התראות

אירופה אירופה

האם אכן כל מדינות אירופה מחזיקות בקו אחיד נגד ישראל, ומה הסיכוי שמצב היחסים עם היבשת הישנה ישתנה
שיתוף
הפגנות בלונדון על רקע המצב בעזה
הפגנות בלונדון על רקע המצב בעזה

עניינים

אירועי הימים האחרונים בגבול עזה חושפים שוב את פניה של אירופה בכל הקשור לעימות הישראלי-פלשתיני. בזה אחר זה נקראו השבוע שגרירים, בעיקר במדינות המזוהות כאנטי ישראליות מובהקת או כצבועות ברמה הבינלאומית, לשיחות הבהרה בנוגע לנעשה בגדר.

הצביעות הזאת הגיעה לשיאים מיד לאחר חנוכת השגרירות האמריקנית בישראל. שרת החוץ של האיחוד האירופי פרסמה הודעה ובה כמובן יצרה את השוויון הקדוש בעיניה. "עשרות פלשתינים, כולל ילדים, נהרגו ומאות נפצעו מירי ישראלי היום, במהלך הפגנות המוניות מתמשכות סמוך לגדר בעזה. אנו מצפים שכולם יפעלו באיפוק רב כדי למנוע אובדן חיים נוסף. על ישראל לכבד את זכות המחאה של הפלשתינים ואת עיקרון המידתיות בשימוש בכוח. חמאס ומנהיגי ההפגנות בעזה חייבים להבטיח שהן יישארו בלתי אלימות לחלוטין ולא ינוצלו", אמרה מוגריני.

השורות הבאות היו מקוממות יותר. "בימים אלה, ישראלים ופלשתינים כאחד מציינים רגעים חשובים לאומות שלהם. לכל צד בסכסוך הזה יש טענות ושאיפות לגיטימיות שצריך להכיר בהן", דברי מוגריני, שלמעשה השוותה בין חגיגות העצמאות הישראליות ובין הנכבה הפלשתינית. ומה לגבי ירושלים? "ירושלים היא עיר קדושה ליהודים, למוסלמים ולנוצרים. הקשר של העם היהודי לירושלים אינו ניתן לערעור, ואין להכחישו. כך גם לגבי הקשרים של העם הפלשתיני לעיר", אמרה שרת החוץ האירופית.

השאלה שמטרידה לא מעט ישראלים בעקבות הדברים הללו היא מדוע זו התפיסה השלטת באירופה, והאם נכונה הטענה שהאירופים תמיד יעמדו לצד מי שמתעמת עם מדינת ישראל. מתברר שהתחושה שאירופה אינה אוהבת את ישראל, בלשון המעטה, היא לא נחלת אנשים בודדים בלבד. פיאמה נירנשטיין, עיתונאית וסופרת ומי שהייתה חברת הפרלמנט האיטלקי וסגנית יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט, מכירה את הסוגיה לעומק. כיום היא משמשת ראש הפרויקט הבוחן את יחסי ישראל ואירופה במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

"יש כמה סיבות למה אירופה אף פעם לא יכולה להיות באמת בעד ישראל, אפילו אם הם מעמידים פנים מפעם לפעם שאכפת להם מאוד מיהודים או ממדינת ישראל", אומרת נירנשטיין ל'בשבע'. לדבריה הסיבות למצב המתמשך עמוקות, ונעוצות בהיסטוריה ובנרטיב האירופי. "ראשית, באירופה יש רבים שכשהם חושבים על השואה הם עדיין מאמינים שהייתה לה סיבה, שלא סתם התנפלו על היהודים. הם לא יאמרו זאת, אבל אירופה מעדיפה לחשוב שהיהודים הם עם שעשה דברים רעים בהיסטוריה האירופית".

ומה הסיבות הנוספות?

"אירופה מנסה להתעלות מעל ללאומיות, דתיות ומלחמות. ישראל היא אומה לאומית עם שיוך דתי מסוים, גם אם יש רבים שאינם דתיים, והיא גם נאלצת להילחם על קיומה. כל זה יוצר ריחוק של האירופי הממוצע מאיתנו. כמובן שיש גם סיבות פוליטיות. יש הרבה מדינות באירופה שחושבות באופן שונה זו מזו, ואחד הנושאים היחידים שהם מצליחים למצוא הסכמות לגביו הוא הגינוי לפעילות של ישראל. אירופה גם חוששת מאוד מהעולם המוסלמי, הן מהטרור והן מהביקורת, וחלק מהעניין שלה בריחוק מישראל נעוץ במחשבה שכך הם ימצאו חן בעיני המוסלמים".

