ביקורת חריפה ביותר על מדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל ותהליך השלום עמדה במרכזו של כנס שערך המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה היום (שלישי) בעיר הבירה בסוגיית המעורבות האירופית במימון ההתנחלות הבדואית הלא חוקית בחאן אל־אחמר. בכנס, שכותרתו הייתה "חאן אל־אחמר כמקרה מבחן ליחסי ישראל – אירופה", נכחו שגרירים ממדינות האיחוד האירופי.
מנכ"ל משרד החוץ לשעבר ונשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ד"ר דורי גולד פנה בדבריו בתחילת הכנס לאירופאים. בהקשר למימון האירופי בחאן אל־אחמר הוא הצהיר: "אתם לא יכולים להיות מעורבים בתהליך השלום ולחבל בו. האיחוד האירופי חתום כעד על הסכמי הביניים בין ישראל לבין הפלשתינים, המוכרים יותר כהסכמי אוסלו ב'. ההסכם מגדיר במפורש את החלוקה של שטחים ואחריות עליהם בין ישראל לרש"פ. חאן אל־אחמר ממוקם במקום חשוב לישראל מבחינה ביטחונית כחלק מן הגישה אל כביש הבקעה. אם האיחוד האירופי מבקש להסיר את חתימתו כעד מן ההסכם – חשוב שיודיע זאת".
ד"ר גולד הדגיש בדבריו את התרומה הישראלית לביטחון האירופי ואמר: "ישראל היא קרוב לוודאי המדינה עם המודיעין הטוב ביותר שקיים על דאעש. אנחנו בוחרים להזהיר ולשתף את המידע עם מדיניות אירופה על מנת להציל את החיים של אזרחי אירופה".
נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הסביר לשגרירים שנכחו באולם כי ישראל עוזרת למצרים מול דאעש בסיני, לא רק מתוך אינטרס שלה, אלא גם על מנת למנוע מהמשטר לקרוס, דבר שיגרור אחריו סכנה ברורה ומיידית לנוצרים הקופטים שנמצאים במדינה ועלול לגרור אחריו גל פליטים שני ממצרים של מיליוני אנשים.
"אירופה – כמו סכיזופרן"
חוקרת המרכז ובעבר חברת הפרלמנט האיטלקי פיאמה נירנשטיין, שספרה החדש "משימה בלתי אפשרית? יחסי ישראל-אירופה" הושק בכנס, העריכה בדיון כי באירופה חל שינוי עמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בסוריה ובעיית הפליטים שנוצרה עקב כך. עם זאת, לדבריה, הבעיה טמונה ביחס האיחוד האירופי לישראל.
"ההרגשה היא כמו של סכיזופרן", הדגישה נירנשטיין. "מצד אחד נותנים מתנות לישראל, מחפשים את שיתופי הפעולה עם ישראל, ומצד שני בכל פעם שחותמים על הסכם דוגמת 'הוריזן 2020', מחפשים איך להעניש את ישראל". נירנשטיין הביעה תקווה כי השינוי ביבשת יורגש יותר לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי בחודש מאי הקרוב.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הצביע גם הוא על בעיית המדיניות הצבועה של האיחוד האירופי כלפי ישראל. קופרווסר סיפר כי במסגרת פגישותיו עם נציגים אירופאים הוא מעלה את הסוגיה של התשלומים למחבלים ולבני משפחותיהם.
לדבריו, הניסיון הפלשתיני להסית את התקציב לתשלום מתוך תקציב אש"ף ולא מתוך תקציב הרש"פ, הספיק לקובעי המדיניות האירופאים והם בוחרים להתעלם מכך מרצון. "אירופה אמורה לעודד את תהליך השלום ולא לעודד את הטרור", אמר והוסיף: "אירופה בוחרת להתעלם במודע מכך שלאחר הסכם הגרעין, איראן לא שינתה את מדיניותה ואף הפכה להיות שחקן אקטיבי יותר בזירה המזרח תיכונית והעולמית במובן של הפצת טרור והשתלטות הגמונית".
איטליה: "יש להביט אל העתיד"
מנכ"ל "הוועד היהודי האמריקני" דניאל שוומנטל אמר באירוע כי אירופה בוחרת להסתכל על ישראל רק מפריזמה אחת והיא הסכסוך הישראלי-פלשתיני ונוקטת בחד צדדיות בנושא זה.
"אני לא שמעתי מנהיג אירופאי אחד שהודה לישראל על תרומתה לביטחון של אזרחי מדינתו בסיכול פיגועי טרור. אני לא שמעתי מנהיג אירופאי אחד שאומר שהעברת כספים למחבלים ובני משפחותיהם היא דבר לא מקובל על האיחוד", אמר שוומטנל שגם תקף את האיחוד על שהוא מתערב במדיניות הביטחונית והפנימית של ישראל. לדבריו, "האיחוד האירופי פוחד להפעיל לחץ על הפלשתינים ופוחד לדרוש מהם לעשות צעדים כלפי חזרה אל שולחן המשא ומתן. גישה זו דווקא מעודדת את המשך הטרור".
שגריר איטליה בישראל ג'אנלואיג'י בנדטי היה ראשון המגיבים לדברים הקשים וביקש להדגיש את השינוי העובר על אירופה ואמר כי יש להביט אל העתיד לאחר הבחירות האירופיות במאי הקרוב ולקוות לשינוי גישה של האיחוד כלפי ישראל.
גם שגריר בלגיה בישראל, אוליבר בל, בחר לדבר על המשותף בין הצדדים ועל הערכים המשותפים. "האיחוד האירופי מבקש להביא שלום למזרח התיכון כמו שהוא הביא שלום לאירופה כבר 70 שנים. אנו מנסים לעשות את המיטב על בסיס של שתי מדינות לשני עמים וביסוס ביטחון לצדדים", אמר שגריר בלגיה.
עוד הוסיף השגריר כי שני הצדדים צריכים לעשות שינויים כדי שהאיחוד יוכל לתרום לצעד זה. השגריר הבלגי טען כי האיחוד האירופי מממן את אונר"א וארגונים נוספים על מנת למנוע כאוס. השגריר הנורבגי האנס ברואר, שארצו אינה חברה באיחוד האירופי, אמר כי על ישראל והאיחוד להמשיך את הדיאלוג על בסיס המשותף בין המדינות והביע את מורת רוחו מהנימה החד צדדית בדיון.
פורסם ב"ישראל היום".
