התראות

בוחנת גבולות: הביטחון האירני מגיע לשיא

האירנים, במשך שנים, בונים את יכולתם הצבאית ללוחמה בעצימות נמוכה מול ארה"ב וישראל • בהיעדר תגובה ממשית למדיניות ההסלמה המבוקרת מצדה של אירן, יש ממה לחשוש גם בנושא הגרעין • כדאי לשים לב: האירנים בוחנים גם את התגובה שלנו לירי רקטות מלבנון • פרשנות
שיתוף

עניינים

המשטר האסלאמי הקיצוני באירן מנסה שוב להביא להסלמה מבוקרת מול ישראל כדי להרתיע את הממשלה החדשה מלהמשיך בביצוע התקיפות על יעדים אירניים בסוריה, ובמקביל מנהל מדיניות דומה מול ארצות הברית כדי לשכנע את הממשל האמריקני להגמיש את עמדותיו בסוגית החזרה להסכם הגרעין.

 

שלושה גורמים לתוקפנות האירנית

ראשית, תחושת המצוקה הגוברת של אירן הן על רקע המשך הסנקציות האמריקניות, עקב הסירוב האמריקני לקבל את המתווה האירני לחזרת ארצות הברית להסכם הגרעין, הן בשל התקיפות המיוחסות לישראל הפוגעות בתשתיות אירניות הקשורות לגרעין ובמאמץ האסטרטגי של אירן להתבסס בסוריה ולהעצים דרכה את חיזבאללה, והן לאור חוסר השקט באירן ובמדינות בהן יש לה מידה רבה של שליטה או השפעה (סוריה, לבנון, תימן ועירק).

שנית, ההנחה האירנית כי התגובות להסלמה מצדה תהיינה מוגבלות. זאת משום שליריבותיה של אירן אין עניין בהסלמה והן אף חוששות ונרתעות ממנה. העדויות לכך הולכות ומצטברות בטהרן כל העת. הפסקת הפיקוח הבין לאומי על מתקני הגרעין, בשעה שאירן ממשיכה בפיתוח מרכיבים ביכולת לייצר נשק גרעיני וצוברת אורניום מועשר ברמות גבוהות, לא גררה שום תגובה. כך גם הניסיון לחטוף פעילת אופוזיציה מניו יורק, הפגיעה במפגינים מבית, ירי הרקטות מלבנון לשטח ישראל והתקיפות הנמשכות על יעדים אמריקניים בעירק, שהובילו דווקא להחלטה אמריקנית לצמצם את הפעילות הצבאית בעירק במקביל להוצאת הכוחות הבין לאומיים מאפגניסטן.

ההקלטות שמעידות: אירנים השתלטו על הספינה
כל אלו, יחד עם ההקפדה של ממשל ביידן שלא לומר כי בהקשר הגרעיני האירני כל האפשרויות (כולל הצבאית) עומדות על הפרק וכי ארצות הברית לא תאפשר לאירן להשיג יכולת לייצר נשק גרעיני (ולא תמנע רק הצטיידות אירנית בנשק כזה), נתפסים באירן כביטויים לחולשה אמריקנית ולגבולות הפעילות הישראלית. גם התגובה הבין לאומית הרפה לבחירת ראיסי, בעיקר מצד האירופים, וההתגייסות של רוסיה להגן על אירן, כולל נכונות ליירט בעצמה טילים שישראל משגרת לעבר יעדים אירניים בסוריה, מחזקים תחושה זו.

"ההליכה על הסף, על בסיס המוכנות לעימות נמוך עצימות, היא האופציה הנבחרת של אירן כל עוד ארצות הברית איננה מקבלת את המתווה האירני לחזרה להסכם הגרעין".

לבסוף, אירן בטוחה ברמת המוכנות הגבוהה שלה ללוחמה נמוכת עצימות וא-סימטרית מול ארצות הברית וישראל. מזה שנים רבות בונים האירנים את כוחם הצבאי לסוג כזה של לחימה. הם מכירים בקושי שלהם להתמודד מול מעצמות קונבנציונליות כאלה באותו מישור, לכן הם שמים את יהבם לא על פיתוח והצטיידות של אמצעי לחימה יקרים כמו מטוסים וטנקי מערכה. במקום זאת, הם משקיעים בטילים ורקטות, כולל טילים בליסטיים וטילי שיוט, ובמטוסים ללא טייס מהסוגים ששימשו לתקיפת מתקני הנפט הסעודים ובהם נעשה שימוש בתקיפת הספינה MERCER STREET.

באירן משקיעים גם בספינות נפץ מהירות ובפיתוח יכולות סייבר מתקדמות. את האמצעים האלה הם משווקים לצבא הארגונים הסרים למרותם ברחבי האזור ומשתמשים בהם לקידום יעדיהם המשותפים, תוך שהם מנסים לשמר יכולת להכחיש את אחריותם הישירה לפעולות שמבצעים ארגונים אלו. משחק מלחמה שנערך לאחרונה בוושינגטון הגיע למסקנה שיש גרעין משמעותי של אמת בהנחה האירנית, מה שחייב את האמריקנים לחשב את דרכם מחדש.

המחויבות הישראלית שלא לפעול נגד אירן ללא תיאום עם ארצות הברית, במיוחד תחת ממשל ביידן השונא סיכון, עלולה להעצים עוד יותר את הביטחון האירני.