כעס על ארצות הברית

נירנשטיין חושבת שמיותר להשקיע עכשיו עוד מאמצים בהתחבבות על מדינות אירופה, כי ישנו תהליך מקביל שבסוף יכריח אותה לשנות את התנהלותה. "ייקח הרבה זמן לשנות את הנרטיב האירופי. מנגד, אנחנו אהודים בעולם. באפריקה ובאמריקה אוהבים אותנו, חלק לא קטן ממדינות ערב אוהבות אותנו, וזה ישפיע על האירופים ויחלחל. צריך לשים לב שבכל מדינות אירופה ככל שמפלגות השמאל שם משפיעות יותר על המדיניות, כך אותה מדינה יותר נגדנו. אבל בסופו של דבר אירופה תימשך אחרי הקו שארצות הברית מובילה, כי למרות הכעס על האמריקנים הם לא יכולים לשרוד בלי ארצות הברית", היא מסכמת.

פרופ' אייל זיסר מנתח גם הוא את הסיבות לכך שאירופה לא מצליחה להבין את ישראל. "עם אירופה יש בעיה בסיסית. יש שם מיעוט מוסלמי גדול שעמדותיו מחלחלות לדעת הקהל ולדעת המנהיגים. באירופה חוששים שאם לא ירצו את הקהל הזה באמירות שליליות כלפי ישראל, אז המוסלמים שם יתפרעו או ינסו באמצעות הצבעה לשנות סדרי עולם. בנוסף לכך, האירופאים תלויים בעולם הערבי לסחר, כפי שבעבר היה עם הנפט, והם מעריכים שתמיכה בישראל תפגע באינטרסים שלהם".

אנטישמיות היא גם חלק מהעניין?

"מצד אחד אירופה עדיין חיה את האסון שאירע בשואה, ועכשיו היא מתחרטת. מצד שני העובדה שהיא מכה על חטא מובילה אותה לחוש הזדהות עם מעשים רעים אחרים בעולם, ומבחינתם המקום שבו קורה משהו רע שהם יכולים להצטער עליו, הוא אצל הפלשתינים. בתת המודע האירופי הם אומרים לעצמם שהם אלה שגרמו לסבל הזה, כי בגללם היהודים הגיעו לארץ ישראל והפלשתינים שילמו מחיר. כמובן, לזה אפשר להוסיף את האנטישמיות הבסיסית, שכשאתה מלכלך על ישראל אז בעצם אתה מנקה את עצמך מאחריות. מכאן זה יכול רק להקצין".

אירופה תמיד תישאר בעמדה שלא מחבבת את ישראל?

"לאירופה יש עמדה בסיסית שהיא לא נוחה לישראל. אפשר כמובן לומר שזו לא כל אירופה, ולעיתים דווקא התגברות האסלאם מביאה להבנה טובה יותר של ישראל, אבל ככלל יש באירופה הלך רוח כזה ומרגישים אותו פעם אחר פעם. לכל זה אפשר להוסיף את הכעס על ארצות הברית ששורר באירופה, ומכיוון שהם לא יכולים לצאת נגד ארצות הברית, אז הדרך שלהם להתמודד עם הכעס היא להוציא את העצבים על בת הברית של אמריקה – ישראל".

כמו נירנשטיין גם פרופסור זיסר חושב שאין הרבה מה לעשות עם הבעיה הזאת. "הקשרים הבסיסיים הם טובים בסך הכול, וצריך להתמיד בהם ולהמשיך להתמודד עם המצב". הוא מציין עוד כי באירופה, בניגוד לארצות הברית, אין ארגוני תמיכה ביהודים שמשפיעים באופן מאוד משמעותי על הממשלות. "אין שם לובי יהודי כמו בארצות הברית שמביא את האמריקנים להסתכל על אירועים בצורה אחרת".

הישן מול החדש

רוברט זינגר, מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, שהה בחודשיים האחרונים ברבות מבירות אירופה, ומחזיק רשת של נציגים מתנדבים יהודים מטעמו שמנסים ליצור את הלובי החסר שעליו מדבר פרופ' זיסר. זה עוד רחוק מלהיות דומה לאיפא"ק, אבל גם להם יש הישגים. זינגר מציין כי לדעתו קשה לדבר על אירופה כגוף אחד. "אירופה זו לא מקשה אחת, והיא בוודאי לא נוהגת כמקשה אחד ברמה הדיפלומטית הכוללת ועוד יותר ביחסים עם ישראל. צריך לזכור שמעבר לאיחוד האירופי כגוף, יש גם מדינות בודדות שכל אחת מובילה קו משלה".

