.פ., מחוז עזה, נהרג ב-17.12.2007 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות.[1]

ארגון בצלם מציין כי בקטגוריה נפרדת של "יעד להתנקשות" נכללים "פלסטינים שכוחות הביטחון הרגו במכוון, במסגרת פעולות התנקשות… זאת מאחר שההחלטה להורגם התבססה על מידע מודיעיני חסוי שבצלם אינו יכול לבחון, ולכן אין באפשרותו לקבוע בוודאות אם האדם השתתף בלחימה".

ארגון בצלם אינו מוסר כל פרט באשר לעברם של ההרוגים, שיוכם הארגוני או פעילותם הטרוריסטית נגד ישראל, וגם לא הגרסה הפלסטינית הרשמית לפעילות שבה היו מעורבים הארבעה, שהביאה לתקיפה ישראלית. בתיאור נסיבות המוות צוין כי הארבעה נהרגו "מירי טיל ממסוק" וכי היו "יעד להתנקשות". על פי הנחת בצלם, קיימת אפשרות סבירה שמדובר היה בפעילות תמימה של ארבעת התושבים הפלסטינים (בשעה 23:00, בלילה, בשדה חקלאי), שאינה קשורה לפעילות טרור נגד ישראל.

הכללתם במסגרת הקטגוריה של "יעד להתנקשות" ולא בקטגוריה "הרוגים שהשתתפו בלחימה" מגדילה את שיעור "ההרוגים שלא השתתפו בלחימה" ביחס למספר ההרוגים הכולל. כך, נמסרים נתונים שאינם מדויקים הפועלים לרעת צה"ל (אחוז גבוה יותר של הרוגים "אזרחים חפים מפשע").

ארגון PCHR: ישראל התנקשה בחיי ארבעה פעילי הג'יהאד 

ארגון זכויות האדם הפלסטיני PCHR טוען, כי התקיפה שביצע צה"ל כוונה לעבר פעילים של ארגון הג'יהאד האסלאמי. להלן תיאור האירוע כפי שהתפרסם באתר הרשמי של PCHR:

"בסביבות השעה 23:30 באותו יום (17.12.07) שיגרו כוחות הכיבוש הישראלי, הממוקמים לאורך קו הגבול עם ישראל מזרחית לעיר עזה, שני טילי קרקע-קרקע לעבר ארבעה אזרחים פלסטינים שהלכו מערבית לשכונת זייתון באזור 'אאל אל-דחדוח', במרחק של כשלושה ק"מ מערבית לקו זה. כתוצאה מכך, נהרגו ארבעת האזרחים, שהינם פעילים בגדודי אלקודס, הזרוע הצבאית של תנועת הג'יהאד האסלאמי, וגופם נקרע לגזרים. והם: איימן עבד אל-לטיף אל-עילה, בן 25, תושב שכונת זייתון בעזה; כרים מרוואן אל-דחדוח, בן 24 תושב שכונת זייתון בעזה; נאיל רושדי טאפש, בן 34, תושב שכונת זייתון בעזה; עמאר אבו סעיד, תושב שכונת סברה בעזה".[2]

מרכז "אל-מיזאן": ישראל הרגה ארבעה פלסטינים תמימים

ארגון זכויות האדם הפלסטיני "אל-מיזאן" מציין כי בתקיפה הישראלית נהרגו ארבע אזרחים פלסטינים תמימים שהלכו לתומם בשדה חקלאי. להלן תיאור האירוע כפי שהתפרסם באתר האינטרנט של הארגון:

"כוחות הכיבוש שיגרו בשעה 23:30 לערך, ביום שני 17.12.07, שני טילי קרקע-קרקע, שכוונו לעבר ארבעה אנשים, שהלכו בשדות חקלאיים מדרום לשכונת זייתון, הנמצאת דרומית לעיר עזה, והרגו את כולם. והם: נאיל רושדי טאפש בן 34; כרים מרוואן אל-דחדוח בן 24; איימן עבד אל-לטיף אל-עילה בן 25 ועמאר אבו אסעיד בן 34".[3]

הג'יהאד האסלאמי: הארבעה נהרגו בעת הכנות לשיגור רקטות 

ארגון הג'יהאד האסלאמי זיהה את ארבעת ההרוגים כפעילים בזרוע הצבאית של הארגון וציין כי הם נהרגו בעת הכנות לשיגור רקטות לעבר ישראל כ"נקמה" על חיסולו של מאג'ד חראזין, מבכירי הזרוע הצבאית של הארגון.

כרים מרוואן מוחמד אל-דחדוח נולד ב-15 במרץ 1984 בשכונת זייתון בעזה. הוא היה בוגר בית הספר התיכון "יאפא", למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת אל-אקצה בעזה, אך לא סיים את חוב לימודיו בשל מעורבותו בפעילות במסגרת גדודי אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. מגיל צעיר נהג לפקוד את מסגד סלאח אל-דין והיה פעיל בשורות הג'יהאד האסלאמי. בתחילת אינתיפאדת אל-אקצה (ספטמבר 2000) עבר אל-דחדוח לפעילות "צבאית" נגד ישראל במסגרת הג'יהאד האסלאמי, אשר כללה, בין היתר, השתתפות בלחימה נגד כוחות צה"ל, הפגזת הישובים הישראליים ברצועת עזה ובישראל, השתתפות ופיקוד על "משימות ג'יהאד" מיוחדות נגד ישראל ופיתוח רקטות לטווח ארוך ששוגרו גם לעבר אשקלון.[4]

