נסיגת אחרוני החיילים האמריקנים מעיראק השבוע מעלה את השאלה מהו התפקיד שתמלא בגדד בחזית המזרחית של ישראל. היסטורית, עיראק היתה תמיד מדינת עימות. פעם אחר פעם, ותחת ממשלות שונות, שיגרה עיראק חיל משלוח שהורכב משליש סדר הכוחות היבשתי שלה למלחמות נגד ישראל.
ב-1948 וב-1967 הם חצו את שטח ירדן וב-1973 הם הצטרפו לחזית הסורית בגולן. ב-1991 שיגר סדאם חוסיין 39 טילים נגד ישראל. תבוסתו של סדאם ב-1991 ונפילתו ב-2003 סילקו את הגורם העיראקי מהשיקולים האסטרטגיים של ישראל למשך 20 שנה.
כיצד יש להתייחס לעיראק כעת, עם נסיגת הכוחות האמריקניים?
התפקיד שתמלא עיראק במזרח התיכון ייקבע במידה רבה על ידי איראן. עלייתן של המפלגות השיעיות בעיראק לאחר הפלישה האמריקנית ב-2003, סיפקה לאיראן ערוצי השפעה חדשים.
כיום לשמונה מפלגות שיעיות בעיראק יש קשרים עם איראן, ורובן קיבלו סיוע כספי מאיראן לאורך השנים. אחת המפלגות היא מפלגת א-דעווה שאליה השתייך ראש הממשלה הנוכחי נורי אל-מאליכי, שעזב את עיראק ב-1979 וחי באיראן בשנים 1990-1982.
האיראנים סיפקו לאל-מאליכי ולמפלגתו מחנה אימונים. א-דעווה השתתפה בפעילות טרור בשליחות איראן בכוויית בשיתוף עם אנשי חיזבאללה. בין השנים 1990 ל-2003 חי אל-מאליכי בדמשק וטיפח קשרים עם חיזבאללה. מאז הפך לראש הממשלה הוא הקפיד לשמור על איזון עדין בין קשריו עם טהרן ליחסי העבודה שלו עם וושינגטון.
איראן בחשה בפוליטיקה העיראקית ביתר שאת בתקופה שלאחר סדאם. היא פעלה מאחורי הקלעים כדי ליצור את קואליציית המפלגות השיעיות שבחרו באל-מאליכי כמועמד שלהם לראשות הממשלה ב-2006.
מפקד הכוחות האמריקניים בעיראק, הגנרל ריי אודיירנו, גילה בראיון שנתן ל"וושינגטון פוסט" באוקטובר 2008 שבידיו דו"חות מודיעיניים המצביעים על כך שטהרן שיחדה מנהיגים שיעים במטרה למנוע הסכם חדש בין ארה"ב לעיראק, שהיה מאפשר לכוחות אמריקניים להישאר בשטח עיראק. כמו כן, איראן דחקה בשותפותיה בעיראק לעמוד על כך שהנסיגה האמריקנית תהיה מלאה ותושלם עד דצמבר 2011.
לתמוך בבשאר אסד
לאיראן היו דרכים נוספות להשפיע על המתרחש בעיראק. לאחר 2003 איראן החדירה אלפי חיילים ממשמרות המהפכה לתוך עיראק כדי לסייע למיליציות השיעיות. המתקפה האמריקנית בראשות הגנרל דיוויד פטראוס ב-2007 איימה ישירות על הכוחות האיראניים שחששו מהסלמה שתוביל לעימות עם ארה"ב, וכתוצאה מכך הם הסתלקו. נוסף על כך, טהרן המשיכה לממן, לאמן ולחמש קבוצות שיעיות שונות בעיראק שהגיעו לבסיסים באיראן תוך כדי הסתייעות באנשי ארגון חיזבאללה מלבנון.
אין ספק שללא נוכחות אמריקנית בעיראק האיראנים יוכלו להסתנן שוב לעיראק ולהשפיע על יציבותה מבפנים. ב-7 בדצמבר הודה פרנק הלמיק, סגן מפקד הכוחות האמריקניים בעיראק, כי עדיין קיימים "פערים ביטחוניים" בצבא העיראקי החדש. דבר זה מעלה שאלות לגבי יכולתה של עיראק להתמודד עם האתגר האיראני ללא סיוע מבצעי אמריקני.
איראן גם מפתחת את קשריה עם מוסדות הדת השיעיים בעיראק בערים הקדושות לשיעים כמו נג'ף, שם נמצא קברו של עלי, האימאם השיעי הראשון, וכרבלא, שם נמצא קברו של בנו חוסיין, האימאם השני. כך גם בסמארה, שם קבורים האימאמים העשירי וה-11, המקום שבו נעלם האימאם ה-12, שלפי המסורת השיעית עתיד לחזור כמהדי.
עשרות אלפי איראנים עולים לרגל מגיעים למקומות אלו מדי חודש. בדומה להתנהלותה מול המפלגות הפוליטיות, איראן מעבירה כספים למנהיגים שיעים ולמוסדות, וזאת אף שהמנהיג השיעי העליון, האייתוללה סיסטאני, הביע בעבר התנגדות למדיניות האיראנית בעיראק.
בקצרה, לאיראן אינטרסים אסטרטגיים, כלכליים ודתיים שהיא מתכוונת לקדם בעיראק לאחר נסיגת הכוחות האמריקניים. מטרתה העיקרית תהיה לוודא שעיראק לעולם לא תחזור להיות חזקה מספיק עד כדי איום עליה, כפי שהיתה בזמן סדאם חוסיין.
כדי לממש מטרה זו תנסה טהרן לגמד את עיראק לכדי מדינת לוויין איראנית, שתתמוך בשאיפותיה של איראן במזרח התיכון.
איראן דורשת כבר עכשיו שאל-מאליכי יתמוך במשטרו הרעוע של בשאר אסד בסוריה, במקום באופוזיציה הסורית הנתמכת על ידי טורקיה. אל-מאליכי אימץ את העמדה האיראנית.
חשיבותה של בקעת הירדן
הנסיגה האמריקנית מעיראק יוצרת שינוי אסטרטגי במצבה של ישראל במזרח התיכון. בין השנים 1980 ל-1988 נחסמו מגמות ההתפשטות של איראן בשל המלחמה עם עיראק, למעטלבנון שאותה ניצלה טהרן כחזית נגד ישראל והמערב.
בשנים 2011-1991 שימשה עיראק חיץ אסטרטגי מול איראן, שקיבלה חיזוק של צבא ארה"ב ב-2003. כעת נראה כי החיץ העיראקי הוסר ועבר להשפעה איראנית. דבר זה עלול להוביל ללחץ איראני גובר על ירדן כדי למנוע ממנה להיות מחסום חדש מול התפשטות ההשפעה האיראנית, שעלולה לנסות לעטוף את סעודיה מהצפון ולפתוח חזית ממזרח לישראל.
במציאות זו חובה על ארה"ב לחזק את יכולותיה של ירדן כדי לאפשר לה להתמודד מול אתגרים חדשים אלו. צעדים בכיוון זה נעשו על ידי מדינות המפרץ שהציעו לצרף את ירדןכחברה במועצה לשיתוף פעולה במפרץ (GCC). מעבר לכך, יציאת הכוחות האמריקניים מעיראק מחזקת את ההיגיון האסטרטגי בשמירה על בקעת הירדן כקו ההגנה הקדמי של ישראל, ושוללת את היסוד לתביעה בינלאומית לנסיגה ישראלית מכל הגדה המערבית לקווי 1967.
המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"