זינגר מציעה קו חלוקה בסיסי בין אירופה הוותיקה והישנה של המערב, שפחות אוהדת את ישראל, ובין כוחות חדשים יותר במדינות המזרח, שם היחס טוב יותר. לדבריו, גם עם המדינות "הוותיקות", כהגדרתו, המצב אינו רע מאוד. "כשאתה מדבר עם המנהיגים במדינות האלה, ברמה של יחסים מדיניים – המצב עם ישראל נמצא ברמה טובה מאוד. איפה מרגישים את הבעיה? במוסדות בינלאומיים, ששם הרבה פעמים מדינות אירופה מצביעות כקבוצה אחת נגד ישראל. ועדיין, לדעתי גם שם מורגש שינוי לטובה".

לזינגר יש כמובן גם דוגמאות. "שרת החוץ האירופית רצתה להוציא הצהרה נגד העברת השגרירות, אבל רומניה, הונגריה וצ'כיה התנגדו לה. פולין, הונגריה, רומניה ויוון מסכלות מדי פעם הצעות אנטי-ישראליות, במיוחד במקומות שבהם דרוש קונצנזוס". לדבריו, הבעיה האירופית הגדולה ביותר היא חוסר הבנה של מה שקורה בישראל, ואיך נראים האירועים מנקודת מבט יותר ברורה. "אנחנו צריכים לעשות המון דברים בתחום ההסברה, בנוסף למה שנעשה כיום. לא רק ברמה הדיפלומטית, אלא בעיקר בתקשורת במדינות האלה. לפעמים העמדה נובעת מחוסר היכרות של המצב בשטח", אומר זינגר.

הצוותים של הקונגרס היהודי העולמי נותנים מענה בהרבה מאוד מקומות באירופה. כך, לקראת האירוויזיון כשהיו מתקפות BDS נגד הזמרת הישראלית, הפעיל הקונגרס ברשתות החברתיות מערך הפוך שהביא לתמיכה חסרת תקדים בה. זינגר עצמו נפגש כמעט בכל שבוע עם בכירים אירופיים, והארגון שבראשו הוא עומד מפעיל רשת של 230 מתנדבים "מהטובים שיש לעם היהודי", כהגדרתו. הם עוברים הכשרה שוטפת, ומייצגים את עמדותיה של ישראל בהרבה מאוד מוסדות בינלאומיים. הם פועלים באירופה ובמקומות אחרים בעולם כדי להשפיע, ועושים זאת גם דרך התקשורת באמצעות כתיבת מאמרים שמתפרסמים ומגיעים לאירופי הממוצע שמקבל נקודת מבט נוספת ושונה.

במערכת המדינית מסתכלים על המצב באופן דומה לזינגר. גם שם מחלקים בין אירופה הקלאסית, שבדרך כלל מובילה קו שמגנה את ישראל בצמתים רבים ולעיתים אף נחשב בעיני הגורמים המדיניים כפרו-פלשתיני, ובין מזרח אירופה, שם לא רק שמספר גדול של מדינות תומך בישראל, אלא שתיים מהן – צ'כיה ורומניה – אף פועלות כדי להעביר את השגרירויות שלהן לירושלים.

בכיר מדיני אומר ל'בשבע' שבשורה התחתונה האיחוד האירופי כגוף הפך להיות "אסופה של ממורמרים שמטיפים מוסר לכל העולם, שמשתדל פחות ופחות לקחת אותם בחשבון. מדינות אירופה בחלקן עדיין מוציאות הודעות גינוי ומחאה, אבל כל הסיפור נגמר בהודעות ובמלל. הם לא עושים ולא יעשו מעשים, כי כל מעשה עלול לחזור אליהם כמו בומרנג", אומר הגורם.

גם להערכתו בטווח זמן של שנים אירופה תעבור מהפך. "האירופים סובלים מהטרור ומתחילים להבין אותנו. יגיע היום שבו הם ישנו את הגישה. העולם משתנה, ונכון לעכשיו המומנטום בצד התמיכה בנו. כשזה יהיה גל מספיק גדול, לאירופה לא תישאר ברירה אלא להצטרף אליו", מסכם הגורם.

פורסם ב"בשבע".

 

 


 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close