נאיל רושדי חוסיין טאפש נולד ב-13 ביוני 1973 בשכונת זייתון בעיר עזה. מגיל צעיר נהג לפקוד את מסגד סלאח אל-דין בשכונת זייתון. בתחילת האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987) הצטרף טאפש לשורות הג'יהאד האסלאמי ונטל חלק בפעילויות השונות של הארגון. בשנת 1992 הוא נעצר בידי כוחות הביטחון הישראליים וריצה תקופת מאסר של שמונה חודשים בגין השתייכות לג'יהאד האסלאמי.  בתחילת אינתיפאדת אל-אקצה חבר טאפש לגדודי אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, והוצב ביחידות המיוחדות בתפקיד של הדרכה והכשרת הפעילים הצעירים בשימוש בנשק ובלימוד טקטיקה צבאית. כמו כן, היה גם פעיל ביחידת הייצור הצבאי ונטל חלק בשיגור רקטות לעבר ישובים ישראליים.[5]

עמאר יוסוף חסן אבו סעיד נולד ב-1975 בעיר עזה. הוא למד בבתי הספר היסודי וחטיבת הביניים של אונר"א, ולאחר סיום תיכון למד חשמל בפקולטה להנדסה באוניברסיטה בלוב. בתום לימודיו האקדמיים בלוב הצטרף אבו סעיד לשורות הג'יהאד האסלאמי ולאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה שובץ ביחידת הייצור הצבאי של הארגון, בה ניצל את הידע שצבר בלימודים בלוב וסייע לפיתוח מערכת השיגור של רקטות.[6]

איימן לוטפי ח'ליל אל-עילה נולד במחנה הפליטים שאטי בעזה ב-13 בפברואר 1975. הוא למד בבית הספר היסודי לבנים בשאטי (אונר"א), בחטיבת הביניים לבנים באל-רימאל (אונר"א) ובבית הספר התיכון אל-כרמל. נהג להתפלל במסגד אל-סוסי בשאטי ולאחר זמן עבר למסגד עסקלאן שנבנה בסמוך לביתו.  אל-עילה הצטרף לשורות הג'יהאד האסלאמי בשנת 1990, ושלוש שנים מאוחר יותר שובץ במנגנון הביטחון של הארגון. בשנת 1997 נעצר בידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. בתחילת אינתיפאדת אל-אקצה חבר לשורות גדודי אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, והוצב ביחידת התצפיות ובכוחות התופסים עמדות לאורך הגבול עם ישראל. בשלב מאוחר יותר הוא הועבר ליחידת הייצור הצבאי של הארגון.

במסגרת פעילותו בגדודי אל-קודס נטל אל-עילה חלק בלחימה נגד כוחות צה"ל שפעלו ברצועת עזה, וביקש ממפקדיו שיאשרו לו לצאת לביצוע פעולת התאבדות. אולם, בקשתו נדחתה לאור חשיבות תפקידו ביחידת הייצור הצבאי. כמו כן, נטל חלק בשיגור רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישובים ישראליים.[7]

על נסיבות הריגתם צוין בהודעות הג'יהאד האסלאמי כי ארבעת פעילי גדודי אל-קודס הגיעו למקום הקבוע ממנו נהגו לשגר רקטות לעבר ישראל, ובעת שהתכוננו לשיגור הרקטות במסגרת "פעולת נקם" על חיסולו של מאג'ד חראזין, פעיל בכיר בגדודי אל-קודס, הם הותקפו בירי טילים ונהרגו במקום.

הג'יהאד האיסלאמי מודה אפוא בפה מלא כי מדובר בפעילים בכירים בזרוע הצבאית של הארגון, המעורבים דרך קבע בטרור ואשר נהרגו בעת שהיו בדרכם בחסות החשיכה (קרוב לחצות) לשיגור רקטות לעבר ישובים ישראליים.

ארגון בצלם בחר להתעלם או לדחות את גרסת הג'יהאד האסלאמי, ויתירה מכך אף נמנע מלציין שמדובר בפעילים בזרוע הצבאית של הארגון. הארגון בחר, מטעמים השמורים עימו, לקטלג את שלושת ההרוגים במסגרת קטגוריה של "יעד להתנקשות" ולא בקטגוריה "הרוגים שהשתתפו בלחימה".

המספר הגדול של טעויות, אי-דיוקים, הטיות והשמטת פרטי מידע חיוניים, כפי שנחשף במאמרי תחקיר רבים בשנים האחרונות באתר האינטרנט של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ובאתר News1, מצביע על כשל יסודי באגף המחקר של בצלם, מתודולוגיה מחקרית ירודה, היעדר בקרה עצמית ראויה ואי-הפקת לקחים מליקויים קודמים, ומציב סימן שאלה גדול על מהימנות הפרסומים שמפיץ הארגון. תמונת-מצב זו מחייבת להימנע מלסמוך בעיניים עצומות על דיווחי בצלם, להתייחס אליהם בגישה זהירה וביקורתית ולבודקם בדקדקנות.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה


[1]          https://old.btselem.org/statistics/hebrew/Casualties_Data.asp?Category=17®ion=GAZA&sD=29&sM=09&sY=2000&eD=26&eM=12&eY=2008&filterby=event&oferet_stat=before

[2]    https://www.pchrgaza.org/files/w_report/arabic/2007/pdf/weekly%20report%2050.pdf

[3]    https://www.mezan.org/ar/details.php?id=584&ddname=IOF&id_dept=9&id2=9&p=center

[4]    https://www.saraya.ps/index.php?act=Show&id=12352

[5]    https://www.saraya.ps/index.php?act=Show&id=3161

[6]    https://www.saraya.ps/index.php?act=Show&id=12363

[7]    https://www.saraya.ps/index.php?act=Show&id=12357

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close