אוניה בבעלות ישראלית שהאירנים שיגרו לעברה טיל
אוניה בבעלות ישראלית שהאירנים שיגרו לעברה טיל

סביר, לאור כל זאת, שאם שום דבר לא ישתנה, התעוזה האירנית תלך ותגבר ואולי אף תוביל את אירן קרוב מאוד להשגת היכולת לייצר נשק גרעיני ראשון. זה אמנם לא המצב הרצוי לאירן, המעדיפה את הסכם הגרעין המבטיח לה נתיב בטוח ונעדר דאגות להשגת יכולת להצטייד בארסנל גדול של נשק גרעיני בתוך 10 שנים. עם זאת, ההליכה על הסף, על בסיס המוכנות לעימות נמוך עצימות, היא האופציה הנבחרת של אירן כל עוד ארצות הברית איננה מקבלת את המתווה האירני לחזרה להסכם הגרעין. אירן מקווה שבסופו של דבר בוושינגטון יתקפלו.

אז מה צריך לעשות?

ראשית, לא למצמץ. ישראל צריכה להמשיך לפעול בנחרצות לסיכול פרויקט הגרעין האירני ולפגוע במאמץ האירני להתבסס בסוריה ולספק לחיזבאללה נשק מתקדם. ארצות הברית, מצדה, צריכה לעמוד על תביעותיה מאירן.

שנית, וחשוב אף יותר, יש להבהיר לאירן שמדיניות ההסלמה המבוקרת כרוכה במחיר כבד ובלתי צפוי. כך עשה הממשל הקודם בארצות הברית כשפגע בקאסם סלימאני וגם כעת, לאחר שהאירנים הרגו אזרח בריטי ואזרח רומני חפים מפשע, חייבת לבוא תגובה חריפה. ישראל יכולה לתרום לכך באמצעות הנכסים המודיעיניים שלה, שכבר משחקים תפקיד בהוכחת האחריות האירנית לתקיפת המיכלית – הוכחה המאפשרת להניע פעולה אמריקנית–בריטית לא פרופורציונלית משותפת, שיכולה לכלול מעבר לסנקציות נוספות גם פעילות קינטית במרחב הימי או היבשתי או פעולה בתחום הסייבר. זאת, כדי להבהיר לשליטי אירן, בעיקר עם כניסתו של ראיסי לתפקידו, שארצות הברית לא תפעל על פי ההיגיון האירני.

מעבר לתגובה זו, חשוב לנסות לשכנע את האמריקנים כי התקרית חושפת את פרצופה האמיתי של אירן. יש למנף את ההזדמנות שיצרה התקיפה האירנית כדי להביא את ארצות הברית לחדש את הלחץ על אירן בנושא הגרעין – להצהיר שכל האפשרויות עומדות על הפרק כדי למנוע מאירן השגת יכולת לייצר נשק גרעיני, ולתבוע מאירן לקבל הסכם גרעין ארוך טווח המבטיח פיקוח של ממש על תכנית הגרעין שלה. חזרה להסכם הגרעין תחת ההסלמה האירנית היא מסוכנת מאוד לישראל ולעולם כולו. על ישראל לפעול בעניין זה בשיתוף פעולה מלא עם האמירויות, בחריין וסעודיה.

בה בעת יש להגביר את המוכנות והדריכות לסיכול מאמצים אירניים נוספים בכל החזיתות והתחומים. אין די ביכולת המרשימה לאתר את השיגור של המל"ט האירני שתקף את הספינה, צריך להפעיל מנגנון משותף עם האמריקנים שיאפשר לצי החמישי ליירט את המל"ט במעופו. במבצע 'שומר חומות' סיכלה ישראל 8 מזל"טים של תקיפה, הודות לסגירת מעגל מהירה. חשוב לפתח יכולת כזו מול ארצות הברית. שיתוף הפעולה עם ארצות הברית חיוני במיוחד מכיוון שהאירנים בחרו זירות פעילות בהן יש להם יתרון יחסי. לפיכך, ישראל נדרשת לשיתוף פעולה עם ארצות הברית גם כדי להגן על יעדים הקשורים אליה או לאזרחיה.

לבסוף, חשוב לשמר את יכולת הפעולה העצמאית של ישראל מול אירן. זהו מרכיב חיוני הן בהרתעה והן ביכולת למנוע מאירן השגת יכולת לייצר נשק גרעיני. דניס רוס הציע לאחרונה שארצות הברית, ביוזמתה, תבנה יכולת ישראלית עצמאית לפגוע בתשתיות הגרעין האירניות בכך שתמכור לה את ה-MOAB – הפצצה המיועדת לפגוע בתשתיות הגרעין התת-קרקעיות ותחכיר לה מטוסי תקיפה כבדים מדגם בי-52, הנדרשים לנשיאת הפצצה. זו הצעה מפתה במבט ראשון, אבל כדאי לחשוב פעמיים לפני אימוצה, מחשש שזה יתפרש כוויתור של ארצות הברית על אופציית תקיפה אמריקנית עצמאית. הגרעין האירני הוא בעיה אסטרטגית היכולה להפוך לקיומית עבור ישראל, אבל הוא איום אסטרטגי מהמעלה הראשונה עבור ארצות הברית והמערכת הבינ"ל. על ישראל להמשיך ולפתח בעצמה את התכנית העצמאית שלה לפגיעה בתוכנית הגרעין האירנית.

פורסם באתר N12

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close