בעוד מאמצי התיווך במשבר של קטאר עם מדינות ערב התחדשו לאחר סיום עיד אלפיטר, גובר החשש בקרב "הרביעייה הערבית" (מצרים, סעודיה, מאע"מ ובחריין) כי שליט קטאר השיח' תמים בן חמד נתון תחת השפעה חזקה של איראן וטורקיה, המעוניינות בהמשך המשבר והכשלת חזרת קטאר לחיקן של מדינות ערב.
שתי המדינות שלחו כוחות צבאיים לשמור על ארמונו של שליט קטאר בדוחא מחשש להפיכה צבאית אך הנוכחות של כוחות אלה מאפשרת להן להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות במשפחה השלטת בקטאר.
איראן
היוהרה של שליט קטאר השיח' תמים בן חמד הובילה אותו לזרועותיה של איראן אשר מחפשת "דריסת רגל" בקטאר כדי לנסות להרחיקה מהציר הסוני בראשות סעודיה ולהשתלט על משאביה הכלכליים.
השבוע שוחח שליט קטאר בטלפון עם נשיא איראן רוחאני לרגל עיד אלפיטר והביע נכונות לשת"פ מלא עם איראן בכל התחומים.
שליט קטאר התעלם לחלוטין מהדרישה של "הרביעיה הערבית" מקטאר להוריד את דרג הייצוג הדיפלומטי באיראן בתוך 10 ימים ולגרש מקטאר את כל הגורמים הקשורים ל "משמרות המהפכה" האיראניים ולהפסיק כל שיתוף פעולה צבאי או מודיעיני עם איראן.
שר החוץ האיראני ג'וואד זריף יצא למסע במדינות אירופה לגייס תמיכה בעמדותיה של קטאר.
איראן הייתה המדינה הראשונה במזרח התיכון שהתייצבה לצדה של קטאר במשבר, היא שלחה ב-19 ביוני שליח מיוחד שהביא לשליט קטאר מסר תמיכה בע"פ מנשיא איראן רוחאני.
השליח הוא חוסיין ג'אברי אנצארי, עוזר שר החוץ האיראני לעניינים ערביים ואפריקניים.
שר החוץ של קטאר,מוחמד בן עבד אלרחמן אלת'אני, נתן ביטוי ליחס של קטאר לאיראן בראיון בסוף החודש שעבר לעיתון "ערב ניוז" ואמר:
"חובה עלינו שיהיה לנו קשר חיובי עם איראן המבוסס על שכנות טובה ואי התערבות בענייני האחרים, עלינו לנהוג כבוד באיראן ולחלוק עמה בכמה מהמשאבים, אינני סבור שיש מדינה אחת ממדינות המפרץ שאיננה מעוניינת ביחסים טובים עם איראן".
בחודש אוקטובר 2015 חתמה קטאר עם איראן על הסכם למלחמה בפשעים במים הטריטוריאלים של שתי המדינות ואף בירכה על החתימה של איראן על הסכם הגרעין.
לאיראן וקטאר יש אינטרסים כלכליים משותפים, שתיהן שותפות בשדה גז במימי המפרץ המשתרע על 9700 קמ"ר, 6000 קמ"ר הן בבעלותה של קטאר ואילו 3700 קמ"ר בבעלותה של איראן.
במשבר הנוכחי פנה שליט קטאר לאיראן בבקשת עזרה והיא שיגרה יחידות של "משמרות המהפכה" לדוחא כדי לאבטח את ארמונו של השיח' תמים בן חמד מפני אפשרות של הפיכה.
עפ"י דיווחים שונים באמצעי התקשורת הערביים, הכוחות האיראנים נכנסו לקטאר באשרות כניסה פקיסאטניות והם לבושים במדים של צבא קטאר.
גורמים מצרים טוענים כי הגנרל האיראני מחמד עלי ג'עפרי, מפקד כוחות "משמרות המהפכה" של איראן הפך לשליטה של קטאר בפועל ויש לו השפעה גדולה על מערכת קבלת ההחלטות של שליט קטאר.
טורקיה
טורקיה הינה בת ברית של קטאר ושתיהן דוגלות באידיאולוגיה של "האחים המוסלמים" ומארחות בדוחא ובאיסטנבול בכירים מתנועות "האחים המוסלמים" וחמאס.
למרות הברית האידיאולוגית ביניהן, לטורקיה יש שאיפות להשתלט על קטאר מימים ימימה והנשיא ארדואן חולם להקים אימפריה עות'מאנית חדשה שתכלול גם שליטה על קטאר.
בין קטאר לטורקיה קיים הסכם לשיתוף פעולה צבאי מ2002 אבל בדצמבר 2015 חתמו שתי המדינות על הסכם נוסף להקמת בסיס צבאי טורקי בקטאר.
כאמור,טורקיה מעוניינת אף היא ב"דריסת רגל" בקטאר, היא חתמה על הסכם הבנות לייבוא גז טבעי ממנה והייתה שמחה להשתלט על קטאר ועל משאביה כדי להיפטר מתלותה באספקת גז מרוסיה.
טורקיה שלחה מאז פרוץ המשבר 3000 חיילים לקטאר, התירוץ הרשמי של קטאר וטורקיה הוא שהחיילים נועדו להגן על קטאר מפני התקפה חיצונית בהתאם להסכם הצבאי בין שתי המדינות.
אולם, המטרה האמיתית של כוח הצבא הטורקי היא להגן על שליט קטאר מפני האפשרות של הפיכה נגדו ולמעשה להגן עליו מפני בני עמו.
לסיכום: עפ"י גורמים ערבים, "הרביעייה הערבית" חוששת כי איראן וטורקיה סיכמו בינהן על תוכנית אסטרטגית לחלק את אוצרות הטבע של מדינות המפרץ, קטאר אמורה להיות המדינה הראשונה בתוכנית הזו מכיון שקל להשתלט עליה מבחינה צבאית כששוהים בה כוחות צבא של איראן וטורקיה.
הנוכחות הצבאית של אירן וטורקיה בקטאר מאפשרת להן להתיש את שליט קטאר באופן הדרגתי ולהחלישו עד להשתלטות מלאה על הנסיכות וחלוקת השלל בינהן.
החוצפה של נשיא טורקיה אדואן באה לידי ביטוי בתחילת המשבר כשהציג את עצמו כ "מתווך נייטרלי", הוא אף נפגש עם מלך סעודיה, סלמאן בן עבד אלעזיז והציע לו להקים בסיס צבאי טורקי, בסעודיה. לאחר שנדחה, תקף הנשיא ארדואן את הדרישות של "הרביעייה " מקטאר וטען כי הן "מהוות הפרה של החוק הבינלאומי".
כווית, לעומת טורקיה, נחשבת ל"מתווך הוגן" ומסורתי בקרב מדינות ערב שאין לה שום אינטרס להשתלט על שום מדינה ערבית, לכן גם קטאר וגם מדינות ערב מוכנות שהיא תמשיך במלאכת התיווך שהגיעה בינתיים למבוי סתום.
